בחרו שער לעיון או קראו לפי סדר החלקים
01 / חלקים א׳–ו׳
מן האמונות הזרות אל בירור הבחירה, השיתוף ויחוד השם.
01 / חלק א׳
ובזה הדבר אף הקרובים ביותר לתורה יכולים לטעות. שכן ראינו דורות שלמים שהיו עובדים עבודה זרה, והיו חכמים ומכירים ריבונם. ועל זה אמר הנביא (ירמיהו פרק ב פסוק ה): “כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל כִּ֥י רָחֲק֖וּ מֵעָלָ֑י וַיֵּֽלְכ֛וּ אַחֲרֵ֥י הַהֶ֖בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ”. וכיצד הקורא דברים אלו לא ידמע עינו? אומר ה’ יתברך, מה מצאו בי אבותיכם לא טוב, שהוצרכו ללכת מעלי? ויותר רע מזה עשו, שהלכו אחר ההבל ויהבלו…
02 / חלק ב׳
וכתב בספר החינוך (פרשת ואתחנן מצוה תטז): “ואל תתמה לומר ואיך יהיה בידו של אדם למנוע לבבו מהתאוות אל אוצר כל כלי חמדה שיראה ברשות חבירו והוא מכולם ריק וריקם, ואיך תבוא מניעה בתורה במה שאי אפשר לו לאדם לעמוד עליו. שזה הדבר אינו כן, ולא יאמרו אותו זולתי הטפשים הרעים והחטאים בנפשותם, כי האמנם ביד האדם למנוע עצמו ומחשבותיו ותאוותיו מכל מה שירצה, וברשותו ודעתו להרחיק ולקרב חפצו בכל הדברים כרצונו. ולבו מסור בידו, על כל אשר יחפוץ יטנו, וה’ אשר לפניו נגלו…
03 / חלק ג׳
והנה אם תקשה על מה שאמר יעקב אבינו (בראשית פרק מח פסוק טז פרשת ויחי): “הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֘ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ”. ויראה לך ממה שאמר, “יברך”, שביקש שהמלאך שגאל אותו מכל רע, הוא זה אשר יברך את הנערים וכו’. הנה ודאי כי זו המחשבה שיבוש היא, וחלילה לייחס דבר זה לבחיר האבות. שאם תפרש הדבר כך, נמצאו כאן שני רעות…
04 / חלק ד׳
ואחר העיון הטוב, נראה, כי התלמוד הביא עיקר זה המעשה לענין אחר. ונסביר. בכדי להבין מדוע מסדר התלמוד הביא מעשה זה, עלינו לעיין במה שדיברו באותו מקום לפני כן. ובתלמוד הנזכר מבואר, כמה קשה היא ה-“מינות”, ומה היא “מינות”? כל סוג של, “שיתוף”, כלומר, כל מחשבה של האדם שחושב בדעתו שיש כח אחר מלבדו יתברך, זה הדבר נקרא “מינות”. ולא זו בלבד, אלא מינות יקרא גם כאשר אדם חושב שהבורא יתברך אינו אחד, או שסובר שהוא אחד, אלא שבעצמותו מתחלק לכמה…
05 / חלק ה׳
06 / חלק ו׳
וכעת מובן הדבר, מדוע חז”ל קראו לכופר באלהיו, “מין”. וזה מה שבא רבינו הרמב”ם להבהיר, שהבורא יתברך לא מבורר מתוך משהו חלילה! אין לו קדמון וגם אין לו ממשיך. כלומר, שמחשבת מינות היא לחשוב, שאלהינו ישתבח שמו הוא בן של… או בריאה של… או ממשיך של… או יוצא ומשתלשל מ… או מקבל חיות מ… שכל אלו הדברים הם מחשבת מינות גמורה ומרידה באלהינו האחד והיחיד, מפני שהוא יתברך לא זקוק ולא נצרך…
02 / חלקים ז׳–י״ב
מינות, סגולות וביאור דברי חכמים — מתוך ההקשר ומתוך המקורות.
07 / חלק ז׳
והנה הדברים מסתדרים כפתור ופרח כמו שביארנו לעיל, שכל ענין המצוות וההתרחקות מן העבירות, הוא על מנת שלא ידבק האדם בעבודה זרה. כי העבירות ירחיקו אותו ריחוק גדול מן הבורא, ומדחי אל דחי יבוא ויעבוד אלהים אחרים חלילה. והנה תוצאה זו נראתה היטב אצל רבי אלעזר בן דורדיא. שכל כך נטמע בעבירה הזו של הזנות, שהיה מוכן לתת כל הונו ולעבור שבעה נהרות…
08 / חלק ח׳
א) מחשבת עבודה זרה ומינות יכול להכנס בכל אחד, ואפילו בגדולי הדור. ב) הדבר החמור ביותר זו עבודה זרה ומחשבת מינות. ג) כל הדבוק בעבירה יותר מדאי ובפרט בעוון הזנות, יכול לבוא למצב שהוא דבק בזה בדיוק כמו עבודה זרה, ואז תשובתו לא תעזור אלא רק לעולם הבא, אולם מהעולם הזה יצטרך ללכת. ד) אין מתווכים בינינו לבין הבורא…
09 / חלק ט׳
והנה הלא תראה דבר פלא המסופר בספר מלכים ב’ (פרק יח פסוק א – ח) על חזקיה בן אחז שהיה ממלכי יהודה. והחל למלוך כאשר היה בן עשרים וחמש שנה. ומעיד עליו הכתוב, שעשה הוא הישר בעיני ה’ יתברך, ככל אשר עשה דוד אביו. והסביר הרלב”ג, שהנה בזה הענין הוסיף הוא על דוד המלך, כי הוא לא חטא כלל…
10 / חלק י׳
ואחר כל זה יש לעיין במה שאני זכיתי להתעורר בו, והיה זה ביום אחד מן הימים לפני יציאתי לדרוש דרשתי הקבועה בנושא חובות הלבבות לרבינו בחיי בן פקודה. ואז עלה בדעתי קושי, כיצד כתוב בתלמוד, ש-“רב” ראה בבית הקברות, שתשעים ותשע מתו בעין הרע! וכי בגלל עין רעה של אחרים על בני אדם, יש בזה כל כך כח ויכולת להזיק לאדם אחר?…
11 / חלק י״א
וחלילה לפרש ולומר, שעל ידי שמישהו מסתכל על השני בעין רעה ונותן בו עין הרע רוחנית, הדבר הזה יוציא אותו מן העולם. ואיזו מחשבה זו בכלל לחשוב כך? האם יש כח אחר מלבדו יתברך? ודאי שלא. ורק כח הבחירה יש ביד האדם כמו שהסברנו למעלה. אבל מכאן לבוא ולומר…
12 / חלק י״ב
אלא שיש הבדל ניכר בין מה שאמר לו למעלה ולגבי מה שאמר לו כאן. כי למעלה אמר, “אם יוכל איש למנות”. ובודאי שאין איש יכול למנות את עפר הארץ, שמרובה הוא מאוד. אבל גבי הכוכבים אמר לו, “אם תוכל אתה לספור אותם”…
03 / חלקים י״ג–י״ח
ספירת ישראל, הברכה שבסמוי מן העין ומשמעותן של אגדות חז״ל.
13 / חלק י״ג
והנה נאמר (ויקרא פרק יט פסוק ד פרשת קדושים): “אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם”. וכן נאמר (ויקרא פרק יט פסוק לא פרשת קדושים): “אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטָמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם”. ואמר התרגום ירושלמי, “לא תִסטו אחרי שואלי…
14 / חלק י״ד
אלא הדבר הוא פשוט ביותר וקל להבין לאוהבי השכל הישר ומרחיקי הנמנעות. והוא, כי יצר לב האדם לעולם מטהו לחשוב כי בכוחו פעל, ובכוחו עשה, ובחכמתו הצליח, על דרך שנאמר (דברים פרק לב פסוק כז פרשת האזינו): “לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת”. ולכן, מתוקף זה הדבר…
15 / חלק ט״ו
ועל מילים אלו של רבה בר שילא, מביא התלמוד חיזוק בשם “אמימר” [“אמימר” היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, היה מחשובי החכמים שבדורו. וכן היה מראשי חכמי ישיבת נהרדעא. עם תלמידיו נמנו אמוראים מגדולי הדור השישי, ובהם רב אשי, ראש ישיבת סורא, שהיה לו כתלמיד חבר…
16 / חלק ט״ז
והוא הדין מה שאמרו בתלמוד (ירושלמי מסכת סנהדרין פרק א הלכה ב): “רבי בא בר זבדא בשם רב, טעמא דרבי לעזר בי רבי צדוק, בשעה שרואין בית דין שלמעלן בית דין שלמטן שמקדשין אותו גם הם מקדשין אותו. ר’ לעזר בשם ר’ חנינה, מעשה בעשרים וארבע קריות של בית רבי, שנכנסו לעבר שנה בלוד…
17 / חלק י״ז
והנה צריך לשים ליבנו אל תכלית סיפור זה המעשה. כלומר, מה הסיבה שהודיע לנו ה’ יתברך ענינים אלו בתורתו, ומה באים הם ללמד. התורה מספרת שלאחר שיצחק גודל ומתחיל להבין דבר, רואה שרה את ישמעאל מצחק. ומה הוא, “מצחק”? שנטה עינו לעבודה זרה. אולם עדיין לא עבד אותה, אלא היה חושק בה. כמו שכתב התרגום ירושלמי, “ותראה שרה את בנה של הגר המִצריה שילדה לאברהם, מצחק לעבודה זרה וכורע ליי”…
18 / חלק י״ח
יכלו הם בנקל להכשל בטבילה. והוא היה עומד שם להצילם ממבוכה זו. שאלו אותו חכמים, “האם אינך מתיירא מן היצר שבתוכך שיסיט אותך לעבירה”? אמר להם, “אני, כאשר רואה אותן הנשים, אני מדמיין אותם כמו אווזים לבנות”. ע”כ.
כל הסדרה / גרסת הדפסה
כל חלקי הסדרה מרוכזים בקובץ אחד להורדה ולהדפסה. גרסת ההדפסה מופיעה כאן עבור הסדרה כולה.
מאמרי חן שאולוב
משפטיו לנגדי / דעת · תורה · אמת
