קדיש דרבנן בלשון הקודש
עשרה מישראל שהיו עוסקין בתורה אומרים קדיש דרבנן:
כתב רבינו הטהור (משנה תורה מהדורת הרב קאפח ספר אהבה עמוד תשכ): “כל עשרה מישראל או יתר, שהיו עוסקין בתלמוד תורה שבעל פה, ואפילו במדרשות או בהגדות, כשהן מסיימין אומר אחד מעומד קדיש בנוסח זה וכו'”. ע”כ.
שליח ציבור אומר: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. והציבור עונים: אָמֵן. שליח ציבור אומר: שֶׁעָתִיד לְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם, וּלְהַחֲיוֹת הַמֵּתִים, וְלִגְאֹל הַחַיִּים, וְלִבְנוֹת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, וּלְיַסֵּד הַהֵיכָל הַקָּדוֹשׁ, וְלִנְתֹּשׁ וְלִנְתֹּ֖וֹץ וְלַעֲקֹר עֲבוֹדָה זָרָה מִן הָאָרֶץ, וּלְהָשִׁיב עֲבוֹדַת שְׁמוֹ לִמְקוֹמָהּ בְּהַדָּרָה וּבִכְבוֹדָהּ.
וְתִמְלֹךְ מַלְכוּתוֹ, וְיִצְמַח גְּאֻלָּתוֹ, וְיָחִישׁ מְשִׁיחוֹ, וְיִגְאַל אֶת עַמּוֹ, בְּחַיֵּיכֶם וּבִימֵיכֶם וּבְחַיֵּיהֶם שֶׁל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בִּמְהֵרָה וּבִזְמַן קָרוֹב, וְאִמְרוּ אָמֵן. והציבור עונים בכל כוחם וכוונתם: אָמֵן, יְהֵא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶֽד. שליח ציבור עונה וחותם אחריהם: יִתְבָּרַךְ. והציבור עונים על חתימתו: אָמֵן. שליח ציבור אומר מיד אחריהם: יִשְׁתַּבַּח, יִתְפָּאָר, יִתְרוֹמַם, יִתְעַלֶּה, יִתְהַדַּר, יִתְהַלֵּל, וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. והציבור עונים: אָמֵן. שליח ציבור אומר: מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה, מִכָּל הַבְּרָכוֹת, הַשִּׁירוֹת וְהַתּוּשְׁבָּחוֹת וְהַנֶּחָמוֹת שֶׁאוֹמְרִים בָּעוֹלָם. וְאִמְרוּ אָמֵן. הציבור עונים: אָמֵן. שליח ציבור אומר מיד אחריהם: עַל חֲכָמִים וְעַל תַּלְמִידֵיהֶם, וְעַל תַּלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם, שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁבַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְשֶׁבְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם, יְהִי לָהֶם וְלָכֶם, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְעֶזְרָה וּרְוָחָה מִלִּפְנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאִמְרוּ אָמֵן. והציבור עונים על חתימתו: אָמֵן. יְהִי שָׁלוֹם רַב מִשָּׁמַיִם, וְעֶזְרָה וִישׁוּעָה עֲלֵיכֶם וְעָלֵינוּ וְעַל כָּל קְהָלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. והציבור עונים על חתימתו: אָמֵן. עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.