ישראל טמא-ייב - כומר חנף מלא מינות

עוד סילוף פאגני אלילי של תמאייב, שכבר אמרנו שאינו יודע הבנת הנקרא, במה שאמר על הראב”ד, שהוא חולק על הרמב”ם בהכל. וכדבריו של טמאייב: “עזבו שלפי הראב”ד בכלל זה לא איסור והוא חולק על הרמב”ם”. וכבר כתבנו, שזה רק לענין הסימנים. אבל לענין צפצוף העופות וכיוצא בזה. הראב”ד לא חולק כלל. ויש להוסיף כאן ולחתום בדברי הכסף משנה שכתב (כסף משנה הלכות עבודה זרה פרק יא הלכה ד): “וכך נ”ל בתירוצן של דברים, שהנחש שאסרה תורה, הוא התולה את מעשיו בסימן שאין הסברא נותנת שיהא גורם תועלת לדבר או נזק, כגון פתו נפלה לו מידו או צבי הפסיק לו בדרך שאלו וכיוצא בהן הם מדרכי האמורי”. כלומר, בדיוק על אותו ענין של הכלב. מה סברא זו שכלב פושט את רגליו לענין בשורה טובה או רעה. בוודאי שכל זה מדרכי האמורי! וכעת לסיום, אומר, לא אשכח שלמדתי את ספרי הקבלה החדשה והזוהר במשך עשרות שנים מחיי, כאשר הייתי שומע עורבים, תמיד הייתי מפחד לצאת מן הבית, ופעמים לא נרדם בלילות. וראשית כל אני מתוודה כאן ברבים. חטאתי עוויתי פשעתי שהלכתי בדרכים מתעים אלו. ולאות ראיה לדברי שאיני מדבר סתם, אעתיק את דבריהם של הזוהר והקבלה החדשה הזרה ליהדותינו התלמודית הטהורה.