מעט מן המאמר: “המבשל בשר טהורה עם חלב טהורה בזן השייך למיני הבהמה, עובר על לאו מן התורה של איסור בישול. ואם אכל, עבר על עוד איסור מן התורה. ומתוך שני האיסורים האלו, למדו חז”ל כי אסור להנות מן התורה מבישול זה. כמו שכתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה א – ב): “בשר בחלב אסור לבשלו ואסור לאכלו מן התורה ואסור בהנאה וקוברין אותו ואפרו אסור כאפר כל הנקברין. ומי שיבשל משניהם [=שיעור] כזית כאחד, לוקה, שנאמר, “לא תבשל גדי בחלב אמו”. וכן האוכל כזית משניהם מהבשר והחלב שנתבשלו כאחד לוקה ואף על פי שלא [=הוא זה ש]בישל. לא שתק הכתוב מלאסור האכילה [=כלומר, הסיבה שה’ לא כתב בתורה במפורש שאסור לאכול], אלא מפני שאסר הבשול, כלומר, ואפילו בישולו אסור, ואין צריך לומר אכילתו, כמו ששתק מלאסור הבת מאחר שאסר בת הבת”. ע”כ.