מילון מורה האמת

טוענים את המילון…

לחיפוש ולהרחבות יש להפעיל JavaScript. ביאורים קצרים:

השכל הפועל

מושג במערכת הפילוסופית של הרמב״ם המסביר השכלה ונבואה.

אדם קדמון

מפת איברים באלוהות היא הגשמה; אדם קדמון אינו פתח להכשרתה.

אהבת ה׳

דבקות של דעת ורצון הנולדת מן ההכרה, ולא התמזגות גופנית.

אחיזת עיניים

מעשה הטעיה שגורם לצופה לחשוב שראה פלא. הצלחת התרמית אינה ראיה לכוח נסתר.

עילוי נשמה

הנצחה וכיבוד זכרו של אדם אינם הוכחה שניתן לשנות את מדרגתו לאחר מותו.

קמיע

כתב אינו מכונת ריפוי והצלה. מי שמוכר ודאות באמצעות קמיע מנצל פחד ותקווה ומסיט מן הדעת.

מלאך

שליח; ולעיתים כוח הפועל בשליחות, לפי ההקשר.

חרון אף וכעס ה׳

תיאור הנהגה ועונש בלשון בני אדם.

מזל ואצטגנינות

יש להבחין בין גרמי השמים ובין טענות לניבוי גורל.

בת קול

ביטוי שיש לברר בהקשרו; אינו רישיון לעקוף את התורה.

מעשה בראשית

עיון במציאות הטבעית וביסודותיה במסגרת משנת הרמב״ם.

ברכה

שבח, בקשת טובה או הענקתה — לפי ההקשר.

חיות הקודש ושרפים

שמות במדרגות המלאכים; אין להבינם כחיות גופניות בעלות כוח עצמאי.

חיצונים

שם מאיים לכוחות מדומיינים אינו הסבר ואינו ראיה.

חובר חבר ולחשים

ייחוס תועלת מגוננת לצירופי קולות ולנוסחאות.

דבקות

התמדת המחשבה והעבודה מתוך השגה.

קללה

אמירת רעה או תיאור עונש; עצם האיסור אינו הוכחת כוח מאגי.

דורש אל המתים

עשיית מעשה כדי לקבל מן המת מידע או הוראה.

מלאך המוות

כינוי המתבאר במסגרת משל וסיבתיות, ולא אלוהות המוות.

שדים

אין להוציא מכל אזכור של שד הוכחה לקיומו של יצור נסתר הפועל כרצונו. יש לברר כל מקור והקשרו.

דמות

דמיון בעניין מסוים, ולא העתק של גוף הבורא. צריך לקרוא את ההקשר ולא לצייר אלוהות בדמות אדם.

ירידה ועלייה כלפי ה׳

לשון גילוי, הסתלקותו או שינוי במעלה; לא תנועה גופנית.

דיבוק

הכינוי ״דיבוק״ אינו אבחנה. מצוקה של אדם מחייבת בירור וטיפול ראוי, לא הכרזה שנכנסה בו רוח.

הכוח המדמה

כוח בנפש המשמר ומצרף תמונות חושיות; אינו אמת מידה לאמת לבדו.

חלום

פעולת הכוח המדמה; חלום נבואי הוא דיון נבדל.

אין סוף

אין סוף אינו חומר אלוהי; דימוי של גוף אינסופי נשאר הגשמה.

אלהים

שם משותף לבורא, למלאכים ולדיינים לפי העניין. הצורה הלשונית אינה יוצרת ריבוי אלוהויות.

רע והעדר

רע אינו אלוהות מתחרה; הרמב״ם דן בו כחיסרון ובהבחנה בין מקורות נזק.

עין רעה

קנאה, צרות עין או יחס מזיק לפי ההקשר. אין לקבוע שמבטו של אדם הפעיל כוח מסתורי.

השם המפורש

שם הבורא, שיש ללמוד את משמעותו ודיניו ללא ייחוס כוח מאגי.

פנים ואחור

לשונות נוכחות והשגה, לפי העניין.

גן עדן

שם שיש להבחין בו בין סיפור בראשית ובין לשון מושאלת על שכר.

גיהינום

שם עונש שיש לפרש בהקשר; אין להסיק ממנו גוף ונשמה הנשרפים יחד.

גילוי אליהו

טענת התגלות אינה הוכחה לעצמה ואינה מקור לשינוי התורה.

כבוד ה׳

כינוי שיש לו משמעויות שונות: גילוי נברא, עצמות או שבח.

גורל

אמצעי הקצאה במקומו; אינו בהכרח גילוי העתיד.

יד ה׳ וזרועו

לשון פעולה ויכולת; הבורא אינו בעל איברים.

מזיקים

גורמי נזק. בלי לבחון את ההקשר, אין רשות להפוך את המילה לשם של יצורים נסתרים.

השגחה

הנהגת ה׳; אצל הרמב״ם נידונה בזיקה להשגה ולשלמות האדם.

חשמל

מונח בחזון יחזקאל ובבירור המרכבה; אינו החשמל שבעברית החדשה.

מראה נבואה וחזון

אופן של השגה נבואית המתואר לעיתים בתמונות ומשלים.

שמיעה

שמיעת קול, קבלת דברים או ידיעה — לפי ההקשר.

היכלות

אולמות או תיאורי מעלה; אין להסיק מהם מסלול מאגי לעלייה לשמים.

שמות קודש והשבעות

אותיות אינן כפתורי הפעלה של הבורא. הבטחת ישועה באמצעות צירופים והשבעות היא מסחר בהבל.

רוח הקודש

מדרגת עזר והשגה שיש לברר; אינה תואר אוטומטי ליודע נסתרות.

טומאה וטהרה

מעמדות הלכתיים; אין לזהותם עם חומר מאגי או עם לכלוך.

כרת

בדיון על השכר: היכרתות מן החיים הנצחיים ואובדן הזכייה בהם.

כוונה

הפניית הדעת אל משמעות המעשה ואל העמידה לפני ה׳.

כרובים

דמויות במקדש ושם בלשון המלאכים; אינם אלוהויות.

קסם וקוסם

טענה לידיעת העתיד באמצעות מעשה ניחוש.

כתר ועטרה

סימן למעלה או למלכות; אין להפכו לאיבר או לישות בתוך הבורא.

קטורת

עבודת מקדש בעלת גדרים וטעם; נוסח הקריאה אינו לחש המחייב תוצאה.

כישוף

אחיזת עיניים, תרמית והבל שמוכרים לאדם כאילו הם כוח על־טבעי. התורה אוסרת את ההטעיה והעבודה הזרה, לא מאשרת את בדיית הכוח.

לשם ייחוד

ה׳ אחד ואינו מורכב. נוסחה הטוענת שצריך לחבר בו זכר ונקבה מחליפה את הייחוד בשיתוף ובהגשמה.

לילית

שם שאין להפוך באמצעותו סיפור על שדה לעובדה מוכחת.

מגיד

קול או דמות הנטענים כמקור לידיעה אינם מקבלים סמכות מעצם הטענה.

משל ונמשל

תיאור מוחשי שבא ללמד עניין שמעבר לתמונה.

משיח

מלך מבית דוד הנבחן במעשיו ובהנהגתו, ולא בכישוף.

מקטרג

מאשים או דימוי להאשמה; אין להסיק על כוח שצריך לשחד.

מעונן

קביעת זמן מוצלח או מסוכן על פי סימני כוכבים היא אצטגנינות, לא ידיעה מבוססת.

מעשה מרכבה

עיון עמוק בענייני האלהות, בהתאם לגבולות ההשגה.

מזוזה

מצווה המזכירה את אחדות ה׳ ומעוררת את האדם. הפיכתה לקמע הגנה אוטומטי מסלפת את תכליתה.

מידת הדין ומידת הרחמים

תיאורי פעולות והנהגה; אינם שתי רשויות בתוך הבורא.

נפש

מונח רב־משמעי לחיים, לאדם, לרצון ולעניינים נוספים.

נס

מעשה המיוחס לרצון ה׳; אינו הוכחה לכוח מאגי של אדם.

נשמה

יש לברר אם הכוונה לחיים או לשלמות האדם; אין זו חתיכה מן הבורא.

נטילת ידיים

מעשה הלכתי של הכנה וניקיון לפי דיניו; אין צורך לתלותו בשד.

ניחוש

הכוונת החלטות לפי סימנים מקריים כאילו הם מודיעים את העתיד. זהו הבל שמחליף שיקול דעת.

ניצוצות קדושה

הבורא אינו מתנפץ לרסיסים ואינו ממתין לאדם שיחלץ אותם. סיפור הניצוצות כשהוא מיוחס לאלוהות הוא הזיית פירוק של האחדות.

אופנים

פרט במראה המרכבה וגם שם מדרגה; הפירוש תלוי בהקשר.

עולם הבא

הטובה הצפונה לצדיקים; חיים שאינם חיי גוף.

עולם כמנהגו נוהג

בימות המשיח אין להניח שבטלו סדרי הטבע.

פתיחת פה לשטן

אין להניח שדיבור על קושי מפעיל ישות המגשימה אותו.

סטרא אחרא

אין לצד ה׳ רשות רעה עצמאית שאפשר לפייס בפולחן. זו בדיה הפוגעת בייחוד ומסירה אחריות מן האדם.

אוב ובעל אוב

טקס המתיימר למסור קול או ידיעה מן המתים.

פרדס

כינוי לעיון העמוק במציאות ובאלוהות אצל הרמב״ם.

חלק אלוה ממעל

הבורא אינו מתחלק; נשמת האדם אינה חתיכה מעצמותו.

פרצופים, זעיר אנפין ונוקבא

זכר ונקבה המזדווגים בתוך האלוהות הם ציורי גוף ופירוד, גם כשהם נקראים סוד. הרמב״ם שולל מן הבורא גוף והרכבה.

פדיון נפש

אין מחירון לביטול גזירות. הבטחה שתרומה או טקס יקנו ישועה ודאית היא ניצול אמונה ופחד.

פתרון חלום

פירוש לתוכן חלום אינו נעשה נבואה מעצם שנאמר בביטחון.

נבואה

השגה נבואית הדורשת שלמות שכלית ומוסרית.

קליפות

אין מקור ברמב״ם למערכת יצורים שיש להאכיל כדי שלא יתקפו. בניית פולחן סביב פחד כזה היא הבל מאגי.

גלגול נשמות

סיפור הגלגול אינו הסבר מוכח לאסונו של אדם. אין להעמיס על אדם אשמה על ״חיים קודמים״ שאין דרך לבררם.

תחיית המתים

יסוד שהרמב״ם מקבל, ויש להבחינו מחיי העולם הבא ומגלגול נשמות.

שורש נשמה

ייחוס רוחני אינו מבטל בחירה ואינו תחליף ללימוד.

רוח

אוויר, חיים, רצון או שפע נבואי — לפי ההקשר.

רוח רעה

שיבוש הדעת וקושי בהבחנה בהקשר הנדון; הביטוי אינו אבחנה אוטומטית של שד.

סמאל

אין לשחד כוח רע מדומיין; פולחן לסמאל הוא הבל אלילי.

שטן

מתנגד או מכשיל לפי ההקשר; בספר איוב הרמב״ם דן במסגרת המשל. אין כאן אלוהות רעה מתחרה.

ראייה, הבטה וחזייה

יכולות להורות על השגת השכל; בייחוס לבורא אין הכרח לראיית עין.

ספירות

כאשר הופכים ספירות לחלקים בעצמות הבורא, מחליפים את ה׳ האחד בהרכבה של רשויות. שם מסתורי אינו מכשיר שיתוף.

סגולה

יש לברר תכונה או ייחוד; הכותרת אינה ראיה לכוח נסתר.

שפע

לשון מושאלת להשפעה ולהאצלת מציאות או השגה.

שכינה

התמדת השגחה או גילוי נברא, לפי ההקשר.

שינוי שם

בסדר התשובה: ביטוי לשינוי האדם ומעשיו, ולא החלפת מזל באמצעות אותיות.

סוד וסתרי תורה

עניין עמוק הנלמד בהדרגה ובהתאמה לכוח ההבנה.

צבא השמים

גרמי השמים; חקירתם אינה עבודתם ואינה ניבוי גורל באמצעותם.

תשובה

עזיבת החטא, חרטה וקבלה לעתיד המתבטאות בשינוי ממשי.

כסא הכבוד

דימוי לגדולה, לרוממות ולמלכות.

תיקון

האדם מתקן את דעותיו ומעשיו. הבורא אינו פגום וממתין לטקס שיתקן אותו.

צלם

הצורה המהותית של האדם, ובצלם אלהים — השגתו השכלית; אין לבורא גוף בדמות אדם.

צמצום

בורא שתופס מקום ואז מפנה אותו מוצג כגוף. שינוי השם ל״צמצום״ אינו מציל את הציור הזה מן ההגשמה.

יחוד ה׳

אחדות שאין בה הרכבה, גוף או חלוקה.

יצר הרע

נטייה באדם המסיטה אותו מן הטוב ומן הדעת.

ידעוני

מעשה פולחני המוצג כמקור לידיעה נסתרת.

יראת ה׳

הכרת גדלות הבורא ומגבלות האדם, המכוונת לאחריות ולמעשה.

מילון מורה האמת

זמני היום