“גיא בלוף” – התנסחות המינים = חולשת השכלים
אבל לשבת עם המינים הללו, ולהחניף להם, ולומר להם, “מסמפט”, או “מכבד”, אסור בשום אופן. ועל אחת כמה וכמה, שאין להתייחס למתים שמתו מן העולם והטעו את עם ישראל בספריהם המהובלים, אסור בשום אופן להתייחס אליהם בצורה סלחנית, אלא מחרפים אותם על כל מינותם, ומפרסמים את גנותם, ושם רשעים שהטעו את עמינו אחר ספר הזוהר, ירקב וירקב.
מאת: חן שאולוב
תאריך פרסום: כו' בכסליו תשפ"ו - 16 בדצמבר 2025
זמן קריאה: 08 דקות
.
***
“התנסחות המינים – חולשת השכלים”
הנה, בתאריך 15/12/25 למנין הגוים, התפרסם סרטון שכותרתו: “פילוסופיה ומיסיטיקה: עימות חזיתי על האמת היהודית | פרופ׳ שלום צדיק VS. הרב גיא אלאלוף“. וכמובן איני מתכוין לעמוד על גיבובי הדברים אשר נערמו שם מכל וכל. ומטרתי כעת הוא להעביר מסר פשוט מאוד לקהל שומעי, והוא, שכל התנסחותם של המינים או עם המינים, בלשון “יפה” – “רגשית” – “לבבית”, וכל כיוצא בזה, מביא בסופו של דבר לחולשת השכלים. וכוונתי כמובן לגיא “אל-בלוף”, שהינו מין גמור וכופר בתורה הטהורה שניתנה למשה רבינו במעמד הר סיני.
.
גיא-בלוף מנסה בכל מיני התנסחויות מתוחכמות [=כדרכם של המינים] להביא כל מיני תירוצים, פרשניות כשרות לספר הזוהר הטמא והארור שכבר הוכחנו בלא מעט מקומות את אלילותו של ספר מתועב זה במאמרים נפלאים, והארכתי לא מעט להוכיח שמדובר בספר הזיה, פגאניות, אלילות, נצרות, וכל סוגי הדתות הערלים למיניהם הוטמעו והוכנסו בתוך ספר טמא זה. ולא הספיק לכסיל מחבר זה הספר להסית את עם ישראל אחר התוהו, אלא ייחס את דבריו הטמאים לתנא הטהור רבי שמעון בר יוחאי, אשר אמרו האמוראים הטהורים בשמו (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סג עמוד א): “אמר לו רבי שמעון בן יוחאי: והלא כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם, שנאמר בלתי לה’ לבדו“. והדבר פשוט וברור, שכל פרשנות “כשרה” לעבודה זרה, תוליד אחריה תולדות של עבודה זרה ומינות בקרב לבבות ישראל, בדיוק כמו שקרה לויטאל המטורלל, ולנתן העזתי, שבתאי צבי, ולראשי החסידות למיניהם שהיו מינים גמורים שר”י.
.
אבל, לא על זה אעמוד כעת, כי ספר האופל מוכיח וצועק את מינותו מכל וכל. אלא הנקודה שארצה לעמוד עליה, זו נקודת, “יד החנופה” והשיח הנורא והאיום עם אנשי המינים כמו גיא-בלוף. שבמקום להעמיד את הגאה הזה על מקומו, ולומר את האמת בפניו החנפניות, שלום יושב מולו, ועוד אומר שהוא מסמפט את הכסיל הזה!! היתכן לסמפט ולאהוב את מי שכופר באחד מיסודות דת האמת? היתכן לומר זאת ברבים ולכבד מינים? וכבר אמר (משלי פרק כח פסוק ד – ה): “עֹזְבֵ֣י ת֭וֹרָה יְהַֽלְל֣וּ רָשָׁ֑ע וְשֹׁמְרֵ֥י ת֝וֹרָ֗ה יִתְגָּ֥רוּ בָֽם: אַנְשֵׁי־רָ֭ע לֹא־יָבִ֣ינוּ מִשְׁפָּ֑ט וּמְבַקְשֵׁ֥י יְ֝יָ֗ יָבִ֥ינוּ כֹֽל”.
וכתב רבינו הטהור הרמב”ם את דינו של אחד שכופר רק במחשבתו באחד מיסודות דת האמת (פירוש המשנה להרמב”ם סנהדרין הקדמה לפרק חלק, בסוף ההקדמה): “וכאשר יפקפק אדם ביסוד מאלו היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה לשנותו ולהשמידו, ועליו הוא אומר, הלא משנאיך ה’ אשנא”. ע”כ. וכיצד שלום אומר למין הלזה, שהוא מסמפט אותו ומכבד אותו? הרי מצוה עליו לשנאותו!! וגיא-בלוף אינו שוגג במינות בעבודה זרה, אלא מזיד! שהרי הבלוף הזה מעיד ומגיד שהוא שומע את הרצאותיו של שלום, ואף נהנה מאוד לשומעם! אלא שאינו מקבל את דבריו, כי לדעתו הטפשית, האל יתברך מושפע מבריותיו, כלומר צריך לבריותיו, ומעשי בני אדם משפיעים על עצמות הבורא יתעלה.
.
וכן דבריו בדקה: 08:00 – והלאה, גיא בלוף, חשוב לו להדגיש שיש מישהו אחר באינטרנט שאין לו שיח מכבד כאשר הוא מדבר נגד הקבלה הפרו-נוצרית, וקרוב לוודאי שכוונתו לי אני עבדכם או לאתר אור הרמב”ם. וטענתו, ששיח כזה שאינו “מכבד”, מוטב העדרו מהיותו. וכמובן הוא מדגיש, שהשיח בינו לבין שלום, הוא שיח מכבד, והוא גם נהנה לשמוע את שלום, וחשוב לו מאוד שהשיח הוא באהבה ויהיה מכבד וכו’.
.
במקום אחר בסרטון האמור [דקה 50], גיא-בלוף טוען שבתפיסה הקבלית-נוצרית שלו, כל מצוה שהוא עושה, עצם המצוה פועלת נצורות בעולמות העליונים, ומתקנת את העולם שלנו, עושה תיקון גדול וענק בעולמות!! כן כן שמעתם נכון!! מה דינו על פי חז”ל ורבינו? (רמב”ם הלכות מלכים פרק יא הלכה ג): “… ועיקר הדברים ככה הן, שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן, וכל המוסיף או גורע או שגלה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן הרי זה בודאי רשע ואפיקורוס“. ע”כ. הרי בוודאי שכל מי שאומר שמצוה אחת מתריג’ מצוות ניתנו על מנת לתקן עולמות, כלומר, אינן בשביל האדם, הרי הוא מגלה פנים בתורה ורשע ואפיקורוס יחשב.
.
ועוד, אין לו בעיה לומר בפנים של שלום, שהמעשים שלנו, כלומר המצוות שאנו עושים, משפיעים על הקב”ה ממש. שמעתם? הבלוף הזה מעליל על האל יתברך שהינו זקוק ונזקק לבני אדם, והשפלים בארץ משפיעים על קונם!! ויתירה מכך, הינו מעליל, כי העולמות אשר ברא ה’ חסרים הם, כלומר העולם שהוא ברא בעצמו יש בו חסרון! והנה המרגלים הוציאו דיבת הארץ ונענשו בעונש חמור מאוד, כל שכן מי שמוציא דיבה על ה’ יתברך ויתעלה שמו.
.
וכבר כתב רבינו (סנהדרין י’ א’, פירוש המשנה): “היסוד הראשון: מציאות הבורא ישתבח. והוא, לדעת שיש שם מצוי בשלימות אופני המציאות, והוא המצוי יתברך שמו, עילת ממציא מציאות כל הנמצאים, ובו על ידו קיום מציאותם, וממנו בכל עת נמשך להם הקיום שבזכותו הם חיים. ואילו נתאר סילוק מציאותו, נחשוב בדעתנו כי אז בטלה מציאות כל נמצא, ולא ישארו קיימים במציאות בלעדי מציאותו. ולהיפך, אילו נתאר סילוק כל הנמצאים זולתו וישאר הוא יחיד בעולמו, ודאי כי אז לא תבטל מציאותו יתעלה, ולא תחסר מאומה, כי הוא יתעלה בלתי אינו זקוק במציאותו לזולתו. וכל מה שזולתו מן השכלים כלומר המלאכים וגרמי הגלגלים ומה שלמטה מהן הכל זקוק במציאותו אליו. וזה יסוד הראשון הוא אשר מורה עליו דבור אנכי ה’ וכו'”. ע”כ. ופשוט הדבר, שהוא יתברך שלם בתכלית השלימות. ובוודאי שאין אף בריה בעולם אשר יכולה להשפיע על האל יתעלה שמו.
.
וכן מוכח ממה שכתב רבינו הטהור (שם שם): “… והיסוד השלישי: שלילת הגשמות ממנו. [=גשמות, אינה רק בעובי בשר או בפיזיות מוחשית, אלא “גשמות” הוא כל ענין של הגשמה, ומספיק שאחד יאמר, שהבורא כועס כעת, כלומר שיש לו כעס כמו הגופות. כל זה אינו, ולכן היסוד השלישי הוא החובה לשלול ממנו כל גשמות!]. והוא, שזה האחד, אינו גוף [=פיזי], ולא כח בגוף [=אין לו יתברך רגשות או הרגשים כמו הגופות, לא עצב ולא כעס וכו’], ולא יארעוהו מאורעות [=רגשות ומעשה] הגופים, כגון התנועה והמנוחה, לא בעצם ולא במקרה. ולפיכך [חז”ל] שללו ממנו עליהם השלום החיבור והפירוד, ואמרו [=והזהירו שאין לפניו], לא ישיבה ולא עמידה לא עורף ולא עפוי, כלומר לא פירוד והוא עורף, ולא חבור, כי עפוי מן ועפו בכתף פלשתים כלומר ידחפום בכתף להתחברם בהם.
ואמר הנביא ואל מי תדמיון אל וכו’, ואל מי תדמיוני ואשוה וכו’, ואילו היה [הוא יתברך] גוף, כי אז היה דומה לגופות. ו[מה זה שנאמר כלפיו תוארים של הגופות? דע ש]כל מה שבא בספרים מתאריו בתארי הגופות, כגון ההליכה והעמידה והישיבה והדבור, וכיוצא בזה. הם כולם דרך השאלה [=כלומר, השאלה, הכוונה שיש מונח מסויים שבא על מנת להמחיש לבני אדם את תוצאות מעשיהם ומה הם גורמים במושגים שלהם!]. וכמו שאמרו, דברה תורה כלשון בני אדם. וכבר דברו בני אדם בענין זה הרבה, וזה היסוד השלישי הוא אשר מורה עליו מה שנאמר, “כי לא ראיתם כל תמונה”, כלומר, לא השגתם אותו בעל תמונה, לפי שהוא כמו שאמרנו, לא גוף ולא כח בגוף”. ע”כ.
והנה מוכח עוד יותר מכאן, כי לעולם אבל לעולם, לא זקוק האל יתברך לבני אדם, ולא למצוותם, ולא לברכות אשר מברכים! וכל טעם שנתן הבורא מצוות, וברכת המזון וכו’, הכל מן הסיבה הזו, שנכניס בליבנו ונדע, כי הוא אל זן ומפרנס לכל, ועל ידי כן רוממותו יתברך תהיה גדולה בעינינו, ונדע כי הכל ממנו, ונכניע את עצמינו מכל וכל כלפיו. אבל בוודאי שאי אפשר להשפיע על האל יתברך חלילה וחס כי אין הוא זקוק בכלום לבריותיו.
.
והנה, שלום, לצערי אבל לא להפתעתי, נלכד בפיתויו של המין הלזה, ובכל הסרטון כולו, שלום לא טורח אפילו פעם אחת, לומר לגאה בלוף הזה, שהוא מין וכופר גמור, אשר מוליך את עם ישראל להבל ויהבלו. ועל השיח הזה, כבר אמר (תהלים פרק יב פסוק ג – ה): “שָׁ֤וְא׀ יְֽדַבְּרוּ֘ אִ֤ישׁ אֶת־רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ: יַכְרֵ֣ת יְ֭יָ כָּל־שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת: אֲשֶׁ֤ר אָֽמְר֨וּ׀ לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ”.
היש לשון הרע יותר מלומר על ה’ יתברך שהינו נצרך ונזקק לבני אדם? היש לשון שמדברת גדולות יותר מלטעון שהמצוות מתקנים עולמות עליונים? היש לשון הרע יותר מלומר שהאל יתברך זקוק לבני אדם? וכבר אמר הנביא על אנשים כמו הבלוף הזה (ישעיהו פרק כט פסוק יג – טו): “וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י יַ֚עַן כִּ֤י נִגַּשׁ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה בְּפִ֤יו וּבִשְׂפָתָיו֙ כִּבְּד֔וּנִי וְלִבּ֖וֹ רִחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי וַתְּהִ֤י יִרְאָתָם֙ אֹתִ֔י מִצְוַ֥ת אֲנָשִׁ֖ים מְלֻמָּדָֽה: לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י יוֹסִ֛ף לְהַפְלִ֥יא אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָפֶ֑לֶא וְאָֽבְדָה֙ חָכְמַ֣ת חֲכָמָ֔יו וּבִינַ֥ת נְבֹנָ֖יו תִּסְתַּתָּֽר: ס ה֛וֹי הַמַּעֲמִיקִ֥ים מֵֽייָ֖ לַסְתִּ֣ר עֵצָ֑ה וְהָיָ֤ה בְמַחְשָׁךְ֙ מַֽעֲשֵׂיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י רֹאֵ֖נוּ וּמִ֥י יוֹדְעֵֽנוּ”.
.
ולכן, חז”ל ורבינו פוסקים (רמב”ם הלכות עבודה זרה פרק ב): “ישראל שעבד עבודה-זרה הרי הוא כגוי לכל דבר … וכן המינים מישראל, אינן כישראל לדבר מן הדברים, ואין מקבלין אותן בתשובה לעולם, שנאמר: ‘כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים’ (מש’ ב, יט) … ואסור לספר עמהן [לעשות עמהם כל מיני פודקאסטים] ולהשיב עליהן תשובה כלל, שנאמר: ‘וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ‘ [מש’ ה, ח], ומחשבת מין לעבודה-זרה”. ע”כ.
כלומר, אסור לערוך דיונים, ולא פודקאסטים עם המינים ולא עם רבותיהם, אלא מצוה עלינו לסתור את דבריהם במאמרים ובדרשות, אבל לא לערוך עמהם שיח בקשר ישיר חלילה וחס. כי כל שיח עם המינים מביא לחולשת השכלים, ועל אחת כמה וכמה, שהמינים מרשים לעצמם להשתלח בבורא יתברך ובתורתו, ואנשים כמו שלום, לא מעיזים לומר לו שהוא מחטיא את הרבים שאין מספיקין בידו לעשות תשובה, וחטא הרבים תלוי בו.
.
ולכן חשוב לגיא-בלוף השיח המכבד כמו שהדגיש זאת, מן הסיבה שרבותיו יותר חשובים מן האמת, ולכן כואב לו מאוד כאשר מזלזלים ברבותיו המינים, שאין בהם לא מן החכמה ולא מן השלימות, אלא הטעו וטעו יותר מן הבהמות.
.
ואנחנו רודפי הצדק והאמת, אשר רק האמת לנגד עינינו, שומרים על כבוד בגדר המותר, מי שמעוניין לשמוע ולקבל את האמת ממי שאמרה, נכבד אותו, נקרב אותו, נאהב אותו. מי ששוגג ואינו יודע כי ספר האופל הינו עבודה זרה, גם אותו נכבד, נשמור על שיח של כבוד וכו’. אבל לשבת עם המינים הללו, ולהחניף להם, ולומר להם, “מסמפט”, או “מכבד”, אסור בשום אופן. ועל אחת כמה וכמה, שאין להתייחס למתים שמתו מן העולם והטעו את עם ישראל בספריהם המהובלים, אסור בשום אופן להתייחס אליהם בצורה סלחנית, אלא מחרפים אותם על כל מינותם, ומפרסמים את גנותם, ושם רשעים שהטעו את עמינו אחר ספר הזוהר, ירקב וירקב.
.
ע”כ כתבתי מאמר מוסר קצר זה, שאין סלחנות כנגד עובדי עבודה זרה ומינים! ממני חן שאולוב ספרדי טהור.
.