הכתובה היא תקנת חכמים שנועדה להגן על האישה ולמנוע מצב שבו הבעל יגרשה בקלות דעת, וזאת באמצעות הטלת התחייבות כספית משמעותית עליו. בטקסט מובהר ההבדל בין קידושין מן התורה לבין נוסח הכתובה שחובה לכתוב מדברי סופרים קודם הנישואין. יש להדגיש את החשיבות של שכל ישר בלימוד ההלכה ואת המאבק בתפיסות מיסטיות שאינן מעוגנות במסורת המחשבה הרציונלית.
חז”ל הבינו שכאשר הבעל מתחייב ב”חוזה נישואין” לשלם סכום כספי הוגן ומשמעותי (200 דינרי כסף לבתולה ו-100 לבעולה) במקרה של גירושין, הדבר יהווה חסם בפני החלטות פזיזות, מכיוון שהממון והכסף חביב על האדם ביותר, עצם ההתחייבות הכלכלית גורמת לכך שהבעל לא ימהר לפרק את הנישואין ולהוציאה תחת ידו בעבור כל מריבה או עניין
כדי להבטיח שמטרה זו תישמר:
- איסור שהייה ללא כתובה: נאסר על הבעל לשהות עם אשתו אפילו שעה אחת ללא כתובה תקפה (גם אם אבדה או שהאישה מחלה עליה, עליו לכתוב חדשה), כדי שלא תיווצר מציאות שבה היא קלה בעיניו להוציאה.
- סכום מינימלי: מי שמקדש בסכום פחות מהמינימום שנקבע, נחשבת בעילתו ל”בעילת זנות”, שכן תשלום מועט מעיד שאין לו כוונה אמיתית לקחתה לאישה לחיים משותפים, אלא רק לבעילה זמנית, ובכך בטלה תכלית התקנה.
וכבר כתבנו מאמר בפני עצמו בנושא זה כאן
.
וכעת אנו מצרפים נוסח שטר כתובה בלשון הקודש, זך נקי ומנוקד, כדעת חז”ל והרמב”ם, ועל פיו יש לנהוג, ואותו יש להחתים, למען ילכו עם ישראל אחר מסורת מסודרת. להזמנות שטר כתובה איכותי: 0556881423 – ווטסאפ.
