לבחון. להבין. לדעת.

תקציר המאמר: האם לשונות הכעס, הרחמים והתועבה שבמקרא מלמדות על רגשות בבורא? בירור יסודות שלילת הגוף, הדימוי וההתפעלות מתוך התורה, חז״ל, הרמב״ם וחובות הלבבות; חשיפת הטעות שבהפיכת הבורא למי שמושפע ממעשי האדם, וביאור ההבדל בין תארי פעולותיו לבין שינוי בעצמותו.

תקציר המאמר: בירור ברכת הכהנים מתוך התלמוד, הרמב"ם ובנו — משמעות "ואני אברכם", דיני טהרת ידי הכהנים והאם נטילה קודמת שנשמרה מועילה. המאמר חושף כיצד ספר הזוהר והנמשכים אחריו הפכו ברכה טהורה ועבודת ה' נקייה למערכת מאגית של מים, מתווכים ופולחן קברים; סילפו את אגדות חז"ל, המציאו טקסים זרים והלבישו על התורה דמיונות שאין להם יסוד בדת האמת.

תקציר המאמר: בירור אגדות חז"ל על הכרובים וחשיפת הדרך שבה משלים עמוקים על חיבת הבורא וקרבת ישראל סולפו לתיאורי גוף, זיווג ומיתולוגיה. המאמר מבאר את הכרובים כסמל לשכל האדם, לעץ החיים ולעץ הדעת, ומעמיד את משנת הרמב"ם ושלילת ההגשמה מול ההזיות הזוהריות שהלבישו על הבורא דמות, גוף ותאווה.

תקציר המאמר: בירור לשון "בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ" שבישעיהו ושלילת הטענה המגשימה כאילו הנביא רומז לבעילה, תשמיש או זיווג בעליונים. מתוך אונקלוס, תרגום יונתן, חז"ל והרמב"ם מתבאר כי "בעל" פירושו אדון, בעלים ובעל סמכות, וכי הנביא מדבר על אדנות הבורא, יצירת ישראל וגאולתם — לא על גוף, זכר, נקבה או מערכת פרצופים. המאמר חושף את הפער שבין משל נבואי נקי לבין המיתולוגיה הזוהרית המחללת את יחוד ה'.

תקציר המאמר: דרך הסרט "מטריקס" נבחנות השאלות שמעלה הבינה המלאכותית: תפיסת המציאות, תלות בטכנולוגיה ועתיד המקצועות. הכותב מבחין בין שימוש ב-AI לבין הישענות מוחלטת עליו, וקורא לנצל את הכלים החדשים לצורכי האדם ולמאבק בשקר ובעבודה זרה.

תקציר המאמר: בירור משמעות הכרובים מגן עדן ועד קודש הקודשים — מי הם, מדוע הוצבו לשמור את דרך עץ החיים, ומה מלמדים כרובי הכפורת על גבולות ההשגה ועל יחוד ה'. המאמר מעמיד את דרך הרמב"ם והעיון השכלי מול ההגשמה, המיתולוגיה והדמיון האלילי, וקורא לבחון באומץ כל פירוש המרחיק את האדם מידיעת הבורא.

מעט מן המאמר: "ולאמיתו של דבר, אין שקר גדול מזה. לעולם ועד אי אפשר לתקן אדם לאחר שמת מן העולם. כל זמן שהאדם חי, בידו לבחור, לשוב, להתוודות, להתחרט, לקבל על עצמו לעתיד, לתקן את דרכיו ולשוב למשמעת ה'. אבל משנפטר לבית עולמו,

מעט מן המאמר: "הרי זו דרכם של בעלי הזיוף: לוקחים דינים מאוחרים, מושגים מאוחרים, דמויות מאוחרות, ומחזירים אותם בכוח אל ימי התנאים, כדי להעניק להבליהם מעטה של קדמות וסמכות. אבל השקר ניכר מתוך עצמו. כאשר אמורא מאוחר מופיע בשיחה עם תנא קדום, וכאשר חומרות מאוחרות מושלכות אל זמן שבו עדיין לא התקבלו, אין כאן "סוד", אלא מבוכה. אין כאן "קבלה", אלא ערבוב זמנים.

מעט מן המאמר: "גבר כזה אינו מפחד להיות לבד, מפני שהוא מכיר את הכוח הפנימי שלו. הוא יודע מי הוא, יודע מה הוא שווה, ואינו ממהר להכניס כל אדם אל חייו. הוא בורר בקפידה למי לתת את זמנו, את ליבו,

בתאריך 26/08/2026 פרסם גיא בלוף, המין הידוע שאף טען לאחרונה ששבתאי צבי שם רשעים ירקב היה משיח אמת! כן כן אתם שומעים נכון [זו בדיוק טענתו כפי שפרסמתי כאן]! כמו כן [כבר כתבתי עליו מאמר בעבר]. כעת המין זה [פרסם פודקאסט מינות חדש, ובו שיחה עם משוגע נוסף], אשר מדבריו ניכרת אותה רוח רעה של גאווה אורתודוקסית אשכנזית השונאת בתוך ליבה את רוח והלך המחשבה של הרמב"ם

מעט מן המאמר: "ואמרו בתלמוד: אמרו לו תלמידיו, רבי, לאלו דחית בקנה; לנו מה אתה משיב? אמר להן: קרוב בכל מיני קריבות. דאמר ר' פנחס בשם רב יהודה בר סימון: עבודה זרה נראית קרובה ואינה אלא רחוקה. מה טעמא? ישאוהו על כתף יסבלוהו וגו'

מעט מן המאמר: "לא לבד אז, אבל גם עתה, בימי אורה, יוכל הסופר החי על עטו, למות ברעב שלוש פעמים ביום, כי על כן הננו, "עם חכם ונבון". ור' משה דליאון שלנו, איש מזימות, מצא לו יהודי עשיר, פתי מאמין, אשר כתב למענו איזה ספרים, ולפי הנראה, סיפר לו תמיד מעשיות