משפטיו לנגדי / מאמרים ותגובות

תגובות טענה כלליות

13 מאמרים, תגובות ובירורים. בחרו מאמר לעיון, או עברו ישירות לאזור המבוקש.

מעבר מהיר בין המאמרים

13 מאמרים וקטעים מקושריםלמאגר טענות הגנה ←

המאמרים במדור

כל המאמרים בסדר הופעתם במדור, עם התקצירים וקישורי הקריאה.

מאמר 01

חן שאולוב

כותב המאמר: חן שאולוב

תאריך פרסום: כג' בתמוז תשפ"ו - 08 ביולי 2026

זמן קריאה: 20 דקות

מעט מן המאמר: בתאריך 08/07/2026 למנין הגוים, כסיל אחד בשם הרב *** [=איני חושף את שמו כעת, אתן לו את הזמן לחזור בו ולהבין האמת. ומשלא, אחל לכתוב עליו מאמרים ואחשוף את כיעורו] שלח הקלטה קולית לאחד מתלמידי ואלו הם הדברים: “הוא [=חן שאולוב] לא אומר שום דברים של טעם. סליחה, אל תשמע לו. הדברים שלו נכנסים בארס. יש שם הרבה דברי כפירה [=נכון, כפירה בעבודה זרה יא-כלב מת!], המון דברי כפירה וזה מצטייר כתלמיד חכם. אני לא מדבר על רבנים, לא תשמע אותי מדבר, אבל אני מדבר על כופרים. אסור לשמוע אותו. [=למה? על גדולי האסלות שחרפו וגידפו כלפי שמים אינך מדבר, אבל מי שכופר בעבודה זרה ומחריב אותה, אין לך בעיה לדבר?].

שיתוף המאמר

מאמר 02

חן שאולוב

כותב המאמר: חן שאולוב

תאריך פרסום: ג' בשבט תשפ"ו - 21 בינואר 2026

זמן קריאה: 11 דקות

מעט מן המאמר: “המאמר מציג ביקורת חריפה *כנגד טענות המפקפקות בסמכותם ההלכתית של חכמי התלמוד, רבינא ורב אשי. הכותב דוחה את ההנחה שהגמרא נערכה ללא אישור הסנהדרין הגדולה, ומדגיש כי חתימת התלמוד מהווה את סוף תקופת החקיקה המוסמכת שאין להוסיף עליה. באמצעות הסתמכות על דברי הרמב”ם, מוסבר כי כל פסיקה מאוחרת הסותרת את דברי חז”ל או מוסיפה עליהם חומרות מיותרות נחשבת לעיוות של המסורת. **המאמר תוקף בחריפות את ספר הזוהר והתנועות המושפעות ממנו, בטענה שהם מייצגים תפיסות זרות ונטולות רצף מסורתי המנוגדות לתורת אמת*. לסיכום, המחבר קורא לדבוק בגישתו הרציונלית של הרמב”ם ולדחות כל השפעה מיסטית או “זוהרית” המאיימת על שלמות ההלכה המקורית”.
.

שיתוף המאמר

מאמר 03

חן שאולוב

כותב המאמר: חן שאולוב

תאריך פרסום: כט' באייר תשפ"ה - 26 במאי 2025

זמן קריאה: 25 דקות

נמצא לפי דבריו של הבהמי הכסיל: ספר הזוהר שר”י, הוא התורה שבכתב החדשה, והחסידות הוא הביאור! כלומר, החסידות היא התורה שבעל פה לספר הזוהר הטמא. ואפילו לפי דבריו של הארור, גם הוא מבין“…

שיתוף המאמר

מאמר 04

חן שאולוב

כותב המאמר: חן שאולוב

תאריך פרסום: כו' בסיוון תשפ"ה - 22 ביוני 2025

זמן קריאה: 07 דקות

וכעת נעבור לאיומיו של המת הארור, וזה תוכן דברי העילג: “תרשה לי להזהיר אותך אדוני הנכבד, בפעם האחרונה, אם תעז עוד פעם להוציא מילה על רשב”י קדוש, חסידא [=?] פרישא [=?] בוצינה [=?] … עוד מילה אחת תוציא על רשב”י, הפה יעבור לך לעורף בסיבוב, אתה קולט, זה פעם אחרונה…

שיתוף המאמר

מאמר 05

חן שאולוב

כותב המאמר: חן שאולוב

תאריך פרסום: יד' באלול תשפ"ה - 07 בספטמבר 2025

זמן קריאה: 19 דקות

מעט מן המאמר: “אמנם אם לא תעשה זאת, עליך ועל שאר שקרני דורינו המהובלים, מגשימי ה’, המבינים דרשות חז”ל כפשוטן, מחשיכי מאור הדת, מעריצי ספר הזוהר הפרו-נוצרי הטמא, על כולכם יהיה כתוב ביום הדין (יחזקאל פרק ג פסוק יז – כא): “בֶּן־אָדָ֕ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי: בְּאָמְרִ֤י לָֽרָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א הִזְהַרְתּ֗וֹ וְלֹ֥א דִבַּ֛רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֥וֹ הָרְשָׁעָ֖ה לְחַיֹּת֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֹנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ“. הדם, החיים… “.

שיתוף המאמר

מאמר 06

חן שאולוב

כותב המאמר: חן שאולוב

תאריך פרסום: כו' בכסליו תשפ"ו - 16 בדצמבר 2025

זמן קריאה: 08 דקות

אבל לשבת עם המינים הללו, ולהחניף להם, ולומר להם, “מסמפט”, או “מכבד”, אסור בשום אופן. ועל אחת כמה וכמה, שאין להתייחס למתים שמתו מן העולם והטעו את עם ישראל בספריהם המהובלים, אסור בשום אופן להתייחס אליהם בצורה סלחנית, אלא מחרפים אותם על כל מינותם, ומפרסמים את גנותם, ושם רשעים שהטעו את עמינו אחר ספר הזוהר, ירקב וירקב.

שיתוף המאמר

מאמר 07

חן שאולוב

כותב המאמר: חן שאולוב

תאריך פרסום: כד' בשבט תשפ"ו - 11 בפברואר 2026

זמן קריאה: 17 דקות

מעט מן המאמר: “וכעת האם נוכל לעלת על דעתינו, שיש אדם צדיק ככל שיהיה, שיכול למשול בבורא יתברך?! בוודאי שלא. אלא באים רבותינו השלימים, לומר לנו, שהבורא יתברך כאשר צריך לקחת את הדין מבני אדם חוטאים, אם עומד צדיק ומחזיר את עם ישראל בתשובה ומעמיד אותם על יראת ה’, ממילא גזירת ה’ נעלמת כלא היתה“.

שיתוף המאמר

מאמר 08

חן שאולוב

כותב המאמר: חן שאולוב

תאריך פרסום: ב' בשבט תשפ"ו - 07 בפברואר 2026

זמן קריאה: 18 דקות

מעט מן המאמר: “ולכן עיקר הבעיה של המון בני אדם להודות על האמת, הוא משום ההשלכות הנובעות מתוך האמת, הם מבינים שעל ידי שיודו שספר האופל לא נכתב על ידי רשב”י, ושכל ענין הזיווגים והיחודים שתיעבו כלפי הבורא, לא שייכים לרשב”י, כל מגדל הקלפים שלהם חרב, כלומר, כמעט ולא ימצאו ספר שלא נמצא בו דברי מינות, מכיון שרוב ספרי האחרונים מלאים וגדושים בספר הפגאני הטמא הזה.

שיתוף המאמר

מאמר 09

חן שאולוב

כותב המאמר: חן שאולוב

תאריך פרסום: ג' בסיון תשפ"ו - 18 במאי 2026

זמן קריאה: 35 דקות

מעט מן המאמר: “וכתב הרד”ק, “נשיהם – כי היו נשמעות לדברי שקר יותר מן האנשים“. ע”כ. ובדיוק כמו אז בדור נביאי השקר, גם כאן, “רעות” הפגאנית, מרשה לעצמה לכתוב דברי נאצה, מכיון שהיא נשמעת אוהבת ונמשכת לדברי השקר יותר מן האנשים! כלומר, מאוד חשוב לרעות לדחוק את האמת על ידי גינוי האמת, וכל כך היתה בהולה להזיז מראשה את דברי, עד שהוצרכה לשלוח הודעה בשעה: 01:56 בלילה, כמו עכבר שבא לאכול את הגבינה ולברוח”.

שיתוף המאמר

מאמר 10

מאמרים – השקפה | חן שאולוב
במאמר קצר זה נסביר שהאמנה היא רק בו יתברך. ומה שנאמר “ובמשה עבדו”, אין הכוונה להאמין במשה רבינו חלילה. אלא להאמין לנבואתו.

מאמר 12

מאמרים – השקפה | חן שאולוב
וכותב הרד”ק ומדגיש, “ודרש עזא ועזאל רחוק”, כלומר אם תפרשהו כפשוטו, בודאי שהוא רחוק מן הדעת! אלא מדובר במשל של רבותינו. ומה הראיה לכך? רשב”י עליו השלום, שהיה מגדולי התנאים ומבחר אנשי האמת והצדק, כותב מפורש ומזהיר מפני דיעות עקומות אליליות ומתועבות, “רבי שמעון בר יוחאי מקלל בכל הקללות לכל מי שיפרש “בני האלהים” כפשוטו, כלומר שהיו אלו מלאכים ונתלבשו בבשר ודם חלילה, או שה’ יתברך יש לו בנים שהם חטאו”. ומדוע רשב”י מקלל? וכי נאה לקלל בכלל? וחפשתי בכל ספרות חז”ל, במשניות, בתלמודים, לא מצאתי עוד מקום אחד שבו רשב”י קילל בני אדם על סברות כאלו, זה המקום היחיד שקילל!ומדוע ראה לקלל? מכיון שזו הדיעה יש בה בכדי להחריב את דת משה וישראל. זו הדיעה מכניסה קלקול נוראי שאין עצום ממנו. וכתב האבן עזרא, “בני האלהים – בני השופטים, שהיו עושים בארץ משפט אלהים. וי”א כי האלהים במקום הזה קדש, והבנים הם הקדושים אשר בארץ כטעם בנים אתם (דבר’ יד, א)”. ע”כ. וכ”כ הבכור שור, “בני האלהים. בני השרים. בנות האדם. שאינם שרים. מכל אשר בחרו. בכח וביד חזקה היו גוזלים להם בנותיהם ונשיהם, ומשחיתים סדר העולם לגמרי”. עכ”ל. וכ”כ

מאמר 13

מאמרים | חן שאולוב
ומוכח מכאן, כי דין קריאת שמע, ודין הסתכלות הם שני דברים שונים, כמו שדין חיוב כיסוי הראש אין לו שום קשר ושום שייכות לענין “טפח באשה ערוה” או “שיער באשה ערוה”. ולכן בתלמוד מיד הקשו, מה באת ללמד? לענין הסתכלות? הדבר פשוט שאצל אשת איש זה אסור. והדבר פשוט שאצל פנויה הדבר מותר ולא אסור, וגם לא מתקנת חכמים. אלא מה בא ללמד? לענין אשתו! שאפילו שמותר לאדם להביט באשתו כאשר היא נדה, ומותר לו להנות מיופיה! הנה בשעת קריאת שמע הדבר אסור בהחלט, וזה לא מצד זה שרגילה לכסותו או לא! אלא מצד זה שעצם יופי השיער הוא מגרה אם הוא מגולה.

להמשך העיון

חזרו לבחירת מאמר נוסף במדור.