הנה לא מזמן בערוץ 14, עלה אדם חובש כיפה שחורה, והקריא מדרש מינות (אוצר “זיופי” מדרשים אייזנשטיין שמעון בן יוחאי עמוד 556 – 557) וז”ל: ” … וזה לך האות, כשאתה רואה שנפל נירון מזרחי שבדמשק, נפלה מלכות בני מזרח, ואז תצמח הישועה לישראל, ומשיח בן דוד בא, ויעלו לירושלם ויתענגו עליה, שנאמר וענוים יירשו ארץ ויתענגו על רוב שלום“. ע”כ.

והנה בוודאי כי כל אדם בעל שכל ישר הקורא את הדברים הכתובים כאן, מבחין כי מדובר בזיוף, טמטום, עילגות, ובערות שאין כדוגמתה. וכבר הוכחנו לעיל כמה המינים וצאציהם זייפו המון כתבים לתנאים, לאמוראים, ואף לגאונים. עיין במאמר: “קמיעות” – הבל ובדיה | יחסם של הגאונים והראשונים לקמיעות – “דעת רב האי גאון ואביו רב שרירא” – זיופי ספרים ויחוסם לתנאים או גאונים בכוונת תחילה | חלק א’“. ומהם ספר הזוהר הטמא שכתבו משה די ליאון שר”י, וייחס אותו לרשב”י עליו השלום. וכך היא דרכם של המינים, משטים בעם ישראל על מנת למשוך ליבם לדמיונות והזיות בשביל לקבל תמלוגים וטובות הנאה מרובות.

והנה כל מי שיקרא את כל המדרש הזה הנזכר מתחילת דיבורו, יבחין בקלות מרובה כי מדובר בזיוף, וכל המדרש הזה הוא הבל הבלים וגובל במינות גמורה שעוקרת יסודות הדת. אמנם, מה אכפת להם לייחס עוד דברים ומגרעות עצומות לתנא הטהור רשב”י? ומה אכפת להם להחדיר לעם ישראל מאגיה וסכלות, על חשבון רשב”י הטהור? הלא תראה מה שכתב בספר ילקוט מדרשים (עמוד סא’ הערה 1) כתב כך: “מדרש זה עפ”י בית המדרש (חלק ד’ עמוד קיז’) מתוך כתבי יד הרב מרדכי מורטרא רב העיר מנטובא בשנות הת”ר. אמר המעתיק, מסגנון מדרש זה ומלשונו, מחברו השתמש במדרש “נסתרות” רשב”י, אמירות לעתיד, בספר זרובבל, באותו המשיח ובאגדת המשיח, והוסיף עליהם כהנה וכהנה בקצת המקומות. ומדרש זה [כולו] מאוחר בזמנו. קטע ממדרש זה נמצא בכתב יד הגניזה לונדון הספריה הבריטית qr 10578″. ע”כ.

כלומר, לא מספיק שמדרש זה לא נזכר לא בראשונים ולא בראשוני האחרונים מה שמעלה שאלה עצומה על יחוסו, לא מספיק שמדרש זה כולו מאוחר בזמנו מה שמעיד על זיופו וסכלותו. עוד מודה המעתיק, שמי שכתב את המדרש הוסיף על הכתבים במקצת המקומות ככל העולה על רוחו. והנה לפי דברי המכשף מזייף המדרש, המשיח כבר היה צריך לבוא בשנת 1918 [למניינם], מכיון שהבריטים כבשו ב-1 באוקטובר 1918 [למניינם] את כל דמשק כולה! וכיצד התאחר המשיח מלבוא? כנראה המשיח לא שמע על מדרשו המזוייף של המינים!

אלא שבוודאי ופשוט ביותר, כי אין עם ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכל אותם רעיונות, הבלים, חישובי קצים, לא נועדו אלא לכבוש את הקלים שבעם! כי נח לאדם לשמוע שבא משיח מסויים ויגאל אותו מצרתו, כאבו, דוחק פרנסתו, בלי שיעשה כלום ושום דבר. ואני יש לי לשאול, אם ביאת המשיח לפי מדרש המינות הנזכר תלוי בכבישת דמשק, מפני מה עד היום לא הפילו המקובלים את דמשק וכבשוה, היו שולחים כמה “מלאכים” בשמות “קודש”, ובכך היו נגמרים כל הצרות של כל העולם! והאם יתכן שרשב”י התנא הטהור, יתלה את ביאת המשיח רק בהפלת מקום או בכיבושו? מה זה ההבל הזה? מי פתי יאמין לכך?

וכתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות מלכים פרק יב הלכה ב): “אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו’, ואינו בא לא לטמא הטהור, ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים, ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו, וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים, אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו”. ע”כ.

והנה מדבריו של רבינו למדים אנו, “כי גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו“! כלומר אף רשב”י אין לו קבלה כיצד יבוא המשיח ובאיזה סימן יבוא! וגם לא רבן יוחנן בן זכאי, אין בידו קבלה כיצד יבוא”. ושימו לב למילותיו הטהורות של רבינו במה שסיים ואמר, “ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין”. כלומר, רבינו יודע שהמון העם אוהב לשקוע בדרשות על ימות המשיח ודיבורן, ובני אדם שמים את הדברים הללו לעיקר, כי אלו דברים שנח להם לשמוע עליהם ללא פעולת שינוי! ולא זו בלבד, כאשר מדברים על דברים אלו לעם, אין זה מחייב אותם להשתנות! ולאמיתו של דבר, כל אלו הדברים לא מביאים לידי שום יראת שמים, ללא שבירת המידות, ולא לידי אהבת ה‘!

ולכן רבותינו בעלי התלמוד מעולם לא אמרו, כשיהיה כך וכך יבוא משיח צדקנו. אלא אמרו (תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מט עמוד ב): “בעקבות משיחא“, כלומר, בזמנים הקרובים לימות המשיח, יהיה כך וכך. ולא אמרו, שאם תהיה חוצפא, יבוא המשיח בזמן כזה וכזה. וגם הם לא ידעו בדיוק מתי יבוא. אולם במדרש המינות הנזכר, מבואר כך: “ומשיח בן דוד בא, ויעלו לירושלם ויתענגו עליה”. וזו סכלות ממדרגה ראשונה!

וכבר כתב רבינו הטהור במורה (חלק שני פרק מו): “… כי אין רצוי לפניו יתעלה כי אם האמת, ואין מכעיסו [את הבורא] כי אם השוא! ואל יתבלבלו השקפותיך ומחשבותיך ויהיו בדעותיך השקפות בלתי נכונות רחוקות מאוד מן האמת, ותחשבם [שהם] תורה [אמיתית]“.

וכתב רבינו בפירוש המשנה (סנהדרין י’ א’): “… והיסוד השנים עשר ימות המשיח, והוא להאמין ולאמת שיבא ואין לומר שנתאחר אם יתמהמה חכה לו, ואין לקבוע לו זמן, ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו, אמרו חכמים תפוח דעתן של מחשבי קצין. ולהאמין בו מן הגדולה והאהבה ולהתפלל לבואו בהתאם למה שנאמר בו על ידי כל נביא, ממשה ועד מלאכי. ומי שנסתפק בו או זלזל בענינו הרי זה מכחיש את התורה שהבטיחה בו בפירוש בפרשת בלעם ואתם נצבים. ומכלל היסוד הזה שאין מלך לישראל אלא מדוד ומזרע שלמה דוקא. וכל החולק בענין המשפחה הזו הרי זה כפר בה’ ובדברי נביאיו”. ע”כ. ומפורש כתב רבינו ביסודותיו, שאין לקבוע לו למשיח שום זמן! ולכן בוודאי כי מדרש המינות הנזכר, אין הוא לרשב”י הטהור, וזו עוד אחת מן הדרכים שלנו לדעת כי יש בידינו המון מדרשים מזוייפים, ואין לייחס אליהם חשיבות כלל.

ועד היום איני מבין כיצד הספר הטמא זוהר, לא רק שהתקבל בעם ישראל, לא רק שהוכרז לקדוש אף שמדובר בספר פרו-נוצרי, אלא אף הוכנס והובא להלכה למעשה! כלומר ניתן לו מעמד כלשהו של פסיקת הלכה! ובוודאי כי אין זה אלא עונש מאתו יתברך! אחר שנטו ישראל מדרך הישר והלכו אחר המאגיה והמינות, הענישם והוליך אותם בדרכיהם שרצו!

ע”כ מאמר זה ממני חן שאולוב ספרדי טהור.