מילון מורה האמת

טוענים את המילון…

לחיפוש ולהרחבות יש להפעיל JavaScript. ביאורים קצרים:

השכל הפועל

מושג במערכת הפילוסופית של הרמב״ם המסביר השכלה ונבואה.

אדם קדמון

מפת איברים באלוהות היא הגשמה; אדם קדמון אינו פתח להכשרתה.

אהבת ה׳

דבקות של דעת ורצון הנולדת מן ההכרה, ולא התמזגות גופנית.

אחיזת עיניים

יצירת מראית עין של מעשה שלא התרחש כפי שנראה.

עילוי נשמה

הנצחה וכיבוד זכרו של אדם אינם הוכחה שניתן לשנות את מדרגתו לאחר מותו.

קמיע

כתב אינו מכונת ישועות; ייחוס כוח מאגי לקמיע הוא הבל מטעה.

מלאך

שליח; ולעיתים כוח הפועל בשליחות, לפי ההקשר.

חרון אף וכעס ה׳

תיאור הנהגה ועונש בלשון בני אדם.

מזל ואצטגנינות

יש להבחין בין גרמי השמים ובין טענות לניבוי גורל.

בת קול

ביטוי שיש לברר בהקשרו; אינו רישיון לעקוף את התורה.

מעשה בראשית

עיון במציאות הטבעית וביסודותיה במסגרת משנת הרמב״ם.

ברכה

שבח, בקשת טובה או הענקתה — לפי ההקשר.

חיות הקודש ושרפים

שמות במדרגות המלאכים; אין להבינם כחיות גופניות בעלות כוח עצמאי.

חיצונים

שם מאיים לכוחות מדומיינים אינו הסבר ואינו ראיה.

חובר חבר ולחשים

ייחוס תועלת מגוננת לצירופי קולות ולנוסחאות.

דבקות

התמדת המחשבה והעבודה מתוך השגה.

קללה

אמירת רעה או תיאור עונש; עצם האיסור אינו הוכחת כוח מאגי.

דורש אל המתים

עשיית מעשה כדי לקבל מן המת מידע או הוראה.

מלאך המוות

כינוי המתבאר במסגרת משל וסיבתיות, ולא אלוהות המוות.

שדים

כינויים והאמנות שיש לברר בהקשר; אין להמציא מהם ישויות מאגיות.

דמות

דמיון בעניין מסוים, ולא בהכרח בתבנית הגוף.

ירידה ועלייה כלפי ה׳

לשון גילוי, הסתלקותו או שינוי במעלה; לא תנועה גופנית.

דיבוק

סיפור על רוח שנכנסה לאדם אינו אבחנה; הכינוי דיבוק אינו מוכיח דבר.

הכוח המדמה

כוח בנפש המשמר ומצרף תמונות חושיות; אינו אמת מידה לאמת לבדו.

חלום

פעולת הכוח המדמה; חלום נבואי הוא דיון נבדל.

אין סוף

אין סוף אינו חומר אלוהי; דימוי של גוף אינסופי נשאר הגשמה.

אלהים

שם משותף: לבורא, למלאכים ולדיינים, לפי העניין.

רע והעדר

רע אינו אלוהות מתחרה; הרמב״ם דן בו כחיסרון ובהבחנה בין מקורות נזק.

עין רעה

צרות עין, קנאה ויחס מזיק; ההקשר קובע את הביאור.

השם המפורש

שם הבורא, שיש ללמוד את משמעותו ודיניו ללא ייחוס כוח מאגי.

פנים ואחור

לשונות נוכחות והשגה, לפי העניין.

גן עדן

שם שיש להבחין בו בין סיפור בראשית ובין לשון מושאלת על שכר.

גיהינום

שם עונש שיש לפרש בהקשר; אין להסיק ממנו גוף ונשמה הנשרפים יחד.

גילוי אליהו

טענת התגלות אינה הוכחה לעצמה ואינה מקור לשינוי התורה.

כבוד ה׳

כינוי שיש לו משמעויות שונות: גילוי נברא, עצמות או שבח.

גורל

אמצעי הקצאה במקומו; אינו בהכרח גילוי העתיד.

יד ה׳ וזרועו

לשון פעולה ויכולת; הבורא אינו בעל איברים.

מזיקים

גורמי נזק; זהות המזיק נלמדת מן העניין.

השגחה

הנהגת ה׳; אצל הרמב״ם נידונה בזיקה להשגה ולשלמות האדם.

חשמל

מונח בחזון יחזקאל ובבירור המרכבה; אינו החשמל שבעברית החדשה.

מראה נבואה וחזון

אופן של השגה נבואית המתואר לעיתים בתמונות ומשלים.

שמיעה

שמיעת קול, קבלת דברים או ידיעה — לפי ההקשר.

היכלות

אולמות או תיאורי מעלה; אין להסיק מהם מסלול מאגי לעלייה לשמים.

שמות קודש והשבעות

צירופי אותיות אינם מפעילים את הבורא; הבטחת כוח מאגי היא הבל.

רוח הקודש

מדרגת עזר והשגה שיש לברר; אינה תואר אוטומטי ליודע נסתרות.

טומאה וטהרה

מעמדות הלכתיים; אין לזהותם עם חומר מאגי או עם לכלוך.

כרת

בדיון על השכר: היכרתות מן החיים הנצחיים ואובדן הזכייה בהם.

כוונה

הפניית הדעת אל משמעות המעשה ואל העמידה לפני ה׳.

כרובים

דמויות במקדש ושם בלשון המלאכים; אינם אלוהויות.

קסם וקוסם

טענה לידיעת העתיד באמצעות מעשה ניחוש.

כתר ועטרה

סימן למעלה או למלכות; אין להפכו לאיבר או לישות בתוך הבורא.

קטורת

עבודת מקדש בעלת גדרים וטעם; נוסח הקריאה אינו לחש המחייב תוצאה.

כישוף

מעשי הטעיה והבל המיוחסים לכוח מאגי.

לשם ייחוד

ייחוד ה׳ הוא אחדות; חיבור של חלקי אלוהות הוא שיתוף והגשמה.

לילית

שם שאין להפוך באמצעותו סיפור על שדה לעובדה מוכחת.

מגיד

קול או דמות הנטענים כמקור לידיעה אינם מקבלים סמכות מעצם הטענה.

משל ונמשל

תיאור מוחשי שבא ללמד עניין שמעבר לתמונה.

משיח

מלך מבית דוד הנבחן במעשיו ובהנהגתו, ולא בכישוף.

מקטרג

מאשים או דימוי להאשמה; אין להסיק על כוח שצריך לשחד.

מעונן

קביעת זמנים טובים ורעים על יסוד אצטגנינות.

מעשה מרכבה

עיון עמוק בענייני האלהות, בהתאם לגבולות ההשגה.

מזוזה

מצווה המזכירה את יחוד ה׳ ומעוררת את האדם.

מידת הדין ומידת הרחמים

תיאורי פעולות והנהגה; אינם שתי רשויות בתוך הבורא.

נפש

מונח רב־משמעי לחיים, לאדם, לרצון ולעניינים נוספים.

נס

מעשה המיוחס לרצון ה׳; אינו הוכחה לכוח מאגי של אדם.

נשמה

יש לברר אם הכוונה לחיים או לשלמות האדם; אין זו חתיכה מן הבורא.

נטילת ידיים

מעשה הלכתי של הכנה וניקיון לפי דיניו; אין צורך לתלותו בשד.

ניחוש

הכוונת מעשים לפי סימנים מקריים שנחשבים לאותות.

ניצוצות קדושה

הזיית חלקי אלוהות שהתפזרו וזקוקים לחילוץ — סתירה לאחדות ה׳.

אופנים

פרט במראה המרכבה וגם שם מדרגה; הפירוש תלוי בהקשר.

עולם הבא

הטובה הצפונה לצדיקים; חיים שאינם חיי גוף.

עולם כמנהגו נוהג

בימות המשיח אין להניח שבטלו סדרי הטבע.

פתיחת פה לשטן

אין להניח שדיבור על קושי מפעיל ישות המגשימה אותו.

סטרא אחרא

הזיית רשות רעה עצמאית לצד הבורא — פגיעה בייחוד ה׳.

אוב ובעל אוב

טקס המתיימר למסור קול או ידיעה מן המתים.

פרדס

כינוי לעיון העמוק במציאות ובאלוהות אצל הרמב״ם.

חלק אלוה ממעל

הבורא אינו מתחלק; נשמת האדם אינה חתיכה מעצמותו.

פרצופים, זעיר אנפין ונוקבא

זכר, נקבה וזיווג בתוך האלוהות — הגשמה ושיתוף במסווה של סוד.

פדיון נפש

אין לקנות ביטול גזרות; הבטחת ישועה מאגית תמורת כסף היא הטעיה.

פתרון חלום

פירוש לתוכן חלום אינו נעשה נבואה מעצם שנאמר בביטחון.

נבואה

השגה נבואית הדורשת שלמות שכלית ומוסרית.

קליפות

המצאה מאגית כשהמילה נהפכת למערכת כוחות שצריך לפייס ולהזין.

גלגול נשמות

הזיית גלגול נשמות נדחית בקו הבירור של משפטיו לנגדי.

תחיית המתים

יסוד שהרמב״ם מקבל, ויש להבחינו מחיי העולם הבא ומגלגול נשמות.

שורש נשמה

ייחוס רוחני אינו מבטל בחירה ואינו תחליף ללימוד.

רוח

אוויר, חיים, רצון או שפע נבואי — לפי ההקשר.

רוח רעה

שיבוש הדעת וליקוי בכוח ההבחנה.

סמאל

אין לשחד כוח רע מדומיין; פולחן לסמאל הוא הבל אלילי.

שטן

מתנגד ומכשיל; באיוב — דמות במסגרת משל.

ראייה, הבטה וחזייה

יכולות להורות על השגת השכל; בייחוס לבורא אין הכרח לראיית עין.

ספירות

עשרה חלקים באלוהות אינם ייחוד; מניין שמות אינו מכשיר שיתוף.

סגולה

יש לברר תכונה או ייחוד; הכותרת אינה ראיה לכוח נסתר.

שפע

לשון מושאלת להשפעה ולהאצלת מציאות או השגה.

שכינה

התמדת השגחה או גילוי נברא, לפי ההקשר.

שינוי שם

בסדר התשובה: ביטוי לשינוי האדם ומעשיו, ולא החלפת מזל באמצעות אותיות.

סוד וסתרי תורה

עניין עמוק הנלמד בהדרגה ובהתאמה לכוח ההבנה.

צבא השמים

גרמי השמים; חקירתם אינה עבודתם ואינה ניבוי גורל באמצעותם.

תשובה

עזיבת החטא, חרטה וקבלה לעתיד המתבטאות בשינוי ממשי.

כסא הכבוד

דימוי לגדולה, לרוממות ולמלכות.

תיקון

מתקנים דעות ומעשים; ההזיה שהאדם מתקן פגם בבורא היא הגשמה.

צלם

הצורה המהותית; בצלם האדם — ההשגה השכלית.

צמצום

בורא שמתכווץ ומפנה חלל הוא ציור מגשים; כותרת סודית אינה מצילה אותו.

יחוד ה׳

אחדות שאין בה הרכבה, גוף או חלוקה.

יצר הרע

נטייה באדם המסיטה אותו מן הטוב ומן הדעת.

ידעוני

מעשה פולחני המוצג כמקור לידיעה נסתרת.

יראת ה׳

הכרת גדלות הבורא ומגבלות האדם, המכוונת לאחריות ולמעשה.

מילון מורה האמת

זמני היום