.

***

“מה קרה לך אייל עמרמי? – נמשכת אחר הליצנים שבדור!”

הנה בפתח מאמר זה אציין ואומר, שהנני חייב ל-“אייל עמרמי” הכרת הטוב, על זה שהדריכני במשך כמה שנים, והוליכני בדרך האמת שאני דורך בה היום. ולכן, בניגוד למאמרים אחרים שאני כותב נגד אותם רשעים מישראל, ומשפיל אותם היטב, על מנת להראות את סכלותם ובורותם של מכשפי האופל ושאר שקרני דורינו, ועושה אני כמצוות התורה שכך ציוה עלי בוראי. אמנם כאן, מטרת כתיבת מאמר זה, שנכתב בדמעות ובסלחנות, הוא לנסות לעורר את מי שלדעתי קיבל את יכולת ה-“דרשנות“, הטובה ביותר שאי פעם שמעתי. ותאמינו לי, שמעתי לא מעט דרשנים ונותני מוסר מגיל מצוות, ואני אומר לכם בפה מלא, אייל עמרמי קיבל את הכישורים הטובים ביותר להעביר דרשות מוסר.

ויכל להיות בגדר מה שנאמר (מלאכי פרק ב פסוק ה – ז): “בְּרִיתִ֣י׀ הָיְתָ֣ה אִתּ֗וֹ הַֽחַיִּים֙ וְהַ֨שָּׁל֔וֹם וָאֶתְּנֵֽם־ל֥וֹ מוֹרָ֖א וַיִּֽירָאֵ֑נִי וּמִפְּנֵ֥י שְׁמִ֖י נִחַ֥ת הֽוּא: תּוֹרַ֤ת אֱמֶת֙ הָיְתָ֣ה בְּפִ֔יהוּ וְעַוְלָ֖ה לֹא־נִמְצָ֣א בִשְׂפָתָ֑יו בְּשָׁל֤וֹם וּבְמִישׁוֹר֙ הָלַ֣ךְ אִתִּ֔י וְרַבִּ֖ים הֵשִׁ֥יב מֵעָוֹֽן: כִּֽי־שִׂפְתֵ֤י כֹהֵן֙ יִשְׁמְרוּ־דַ֔עַת וְתוֹרָ֖ה יְבַקְשׁ֣וּ מִפִּ֑יהוּ כִּ֛י מַלְאַ֥ךְ יְיָֽ־צְבָא֖וֹת הֽוּא”. ע”כ.

וכל האמור בשבח הנ”ל, בוודאי שהיה על האיש הזה אייל עמרמי, עד אשר פרק עול שמים מעליו, ועד אשר הפך ממזכה הרבים שהיתה תורת אמת בפיהו, לאדם שמצדיק רשעים ומחטיא הרבים, ותומך במחטיאי הרבים ועוד ועוד ועוד מהסתותיו הפרועות!! כמו שנאמר (משלי פרק יז פסוק טו): “מַצְדִּ֣יק רָ֭שָׁע וּמַרְשִׁ֣יעַ צַדִּ֑יק תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝יָ֗ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם“. ופסוקים אלו שאני מציב לפניכם, מי לימדני? אייל עמרמי! דרך הדרשה והעברת הדברים ומלחמות האמת שהנני מנהל כנגד הרשעים של דורינו ודורות עברו, מי לימדני? אייל עמרמי!

זכורני שפעם, באחת מדרשותיו של אייל עמרמי אמר כך: “מה זה “הדברות”? אתם באים לדבר, לא באים להוכיח! למה שונאים כולם את אמנון יצחק? כי הוא מוכיח! אבל הדברות באים לדבר, זה לא תורת אמת, זה תורת שקר“. ע”כ ציטוט דבריו.

והנה, כשהייתי בגיל 19 הכרתי את שיעוריו של אייל עמרמי, כל מי שהכיר אותו באותה התקופה שמע ממנו תורת אמת, כל מטרתו היתה לחזק את לבבות ישראל ולעוררם לעשות רצון ה’, דרשותיו היו ללא חנופה, ללא דמיונות, כל האמת שם בפנים של השומעים. ותמיד היה אומר, “אני אומר את האמת, מחלל שבת מות יומת, האם אפשר להתעלם מזה“? והיה דרכו כמו של הנביאים הטהורים.

.

והנה בדרשה זו במקום המדוייק שסימנתי, תוכלו להבין ולראות היטב על מה אני מדבר. וכך הוא אומר שם, “… כשאדם בוטח בה’ הוא לא יבטח לא בחכמתו ולא בעושרו. מה עם הסביבה שלו? מה עם אנשים? [כלומר, אם יאמר את האמת, חברים ואנשים יתרחקו ממנו. מסביר אייל הישן ואומר] … לא ייחל לבני אדם, לא יעבדם להתרצות להם שימצא חן בעיניהם, זה לא מעניין אותי מה תחשוב עלי … זה בכלל לא נכנס אפילו ברשימות אם אני צריך לחשב מה תחשוב עלי. [=שמעתם מה אומר אייל הישן?].

לא ירא ממחלוקתם, לא אכפת לי שאני אריב איתך בכלל, אם אתה לא הולך בדרך ה’, אני אריב איתך, הרבה פעמים אומר אדם, מה אני יאמר עכשיו דברי תורה … תגיד לי אתה עובד ה’ או אתה עובד אותם? אבל יריבו אותי? מה אכפת לך יריבו איתך!! לא יירא ממחלוקתם, תחלקו עלי תגידו אני לא בסדר, כן מריבה לא מריבה, זה לא מעניין אותי, אני לא עובד אתכם, אני לא רוצה למצוא חן בעיניכם, אני רוצה למצוא חן בעיני ה’ … אלישע הנביא אמר, האלהים יעזור לי, על כן שמתי פני כחלמיש ולא אירא מהם, הלכתי ואמרתי להם את האמת, אתם כופרים, אתם אפיקורסים, אתם רפורמים, רבו איתי? רבו איתי! אז מה קרה? מה אני באתי לעולם הזה לאסוף רייטינג? [=שמעתם??!! זה אייל עמרמי לפני אהבת הכבוד ורוממות הבשר], מה אני קריין בערוץ 2? אני צריך רייטינג? [=היום אתה אוסף רייטיניג!!], לא צריך רייטינג בעולם הזה, לא צריך קואליציה, אתה צריך קואליציה? לא … יאהבו אותך לא יאהבו אותך, מה זה משנה? מה אכפת לך מזה בכלל? [=היום לך אכפת!! היום זה מה שמעניין אותך.

עכשיו תשמעו היטב, אייל עמרמי הישן והאמיתי, מדבר ויוצא על אייל עמרמי שפרק עול ומסית את העם אחר התוהו וההבל], “היה מפגש באולם חתונות יושבים בשולחן מדברים, אחד מדבר שטויות כל אחד את הסברות של הכרס של הבטן שלו … אז הוא אומר, ככה צריך לעשות ככה צריך להתנהג, זה לא צודק וזה כן צודק, מה אתה? איזה גאון עולם אתה מה אתה? יש תורה אדוני, התורה תחליט מי רשע מי צדיק מי טמא מי טהור, מי פסול מי כשר, מי אתה שתחליט בכלל? יש תורה אדוני! כל דבר יש לנו פתרון בתורה, מה אתה מדבר שטויות?

למה צריך להחניף ולומר משהו שימצא חן בעיניך, אומר לך את תורת האלהים, לא תרצה לא תקבל, השומע ישמע החודל יחדל אתה את נפשך הצלת, כמובן בדרכי נועם, בדרך ארץ, לא בקללות, לא חס ושלום ב… אומר לך את תורת האלהים, אתה רוצה תשמע לא רוצה קום תלך, לא אבוש, אדבר נגד מלכים ולא אבוש!

תשמע אין לי כח למריבות, אין לי כח לזה … מה זה אין לך כח למריבות? אז אתה לא עובד ה’ אם אתה לא רוצה לומר את האמת ולריב! לא תפחד ממחלוקתם!! אתה לא צריך לפחד ממחלוקת שיחלקו עליך! [כל הנאמר כאן בפיו של אייל עמרמי, מדבר על אייל עמרמי החנפן של היום], ולא ייפה להם השקר, פשששש, איזה משפט זה הוא אומר, יש הרבה פושעים עושים הרבה שקר, אבל הוא מייפה את השקר, אומר לכולם, תדון אותו לכף זכות [=כמוך בדיוק היום, כפי שנוכיח בהמשך!!], הוא באמת לא חשב ככה, זה לא נורא זה, נו באמת אתה יודע אל תהיה כזה חד, [רב שקר] מייפה את השקר, עושה אותו יפה כזה, מה אתה מייפה לקהל את השקר? למה אתה מייפה את השקר, למה אתה לא מוכן למות בשביל האמת הזאתי? למה אתה לא רואה שזה לא אמת?

אין לו בטחון בה’, אומר אם אני יאמר את האמת, לא יתן לי לא יבוא לי לא יקח לי לא ילווה לי, מה אתה מצפה לבני אדם? [=מישהו מהקהל שואל ותמה] “אז מה זה לדון לכף זכות”? [עונה אייל עמרמי הישן איש האמת הישן], לדון לכף זכות זו הגדרה מאוד מצומצמת על אדם שהוא ירא שמים, כל מעשיו עושה על פי תורה, ופעם אחת ראית אותו שוגג, עושה משהו שלא על פי תורה, אז יש לך לדון אותו לכף זכות, כי בדרך כלל כל מעשיו על פי התורה.

אבל אם מישהו מ-כלא שאטה היה מכניס בחורה איתו לחדר, אסור לדון אותו לכף זכות, הוא פושע!! מה לדון אותו לכף זכות? אדם שלא הולך על פי התורה חייבים לדון אותו לכף חובה! מי שדן את החוטאים לכף זכות עושה עבירה!! אין פותחין לו בזכות!! כתוב בתלמוד מפורש!!

סנגורן של ישראל זה רק על עובדי ה’. מי שאומר לך סיפורים על יצחק מברדיטשוב, שהוא דן לזכות רשעים, הוא שקרן, הוא לא עובד את ה’, הוא המציא סיפורים [=כמוך היום בדיוק, שאתה מדקלם את כל השטויות שמובא בספריהם המהובלים], לא יתכן שאדם עובד ה’ יעשה משהו נגד הרמב”ם [שמעתם??!! לא יתכן שאדם עובד ה’ יעשה משהו נגד הרמב”ם. במילים אלו עמרמי הישן מגלה לנו על עמרמי החדש, שעמרמי החדש לא עובד ה’ בכלל, אלא הוא מצדיק רשעים ותפילתו בוודאי תועבה!!], הרמב”ם אומר שאסור לדון רשע לכף זכות, חייבים לדון אותו לכף חובה, אין פותחין לו בזכות, כי כל מעשיו בדרך נעשו לרשע, הם נגד ה’, מה פתאום לדון אותו לזכות?

אי אפשר לקרוא קלישאות בספרים ולבוא לדורשן … אם לא ככה, בוא נדון את היטלר לכף זכות … בוא נדון את וענונו לכף זכות … בוא נדון את כל הפושעים שעשו נגד עם ישראל נדון אותם לזכות … מה… אם אדם גנב אותך נדון אותו לזכות? זה לא נכנס בכלל לתורה, רק מה, יש אנשים [כמוך אייל עמרמי היום בדיוק, כמוך] שלא רוצים שהעם ידע את האמת של התורה, אז כל הזמן מספרים להם אהבת ישראל, אהבת ישראל,  וזה שקר!! אין דבר כזה אהבת ישראל, יש אהבת אמת, מי שאוהב את התורה אוהב את ישראל, מי שלא אוהב את התורה לא אוהב את ישראל, אין אהבת ישראל בלי אהבת התורה.

והם הולכים מפזזים כל היום סיסמאות [כמוך היום בדיוק!! אתה מפזז סיסמאות ואומר], תדון את כולם לכף זכות, וסנגורן של ישראל … מבלבלים את העם בשטויות [=כמוך מבלבל את העם המסכן הזה בשטויות], אין דבר כזה בכלל, למה? כי יש להם אינטרס הוא רוצה להיות חבר של הרשעים, הוא רוצה להיות איתם רוצה לשתות איתם, רוצה לקבל טובות הנאה מהם, אז מה הוא יגיד? אל תתחבר לרשע? אז מה הוא אומר לך? תדון אותו לכף זכות, מצא פתגם מלביש אותו פה. אבל זה לא המקום שלו בכלל”. ע”כ מדבריו האמיתיים של אייל עמרמי הישן.

.

ושימו לב, מילותיו האחרונות של אייל עמרמי הישן, מופנות כלפי החנפן אייל עמרמי החדש. וניתן כאן לראות מה אומר אייל עמרמי החדש: “ואומר הבעל שם טוב שירגיל עצמו לדון לכף זכות את כל הרשעים … ואם ילמד חוב על איזה רשע … אז זה הדין בעצמו פוסק על עצמו“. מה?? אמרת שכל מי שהולך נגד הרמב”ם ודן לכף זכות כל אדם, אז הוא לא עובד ה’, זה המדד לא? בדיוק! זה המדד, עזבת תורת אמת. ובעצמך אתה אומר את הסיבה, ונציב אותה שוב: “והם הולכים מפזזים כל היום סיסמאות [כמוך היום בדיוק!! אתה מפזז סיסמאות ואומר], תדון את כולם לכף זכות, וסנגורן של ישראל … מבלבלים את העם בשטויות, אין דבר כזה בכלל, למה? כי יש להם אינטרס הוא רוצה להיות חבר של הרשעים, הוא רוצה להיות איתם רוצה לשתות איתם, רוצה לקבל טובות הנאה מהם, אז מה הוא יגיד? אל תתחבר לרשע? אז מה הוא אומר לך? תדון אותו לכף זכות, מצא פתגם מלביש אותו פה. אבל זה לא המקום שלו בכלל“. ע”כ.

.

ומי שרוצה לראות ולהרגיש את דרשותיו ואת סגנונו של אייל עמרמי הישן והטוב מוזמן להכנס לדרשות הבאות:

דרשה 1

דרשה 2

סדרת חובות הלבבות – שער הבטחון

שער הבחינה – חובות הלבבות

.

וכל הדרשות הללו היו בגדר (ישעיהו פרק נח פסוק א – ב): “קְרָ֤א בְגָרוֹן֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּשּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑ךָ וְהַגֵּ֤ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם: וְאוֹתִ֗י י֥וֹם יוֹם֙ יִדְרֹשׁ֔וּן וְדַ֥עַת דְּרָכַ֖י יֶחְפָּצ֑וּן כְּג֞וֹי אֲשֶׁר־צְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה וּמִשְׁפַּ֤ט אֱלֹהָיו֙ לֹ֣א עָזָ֔ב יִשְׁאָל֙וּנִי֙ מִשְׁפְּטֵי־ צֶ֔דֶק קִרְבַ֥ת אֱלֹהִ֖ים יֶחְפָּצֽוּן”. ואע”פ שדרשות אלו נגועות בהזיות קשות מספר האופל המאגי והפגאני, אבל הסגנון, הרצון, הדרך היתה שונה מאשר היום. וכל אחד שרואה את השינוי וההבדל, יראה ויבחין, כי התורה לא השתנתה חלילה וחס, אלא במי חל השינוי? באדם עצמו!

ושינוי זה בא בעקבות ההבנה, שרוב הדרשנים הליצנים שבדורינו, כבר לא נותנים דרשות מוסר, לא מוכיחים בשער בת רבים, לא עומדים בפרץ להוכיח! ומדוע? כי זה לא משתלם כספית ותודעתית! ולכן מטרת הדרשות והדרשנים של היום, הוא לפתח קריירה על חשבון הציבור, לבנות בתים, לסדר דירות לילדיו, ובמילים אחרות, הקהל שמעריץ אותו, הדרשן רואה אותם ככלי למלאות חפצו ורצונו! ולכן דרשותיהם מתבססות סביב:

.

א) סיפורים אישיים. ופעמים שהסיפורים הם כל כך אישיים, עד שהם משנים מתוכן הסיפור ממש. למשל, אם הסיפור הוא במעשה שהיה באיזור נתניה, מרוב שהוא כל כך אישי, יאמרו ויספרו את אותו מעשה, אלא שידביקו לו שרבוט, שהמעשה הזה הוא מצפון הארץ, כך שלעולם השומע לא יחשוב שמדובר בדבר הקרוב אל הדרשן, ולא יצא מצב שהדרשן בא לספר סיפורים אישיים, אלא רק משמיע לאחרים שלא צריך להתנהג על פי מה ששמע מאחרים. ולרוב מעשה זה לא מדוייק ואף יש בו פרטים שקריים מאוד!

אמנם לרוב תסכולם של הדרשנים, הם חייבים לפרוק את סיפורם האישי לציבור, על מנת שהציבור ישמע ויעודד אותם, ויאמר, “פשש” – “ואווו” – “איך עשו לך ככה” וכו’, ואז בעקבות מילים אלו, גם הדרשן מסופק, כי קיבל את הנחמה אשר לא מצא במקום אחר, וגם הקהל מסופק, כי סיפורים על מעשיים אישיים, הפקת המוסר מזה, לא מתבטא בשינוי תורני ומחשבתי בענין השכל הישר, אלא שינוי מידותי קל שבכמה ימים יחזור האדם לסורו.

.

ב) קומדיה. ומה פירוש קומדיה? הדרשנות הפכה לתוכנית ריאלטי, שאנשים באים להתעדן ולהנות בדרשה. ובמקום לצאת מחוזק מן הדרשה, ולקבל תובנות ושכל ישר על שינוי מהותי בחיים ולשנות תפיסת חיים בהקשר לחיים התורניים של האדם. קהל האנשים מרגישים שהם מעולים וטובים, ולא רואים סיבה להשתנות, שכן שומעים מן הדרשנים רק ליטופים, בדיחות וכו’ ולכן בשיעורם של הליצנים הללו, לא רק שלא נשמע מוסר אמת, אלא משולב בדיחות וצחוקים כאילו היה זה מערכון של הגשש החיוור.

.

ג) המון שיעורים על כיבוד אב ואם – כל זה על מנת להתחבב על האבות או על הצעירים. שכן מי לא ישמח לשמוע כמה צריך לכבד את הוריו, שהרי רוב הילדים מכבדים את הוריהם כבוד גדול, ובשעה שאדם יושב ושומע דרשה על כיבוד אב ואם, הרי שהדברים מנפחים אותו וגורמים לו להרגשה טובה. וכן האבות שיושבים בשיעור זה, גם הם שמחים, שכן מי לא ירצה לשמוע דרשה שילדיו יכבדו אותו ויעשו אותו מלך? ולכן דרשות על כיבוד אב ואם הם הכי מועילות וטובות לדרשן עצמו, שהרי הקהל מתחבב מאוד על הדרשן בנושאים אלו, מכיון שכולם נהנים.

.

אלו כמה גורמים קטנים וברורים אשר מספקים לך הקורא הנעים, את האסון הנורא שקורה כאן בדור, את השואה הגדולה שעומדת להגיע ולבוא, אין מנוס מזה, כולם ליצנים ברשות התורה, מחריבי הדת של דורינו אלו הדרשנים הארורים הללו שקמו על עם ישראל. והדבר ברור ופשוט, שרוב הדרשנים בדורינו הם בגדר נביאי הבעל, חנפים, רשעים ארורים שדואגים לעצמם ולביתם. וכתב רבינו בחיי בן פקודה בספר חובות הלבבות (ונאמר, כי החכמה [=השקפה, תורה, דרך], כשמנהיגים אותה על דרכה [=כלומר, כאשר לוקחים את התורה ומקיימים אחד לאחד הכתוב בה, ולא סוטים ממנה בדמיונות והזיות, ומנהיגים אותה על פי מסורת מסודרת איש מפי, אז אומר רבינו בחיי ומבטיח, זו התורה], תהיה רפואה לכל מדוה. וכשנוטים בה מנתיבתה [=אותה התורה, אותו הלימוד, כאשר יש בו נטיה מן האמת אפילו במעט, הבטחה ברורה, כי זו התורה], תהיה מדוה כולל, שאין לו רפואה ולא ארוכה.

ועל כן נמשלה התורה באש, כמ”ש: “הלא כה דברי כאש“. מפני שמאירה העינים באורה, כמו שאמר: “מצות ה’ ברה מאירת עינים“, ואמר: נר לרגלי דברך” וגו’. ושורפת ביקודה מי שנוטה מנתיבתה, כמו שנאמר: “כי באש ה’ נשפט”, ואמר: “ימטר על רשעים פחים“, ואמר: “ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בוערת וגו’.

על כן הזהר, שלא תטה אשורך מדרך האבות ונתיב הראשונים אל הבדיאות, ותסמך על שכלך ותתיחד בעצתך ותתבודד בסברתך, ואל תחשד אבותיך [=אברהם יצחק ויעקב, משה אהרן, הנביאים, בעלי המשנה והתלמוד, אל תחשוד אותם] במה שמסרו לך מאופני טובותיך. ואל תסתר עצתם במה שהורו אותך, כי אין עצה שתעלה בדעתך, שלא קדמוך לדעתה, ועמדו על כל מה שמביאה אליו מטוב ורע. ואפשר שקדם לדעתך אופן יושר המחשבה ההיא בתחלתה ונעלם ממך אופן ההפסד, אשר יהיה ממנה באחריתה, ואתה במעוט ישובך תראה ישרה ולא תראה טעותה ואופני הפסדה. ואמר החכם: “אל תסג גבול עולם”, ואמר: “שמע בני מוסר אביך”, ואמר במי שמשנה מחקי אבותיו: “דור טהור בעיניו ומצואתו לא רוחץ, דור אביו יקלל“, ואמר: “עין תלעג לאב”.

.

והנה מבואר מדברי רבינו החכם השלם כי מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו, כלומר, ההרס הרב שבא לעם ישראל יוצא דווקא ממי שמוגדר, “בעל תורה”, “בעל חכמה”, וכמו שכתב רבינו, “כי החכמה כשמנהיגים אותה על דרכה תהיה רפואה לכל מדוה. וכשנוטים בה מנתיבתה תהיה מדוה כולל, שאין לו רפואה ולא ארוכה”. ומה כוונת דבריו? במה שכתב שאין לו רפואה ולא ארוכה? כוונתו, שלענין מינות ועבודה זרה, אין רפואה כי השירוש והניתוץ בלבד. ולכן כעושים דין בעיר הנידחת, אז חובה גמורה להרוג את כולם, כלומר, אם לא מקבלים על עצמם לכלות אנשי עיר הנידחת את העבודה זרה, הורגים את ההורים את הקטנים את הנשים, את כולם, בכולם עושים בהם דין! מכיון שעובדי עבודה זרה והמינים, לרוב אין להם רפואה ולא ארוכה להשקפותיהם הנחותות.

וכמו שנאמר (ישעיהו פרק מט פסוק יז): “מִֽהֲר֖וּ בָּנָ֑יִךְ מְהָֽרְסַ֥יִךְ וּמַחֲרִבַ֖יִךְ מִמֵּ֥ךְ יֵצֵֽאוּ”. ומה שסיים ואמר, “ממך יצאו“, אין הכוונה של הנביא לומר, שאותם שהרסו והחריבו את דת ה’ יצאו מעם ה’, כי הדבר פשוט שהגורם לקלקול, תמיד היו האנשים המוחזקים ליראי שמים, אנשים המוחזקים לקדושים, ואלו הנקראים נביאי הבעל.

וכמו שאמר (ירמיהו פרק ב פסוק ח – יג): “הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְיָ֔ וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִיאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא־ יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ: לָכֵ֗ן עֹ֛ד אָרִ֥יב אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְיָ֑ וְאֶת־בְּנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אָרִֽיב: כִּ֣י עִבְר֞וּ אִיֵּ֤י כִתִּיִּים֙ וּרְא֔וּ וְקֵדָ֛ר שִׁלְח֥וּ, וְהִֽתְבּוֹנְנ֖וּ מְאֹ֑ד וּרְא֕וּ הֵ֥ן הָיְתָ֖ה כָּזֹֽאת: הַהֵימִ֥יר גּוֹי֙ אֱלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה לֹ֣א אֱלֹהִ֑ים, וְעַמִּ֛י הֵמִ֥יר כְּבוֹד֖וֹ בְּל֥וֹא יוֹעִֽיל: שֹׁ֥מּוּ שָׁמַ֖יִם עַל־זֹ֑את וְשַׂעֲר֛וּ חָרְב֥וּ מְאֹ֖ד נְאֻם־יְיָֽ: כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י עָזְב֜וּ מְק֣וֹר׀ מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֤ב לָהֶם֙ בֹּאר֔וֹת בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם”.

וכן אמר (ירמיהו פרק יד פסוק יא – טז): “וַיֹּ֥אמֶר יְיָ֖ אֵלָ֑י אַל־תִּתְפַּלֵּ֛ל בְּעַד־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לְטוֹבָֽה: כִּ֣י יָצֻ֗מוּ אֵינֶ֤נִּי שֹׁמֵ֙עַ֙ אֶל־רִנָּתָ֔ם וְכִ֧י יַעֲל֛וּ עֹלָ֥ה וּמִנְחָ֖ה אֵינֶ֣נִּי רֹצָ֑ם כִּ֗י בַּחֶ֙רֶב֙ וּבָרָעָ֣ב וּבַדֶּ֔בֶר אָנֹכִ֖י מְכַלֶּ֥ה אוֹתָֽם: ס וָאֹמַ֞ר אֲהָ֣הּ׀ אֲדֹנָ֣י יְיִ֗, הִנֵּ֨ה הַנְּבִאִ֜ים אֹמְרִ֤ים לָהֶם֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ חֶ֔רֶב וְרָעָ֖ב לֹֽא־יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם, כִּֽי־שְׁל֤וֹם אֱמֶת֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה: וַיֹּ֨אמֶר יְיָ֜ אֵלַ֗י שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙ נִבְּאִ֣ים בִּשְׁמִ֔י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙, וְלֹ֣א צִוִּיתִ֔ים, וְלֹ֥א דִבַּ֖רְתִּי אֲלֵיהֶ֑ם, חֲז֨וֹן שֶׁ֜קֶר וְקֶ֤סֶם ואלול וֶֽאֱלִיל֙, ותרמות וְתַרְמִ֣ית לִבָּ֔ם הֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִ֥ים לָכֶֽם: לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ עַֽל־הַנְּבִאִ֞ים הַנִּבְּאִ֣ים בִּשְׁמִי֘, וַאֲנִ֣י לֹֽא־שְׁלַחְתִּים֒, וְהֵ֙מָּה֙ אֹֽמְרִ֔ים חֶ֣רֶב וְרָעָ֔ב לֹ֥א יִהְיֶ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את, בַּחֶ֤רֶב וּבָֽרָעָב֙ יִתַּ֔מּוּ הַנְּבִאִ֖ים הָהֵֽמָּה: וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־הֵ֣מָּה נִבְּאִ֣ים לָהֶ֡ם, יִֽהְי֣וּ מֻשְׁלָכִים֩ בְּחֻצ֨וֹת יְרוּשָׁלִַ֜ם מִפְּנֵ֣י׀ הָרָעָ֣ב וְהַחֶ֗רֶב, וְאֵ֤ין מְקַבֵּר֙ לָהֵ֔מָּה, הֵ֣מָּה נְשֵׁיהֶ֔ם וּבְנֵיהֶ֖ם וּבְנֹֽתֵיהֶ֑ם, וְשָׁפַכְתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם אֶת־רָעָתָֽם”.

.

וכותב הרד”ק, וקסם ואליל ותרמית לבם – קסם, כתב החכם הגדול רמב”ם ז”ל, כי יש אנשים שיושפע אליהם הכח השכלי בכח המדמה, עד שידברו עתידות ויחלמו חלומות צודקות, ומזה הכת היו נביאי הבעל, ומפני זה היו מאמינים בהם, ויקרא זה הענין “קסם”, ויקרא בעליו “קוסם” … וזה שהם אומרים חרב ורעב לא יהי’, זהו דבר שאינו, כי באמת יהיה הרעב והחרב. ותרמית לבם מרמה, חושבים בלבם כיון שחושבים אותנו שאנו צודקים בדברינו, כמו שנסו אותנו בקצת העתידות, נאמר להם שלא יפחדו מדברי ירמיהו [הנביא], כי אנחנו ראינו בנבואה, כי לא ראינו חרב ורעב, וניפה להם מעשיהם, כדי שנהיה נכבדים בעיניהם, ונאהבים להם, וזהו תרמית לבם, שהם חושבים לרמות העם בדבריהם … לכן יתמו הנביאים ההמה, ר”ל ראשונה ילקו הם בחרב וברעב בעבור שהם החטיאו את ישראל.

והעם – אף על פי שהיו מטעים אותם נביאי השקר היה להם לבחון בין נביאי האמת לנביאי השקר, כי נביא האמת מעמיד אותם על תורת משה, ונביאי השקר מיפים להם עבודה זרה, שהוא בטול התורה [כולה, כלומר ביטול יסודות דת האמת], ואף על פי שהם צודקים בקצת דבריהם בעתידות, היה לכם להחזיק זה בקסם, לא בנבואה, כיון שדבריהם לבטול תורה [כולה, שהרי כאשר הם רואים שהעם שקוע בעבירות והולכים אחר עבודה זרה ואלילות, ונביא השקר אומר להם שיהיה להם טוב, הוא בעצם אומר שאין אלהים אמת, כי הוא מייפה להם עניני עבודה זרה], והיא עכו”ם, שאפילו יעשו אותות ומופתים אמרה תורה, “יומת כי דבר סרה”, וקיום האותות והמופתים אמר הכתוב, “הטעם כי מנסה ה’ אלהיכם אתכם”.

ומה שאמר, “ואין מקבר להמה – זה היה עונש עונם מוסף על היסורים והמיתה. נשיהם – כי היו נשמעות לדברי שקר יותר מן האנשים. ובניהם ובנותיהם – הקטנים בעונש אבותיהם כי כן הוא המשפט מאת האל יתברך שהוא אל אמונה ואין עול”. ע”כ.

והרי שמילותיו של הרד”ק ממחישים לקורא הנעים, את רוב הדרשנים שבדורינו, שכל מטרתם שיהיו נכבדים בעיני הציבור ותו לא!

.

ולכן מה שאמר, “ממך יצאו”, הכוונה אל האבדון, שאותם אלו ששיקרו על העם, בכדי שהעם יתרפא, הקב”ה צריך להוציא את השקרנים מן העולם ולכלותם, ולזה אמר, “ממך יצאו”, כלומר רק כאשר יצאו ממך ויעלמו אז תבוא הרפואה. וכמו שכתב הרד”ק (רד”ק ישעיהו פרק מט פסוק יז): “מהרסיך ומחריביך – והם הפושעים, יצאו ממך, שיכלו, שלא יהיה בך עוד רשע ופושע, כי הם היו סיבת ההריסה והחורבן“.

.

ואמר הנביא עמוס בשם ה’ (עמוס פרק ט): בנבואתו המהבילה שבה לימד כי אף אדם לא יכול לברוח מן הבורא בשום מצב, והכעיסו את ה’ בזה שאמרו שלא יבוא הרעה: “רָאִ֨יתִי אֶת־אֲדֹנָ֜י נִצָּ֣ב עַֽל־הַמִּזְבֵּ֗חַ, וַיֹּאמֶר֩, הַ֨ךְ הַכַּפְתּ֜וֹר וְיִרְעֲשׁ֣וּ הַסִּפִּ֗ים, וּבְצַ֙עַם֙ בְּרֹ֣אשׁ כֻּלָּ֔ם, וְאַחֲרִיתָ֖ם בַּחֶ֣רֶב אֶהֱרֹ֑ג, לֹֽא־יָנ֤וּס לָהֶם֙ נָ֔ס, וְלֹֽא־יִמָּלֵ֥ט לָהֶ֖ם פָּלִֽיט: אִם־יַחְתְּר֣וּ בִשְׁא֔וֹל, מִשָּׁ֖ם יָדִ֣י תִקָּחֵ֑ם, וְאִֽם־יַעֲלוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם, מִשָּׁ֖ם אוֹרִידֵֽם: וְאִם־יֵחָֽבְאוּ֙ בְּרֹ֣אשׁ הַכַּרְמֶ֔ל מִשָּׁ֥ם אֲחַפֵּ֖שׂ וּלְקַחְתִּ֑ים, וְאִם־יִסָּ֨תְר֜וּ מִנֶּ֤גֶד עֵינַי֙ בְּקַרְקַ֣ע הַיָּ֔ם, מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־ הַנָּחָ֖שׁ וּנְשָׁכָֽם: וְאִם־יֵלְכ֤וּ בַשְּׁבִי֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיהֶ֔ם, מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב וַהֲרָגָ֑תַם, וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֥א לְטוֹבָֽה:

וַאדֹנָ֨י יְיִ֜ הַצְּבָא֗וֹת הַנּוֹגֵ֤עַ בָּאָ֙רֶץ֙ וַתָּמ֔וֹג, וְאָבְל֖וּ כָּל־י֣וֹשְׁבֵי בָ֑הּ, וְעָלְתָ֤ה כַיְאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְשָׁקְעָ֖ה כִּיאֹ֥ר מִצְרָֽיִם: הַבּוֹנֶ֤ה בַשָּׁמַ֙יִם֙ מַעֲלוֹתָ֔יו, וַאֲגֻדָּת֖וֹ עַל־אֶ֣רֶץ יְסָדָ֑הּ, הַקֹּרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ, יְיָ֥ שְׁמֽוֹ: הֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְיָ֑, הֲל֣וֹא אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל הֶעֱלֵ֙יתִי֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּפְלִשְׁתִּיִּ֥ים מִכַּפְתּ֖וֹר, וַאֲרָ֥ם מִקִּֽיר:

הִנֵּ֞ה עֵינֵ֣י׀ אֲדֹנָ֣י יְיִ֗ בַּמַּמְלָכָה֙ הַֽחַטָּאָ֔ה וְהִשְׁמַדְתִּ֣י אֹתָ֔הּ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה אֶ֗פֶס כִּ֠י לֹ֣א הַשְׁמֵ֥יד אַשְׁמִ֛יד אֶת־ בֵּ֥ית יַעֲקֹ֖ב נְאֻם־יְיָֽ: כִּֽי־הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֔ה וַהֲנִע֥וֹתִי בְכָֽל־הַגּוֹיִ֖ם אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֤ר יִנּ֙וֹעַ֙ בַּכְּבָרָ֔ה וְלֹא־יִפּ֥וֹל צְר֖וֹר אָֽרֶץ: בַּחֶ֣רֶב יָמ֔וּתוּ כֹּ֖ל חַטָּאֵ֣י עַמִּ֑י הָאֹמְרִ֗ים לֹֽא־תַגִּ֧ישׁ וְתַקְדִּ֛ים בַּעֲדֵ֖ינוּ הָרָעָֽה: בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת וְגָדַרְתִּ֣י אֶת־פִּרְצֵיהֶ֗ן וַהֲרִֽסֹתָיו֙ אָקִ֔ים וּבְנִיתִ֖יהָ כִּימֵ֥י עוֹלָֽם: לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ אֶת־שְׁאֵרִ֤ית אֱדוֹם֙ וְכָל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם נְאֻם־יְיָ֖ עֹ֥שֶׂה זֹּֽאת: פ הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְיָ֔ וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכָל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה: וְשַׁבְתִּי֘ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם: וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֤ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר יְיָ֥ אֱלֹהֶֽיךָ”.

.

וכתב הרד”ק (עמוס פרק ט פסוק י): “בחרב ימתו כל חטאי עמי – על אותם חטאים שבדורו אמר הנביא ולא כל החטאים כי רבים מהם גלו. אלא החוטאים שהיו אומרים, לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה, שהיו מתיאשים מן הפורענות, והיו אומרים לא תקרב ותמהר בעדינו הרעה, ונעשה כתאות לבינו, ואם תבוא הרעה, לא תבוא בעבור מעשינו, אלא מקרה הוא בעולם, כמו שאמר בתורה והלכתם עמי בקרי”. ע”כ. כלומר, הרעה הגדולה זה לומר לעם ישראל, “אתם בסדר”, אתם לא חוטאים, ה’ אוהב אותכם למרות שאתם חוטאים. אין רעה גדולה מזו, ואין עוול יותר גדול מזה. ואפילו יהיו אנשים חוטאים אמנם ידעו את האמת על עוונם, יתכן וירחם ה’ עליהם עד אשר יחזרו בתשובה.

אולם בשעה שעומד רב, ואומר לאדם עם קעקועים, “זה בסדר“, זה ספר תורה עם קישוטים, אין רשע ופשע יותר מזה. וכמו שאמר (ירמיהו פרק ב פסוק לה): “וַתֹּֽאמְרִי֙ כִּ֣י נִקֵּ֔יתִי אַ֛ךְ שָׁ֥ב אַפּ֖וֹ מִמֶּ֑נִּי הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ עַל־אָמְרֵ֖ךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי“. והרי שה’ נשפט את האדם לא רק על החטאים עצמם, אלא על העובדה שהוא מסוגל לומר, שזה לא חטא כל כך חמור, או שאינו מודה בחטא! וכל שכן אם עומד רב ואומר לשני שהוא בסדר גמור ותמיד יהיה לו רק טוב.

.

ואבקש לחתום מאמר זה ואפנה לאייל עמרמי, חזור בך, שנה את דרכך, חזור לדרך האבות, אל תמכור את עולמך, יש בך יכולות גדולות להשיב את עם ישראל מעוון. ועליך אני אומר מה שאמר הנביא (ישעיהו פרק ב פסוק כ – כב): “בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ־לוֹ֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים: לָבוֹא֙ בְּנִקְר֣וֹת הַצֻּרִ֔ים וּבִסְעִפֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְיָ֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ: חִדְל֤וּ לָכֶם֙ מִן־הָ֣אָדָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נְשָׁמָ֖ה בְּאַפּ֑וֹ כִּֽי־בַמֶּ֥ה נֶחְשָׁ֖ב הֽוּא“. ע”כ. חדל לך אייל עמרמי מהאדם! חדל לך מן הכבוד! תעבוד רק את הבורא, תחזור לומר את האמת לעם ישראל.

אמנם אם לא תעשה זאת, עליך ועל שאר שקרני דורינו המהובלים, מגשימי ה’, המבינים דרשות חז”ל כפשוטן, מחשיכי מאור הדת, מעריצי ספר הזוהר הפרו-נוצרי הטמא, על כולכם יהיה כתוב ביום הדין (יחזקאל פרק ג פסוק יז – כא): “בֶּן־אָדָ֕ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי: בְּאָמְרִ֤י לָֽרָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א הִזְהַרְתּ֗וֹ וְלֹ֥א דִבַּ֛רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֥וֹ הָרְשָׁעָ֖ה לְחַיֹּת֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֹנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ“. הדם, החיים, הנשמות, של כל עם ישראל תלוי על הצוואר שלכם! וכמו שאמרו חז”ל בלא פחד (תלמוד בבלי מסכת שבת דף קלט עמוד א): “תניא, רבי יוסי בן אלישע אומר: אם ראית דור שצרות רבות באות עליו – צא ובדוק בדייני ישראל. שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל, שנאמר שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו”. ע”כ. ודיינים זה משל למושלים, לאלו אשר אחראים על הדור. והיום רוב הדרשנים הם אלו אשר אחראים על מצב הדור, שכן מה שהקהל שומע כך הוא נוהג.

חיזרו בכם, חידלו לכם מן האדם!

.

ע”כ כתבתי מאמר זה ממני חן שאולוב ספרדי טהור, המצפה למכתב תגובה או להסבר מצולם מדוע אייל עמרמי של פעם טועה, כלומר, במילים אחרות, תסביר בבקשה מדוע הנביאים טעו בגישתם, ואם כן מדוע יש לנו ספרי נביאים שילוו אותנו עד ימות המשיח? ויתירה מזו, מדוע גישתם לדעתך היא לא ראויה וגישתך המהובלת של היום היא זו שמנצחת? ואם כן, מדוע אנו רואים את מצב והשקפת הדור הולך מדחי אל דחי? אודה לתשובה!