משפטיו לנגדי / הלכה ושונות

הלכות בית המקדש וחורבן הבית

7 מאמרים לעיון, עם התקצירים וקישורי הקריאה המלאים.

מאמרי המדור

מתוך מאמרי המדור

תאריך פרסום: ג' באב תשפ"ד – 07 באוגוסט 2024

זמן קריאה: 15 דקות

ונחתום מאמר זה, בדברים המעוררים את הלב שכתב רבינו הטהור בענין מהותם של כל עניני התעניות וקצת מנהגי אבלות (רמב”ם הלכות תעניות פרק א והלאה): “מצות עשה מן התורה, לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור, שנאמר, “על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות”, כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן, זעקו עליהן, והריעו [לבורא יתברך] …

מתוך מאמרי המדור

תאריך פרסום: כג' ניסן תשפ"ה – 21 אפריל 2025

זמן קריאה: 22 דקות

ולכן הדגיש ואמר, “אל פני האדון ה'”. כלומר, מלך העולם – ה’ יתברך, אחד יחיד ומיוחד! וכמו שתרגם אונקלוס, “תלת זמנין בשתא יתחזון כל דכורך, קדם רבון עלמא יי”. ומתרגם אונקלוס את המילים, “פני האדון” – “לפני ריבון העולם”…

מתוך מאמרי המדור

תאריך פרסום: ג' אייר תשפ"ה – 1 במאי 2025

זמן קריאה: 17 דקות

ודעו קוראים נעימים, כי זהו נרטיב קבוע של הרוס ושאר רבני הכמורה של היום, שהם מפחדים ויראים מתגובות של בשר ודם, ואין הם מוכיחים את העם, ואין עומד מולם כלל רצון ה’! כלומר…

מתוך מאמרי המדור

תאריך פרסום: ח' בחשוון תשפ"ו – 30 באוקטובר 2025

זמן קריאה: 21 דקות

מעט מן המאמר: “כלומר, כאשר רוצים לבנות את בית המקדש בימינו, בונים את המקדש והמידות המפורשים, כמו שעשו בימי עזרא הסופר, שאע”פ שנחרב לא התרשלו מלבנותו שוב, ובנו המקדש כפי שבנה אותו שלמה המלך, אלא שמה שמפורש ביחזקאל באופן ברור, עשו גם אותו. נמצא בית המקדש השני, הוא שילוב של בית המקדש הראשון עם הדברים המפורשים ביחזקאל בענין בית הבחירה”.

מתוך מאמרי המדור

תאריך פרסום: ח' באב תשפ"ו – 22 ביולי 2026

זמן קריאה: 15 דקות

מעט מן המאמר: “גם מדברי רבינו עולה, שהיו מקצת חכמים בזמנו, שנהגו מדעת עצמם שלא להניח תפילין של ראש בלבד. אבל לא היו מבטלים עצמם לגמרי מן התפילין חלילה. אלא היו מניחין תפילין של יד. ואיני מבין את רבינו, מפני מה הביא את המנהג הזה של אותם חכמים שנהגו בזה. שהרי, אם רצו ללמוד מדין האבל, היה להם להבטל לגמרי מתפילין בתשעה באב, ולא להניח תפילין…

המשך התקציר

מעט מן המאמר: “גם מדברי רבינו עולה, שהיו מקצת חכמים בזמנו, שנהגו מדעת עצמם שלא להניח תפילין של ראש בלבד. אבל לא היו מבטלים עצמם לגמרי מן התפילין חלילה. אלא היו מניחין תפילין של יד. ואיני מבין את רבינו, מפני מה הביא את המנהג הזה של אותם חכמים שנהגו בזה. שהרי, אם רצו ללמוד מדין האבל, היה להם להבטל לגמרי מתפילין בתשעה באב, ולא להניח תפילין של יד ולא של ראש כלל. שכן מה שכתוב, “פארך חבוש עליך”, אין הכוונה שרק התפילין של הראש הם בעלי משמעות, שהרי כל מצות תפילין היא בפני עצמה. והלובש תפילין של יד, בוודאי שנחשב לו הנחת תפילין גמורה. וכי יתכן לומר, שהאנשים בזמן יחזקאל לא הניחו רק תפילין של ראש? וכי יתכן לומר שהאבל אסור רק בתפילין של ראש? וצריך בכל זאת להניח של יד? אלא בוודאי שהאבל אסור בהנחת תפילין. אבל ביום תשעה באב, האדם הוא, “כאבל”, ולא אבל ממש”.

מתוך מאמרי המדור

תאריך פרסום: ט' בתשרי תשפ"ז – 18 בספטמבר 2026

זמן קריאה: 35 דקות

מעט מן המאמר: ומבחינתי, בתוך אותה תכלית עומד גם הייעוד הגדול שעליו דיברו הנביאים: העברת עבודת הגילולים מן הארץ והעמדת דעת אמת בעולם. זה איננו פרט צדדי. זו מלחמה עתיקה על עצם הכרת הבורא, על יחודו, ועל עקירת האלילות, ההגשמה והעבודה לאמצעים. ולכן אין מנוס מן המסקנה הכואבת: כאשר עם שלם נאחז בהבלים ואינו מוכן לעזוב אותם מתוך דעת, פעמים שהמציאות עצמה מטלטלת אותו עד שהוא מוכרח לבחון מחדש את דרכו”.

מתוך מאמרי המדור

תאריך פרסום: יא בתשרי תשפ"ז – 21 בספטמבר 2026

זמן קריאה: 30 דקות

מעט מן המאמר: “ולדעתי אפשר למנות עוד סיבה. שתי הכרובים מסמלים את צדדי מוח האדם. עץ החיים. עץ הדעת. ולכן שתי הכרובים בבית קודש הקודשים הם המסמלים לאדם לקדש את שכלו בהשקפות נכונות וישרות, ולא לפגום בכבוד קונו, שהוא השכל האנושי. וכמו שהשכל האנושי מוסתר ומוגן מכל משמר. כך בדיוק גם הכרובים בבית המקדש, נמצאים במקום המקודש ביותר בבית הבחירה“.