בקשה אחת ממאיר [חושך] אליהו – תציג לקהל בהתלהבות רק את זה…
מעט מן המאמר: “הנה לאחר שכתבתי 4 מאמרים נגד חושך אליהו והוכחתי את בורותו סכלותו ומסוכנתו לדת משה וישראל. כעת בפי בקשה אחת אליו. ולפני שאבקש את בקשתי אציג לפניכם את סרטון ההזיה הגדול, את הבורות, את האלילות, ואת נחיתות המחשבה, שבני אדם יכולים לעשות פעולה ולהיעלם מבני אדם אחרים. ואף שאני יודע שיש מי שנטה אחר אמונות כוזבות אלה גם באלף השנים האחרונות, ונחשב הוא לאדם “גדול”, הנה לא בא לו זה אלא מפני שנטה אחר הספירות והקבלה הארורה שחירפה בעצמות הבורא. בכל אופן לא יהיה זה לפלא בעיני הקורא, מכיון שאמונה אלילית זו שאדם יכול להיעלם על ידי מעשה פעולה מסויים היה כבר טמוע באמונות הצאבה, כמו שהבאתי במאמר ג’ על חושך אליהו”.
מאת: חן שאולוב
תאריך פרסום: ו' בתשרי תשפ"ה - 08 באוקטובר 2024
זמן קריאה: 16 דקות
.
***
הנה לאחר שכתבתי 4 מאמרים נגד חושך אליהו והוכחתי את בורותו סכלותו ומסוכנתו לדת משה וישראל. כפי שניתן לראות בסדרת המאמרים עליו: “מכשף פגאני שחצן”. כעת בפי בקשה אחת אליו. ולפני שאבקש את בקשתי אציג לפניכם את סרטון ההזיה הגדול, את הבורות, את האלילות, ואת נחיתות המחשבה שבני אדם יכולים לעשות פעולה ולהיעלם מבני אדם אחרים. ואף שאני יודע שיש מי שנטה אחר אמונות כוזבות אלה גם באלף השנים האחרונות, ונחשב הוא לאדם “גדול”, הנה לא בא לו זה אלא מפני שנטה אחר הספירות והקבלה הארורה שחירפה בעצמות הבורא. בכל אופן לא יהיה זה לפלא בעיני הקורא, מכיון שאמונה אלילית זו שאדם יכול להיעלם על ידי מעשה פעולה מסויים היה כבר טמוע באמונות הצאבה, כמו שהבאתי במאמר ג’ על חושך אליהו כאן.
ואני אעתיק כאן רק את הפסקה שלה אנו צריכים למאמר זה. הנה כתב רבינו הטהור במורה (מורה הנבוכים חלק ג פרק כט): “ידוע שאברהם אבינו ע”ה גדל באמונת הצאב”ה [=כלומר שבתחילה היה דעתו כפי דעתם], ודעתם, שאין אלוה [לעולם], רק הכוכבים … ואין ספק אצלי שהוא [אברהם אבינו] עליו השלום, כאשר חלק על דעת בני אדם כולם [והוכיח אותם על טעותם, בוודאי] שהיו מקללים, ומגנים, ומבזים אותו התועים ההם, וכאשר סבל הכל בעבור ה’, וכן הדין לעשות לכבודו, [רק אז] נאמר לו (בראשית פרק יב פסוק ג): “וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה” … וכאשר יצא עמודו של עולם [אברהם אבינו], והתבאר לו שיש אלוה נפרד, לא גוף ולא כח בגוף, ושכל אלו הגלגלים והכוכבים [הם] מעשיו, והבין שיקרות ההבלים ההם אשר גדל עליהם, התחיל לסתור אמונתם ולזייף דעותם, ופרסם כנגדם, וקרא, “בשם ה’ אל עולם”, קריאה שכוללת מציאות האלוה והתחדש העולם מאתו!
… ואלו היו נביאי הבעל ונביאי האשרה הנזכרים אצלנו, אשר התחזקו בלבם אלו הדעות עד שעזבו את ה’ וקראו הבעל עננו, כל זה לפרסום הדעות ההם והתפשט הסכלות והרבה השגעון בעולם או בזה המין מן הדמיונות, ונולדו בהם דעות, והיה מהם, “מעונן”, ו-“מנחש”, ו-“מכשף”, ו-“חובר חבר”, ו-“שואל אוב וידעוני”, ו-“דורש אל המתים” … ואני עתיד להודיעך בפרק יבא למה שמו הצאב”ה אמונותיהם כתובות עם עבודת האדמה, וזה הספר מלא שגעונות עובדי עבודה זרה, וממה שנפשות ההמון נוטות אליו ונקשרות בו, ר”ל עשיית הטלסמאות [קמיעות], והורדת הרוחניות [כלומר ההזיה שלפיה אדם יכול למשוך שפע באמצעים מסויימים], והכשוף, והשדים, והמזיקים, והשוכנים במדברות.
וגילגל ג”כ בספר ההוא שגעונות עצומות, ישחקו מהן אנשי השכל, חשבו בהן לדקדק ולטעון במופתים המבוארים, אשר ידעו בהם כל אנשי העולם שיש אלוה שופט על כל בני העולם, כמו שאמר למען תדע כי לה’ הארץ, ואמר כי אני ה’ בקרב הארץ, יספר על אדם הראשון שהוא זכר בספרו שבהודו אילן אחד כשילקחו סעיפיו וישליכו הסעיף בארץ יהיה רומש מתנועע כרמישת הנחשים, ושיש אילן שרשו בצורת אדם ישמע לו קול גדול ויצא ממנו הדבור דבר או דברים, ושעשב שתארו כך כשיקח אדם מעליו וישימהו בבית הצואר שלו יעלם מבני אדם ולא יראו אנה יכנס ומאנה יצא [כן מובא בכמה ספרים בספריה היהודית בר מינן. ומכאן ראיה מפורשת שלמדו מדעות הצאבה] … ואלה היו חכימי בבל הרמוז אליהם בימים ההם החשוכים כי אלו היו אמונתם אשר גדלו עליהם, ולולא זה השעור אשר התפרסם עתה באומות מאמונת מציאות השם, היו ימותינו באלו הזמנים יותר חשוכים מן הימים ההם אלא בעניינים אחרים.
וידיעת הדעות ההם והמעשים ההם הוא שער גדול מאוד בנתינת עילת המצות, כי תורתנו כולה שרשה וקוטבה אשר עליו תסוב, הוא למחות הדעות ההם מן הלבבות וזכרם מן המציאות, ולמחותם מן הלבבות אמר פן יפתה לבבכם וגו’ אשר לבבו פונה היום וגו’, ולמחותם מן המציאות אמר כי את מזבחותם תתוצון ואשריהם תשרפון באש ואבדתם את שמם וגו’, ונכפלו שני העניינים האלה במקומות רבים, והוא היה הכונה הראשונה הכוללת לכל התורה כלה, כמו שהודיעו אותנו ז”ל בפירושם המקובל לאמרו ית’ את כל אשר צוה ה’ אליכם ביד משה, אמרו הא למדת שכל המודה בע”ז ככופר בכל התורה כלה וכל הכופר בע”ז כמודה בכל התורה כולה, והבן זה“. ע”כ דבריו בקיצור.
והנה הנלמד מתוך דברי רבינו הטהור, שההזיה הנוראה ולפיה אדם יכול לעשות פעולה ולהעלים את עצמו מבני אדם ולא להראות, מלבד נחיתות ופחיתות המחשבה, הנה הדבר גובל בעבודה זרה! שכן אדם החושב שהוא יכול לעשות פעולה מסויימת ולהיות נעלם מבני אדם, הרי נתן כח וחשיבות לפעולה, או לאבן, או לכל דבר מסויים. ובזה נמצא שהוא מודה בכח עבודה זרה!
וכמו שכתב רבינו שהצאביים היו מאמינים בשגעונות הטמטום הללו: “ושעשב שתארו כך כשיקח אדם מעליו וישימהו בבית הצואר שלו יעלם מבני אדם ולא יראו אנה יכנס ומאנה יצא [כן מובא בכמה ספרים בספריה היהודית בר מינן. ומכאן ראיה מפורשת שלמדו מדעות הצאבה] … ואלה היו חכימי בבל הרמוז אליהם בימים ההם החשוכים כי אלו היו אמונתם אשר גדלו עליהם, ולולא זה השעור אשר התפרסם עתה באומות מאמונת מציאות השם, היו ימותינו באלו הזמנים יותר חשוכים מן הימים ההם אלא בעניינים אחרים”. ע”כ.
ואחר הבנה ברורה זו שמדובר בהזיה וחירוף גדול כלפי הבורא, וכל החושב שיש כח לדבר מסויים להעלימו מבני אדם, הרי הוא בהכרח עובד עבודה זרה ומאמין בכח עבודה זרה, ודינו ככופר בכל התורה כולה.
והנה חושך אליהו, לא רק שאינו מתנגד לענינים אלו, לא רק שאינו מותח ביקורות על הזיות אלו. אלא אף מהדיר אותם! ובעצם עושה בשבילנו את העבודה. ומביא בעצמו את דברי ויטאל, שכתב בספר הפעולות, שאפשר שאדם יעשה פעולה מסויימת ויהיה נעלם מכל בני אדם! והנה הסרטון של חושך אליהו לפניכם!
והנה החושך הנ”ל אמר שהדברים שאמר הם בשם ויטאל, אמנם לא הביא מקור מדוייק ולא ציטט את לשונו. ואנו נעשה את העבודה במקומו. והנה, מקור הדברים הנחותים הללו, הם בספר הפעולות (עמוד רעט אות קסו’): “לרואה ואינו נראה – לך לקן העורב ותהרוג אחד מן אפרוחיו הקטנים בשעה שלא יראוך אביו או אמו. ותנעוץ מסמר ברזל בקרקע הקן, וקשור האפרוח במסר עם חוט של ברזל כדי שלא ישליכהו אבין מחוץ לקן, ועל ידי כן ילך אביו ויביא אבן אחת וישימנה על בנו המת כדי שלא יראהו מת, ואחר ב’ או ג’ ימים לך שם ותמצא שכבר הביא את האבן וקחנה ושימנה תחת לשונך ותראה ולא יראוך“. ע”כ הציטוט מן המקור.
והנה מה שקראנו כאן הוא בגדר התעללות בחיות ורצח בעל חי לכל דבר! לצורך הדוגמה, אם מישהו יעשה דבר נורא שכזה היום כמו שמורה לעשות חושך אליהו, הוא יעבור על חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ”ד-1994, והוא חוק ישראלי הקובע איסורים והגבלות בנוגע לפגיעה בבעלי חיים, ביניהם איסור על עינוי, התעללות, ארגון קרבות בין בעלי חיים, העבדה מוגזמת והמתה ברעל.
החוק קובע עונשי מאסר לעוברים עליו: שנה על העבדת בעלי חיים והמתתם שלא כדין, ושלוש שנים על עינוי בעלי חיים והתאכזרות אליהם. כל מה שהותר בחוק להמית בעל חי הוא רק לצורכי “אכילה”, כלומר לשחוט כדת וכדין. אבל “עורב” הוא סוג של זן לא כשר לאכילה, ולכן אין שום מציאות בעולם שיטען הרוצח את העורב שהוא רצח את העורב בשביל אכילה. בכל אופן, השומע לויטאל או לחושך אליהו, צפוי לו עונש של שנה במאסר, וזהו מעשה אכזרי מתועב אלילי ופגאני לפני הבורא, התעללות בחיות, חילול ה’ יתברך ועוד ועוד.
וכעת, מבקש אני מן הקוראים לראות את התלהבותו של חושך אליהו, את הזזת גבותיו, את השמחה וההרגש שמביעות פניו בשעה שהוא אומר לקהל את ההזיות שהם אוהבים לשמוע, מכיון שדברים של מאגיה מאוד ממקסמים את הקהל. שימו לב לכל הדברים שאמרתי.
והנה נבוא לענין, מבקש אני מחושך אליהו, לעמוד או לשבת בקהל, הוא גם יכול לשרוק לפני אם ירצה, ולומר באותה התלהבות ובאותה הברה, ובאותה נשימה את הדברים הבאים שכתובים בספר הפעולות לויטאל.
.
דוגמה א’: (עמוד קנח אות כח): “אם תמשח [כלומר אדם צריך למשוח על] דדי הנערה בחלב חזיר, קודם שתדע זכר, לא יגדלו יותר” [שדיה]”. [כלומר בפתרונו של ויטאל, לא רק שיש כאן האמנה בכח מאגי ומיסטי שנלמד מאמונות הצאבה, ולא רק שיש כאן לימוד הזיות, אלא שדבר זה לכשעצמו גובל בסטיה חמורה. שלכל הפחות היה צריך להזהיר, שהנערה תשים על עצמה. אבל יש כאן הוראה שאחר יעשה לה את המעשה הנורא הזה. הפתרון שלו בעצם בא לתת מענה לנערה שגדלו לה שדים גדולות בגיל קטן – ההורים פוחדים שזה יפריע לה בחיים ויש פתרון, צריך שמישהו יקח חלב של חזירה, וימרח לה על השדים לפני שתהיה עם גבר אחר. וזו הוראה שפעולה זו אינה בגדר הטבע. מזה שאמר “קודם שתהיה לזכר”, כלומר יש כאן פעולה מסטית שהחלב יכול לעבוד בצורה מאגית קודם שתבעל לגבר].
ומבקש אני מחושך אליהו, לומר את הדברים הללו באותה התלהבות כמו ששירבט להם את ענין ההיעלמות של בני אדם! שהרי כאן מדובר בפתרון מאגי, וגם בענין היעלמות מדובר בפתרון מאגי! וגם אם תאמר שמדובר בפתרון טבעי אצל הנערה, על אחת כמה וכמה שעליו לפרסם ענין זה ברבים, ומדוע? שכאן בענין משיחת דדי הנערה יש בזה תועלת גדולה בענין הפסד ממון. מכיון שניתוח להקטנת דדי אשה הוא תהליך מורכב הגובל בהרדמה, וגם בהוצאה כספית לא פשוטה אשר נעה בין 11 אלף שקל ל – 30 אלף שקלים! ומדוע לא לומר ענין זה בציבור? הוא כבר יודע את התשובה וגם אתם יודעים מדוע הוא לא יאמר דבר זה בציבור. ולא בגלל צניעות! אלא בגלל הרמת גבות אצל קהל שומעו!
.
דוגמה ב’: בעמוד שכא כותב ויטאל בספר הנזכר: “לנכפה [מחלת הנפילה], יקחו נער אחד שמימיו לא ראה קרי, ויוציאו [בני אדם] ממנו שכבת זרע. [כלומר ישפשפו את אבר מינו בכח], ואותו הקרי והשכבת זרע ימשחו בו שפתותיו של החולה, ומעולם לא יחזור לו החולי ההוא”. [ואיני מבין, כיצד ניתן להעלות דברים אלו על כתב, לא מספיק שיש כאן טראומה לילד, לא מספיק שיש כאן האמנה בכח מאגי, עוד יש כאן התערבות ונגיעה של בני אדם אחרים שהם צריכים להוציא לו שכבת זרע! ומה יעשה הנער ולא יחטא?].
והנה גם כאן מבקש אני מחושך אליהו לומר דבר זה ברבים באותה התלהבות ובאותה הברה! ומדוע אני דורש לעשות כן? מכיון שיש כאן הצלת נפשות, שהרי רק במדינת ישראל חיים כיום יותר מ-90 אלף חולי אפילפסיה (“מחלת הנפילה” בשמה העממי). והמחלה הזו נגרמת מהפרעה בפעילות החשמלית של תאי העצב במוח שגורמת לפרכוסים. ומדוע שחושך אליהו לא יביא את אותו הפתרון הזה לחולים שאני כמובן מאחל להם רפואה שלימה מאת הבורא יתברך. אבל הנה פתרון שכתוב מפורש באותו ספר שממנו מתלהב חושך אליהו לצטט דברים שימקסמו את הקהל! וכמובן גם את הפתרון הזה בטוחני שהוא לא יביא! ולא משום שהדבר לא צנוע ומתועב! אלא מפני שקהל שומעו יקיא באמצע דרשתו בשומעם את הדברים!
.
דוגמה ג’ ואחרונה: *אזהרה חמורה לפני הקריאה – לא להמשיך למי שלא מסוגל*: בספר הפעולות הנזכר כותב ויטאל דבר מזעזע נורא, וסטייתי ברמות הקשות ביותר שאפשר לתאר, ובאמת שאם לא הצורך להוכיח את השקר הנורא שנכנס בדת ישראל, לא הייתי מעלה הדברים אפילו על הכתב. אבל אין ברירה ועלינו להציג הדברים. וזה לשונו (עמוד רטז אות רס’): “ליזהר מן הבורושא שהורגת התינוקות … תכף שנולד הוולד שים בפיו אבר ברית מילה של אביו“. ע”כ.
והנה ראשית כל אציין שחפשתי ולא הצלחתי להבין מה זה שכתב, “בורושא“, ואחר יגיעה קצרה נחרדתי עד עמקי נפשי, והדברים גרמו לי לבחילה נוראה עד שהוצרכתי לירוק לתוך כוס מרוב הבחילה והצער הנורא.
“בורושא” בפי ויטאל היא כנראה – “לילית“, כלומר היא שם כינוי ללילית הפגאנית המתועבת אונסת הבחורים ושוכבת עם התינוקות! ורק לאחר שהצלחתי להבין שהמילה, “בורושא” הכוונה ל – “לילית” או לדבר הקשור אליה כגון הכישוף והחולי וכו’, רק אז הצלחתי להבין את הזימתיות הכתובה כאן, ואת הסטיה שגובלת בפדופיליה ארורה לכל דבר. ולא רק זו בלבד, אלא שלמרבה התדהמה, ויטאל בעצמו לקח נערים קטנים ונתן להם לשים את הברית שלהם בתוך פה של תינוקות שרק נולדו!!! וזו פדופיליה מהחמורות שאי פעם שמעתי!
ומהיכן אני יודע שמדובר בלילית המצחינה והאלילית של המכשפים? מכיון שכתב ויטאל בספר הפעולות (עמוד קמ אות מא): “בענין לילית ההורגת את הילדים מבן שמונה ימים ללידתם ובלעז [נקראת] “בורושא“. ע”כ. כלומר המחלה הזו נקראת “בורושא“, היא על שם קנאתה של לילית או מדובר בה ממש. בכל אופן למדים אנו מכך שזה קשור קשר ישיר ללילית הפגאנית של המכשפים הזוהרים וממשיכי דרכם.
כלומר, הפתרון של ויטאל בפעולה זו הוא כזה: לילית מקנאה בילד הנולד, היא לוקחת אותו מהעולם על מנת לשכב עמו, מה הפתרון? לתת את הברית מילה בתוך הפה שלו ובכך להרחיק אותה מהילד.
וממשיך ויטאל וכותב דבר מחריד ומזעזע כל אדם! וז”ל: “בענין לילית ההורגת את הילדים מבן שמונה ימים ללידתם ובלעז [נקראת] “בורושא … גם ניסיתי [לעשות רפואה] אז, ושמתי אבר מילת נער קטן בפי הילד תכף כשנולד טרם שיינק … ואמנם פעמים אחרות עשיתי כל הנ”ל וגם דברים אחרים … ואלו הם, לשים אבר מילת אבי הנולד עצמו בפי הילד טרם שיינק“. ע”כ.
כלומר ויטאל שנטה אחר המאגיה והאלילות, מעיד וכותב בקולמסו, שלא רק הוא הורה לדחוף ברית של אבות לתוך פה וולדות שרק נולדו לעולם, אלא הוא בעצמו לקח נערים קטנים ודחף את איבר מינם לתוך תינוקות שרק נולדו. וזה מעשה סטיה מן החמורים שהיו בדת ישראל.
ברמת המושגים שלנו, אם אדם ישמע לדברי ויטאל ויעשה חלק מן התועבות הללו היום, ראשית כל עלינו להזעיק מיד משטרה ולדווח על העושה פעולות אלה בכל מאמציו, שכן מדובר בהרס מחשבתי, בחורבן סטייתי, וזה בין הדברים החמורים ביותר שידעה דת ישראל, ובפרט ממי שמוחזק לראש הקבלה המזוהמת והארורה.
העונשים האמורים בחוק על המעשים הללו: במידה וגיל הקורבן הוא מתחת לגיל 18 אך גבוה מגיל 14 – העונש המקסימלי הינו 4 שנות מאסר. במידה וגיל הקורבן הוא מתחת לגיל 14 – העונש המקסימלי יהיה 7 שנות מאסר. במידה וגיל הקורבן הוא מתחת לגיל 16 – תחשב העבירה כעבירת מעשים מגונים בנסיבות מחמירות שהעונש המירבי בגינה הינו עד 10 שנות מאסר.
כלומר, אם מישהו יעשה את הפעולה המזוהמת שויטאל אמר לעשות, צפוי לו עונש מאסר עד 10 שנים. וכמובן מי שעשה דבר כזה או יעשה עלינו מיד לדווח עליו לגורמים הרלוונטים ולדאוג למעצרו, ואין רחמנות על פושעים ארורים ומתועבים שמתעללים בילדים מסכנים וחסרי ישע.
וכעת אני מבקש מחושך אליהו – כמו שפרסמת את ההזיה שהאדם יכול להיעלם וציטטת את דברי ויטאל בספר הפעולות הנורא, כך תפרסם את הפתרון הזה שויטאל נותן לתינוקות של מתים. לך תדע אולי תציל כמה ילדים בפרסום הדברים הללו, וכוונתי שבפרסום הדברים הללו יחשף השקר של הקבלה הארורה ואז ינצלו ילדים ממעשה פדופיליה אלילית ומזוהמת.
יש לציין שלא אני מצאתי את הדברים הללו, אלא אחד משומעי שיעורי שלח לי את שקית ההקאה הזו וכך כתב לי: “שלום רב, מצאתי בספר פעולות המגעיל 🤢 דבר מאוד מאווווד מגעיל פשוט אונס של תינוק 🤮 כדי להישמר מן “הבורושא” שהורגת התינוקות – תכף שנלד התינוק לשים בפיו אבר הימיני של האב 😭😱🫣🤯🤮🤢🤦🏽♂ חלק ד פרק ב סימן רס עמוד רטז (אוצר החכמה)”. כך נוסח ההודעה שקבלתי.
ע”כ כתבתי מאמר קצר זה. ממני החפץ באמת ודורש אמת חן שאולוב ספרדי טהור.
הנה לאחר השיעור שעלה מוצאי שבת, רבים טענו עלי שאני המצאתי את הדברים שכתב “ויטאל” בספר הפעולות, ורבים טוענים שהם לא מצאו את זה בכלל. על זה נענה ונאמר:
א) הקראתי את הכתוב מתוך הספר שנקרא, “ספר הפעולות” – כתב ידו של ויטאל. מצורף תמונות מתוך הספר ומצורף הכריכה של הספר בצבע שחור.
ב) בזמן האחרון יצא מהדורה חדשה של ספר הפעולות הנזכר ונקרא בשם, “ספר תעלומות חכמה” [תעלומות זימה וכשפים]. קישור לקניה + שקית הקאה: לחץ כאן.
כעת אשאל את המגיבים המטורללים? עד מתי תמירו את הבורא יתברך בעבור זימת הפרצופים של ספר הזוהר הטמא? עד מתי תתעקשו ותקיימו את הספירות הטמאות של המקובלים? חיזרו בתשובה! חיזרו לתורת משה עבדו הנאמן ביותר של ה’ יתברך!! חיזרו למשנה ולתלמוד הטהורים!
ממני חן שאולוב ספרדי טהור.