לבחון. להבין. לדעת.

בירור הגדרות חילול שבת לפי הרמב"ם: מהי ידיעה המחייבת, מה משמעות הכרת, מתי מוכיחים ומתי מניחים לשוגגים, לצד ביקורת על רעיון הגלגולים והתיקון לאחר המוות.

מעט מן המאמר: “למעלה ראינו, שמישהו מן המגיהים האירופאים בכתב־יד רויכלין משנת 1105 הכניס בגוף הנוסח שם קרוב ל-“ארמילוס“, ושם כתבתי, שבעצם בשלב זה של החקירה הצלחתי להתחיל לפענח את הזיופים, המהלכים, וכל מה שקרה כאן במשך הדורות“.

תקציר המאמר: מהי תכליתה של השבת במשנת הרמב״ם? עיון במנוחת הגוף, בתיקון הדעת ובאמונת חידוש העולם; ביאור השביתה בלי הגשמה, קדושת השבת, אבות המלאכות ותולדותיהם — וההבדל שבין תיקון האדם לבין הזיות תיקוני העולמות.

תקציר המאמר: כיצד הפכה אגדת ארמילוס למסורת מקודשת, ומה אירע כשהדמיון חדר אל נוסח התפילה? עיון בכתבי היד של תרגום יונתן, בספר זרובבל ובכתבי המקובלים; חשיפת הקשר בין סיפורי הגאולה, שינויי נוסח התפילה, צירופי השמות וזיווגי הפרצופים — ובירור ההבדל בין אמונת יחוד השם לבין מאגיה המתחפשת לתורה.

תקציר המאמר: האם לשונות הכעס, הרחמים והתועבה שבמקרא מלמדות על רגשות בבורא? בירור יסודות שלילת הגוף, הדימוי וההתפעלות מתוך התורה, חז״ל, הרמב״ם וחובות הלבבות; חשיפת הטעות שבהפיכת הבורא למי שמושפע ממעשי האדם, וביאור ההבדל בין תארי פעולותיו לבין שינוי בעצמותו.

תקציר המאמר: בירור ברכת הכהנים מתוך התלמוד, הרמב"ם ובנו — משמעות "ואני אברכם", דיני טהרת ידי הכהנים והאם נטילה קודמת שנשמרה מועילה. המאמר חושף כיצד ספר הזוהר והנמשכים אחריו הפכו ברכה טהורה ועבודת ה' נקייה למערכת מאגית של מים, מתווכים ופולחן קברים; סילפו את אגדות חז"ל, המציאו טקסים זרים והלבישו על התורה דמיונות שאין להם יסוד בדת האמת.

תקציר המאמר: בירור אגדות חז"ל על הכרובים וחשיפת הדרך שבה משלים עמוקים על חיבת הבורא וקרבת ישראל סולפו לתיאורי גוף, זיווג ומיתולוגיה. המאמר מבאר את הכרובים כסמל לשכל האדם, לעץ החיים ולעץ הדעת, ומעמיד את משנת הרמב"ם ושלילת ההגשמה מול ההזיות הזוהריות שהלבישו על הבורא דמות, גוף ותאווה.

תקציר המאמר: בירור לשון "בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ" שבישעיהו ושלילת הטענה המגשימה כאילו הנביא רומז לבעילה, תשמיש או זיווג בעליונים. מתוך אונקלוס, תרגום יונתן, חז"ל והרמב"ם מתבאר כי "בעל" פירושו אדון, בעלים ובעל סמכות, וכי הנביא מדבר על אדנות הבורא, יצירת ישראל וגאולתם — לא על גוף, זכר, נקבה או מערכת פרצופים. המאמר חושף את הפער שבין משל נבואי נקי לבין המיתולוגיה הזוהרית המחללת את יחוד ה'.

תקציר המאמר: דרך הסרט "מטריקס" נבחנות השאלות שמעלה הבינה המלאכותית: תפיסת המציאות, תלות בטכנולוגיה ועתיד המקצועות. הכותב מבחין בין שימוש ב-AI לבין הישענות מוחלטת עליו, וקורא לנצל את הכלים החדשים לצורכי האדם ולמאבק בשקר ובעבודה זרה.

תקציר המאמר: בירור משמעות הכרובים מגן עדן ועד קודש הקודשים — מי הם, מדוע הוצבו לשמור את דרך עץ החיים, ומה מלמדים כרובי הכפורת על גבולות ההשגה ועל יחוד ה'. המאמר מעמיד את דרך הרמב"ם והעיון השכלי מול ההגשמה, המיתולוגיה והדמיון האלילי, וקורא לבחון באומץ כל פירוש המרחיק את האדם מידיעת הבורא.

מעט מן המאמר: "ולאמיתו של דבר, אין שקר גדול מזה. לעולם ועד אי אפשר לתקן אדם לאחר שמת מן העולם. כל זמן שהאדם חי, בידו לבחור, לשוב, להתוודות, להתחרט, לקבל על עצמו לעתיד, לתקן את דרכיו ולשוב למשמעת ה'. אבל משנפטר לבית עולמו,

מעט מן המאמר: "הרי זו דרכם של בעלי הזיוף: לוקחים דינים מאוחרים, מושגים מאוחרים, דמויות מאוחרות, ומחזירים אותם בכוח אל ימי התנאים, כדי להעניק להבליהם מעטה של קדמות וסמכות. אבל השקר ניכר מתוך עצמו. כאשר אמורא מאוחר מופיע בשיחה עם תנא קדום, וכאשר חומרות מאוחרות מושלכות אל זמן שבו עדיין לא התקבלו, אין כאן "סוד", אלא מבוכה. אין כאן "קבלה", אלא ערבוב זמנים.