.

***

“שיקוץ בנזימרי – אם רשב”י היה רואה את חן שאולוב היה חונק אותו”

במאמר זה נדבר מעט, על שיקוץ בנזימרי, ומי שמכונה וידוע לשמצה בציבור, “שלמה בניזרי“. אמש פורסם ברשתות (13/05/2025 למנין הגוים): “הרב בניזרי במתקפה חסרת תקדים נגד חן שאולוב: ״רשב״י היה חונק אותך אם היה רואה אותך״ (אוֹף דה רקורד). הערב ברדיו קול ברמה, תקף הרב שלמה בניזרי את חן שאולוב, רב שמשדר סרטונים ברשתות, ואמר: ״אני רוצה לדבר על אדם אחד, שעליו נאמר עז  פנים לגהינום, חצוף שמגלה פנים בתורה. שאולוב דיבר בביזיון נוראי כנגד המקובלים, קורא להם מקוללים, אנשי האופל, ומדבר בביזיון על רבי חיים ויטל״. הרב בניזרי הוסיף, ״אני אחשוף את הדברים כדי שאנשים יידעו כמו שאותו אדמו״ר מרושע שמדבר כל הזמן על קבלה, היום כבר הציבור בז לו אחרי שחשפנו את ערוותו״. בהמשך אמר הרב בניזרי שאם רשב״י היה רואה אותו, היה חונק אותו. ע”כ דברי השיקוץ ואותו הפרסום.

.

***

“שיקוץ בנ-זימרי – עבריין מורשע לשעבר – מחלל שם שמים בפרהסיא”

והנה, בתור הקדמה ותשובה שנענה לכומר האורתודוקסי המצחין מגילולי המקוללים וספר הזוהר הפרו-נוצרי. נקדים ונזכיר לקהל הקוראים והשומעים, שבנזימרי הוא עבריין מורשע לשעבר, שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי בשנת 2008 ב-1 באפריל, בעבירות:

א) “קבלת שוחד“. כספים שהועברו, על פי הנטען, מסלע לבניזרי כמתן אסור והוסוו כהלוואה לכיסוי הוצאות שהיו לבניזרי בגין יישובה של תביעת דיבה שהוגשה נגדו. רכישת פינת אוכל ומערכת מיזוג אוויר. ופירעון הלוואה שנטל ממוסד גמ”ח”. בתמורה עסק בניזרי במינויים פסולים, “פעל באופן מסודר ושיטתי כדי להיטיב עם סלע בכל הקשור לפרויקט עזריאלי” וכן “בניזרי סייע, לבקשת סלע, בהקצאת עובדים זרים למועצה האזורית מגילות” והורה להעביר לסלע פרוטוקולים חסויים“. ע”כ מתוך אתר ויקיפידה.

והנה על פי האמור, בנזימרי עבר על חוקות התורה והלכותיה, וכבר אמר ה’ בתורה והזהיר (שמות פרק כג פסוק ח פרשת משפטים): “וְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֙חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים”. וכן אמר (דברים פרק טז פסוק יט פרשת שופטים): “לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם”.

עוד נכתב שם, “בתחילת 2006 הוגש נגדו כתב אישום, שבו הואשם כי קיבל שוחד בהיקף כולל של מיליוני שקלים ממשה סלע, ובתמורה לכך השתמש בסמכותו כשר בממשלה כדי להיטיב עם סלע, יזם שעסק, בין היתר, בגיוס עובדים זרים לישראל. הרב ראובן אלבז, פטרונו של בניזרי, הואשם כי יזם את השוחד“.

.

ב) הפרת אמונים: בניזרי היה נתון במצב של ניגוד עניינים בפרשות אחדות: “מעשיו בפרויקט ‘קנית’ – מגדלי עזריאלי; המינויים של בן הרוש ועדנה סלע; הקצאת עובדים זרים למגילות; קביעת המפתח להקצאת עובדים; ההוראות לבוכריס בעניין הפרוטוקולים ופרשת המכרז לניוד עובדים”.

.

ג) שיבוש מהלכי משפט: “יצירתו של ‘מסמך ההשבה’ של הכספים אותם העביר סלע לבניזרי; תיאום עדויות בין סלע לבניזרי ביחס לתביעה שהגישה המנקה רוסיצה לבית הדין לעבודה; שלוש פגישות שנערכו בין בניזרי לסלע בהן נדונו נושאים הקשורים לחקירה המשטרתית שהתקיימה אותה עת“.

.

ד) קשירת קשר לביצוע פשע. יחד עמו הורשע הרב ראובן אלבז בתיווך לשוחד ובקשירת קשר לביצוע פשע. להרשעתם של בניזרי ואלבז תרמו העדות של משה סלע כעד מדינה, ועדותו של יעקב בוכריס, שאותו מינה בניזרי למנכ”ל שירות התעסוקה. חלקים רבים מתוך עדותו של סלע אומתו בראיות נוספות.

ב-27 באפריל 2008 גזר בית המשפט על בניזרי שמונה עשר חודשי מאסר בפועל, בגין העבירות שבהן הורשע, וקבע כי במעשיו דבק הקלון. אי לכך הושעה בניזרי אוטומטית מחברותו בכנסת. על פסק הדין ערערו המדינה ובניזרי. בית המשפט העליון החליט לדחות את ערעורו של בניזרי ולקבל את ערעור המדינה. והחמיר את עונשו של בניזרי, לארבע שנות מאסר בפועל וקנס של 250,000 ש”ח.

.

בפסק דינו כתב השופט אדמונד לוי: “צר לי, באמת ובתמים, על בניזרי. צר לי על הרב שהרביץ תורה באחרים, אולם הוא עצמו לא הקפיד למלא אחר האיסור ליטול שוחד. צר לי על השר, שממעמדו הרם ורב ההשפעה התדרדר לתהום כה עמוקה. וצר לי על האדם בניזרי, בעל משפחה, שבהרשעתו וענישתו כרוך סבל רב גם לבני משפחתו שלא חטאו. ברם, מול כל אלה ניצבת התופעה של שחיתות גוברת בחברה הישראלית, תופעה שלא פסחה גם על מוסדות השלטון, והשלמה עמה כמוה כהשלמה עם הסתאבות ואובדן מוחלט של האמון במינהל הציבורי”. ע”כ מתוך פסק הדין. ע”כ מתוך האמור באתר ויקיפדיה.

.

על פי האמור, שיקוץ בנזימרי, הינו מחלל שם שמים בפרהסיא! כלומר, בנזימרי הבהמי, עבר על עבירות החמורות ביותר בתורה! שכן כבר כתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות תשובה פרק א): “כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר, “איש או אשה כי יעשו וגו’ והתודו את חטאתם אשר עשו”. זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין? אומר, “אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה”. וזהו עיקרו של וידוי. וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח.

וכן בעלי חטאות ואשמות בעת שמביאין קרבנותיהן על שגגתן או על זדונן אין מתכפר להן בקרבנם עד שיעשו תשובה, ויתודו וידוי דברים שנאמר והתודה אשר חטא עליה, וכן כל מחוייבי מיתות בית דין ומחוייבי מלקות אין מתכפר להן במיתתן או בלקייתן עד שיעשו תשובה ויתודו, וכן החובל בחבירו והמזיק ממונו אף על פי ששילם לו מה שהוא חייב לו אינו מתכפר עד שיתודה וישוב מלעשות כזה לעולם שנאמר מכל חטאות האדם.

… בזמן הזה שאין בית המקדש קיים ואין לנו מזבח כפרה אין שם אלא תשובה, התשובה מכפרת על כל העבירות, אפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר, “רשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו”, ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם.

אף על פי שהתשובה מכפרת על הכל ועצמו של יום הכפורים מכפר, יש עבירות שהן מתכפרים לשעתן ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן, כיצד עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת, ועשה תשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו. ובאלו נאמר, “שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם וגו’.

עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכפורים מכפר ובאלו נאמר, “כי ביום הזה יכפר עליכם”.

עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה. ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו יסורין. ובאלו נאמר, “ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם”.

במה דברים אמורים? בשלא חילל את השם בשעה שעבר אבל המחלל את השם [=כדוגמת הכומר בנזימרי], אף על פי שעשה תשובה [=בנזימרי לא עשה תשובה על מעשיו] והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה יום הכפורים ויסורין שלשתן תולין ומיתה מכפרת שנאמר ונגלה באזני ה’ צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון”. ע”כ.

.

והנה על פי האמור, נמצא כי דינו ועונשו של בנזימרי חמור ביותר:

.

א) עבירתו היא חילול ה’ גדול. שכן כתב עליו כבר השופט אדמונד לוי: “… צר לי על הרב שהרביץ תורה באחרים, אולם הוא עצמו לא הקפיד למלא אחר האיסור ליטול שוחד. צר לי על השר, שממעמדו הרם ורב ההשפעה התדרדר לתהום כה עמוקה“. ע”כ. היש חילול ה’ יותר גדולה מזה? ארור לוקח שוחד!

ב) כל מה שבשעת מיתה מתכפר עוון חילול ה’, הוא רק באם עשה תשובה! אמנם שיקוץ בנזימרי, מעולם לא עשה תשובה על השוחד שלקח! הוא מעולם לא עשה תשובה על עוון חילול ה’ הנורא שהמית על היהדות ועל נראותה בעיני הציבור! ובסרטון זה, ניתן לראות האשמות חמורות שהשיקוץ מאשים את כל מערכת המשפט ואכיפת החוק, וטוען שהם רוצחי אופי, וטוען שהשופטים קיבלו “קידום מינוי” בעבור הרשעתו. כלומר, השיקוץ אינו עושה תשובה ואינו מתחרט על מעשיו כלל.

ג) כבר כתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות תשובה פרק ד הלכה ג): “ומהם חמשה דברים העושה אותן אי אפשר לו שישוב בתשובה גמורה לפי שהם עונות שבין אדם לחבירו ואינו יודע חבירו שחטא לו כדי שיחזיר לו או ישאל ממנו למחול לו. ואלו הן … והמקבל שוחד להטות דין, אינו יודע עד היכן הגיע הטייה זו, וכמה היא כחה כדי שיחזיר, שהדבר יש לו רגלים. ועוד שהוא מחזיק יד זה ומחטיאו”. ע”כ.

ועל בנזימרי וכיוצא בו אמר ה’ (דברים פרק כז פסוק כה פרשת כי תבוא): “אָרוּר֙ לֹקֵ֣חַ שֹׁ֔חַד לְהַכּ֥וֹת נֶ֖פֶשׁ דָּ֣ם נָקִ֑י וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן“. ונאמר “אמן ואמן”!

.

***

“השמים מספרים – פעם ראשונה שהשיקוץ דיבר עלי”

לאחר שהבנו אנו במי מדובר. הנה זה האיש הבהמי, לא אחת דיבר עלי בתוכניתו המהובלת ברדיו “קול ברמה“, הנקראת “חד וחלק” (מת וחלק). היה זה לאחר שבשנת 2021 למנין הגוים, התחלתי לדבר על עניני הארץ השטוחה, והוא בתוכניתו גיחך, צחק, לעג, השמיץ בכל תוקף את דברי ואת הרעיון הפשוט והמוכח ביותר, כי הארץ היא שטוחה ולא בתנועה.

ואז באותו הזמן, לא הבנתי מדוע היה כל כך נחרץ הבהמי, לעמוד על כך שהארץ היא לא שטוחה, ואף סובר המהובל, שהארץ בתנועה ב-4 מהירויות שונות בחלל לא נודע כפי שטוען ה-“מדע” השקרי בזמנינו. אמנם לאחר מכן, נתקלתי בספרו של השיקוץ, שכתב כבר ספר שלם בענינים אלו, הנקרא, “השמים מספרים“. ניתן לראות כאן. יש לציין שקניית הספר, כמובן, גובל באיסור “בל תשחית”, שכבר דברתי על נושא זה כאן.

והמהובל בתוכניתו הנזכרת החל לצטט שם מקורות במשך ארבעים דקות, וחשב שהבין את דברי רבותינו בתלמודים, ולא נחת לדבריהם האמיתיים, שסברו שהארץ היא שטוחה, ומים לעולם לא מתקמרים! והשבתי לשיקוץ, סדרה של יב’ מאמרים שמוכיחה, הן על פי חז”ל, והן על פי המציאות, כי הארץ שטוחה היא. וחלילה לומר שהארץ היא בתנועה, שכן יש בזה עקירת פסוקים מפורשים. לעיון והרחבה ניתן לראות כאן.

.

***

“רשב”י היה חונק אותי? הראשון שהיה מנשק רשב”י, זה אותי”

וכעת נענה לדברים שצווח הכלב האילם שר”י. ולפני שננתח את דבריו, יש לציין, שלא נטענה טענה ענינית ולו אחת, בדברים שאמר. כן כן! אפילו טענה אחת לא נטענה כלפי שלל שאלותי, מאמרי, תשובותי, הוכחותי בנושא ספר האופל הארור מפי הגבורה.

ואיני מבין, מדוע הכלב האילם אינו מסוגל לקחת את מאמרי, לשבת עליהם, להשיב עליהם, ולהוכיח שספר האופל הפרו-נוצרי הטמא, נכתב, חובר על ידי רשב”י התנא הטהור. הרי זה כל כך פשוט לשיטתו, שספר זה נכתב על ידי רשב”י, שעד כדי כך הוא מאיים ואומר, “רשב”י היה חונק אותך אם היה רואה אותך“. זהו? זה מה שיש לך לומר? כך אתה מקלל יא-כלב אילם? זה מה שאתה יודע לענות? עליך אמר הנביא (ישעיהו פרק נו פסוק י – יא): “צֹפָ֞יו עִוְרִ֤ים כֻּלָּם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ כֻּלָּם֙ כְּלָבִ֣ים אִלְּמִ֔ים לֹ֥א יוּכְל֖וּ לִנְבֹּ֑חַ הֹזִים֙ שֹֽׁכְבִ֔ים אֹהֲבֵ֖י לָנֽוּם: וְהַכְּלָבִ֣ים עַזֵּי־נֶ֗פֶשׁ לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ שָׂבְעָ֔ה וְהֵ֣מָּה רֹעִ֔ים לֹ֥א יָדְע֖וּ הָבִ֑ין כֻּלָּם֙ לְדַרְכָּ֣ם פָּנ֔וּ אִ֥ישׁ לְבִצְע֖וֹ מִקָּצֵֽהוּ”.

בנזימרי, אינך יותר מכלב אילם, המאוס בטומאת הפוליטיקה, החנופה, הכבוד, שהוציאה אותך בעבר מן העולם, מוציאה אותך כעת בהווה, ולעתיד הקרוב היא תקיא אותך מן העולם. וכפי שנוכיח בהמשך, הינך מין ממיני ישראל, המגועל בטומאת האורתודוקסיה המצחינה מאוויר האירופאיים.

.

ויתירה מכך יש לומר, מציע אני לכל המקוללים הללו, שיעמדו ויפעילו, ישנו את מערכות השמים, השמש, הירח והכוכבים, יעמדו וישביעו את כל המלאכים, שיקללו אותי ואת משפחתי, ובקללתם ימיתוני מן העולם! מדוע המקוללים שר”י לא עושים זאת? הרי הם יודעים לבטל גזירות, לפעול ישועות, לקדש אפילו בקבוקי יין שיתנו השפע לבני אדם. שכן הם כבר מוכרים יינות “קדושים”!!! ומדוע הם לא עומדים כולם, ויגזרו על האדמה שתבלע אותי? נו שיקללו! קללו מינים ארורים! קללו עבדי הפרצופים!! עליכם אמר ה’ לאברהם אבינו (בראשית פרק יב פסוק ג פרשת לך לך): “וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה”.

וכבר כתב בספר מלמד התלמידים לרבי יעקב אנטולי (ספר מלמד התלמידים פרשת ואתחנן): “ומבקשי י”י הם הנותנים לבם לדעת יחודו וללמדו שהיא ההשגה האחרונה והיא הכונה הראשונה אבל אין לה מציאות רק אחר ההשגה האחרת. ולפיכך היה קורא להחזיק ברדיפה הזאת לעולם ולבקש את י”י עד שימצאנו וימציאהו לאחרים כדרך אברהם שהיה אחד לקרוא בשם י”י אחד עד שקם לחלוק על אביו ועל קרוביו ועל כל עם הארץ ועל מלכה [=כפי שאנו עושים נגד המקוללים וכל מכשפי האופל למיניהם!!].

ומסר נפשו וכל אשר לו לכבוד השם כדי ליחדו. ואם הוא מתחלה היה יחיד לקרוא בשם היחוד ברך אותו השם והרבהו מאד כמו שאמר כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו רוצה בו כי אחד קראתיו לקרוא כי הקורא בשמו הוא הנקרא בשם ואברכהו ששמעו רבים ממנו … הביטו אל אברהם אביכם וגו’. הוא שיחד שמו בעולם ולא ירא חרפת אנוש אם כן ראוי למתיחסים אליו שילכו בדרכיו ויקראו האנשים אל האמת ולא יחושו לדברי רבים, כי אין להטות האמת והאמונה אחר הרבים אבל אחר יחידים הנבחרים כמו שתבין מאמרו לא מרובכם מכל העמים וגומר.

ואם ימצאו רבים מגנים ומחרפים אותו [=כמו בנזימרי הכלב האילם וחבריו], על דבריו, אין ראוי שיראו חרפת אנוש ולא שיחתו מגדופם כמו שאמר הנביא אחר זה שמעו אלי יודעי צדק עם תורתי בלבם אל תיראו חרפת אנוש ומגדופותם אל תחתו כי אין ראוי לאמת שתהיה בישנית ולא פחדנית מלקרוא האנשים ומללמדם כי כן כן קדם שם בקריאת הלמוד י”י אלהים נתן לי לשון למודים וגו’. ואחר זה אמר וי”י אלהים יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש, ר”ל כי האמת נעזרת בשם שהוא לבדו האמת ולפיכך אין ראוי שתהיה בישנית כמו שאמר נעים זמירות ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש.

והוסיף הנביא ואמר וי”י אלהים יעזור לי מי הוא ירשיעני ר”ל שאין ראוי ג”כ לאמת שתהיה פחדנית. ומי שיתן השם נגדו תמיד לא יחוש לדברי אלפים או רבבות ובלבד שיוכל להועיל ליחיד או ליחידים למשכם אל האמת ולעבודת השם שאין לה מציאות כי אם עם אמונת היחוד כי אין עובד מאין נעבד ולא עבד מאין אדון.

ולפי גודל הענין הזה קדם הלמוד בתורה שבעל פה שהוא עיקר דתנו במסכת ברכות לפי שהיא כוללת הלכות קריאת שמע ותפלה ושאר ברכות הנתקנות על דרך שלא יעמוד אדם רגע אחד מאין יחוד השם נגדו ובלבד למשיג הכונה. כי בשכבו ובקומו ובמאכליו ובמשתיו ובכל הנאותיו וכמעט בכל הרגשותיו ותנועותיו התקינו לו הערות ליחד שמו ולהודות שהכל מאתו ולו לבדו הממשלה לא למלאך ולא לשמש ולא לירח ולצבא השמים כי כלם משרתיו עושי רצונו כפי אשר הטביעם כ”ש אשר למטה מהם. וזה דבר שצריך שישיב האדם תמיד אל לבו כמו שאמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי י”י הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. רצה בו שהשם יחיד ומיוחד בכל צד וזהו העיקר שהכל תלוי בו. ולפיכך התקינו כל הברכות והקדימו והלמוד בו. וע”ז באה מצוה מיוחדת לקרא פעמים ביום פרשת היחוד והנמשך אליו מן האמת. והוא שהוא מלכנו ושופטנו ושהוא עושה נפלאות כמו שהתאמת ביציאת מצרים וכמו שבארנו בדבור ראשון באמרו אנכי“. ע”כ דבריו שספק אם אי פעם בנזימרי יבינם לאשורם!

.

ולכן עליו ועל חבריו של בנזימרי הארור, כבר אמר הנביא (ישעיהו פרק נא פסוק ז): “שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ יֹ֣דְעֵי צֶ֔דֶק עַ֖ם תּוֹרָתִ֣י בְלִבָּ֑ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ חֶרְפַּ֣ת אֱנ֔וֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָ֖ם אַל־תֵּחָֽתּוּ“. ומי אלו “יודעי צדק“? אנחנו! מקבלי תורת אמת בליבנו, שומרי “יחוד ה’” [ולא איחוד או “ייחוד” מלשון לאחד! כמו שסוברים המקוללים הארורים מפי הגבורה ימחה שמם. כפי שניתן לראות כאן. אלא אנו שומרים על יחוד ה’, כלומר שאנו מאמינים שהוא יתברך אחד ויחיד!] עושים כל השתדלות לבער ולאבד עבודה זרה מקרבנו!

ולא רק עבודה זרה היא בלבד, אלא מדובר במינות גמורה שיותר גרועה מן העבודה זרה! מדובר בשיקוץ פגאני אלילי ומתועב, הוא ספר הזוהר הפרו-נוצרי, שריבה באלוהות, העליל כלפי הבורא דברים שמעולם לא תוארו כלפיו, כגון משגלים ובעילות, הוצאות זרע בעליונים וכל כיוצא בזה מן הדברים המאוסים אפילו אצל בני אדם!! יתעלה שמו מן הסכלים הללו העולים לשם “מקובלים”. יתעלה שמו יתברך ממה שסובר בנזימרי הרקוב שר”י.

.

וכל זה עושים אנו על אף הסכנה הכרוכה לדבר בדברים אלו ברבים בפנים גלויות, על אף הסכנה שילדינו מצויים בה בעקבות הליכתינו בדרכים אלו.

ואייחד לכך מאמר בפני עצמו שבימים אלו אני כותב, על אחד שטען, שכל מי שעזב את דרך הקבלה והחסידות [=שבתאות] ירד ביראת השמים. ועל טענה זו אני משיב, “כיצד לא יראה שהאדם הזה ירד מעט ביראת שמים? שכן אין לו בתי כנסיות להתפלל! מתייחסים אליו יותר גרוע מנוצרי! לא מדברים עמו! מנדים את ילדיו מכל מקום! מתנכלים לו יותר ממה שעושים לגדול מחטיאי הרבים וכו’“. לא יאומן כי יסופר!

.

והנני מחכה מאוד לראות את עונשם המיוחל לכל אלה מאת ה’. הנני מחכה לראות אותם מלאים בייסורים גדולים, בושים ונכלמים אם לא יעשו תשובה על מעשיהם! ובעיקר את “הרע-בנים” עושקי קופת הציבור! ואין לי עליהם טיפת חמלה ורחמים, אלא כל רצוני הוא לבער את השיקוצים הללו מן הארץ!

.

ויתירה מכך, הנני מחכה לראות בקבורתם! ולקיים את ההלכה שכתבו חז”ל ורבינו (רמב”ם הלכות אבל פרק א הלכה י): “כל הפורשין מדרכי צבור והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארן ואין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות אלא הרי הן כבני חורין לעצמן. וכן המינין [=כל המקוללים למיניהם, כל מי שהאמין בעבודה זרה ומינות שנקראת, “זוהר“, וכל הקבלה הארורה מפי הגבורה], והמוסרין. כל אלו אין מתאבלין עליהן, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשין לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים שהרי אבדו שונאיו של הקדוש ברוך הוא, ועליהם הכתוב אומר, “הלא משנאיך ה’ אשנא”. ע”כ.

.

ולכן אני מחכה לראות בעונשם, על כל מה שעשו לעם ישראל, על כל העושק, התיקונים, לקיחת הכספים, הוצאות עין הרע, סגולות ודמיונות שמכרו לעם ישראל! והדבר החמור ביותר, הוא, שלא הטו אזנם לשמוע, ולא להאזין, לא להשכיל ולא להפנים, שספר הזוהר הוא ספר פרו-נוצרי, ומדובר בהזיה וטירוף הדעת הגדול ביותר משחר ההיסטוריה.

.

מי יתן והיום הזה יגיע בקרוב. וכמו שאמר (מלאכי פרק ג פסוק יח – כב): “וְשַׁבְתֶּם֙ וּרְאִיתֶ֔ם בֵּ֥ין צַדִּ֖יק לְרָשָׁ֑ע בֵּ֚ין עֹבֵ֣ד אֱלֹהִ֔ים לַאֲשֶׁ֖ר לֹ֥א עֲבָדֽוֹ: כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַיּוֹם֙ בָּ֔א בֹּעֵ֖ר כַּתַּנּ֑וּר וְהָי֨וּ כָל־זֵדִ֜ים וְכָל־עֹשֵׂ֤ה רִשְׁעָה֙ קַ֔שׁ וְלִהַ֨ט אֹתָ֜ם הַיּ֣וֹם הַבָּ֗א אָמַר֙ יְיָ֣ צְבָא֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹא־יַעֲזֹ֥ב לָהֶ֖ם שֹׁ֥רֶשׁ וְעָנָֽף: וְזָרְחָ֨ה לָכֶ֜ם יִרְאֵ֤י שְׁמִי֙ שֶׁ֣מֶשׁ צְדָקָ֔ה וּמַרְפֵּ֖א בִּכְנָפֶ֑יהָ וִֽיצָאתֶ֥ם וּפִשְׁתֶּ֖ם כְּעֶגְלֵ֥י מַרְבֵּֽק: וְעַסּוֹתֶ֣ם רְשָׁעִ֔ים כִּֽי־יִהְי֣וּ אֵ֔פֶר תַּ֖חַת כַּפּ֣וֹת רַגְלֵיכֶ֑ם בַּיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אֲנִ֣י עֹשֶׂ֔ה אָמַ֖ר יְיָ֥ צְבָאֽוֹת: פ זִכְר֕וּ תּוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩ צִוִּ֨יתִי אוֹת֤וֹ בְחֹרֵב֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים”.

.

“רבי שמעון בר יוחאי – כל המשתף…”:

ובאשר למה שטען הכומר, שרשב”י היה חונק אותי. הנה, הכומר הארור, מייחס לרשב”י כוחות על, ומרומם את רשב”י לדרגת אלוה! וזה לא בא לו בחינם, מכיון שהמסית הזוהרי, הסית את עם ישראל לחשוב, שהבורא יתברך יתעבר ברשב”י! כלומר רשב”י הוא הבורא. כפי שהבאתי במאמר הזה כאן: יחסם של המקובלים (מקוללים) לבשר ודם – רשב”י (לדעת מכשפי האופל) הוא אלהים – האר”י יודע מה שאלהים לא! טמטום ועילגות שעוד לא נראתה!

וכעת נבחן את דבריו של רבינו הטהור רשב”י האמיתי תנא דידן, שאמר (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סג עמוד א): “אמר לו רבי שמעון בן יוחאי: והלא כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם, שנאמר בלתי לה’ לבדו! אלא מה תלמוד לומר אשר העלוך – שאיוו אלוהות הרבה“. ע”כ.

רשב”י התנא הטהור, מעיד ומגיד בצורה חריפה מאוד, שכל מי שמשתף שם שמים ודבר אחר, נעקר מן העולם. כלומר, כל מי שטוען שהקב”ה, “מתפעל“, מתפעם, זקוק, נצרך, מזדווג, כל זה נכלל בגדר, “שם שמים ודבר אחר“, כלומר, שאומר על האחד ויחיד, שהוא ודעתו לא אחד הם, כלומר, שהוא יתברך נצרך לדבר אחר מדעתו וידיעתו. הרי זה חירוף וגידוף כלפי שמים.

וכמו שהוכחנו כבר לא אחת, ספר האופל הפרו-נוצרי, ריבה באלוהות, נטה אחר המאגיה, האמין באלהים אחרים, כלומר האמין שקיים מציאות של “אל אחר“, האמין שניתן על ידי בני אדם להשפיע על מערכות הטבע בשמות הבל, ואף לשנותם, ואף לגרום למלאכים לפעול על פי רצונו!! וכל כיוצא מןן ההבלים הללו. והרי כל זה חירוף וגידוף כלפי שמים. תוכלו לראות בהרחבה בסדרת המאמרים כאן.

.

ולכן מה שאמר הכלב בנזימרי, “שאולוב דיבר בביזיון נוראי כנגד המקובלים, קורא להם מקוללים”. אכן זה המעט מן המעט של הבזיון אשר מגיע להם! וכמו שציוה אותנו רבינו הטהור הרמב”ם בשם חז”ל (פירוש המשנה להרמב”ם סנהדרין י’ א’): ” … וכאשר יפקפק אדם ביסוד מאלו היסודות הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, וחובה לשנותו ולהשמידו ועליו הוא אומר הלא משנאיך ה’ אשנא וכו'”.

.

והנה הנני מכריז שאני כופר בכל כוחי בעבודה זרה. שכל הכופר בעבודה זרה מודה בכל התורה כולה. וכופר גמור אני בקבלה החדשה והמזוהמת מטומאת הפרצופים!!

.

ובבקשה מהכלב בנזימרי, תנסה לענות עניני. כלומר:

א) במה אני כופר לשיטתך?

ב) כיצד תסתרו את דברי אשר מגובים בראיות?

ג) כיצד תוכיחו שספר הזוהר יש עליו מסורת? שעבר 1200 שנה בין רשב”י, עד יצא הספר מטומאת הגוים?

ד) מדוע לא כתוב במשנה ובתלמוד שיש לעבוד חלק מחלקי הבורא או מידה שנקרא קצר אפים?

ה) מדוע הנביאים לא הודיעו לנו זאת?

ו) מדוע המקובלים מייחסים לאלהים אחרים חשיבות ואומרים שהוא קיים, שבד בבד כתוב לנו במסורת תורת שבעל פה, שאלהים אחרים לא קיימים, וכל המאמין בכח עבודה זרה הרי הוא כופר בכל התורה כולה. בדיוק כמו המגיב.

ז) איך יתכן שרשב”י יסתור את עצמו, ויאמר שבני האלהים האמורים בבראשית, הם אנשים חשובים ולא מלאכים, ופתאום 1200 שנה אחר פטירתו יכתוב שבני האלהים הם מלאכים שחטאו? מלאך חוטא?

ח) כיצד מכשפי האופל התעסקו במעשה מרכבה? דבר שלבעלי התלמוד כבר לא ניתן ואיסורו הוא קבלה למשה מסיני לדרוש אותו ברבים?  ולא רק זו בלבד, כיצד המקוללים התעסקו ודיברו בעצמותו של הבורא, שכפי שנוכיח בהמשך, אף אחד מאישי בני אדם ואף המלאכים לא יודעים את עצמות הבורא!

ט) איך יתכן שרשב”י יכתוב בספרו על דת ההבל “נצרות”? שבזמן רשב”י בכלל לא קמה עדיין דת הנצרות?

י) איך יתכן שרשב”י או אמוראים ידברו על פרעות נגד הישמעאלים שבאותו הזמן לא היה פרעות עמהם?

יא) כיצד המקוללים כותבים שהארי הלא קדוש ידע יותר ממה שיודע משה רבינו? שהתורה מעידה עליו שלא היה ולא יהיה נביא כמוהו? וכבר הפרכנו לאורך ולרוחב הבלים אלו בששה מאמרים בפני עצמם כאן.

.

בנזימרי… אלו הם רק עשרות שאלות מתוך 500 שאלות שיש לי על הצרה הצרורה הנקראת “זוהר” הלא קדוש.

.

ובאשר למה שטען בנזימרי, “ומדבר בביזיון על רבי חיים ויטל“. מה? היכן דברתי בביזיון? ויטאל העיד שהיה, מכשף, הולך לקוראות בקפה, סבר שהבורא לא יודע עתידות, דורש אל המתים, מתעסק בזכרות ילדים. לכן הטענה שאני דברתי בביזיון כלפי המכשף ויטאל, היא טענה שקרית, שכן ויטאל דיבר ועשה בזיון לעצמו! כפי שהוכחתי כאן באריכות: “קמיעות” – הבל ובדיה | מי זה היה חיים ויטאל ראש הקבלה האלילית והטמאה? הזיותיו – דרכיו – מהלכיו – דרישתו אל המתים – אמונתו בהבלי הגוים“. וכאן: “הבורא שברא בורא, והבורא שברא עוד בוראים” | “בצלם אלהים” – כפירותיו של חיים ויטאל בספר “עץ מוות” – מי זה ה-“אדם הקדמון”?! והתירוצים המופרכים שלא מתקבלים על שום דעת!.

.

***

“כיצד בנזימרי והמקוללים נפלו לתהומות? התעסקו במה שלא להם!!”

ונחתום ונבאר, כיצד בנזימרי הכלב האילם נפל לתהומות הוא וחבריו המקוללים, רק על ידי שהתעסקו במה שלא להם!! כלומר התעסקו במעשה מרכבה!! התעסקו בידיעת עצמות האל!! דבר שלא ניתן גם למשה רבינו לדעתו!! ומשה רבינו כל מה שהבין השכיל וידע, הכל היה רק בעניני מעשה מרכבה! אמנם בידיעת עצמות האל, גם למשה רבינו לא היתה שום ידיעה בענין זה. כפי שנבאר כעת.

.

“יצר הרע הפנימי משכנע את האדם על השניות”:

רבינו בחיי בן פקודה החכם השלם, בספרו חובות הלבבות, מבאר, שאחד מתכסיסי היצר הרע הפנימי השוכן באדם, הוא לגרום לו ליפול בהזיות של “אמונות השניות”. וכפי שכתב רבינו (שער יחוד המעשה פרק ה’) יכאשר יתייאש [=יצרך הפנימי הנמסך בחושיך] מספק הענין הזה עליך. [=כיצד ובאיזה אופן יבוא עליך?], יפילך במיני השיתוף. כמו [=יש לשים לב למה שכתב רבינו, “כמו”, כלומר, יצרך הפנימי לא יטה אותך לרוב, לדעות הנוצרים המהובלים והדומה להם, אלא יטה אותך לחשוב כלפי ה’ יתברך דעות שהם נקראים, “שיתוף”, והם כמו] דעת [הסכלים] בעלי השניות [=שניות, הכוונה, שכל שסובר האדם שהאל יתברך אינו אחד].

.

והנה קודם לכן, רבינו בחיי ביאר, כי אחד מתכסיסי יצר הרע הפועם והנמסך בקרב האדם, הוא להכניס לליבות בני אדם, תהיות, מחשבות, תובנות רעות וקשות בנוגע לאופן שבהם הם נבראו לזה העולם, ומעלה היצר על דעתם, האם העולם הזה קדמון הוא או לא.

ומנסה האדם במחשבתו, לעלות על ליבו דעות מדי פעם בפעם מפני התגברות תאוותו וחוסר החשק לעשות התשובה, ואומר בדעתו, שיתכן שאין בורא לעולם, אלא העולם הזה הוא ישן נושן, והכל קרה כאן במקרה, וכל הבריאה הזו נתאוותה משום מקום, אין לה מנהל ולא מורה, לא סדר ולא תכלית. אלא כל זמן שאדם חי, ינצל הוא את חייו, כי לאחר המוות לא תהיה לו תקומה, לא תכלית, לא קיום וישאר בחושך לעולמים.

.

***

“תהום אמונת השניות”

והנה דבר זה בוודאי לא יתכן שיהיה, מכיון שלכל נוצר יש יוצר, ואין דבר שנוצר ללא יוצר. ואם תקשה ותאמר, מי ברא את הבורא יתעלה שמו? שהרי אנו אומרים, לכל נוצר יש יוצר, ומנגד אנו אומרים ומלמדים שהאל יתברך אחד הוא, ולא רק שהוא אחד, אלא אינו מתחלק לשום חילוקים חלילה וחס, אלא קדמון באופן שלא היה לפניו ולא יהיה לאחריו, אין שני לו, יתברך ויתעלה שמו לעד.

ועל שאלה זו שהמון שואלים, הפתרון הוא פשוט, אין יכולת ביד שום אדם לדעת תשובה לשאלה זו. מכיון שכאשר אנו מדברים ביצירות הנוגעות למה שאנו משיגים בשכל, נוכל לומר על היצירות הללו, שאין נוצר בלא יוצר. אמנם, גבי ה’ יתעלה שמו, לא נוכל לדעת, לא לענות, ולא לשער אפילו תשובה לשאלה זו, מכיון שאי אפשר להשיג את עצמות הבורא כלל!.

.

ודע, שמפאת ענין זה ושאלה זו, המון מקובלים שר”י נפלו לשוקת השבורה, והכריחו שבוודאי יש יוצר למי שיצר, כלומר, לדעתם, הבורא שאותו אנו עובדים הוא נוצר מכח יוצר אחר. שכן המינים הללו הארורים אומרים, שאורו של הבורא הוא כל כך עצום וגדול, עד שחייב להיות צמצום בין אורו לבין מה שמקבלים בני אדם, כלומר, שיש אורות מקיפים בעיגולים שדרכם הבורא של הפרו-נוצרים הללו מעביר את שפעו, ונקרא אצלם ענין זה בשם, “אור הגנוז”, כלומר “אין סוף”, ששם בבחינתו העצומה הוא בבחינת אין סוף של שפע, וממנו בא חיות לעולמות האחרים, כלומר לבנו של הבורא, האדם קדמון, ולאלוה הנקרא בשם, אבא, ולאמא, ולבן ולבת, ולכל ההזיות הפרו-נוצריות שלהם.

ואמרו ותירצו המינים, שמה שכתב הרמב”ם שאין ביכולת האדם להשיג את ידיעת עצמותו, מדובר כלפי האין סוף, שאין יכולת לדעת מי הוא בעצמותו, כלומר מי זה האין סוף בעצמותו. אבל לגבי שאר נבראיו של של האל של הפרו-נוצרים, ניתן להשיגו. כמו שכתב זלמן (תניא חלא’ מח): “ודבר זה אין ביכולת האדם להשיגו על בוריו וכו’. כמו שכתב הרמב”ם ז”ל והסכימו עמו חכמי הקבלה, כמו שכתב בפרד”ס מהרמ”ק ז”ל. וכן הוא לפי קבלת האר”י ז”ל בסוד הצמצום והתלבשות אורות בכלים, כמו שנתבאר לעיל פרק ב’. הרי ידיעה זו, מאחר שהיא בבחינת אין סוף, אינה נקראת בשם מתלבשת בכדור הארץ, שהוא בעל גבול ותכלית, אלא מקפת וסובבת. אף שידיעה זו כולל כל עוביו ותוכו בפועל ממש, ומהווה אותו על ידי זה מאין ליש, וכמו שנתבאר במקום אחר”. ע”כ.

ושבשו, הרסו, וניתצו את כל יסודת דת האמת בדברים אלו, ולא הבינו כי כל דבריהם הם הבל מהובל, ומינים גמורים הם. ואין בכל התורה כולה, כלומר בכל חמשה חומשי התורה, אין את צמד המילים, “אין סוף”, ואף מילת “סוף” בחולם אינה מופיעה לפי מה שבדקתי בכל חמשה חומשי התורה.

וכמובן הוזה ההזיות מחבר ספר הפרו-נצרות זוהר כתב (זוהר בא מב ב): “הָכִי עִלַּת הָעִלּוֹת, עָבִיד עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וְקָרָא לְכֶתֶר מָקוֹר, וּבֵיהּ לֵית סוֹף לִנְבִיעוּ דִּנְהוֹרֵיהּ. וּבְגִין דָּא קָרָא לְגַרְמֵיהּ אֵין סוֹף, וְלֵית לֵיהּ דְּמוּת וְצוּרָה, וְתַמָּן לֵית מָאנָא לְמִתְפַּס לֵיהּ, לְמִנְדַּע בֵּיהּ יְדִיעָא כְּלָל. וּבְגִין דָּא אָמְרוּ בֵּיהּ, בַּמּוּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרוֹשׁ, וּבַמְכוּסֶה מִמְּךָ אַל תַּחְקוֹר”.

ולפי שיטת הפרו נוצרי, הבורא מחולק, וחלקיו הם מוגבלים, ורק באין סוף אין לו דמות וצורה, אמנם בחלקיו האחרים יש דמות ויש צורה. והסית את ישראל המכשף, לחשוב כי מה שאמרו, “במופלא מך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור”, שלא תחקור אתה על אלוה שנקרא, “אין סוף”. אבל המינים הללו לא הספיק להם רק זה, אלא בנוסף לכל תועבתום, הסיקו שהבורא שלהם מזדווג, מתענג בעניני משגל כהשפלים בארץ!! כפי שניתן לראות כאן.

.

וכבר כתב רבינו היסוד הראשון: מציאות הבורא ישתבח. והוא, לדעת שיש שם מצוי בשלימות אופני המציאות, והוא המצוי יתברך שמו, עילת ממציא מציאות כל הנמצאים, ובו על ידו קיום מציאותם, וממנו בכל עת נמשך להם הקיום שבזכותו הם חיים. ואילו נתאר סילוק מציאותו, נחשוב בדעתנו כי אז בטלה מציאות כל נמצא, ולא ישארו קיימים במציאות בלעדי מציאותו. ולהיפך, אילו נתאר סילוק כל הנמצאים זולתו וישאר הוא יחיד בעולמו, ודאי כי אז לא תבטל מציאותו יתעלה, ולא תחסר מאומה, כי הוא יתעלה בלתי אינו זקוק במציאותו לזולתו. וכל מה שזולתו מן השכלים כלומר המלאכים וגרמי הגלגלים ומה שלמטה מהן הכל זקוק במציאותו אליו. וזה יסוד הראשון הוא אשר מורה עליו דבור אנכי ה’ וכו’.

.

והיסוד השני

אחדותו יתעלה. והוא, שזה עלת הכל אחד, לא כאחדות המין ולא כאחדות הסוג, ולא כדבר האחד המורכב שהוא מתחלק לאחדים רבים, ולא אחד כגוף הפשוט שהוא אחד במספר אבל מקבל החלוקה והפיצול עד בלי סוף, אלא הוא יתעלה אחד, אחדות שאין אחדות כמוה בשום פנים, וזה היסוד השני מורה עליו מה שנ’ שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד“. ע”כ.

.

לכן אנו נדע בלא ספק שהבורא הוא אחד. ולא זו בלבד, אלא נדע ללא ספק, שאין בכח האדם להשיג את ידיעת עצמות הבורא, כלומר לדעת מי הוא יתברך, לעולם לא יכול האדם לדעת בגוף חי מי הוא יתברך. כמו שכתב רבינו (רמב”ם הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה ט – י): “כל הנמצאים חוץ מן הבורא מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ הכל מכח אמתתו נמצאו, ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גדולתו ותפארתו ואמתתו, הוא יודע הכל, ואין דבר נעלם ממנו. [וזה בניגוד למה שכתב רפאל ברדוגו, ובניגוד גמור למה שכתב ויטאל בספרו ארבע מאות חירופי כסף, וכמובן זה בניגוד למה שחירף הראב”ד וחשב שהשיג דבר בידיעת עצמות הבורא, כפי שאבאר בהמשך]. הקדוש ברוך הוא מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא, ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין, שאין אנו ודעתנו אחד אבל הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך יחוד, שאלמלי היה חי בחיים ויודע בדעה חוץ ממנו היו שם אלוהות הרבה הוא וחייו ודעתו, ואין הדבר כן אלא אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך יחוד, נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד, ודבר זה אין כח בפה לאומרו ולא באוזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו.

ולפיכך אומר, “חי פרעה”, ו-“חי נפשך”. ואין אומר “חי ה'”, אלא [אומר בפתח] “חי ה'”. שאין הבורא וחייו שנים, כמו חיי הגופים החיים [=שידיעתם הוא מכח אחרים], או כחיי המלאכים [=שידיעתם הוא מכח אחרים], לפיכך אינו מכיר הברואים ויודעם מחמת הברואים כמו שאנו יודעין אותם. אלא [הוא] מחמת עצמו ידעם, לפיכך מפני שהוא יודע עצמו, יודע הכל, שהכל נסמך לו בהוייתו”. ע”כ. והרי שידיעת עצמותו לא ידועה לאף בריה, ואפילו לא למלאכים

וכן כתב רבינו בפירוש (רמב”ם הלכות תשובה פרק ה הלכה ה): שמא תאמר והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה ידע שזה יהיה, צדיק או רשע, או לא ידע, אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק, ואפשר שיהיה רשע, הרי לא ידע הדבר על בוריו.

דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה, אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר, כבר בארנו בפ’ שני מהלכות יסודי התורה שהקב”ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד, ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו, וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא, שנאמר, “כי לא יראני האדם וחי”, כך אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא, הוא שהנביא אמר, “כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי”. וכיון שכן הוא, אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקדוש ברוך הוא מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך, ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה, ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו, כפי מעשיו, אם טוב ואם רע, וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלויין בו”. ע”כ.

.

וזה כאמור, בניגוד גמור למה שכתב הראב”ד והתעסק בעניני עצמות הבורא, וחשב להשיג ולדבר במה שלא השיגו אפילו המלאכים. וכתב על דעת עצמו, ורצה להראות שהוא מבין יותר טוב מן רבינו הרמב”ם, שלדעתו לא נתן תשובה טובה לענין זה. וכתב, שהקב”ה הסיר את ממשלתו ושליטתו בנושא הבחירה, ומסרה לאדם באמצעות המזלות!!

והכריח שהקב”ה נטול שליטה בנושא זה, כלומר שהוסרה ממשלתו!! ולא הסביר הראב”ד כמו שהסביר רבינו, “מכח השלילה”. אלא הסביר הראב”ד והמציא שסרה ממשלתו של ה’ והועברה לידי אחרים!! ונמצא לפי דבריו, דברי מינות גמורים כלפי הבורא יתעלה. שמלבד זה שדיבר בעצמות הבורא והמציא שהסיר ממשלתו, עוד אמר, שהממשלה הזו הועברה לידי המזלות. כמו שכתב, “והדבר ידוע שכל מקרה האדם, קטן וגדול, מסרו הבורא בכח המזלות [=כלומר, לפי דעתו יש כח למזלות!! ולא סתם המון מקובלים שר”י מייחסים למזלות ולזמנים כח, ועוברים על איסורים מפורשים בתורה!! שהרי סובר הראב”ד, שכל מקרי האדם מסרו הבורא בכח המזלות!! כלומר יש למזלות שליטה בעולם!! חירוף כלפי שמים. ומיד מתרץ ואומר בענין הבחירה], אלא שנתן בו [באדם] השכל, להיותו מחזיקו, לצאת מתחת המזל, והוא הכח הנתון באדם, להיותו טוב או רע, והבורא יודע כח המזל ורגעיו, אם יש כח בשכל להוציאו לזה מידו אם לא, וזו הידיעה אינה גזירה“. ע”כ.

במילים אחרות, הראב”ד אומר, שכנגד הבורא וידיעתו, לא יתכן לאדם לצאת מגזירתו, שהרי ידיעתו היא גזירתו. ולכן אם ממשלתו על נושא הבחירה נתונה לבורא, וידיעתו היא גזירתו, לכן בשום אופן לא יתכן לאדם לברוח מרצון ה’ שהוא ידיעתו. לכן מוכרח לתרץ תירוץ נחות ושבור הגובל במינות הזוהמה הרעה של המקובלים. ומתרץ ואומר, שכנגד המזלות שלהם ניתנה יכולת השליטה, שהרי הבורא יתברך אינו שולט בעולם אלא המזלות שולטים בעולם, אז כנגד המזלות נתן הבורא לאדם כח לצאת מהם ולבחור מה לעשות.

כלומר לפי שיטת דברי המינות הזו, המזלות שולטים בכל העולם, וכנגד המזלות יש כח לבני אדם לבחור. ומכריח הראב”ד, שהבורא יודע רק את כח המזל ורגעיו, ואת הזמנים שבהם יכול האדם לבחור בטוב וברע. אמנם הבורא לא יודע מה יבחר האדם, מכיון שידיעה תלויה בגזירה וממשלה, ומכיון שהממשלה כבר לא ביד הבורא, ממילא אין ידיעתו גזירתו. ובמילים אחרות, ממילא הבורא יתברך אינו יודע מה יבחר האדם לעתיד. כלומר הבורא שברא את העולם, לא יודע מה יהיה! ולכן מסיים את דברי המינות ואומר, וזו הידיעה אינה גזירה! כלומר משום שהממשלה אינה נתונה לבורא, ממילה הידיעה הזו אינה גזירתו! ולפי דעתו של הראב”ד, הבורא כל כך נחות וזקוק לאחרים, שהוא אינו יכול ליצור מצב שבו הוא יודע מה יהיה, ובכל זאת יהיה לאדם בחירה. וכל הקלקולים של המקובלים שר”י, הגיעו בעקבות דברים אלו, כל זוהמת הקבלה החדשה הפרו-נוצרית הזו חונה סביב הדבר הזה. וכבר כתבתי כאן באריכות בנושא זה.

.

***

“מעשה מרכבה”

וכל זה לגבי עצמותו, שאין לאף אחד ידיעה בזה. ושלא נדבר שאפילו בפחות מכך, שאנו לא משיגיים עניני המרכבה, שהם הדרכים שבהם הוא יתעלה מנהיג את העולם! ואף אם אדם השיג את כל עניני המרכבה, כמו שהשיג משה רבינו את כולם, אין הוא משיג לעולם את ידיעת עצמותו יתברך. כלומר, שהיה משה רבינו יודע את כל הדרכים שבהם מונהג ומושתת העולם בעניני המדע האלהי! כפי שהעיד ה’ עליו (במדבר פרק יב פסוק ז – ח פרשת בהעלותך): “לֹא־כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכָל־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא: פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְיָ֖ יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה”. ומה הוא שאמר, “בכל ביתי נאמן הוא”? “בית” הכוונה לכל הנהגות שה’ יתברך מנהיג בהם את העולם, מה שנקרא “מעשה מרכבה”.

.

ובספרי אמרו (ספרי במדבר פרשת בהעלותך): “בכל ביתי נאמן הוא, חוץ ממלאכי השרת. ר’ יוסי אומר, אף ממלאכי השרת”. והנה בוודאי כי מה שאמר לשון, “נאמנות”, אין מדובר על נאמנות של “תאווה” כלומר נאמנות של חטאים! כי איך יתכן לומר, שהמלאכים נאמנים הם? שהרי הם נטולים בחירה! וכל מה שלא עושים, עושים בשליחות ה’ יתעלה! ואין להם בחירה כלל במעשיהם!

אלא פשוט הדבר, כי המחלוקת בין חכמים לרבי יוסי, הוא על ענין ידיעת עניני המרכבה. שלדעת חכמים, משה רבינו הוא האדם שהגיע להשגה השכלית הגבוהה ביותר בגוף גשמי. ולכן חכמים אומרים, “חוץ ממלאכי השרת”, וסייג זה בא בעקבות מה שנאמר, “בכל ביתי”, שדיבור זה שאמר ה’ יתברך מכוון כלפיו! ואם אמר ביתי, הרי שבביתו נמצאים גם המלאכים. ולכן חכמים עליהם השלום, מסבירים שמה שאמר ביתי, בהכל הגיע משה רבינו להשגה הגבוהה ביותר, כלומר הגיע לכל ההשגות הגבוהות הללו בידיעת מעשה מרכבה, חוץ מן המלאכים.

אמנם, רבי יוסי סובר, שמשה רבינו היה מבין ויודע עניני המרכבה, וכיצד הבורא מנהיג את העולם, אף יותר טוב מן המלאכים! ומילת “נאמן“, זה כמו, “מבין” – “מתקיים” – “ברור“. וכמו שתרגם אונקלוס, “מהימן”. וכמו שנאמר (נחמיה פרק ט פסוק ח): “וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֘ נֶאֱמָ֣ן לְפָנֶיךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית לָתֵ֡ת אֶת־אֶרֶץ֩ הַכְּנַעֲנִ֨י הַחִתִּ֜י הָאֱמֹרִ֧י וְהַפְּרִזִּ֛י וְהַיְבוּסִ֥י וְהַגִּרְגָּשִׁ֖י לָתֵ֣ת לְזַרְע֑וֹ וַתָּ֙קֶם֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ כִּ֥י צַדִּ֖יק אָֽתָּה”. ומה הוא “נאמן לפניך”, שליבו של אברהם אבינו התקיים, הבין, ונשאר מהימן לפני הבורא יתברך.

וכאשר תיפול מילת נאמן כלפי “הלב” – תהיה הכוונה שהלב של אברהם אבינו היה רחוק מכל סממן של עבודה זרה, כלומר שהיה שלם ומתקיים בליבו. ולכן אמר, “ומצאת את לבבו נאמן”, ולא אמר, “ומצאת אותו נאמן”.

אמנם כאשר יפול לשון “נאמן”, כלפי עצם האדם, כמו שאמר ה’ יתברך והעיד על משה רבינו, “בכל ביתי נאמן הוא”, ולא אמר דיבור זה כלפי הלב, אלא כלפי עצם מהותו של משה. משמע שמשה רבינו ידיעתו ועצמות שכלו, מתקיימת ומבינה, משיגה וברורה, בכל ביתו של הבורא, כלומר, בכל הנהגותיו! ולדעת רבי יוסי, יותר מן המלאכים! ולהרחבה בנושאים אלו של מעשה מרכבה. עיין במה שכתבנו והוכחנו בענינים אלו.

.

***

“הסברו של הרמב”ם במורה נבוכים”

והנה בתוך כל הדברים הללו, זיכנו האל יתברך לכוין לדעתו של הרמב”ם בספרו הגדול, “מורה הנבוכים“, וכתב רבינו הטהור (חלק א’ פרק נד’): “דע – כי אדון החכמים ׳משה רבינו׳ ע״ה, ביקש שתי בקשות [מהבורא יתברך]. וּבָאַתְהוּ [=והשיב לו הוא יתברך] התשובה, על שתי הבקשות [אשר ביקש משה רבינו, ממנו יתברך].

הבקשה האחת: היא בקשו ממנו יתברך, שיודיעהו עצמו ואמיתתו. [כלומר, שביקש משה רבינו לדעת להבין ולהשיג בשכלו, מי הוא בדיוק ה’ יתברך, מה שנקרא, “ידיעת עצמותו”].

והבקשה השנית: והיא אשר ביקש [משה רבינו] תחילה [=בראשונה, כלומר הבקשה הראשונה שביקש משה רבינו מן הבורא יתברך, הוא] שיודיעהו תאריו. [=ידיעת “תואר” הכוונה – “כיצד הוא יתברך מנהיג את עולמו”. שכן כל תואר המוזכר כלפיו יתברך, הוא רק בגדר, “דברה תורה בלשון בני אדם”. והבנת משמעות התואר לפרטי פרטים הם הדרכים שבהם ה’ מנהיג את העולם, והיא זו הנקראת ידיעת “מעשה מרכבה”. והסביר רבינו הטהור, שהיא היתה הבקשה הראשונה שביקש משה רבינו לדעת, על מנת לדבק נפשו בבורא יתברך].

והשיבו [הוא] יתברך על שתי השאלות בשייעד לו, בהודיעו אותו תאריו כולם [על מה הם מורים, וכיצד כל תיאור בא לתאר את הנהגתו יתברך באופן המדוייק ביותר], ושהם [התוארים המוזכרים הם הוראה על] פעולותיו [יתברך ויתעלה שמו]. והודיעו [ה’ יתברך לאחר מכן ואמר למשה רבינו, והשיב לו על השאלה השנית ששאל], כי עצמו [=ענין עצמותו יתברך שביקש משה רבינו לדעת, זה בוודאי כי] לא יושג לפי מה שהוא [באמת, ולו אפילו במעט].

אלא שהוא [יתברך ויתעלה שמו], העירו [למשה רבינו] על מקום עיון [=כלומר, הודיע ה’ יתברך למשה רבינו והסביר לו, באלו אופנים ניתן לעיין בענינים הנוגעים אליו יתברך, ובמה לא ניתן לעיין בדברים הנוגעים אליו יתברך. ואמנם הבטיח לו ואמר, שכל מה שאפשר שאדם גשמי ישיג בזה העולם במדע האלהי הנקרא מעשה מרכבה], ישיגו [הוא משה רבינו] ממנו תכלית מה שאפשר לאדם שישיגהו, ואשר השיגו הוא [משה רבינו] ע״ה, לא השיגו אדם [שהיה] לפניו, ולא [ישיג השגה כמו שהוא השיג כל מי שיבוא] לאחריו.

אמנם בקשו [=בקשתו של משה רבינו על בירור] ידיעת תאריו [ודרכי הנהגתו של הבורא יתברך], הוא אמרו (שמות פרק לג פסוק יג פרשת כי תשא): “וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ, וְאֵדָ֣עֲךָ֔, לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ, וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה”. והסתכל מה שנכנס תחת זה המאמר מענינים נפלאים.

[הנה] אמרו [=כלומר מה שאמר משה בתחילה]: “הודיעני נא את דרכיך, ואדעך”. [בקשה זו אשר ביקש משה רבינו] מורה [ומלמדת אותנו] על היותו יתברך נודע בתאריו, כי כשידע ׳הדרכים׳ – ידעהו. [כלומר, למדים אנו ממילותיו אלו של משה רבינו, שידיעת “תוארים” והבנתם לכל אדם עד היכן שידו מגעת, והם בעצם ידיעת הדרכים שהבורא יתברך מנהיג את העולם, כלומר ידיעת דרכיו יתברך. היא זו הגורמת לאדם להכיר את הבורא ולהיות דבוק בו. והנה משה רבינו על ידי בקשת ידיעת הדרכים הללו, בוודאי כי יהיה ה’ יתברך נודע יותר באמיתתו מאשר קודם לכן לפני משה רבינו. ולכן הרמב”ם מדגיש, כי תכלית בקשתו של משה רבינו, היתה להדבק בבורא יתברך ולהיות קרוב אליו בתכלית הקירוב, ולא רק לדעת את “דרכיו” בשביל ענינים אחרים והשכלה וכו’, אלא כל זה היה על מנת להכיר אותו יתברך יותר ולהדבק בו יותר].

ואמרו [=ואמנם מה שאמר משה רבינו]: ״למען אמצא חן בעיניך״. [ענין זה] מורה [ומלמד] על, שמי שידע האלוה [יותר ויותר במחשבתו ובליבו], הוא אשר ימצא חן בעיניו [=בעיני ה’ יתברך יותר], [ו]לא [כמו שחושבים המון בני אדם, שהמרוצה יותר לפניו יתברך, הוא דווקא] מי שיצוּם [צומות ארוכים של עינוי נפש וירבה בהם וכו’], ויתפלל לבד [בכוונה מלאה ועצומה, ויתפלל שעות שלימות, וזו טעות!], אבל [=אלא בוודאי], כל מי שידעהו [=כל מי שידע אותו יתברך יותר, וישיג אותו יותר], הוא הנרצה, המקורב [לפניו יתברך].

ומי שסכלו [=כלומר מי שלא משיג את ה’ עד היכן שידו מגעת, ולא מתאמץ להשיגו יותר ממה שהוא מכירו], הוא הנקצף בו, המרוחק [לפניו יתברך].וכפי שיעור החכמה והסכלות [שהגיעו בני אדם אליהם], יהיה הרצון והקצף [לפניו יתברך], והקירוב והריחוק [ממנו יתברך]. וכבר יצאנו מִכַּוָּנַת הפרק, ואשוב אל הענין.

וכאשר ביקש [משה רבינו] ידיעת [=לדעת את] התוארים, וביקש מחילה על האומה, ונענה במחילתם. וביקש אחר כן השגת עצמו יתברך [=כלומר שביקש להשיג גם את עצמותו יתברך ולדעת מי הוא ממש]. והוא אמרו [=ועל זה אמר], ״הראני נא את כבודך״. נענה [תחילה] על המבוקש הראשון [שביקש], והוא [מה שביקש ואמר], “הודיעני נא את דרכיך“, ונאמר לו: ״אני אעביר כל טובי על פניך״.

ו[אמנם] נאמר לו [והושב לו] במענה השאלה השניה [על ידי הבורא באומרו], ״לא תוכל לראות את פני וכו׳״. [כלומר, השגת עצמותו יתברך ומי הוא יתברך שמו, גם משה רבינו לא יכל להשיג דבר זה ואפילו במעט מן המעט].

אמנם אמרו [=אמנם מה שאמר לו ה’ יתברך] ׳אני אעביר כל טובי על פניך׳, [אינו לענין ידיעת עצמותו יתברך, אלא] הוא [יתברך] רמז [אליו], להראות אותו הנמצאות כולם [כלומר רמז לו ה’ יתברך, שילמד אותו ויראה לו את כל עניני מעשה המרכבה, וכיצד בעצם הוא יתברך מנהיג את העולם], הנאמר עליהם, ״וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד״. רצוני לומר, ב-“הראות אותם לו” שישיג טבעיהם והקשרם קצתם בקצתם, וקשריהם זה בזה [על פי מהדורת הרב קאפח עמוד קכט], וידע הנהגתו להם איך היא בכלל ובפרט.

ואל זה הענין רמז באמרו: ״בכל ביתי נאמן הוא״ – כלומר: שהוא [משה רבינו] הבין מציאות עולמי כולו [=ולא חלק ממנו או רובו! אלא היה משה רבינו מבין עניני מעשה המרכבה כולה אחד לא חסר, והיה מבין] הבנה אמיתית קיימת\יציבה [במדע האלהי], כי ההשקפות שהן בלתי נכונות אינן יציבות. נמצא כי השגת אותם המעשים\הפעולות, הם תאריו יתעלה, אשר על ידם הוא [יתברך] נודע.

והראיה [=ההוכחה] על שהדבר אשר יעדו בהשיגו אותו הם [רק] פעליו יתברך [=כלומר הראיה שאותם הדברים שגילה לו ה’ יתברך למשה רבינו, הם רק הדרכים שבהם מנהיג הוא את העולם], היות הדבר אשר הודיעו – תארי פעולות גמורים: ״רחום וחנון ארך אפים״ – הנה כבר התבאר כי ה׳דרכים׳ אשר ביקש ידיעתם והודיעוהו אותם הם הפעולות הבאות ממנו יתברך.

וה-“חכמים” יקראום ׳מידות׳, ויאמרו: ׳שלוש עשרה מדות׳, וזה השם נופל בשמושם על מדות האדם, ״ארבעה מידות בנותני צדקה״, ״ארבע מידות בהולכי לבית המדרש״ – וזה הרבה.

והענין, הנה אינו שהוא [יתברך] בעל מידות, אבל פועל פעולות דומות לפעולות הבאות מאתנו ממידות, רצוני לומר: מתכונות נפשיות, ולא שהוא יתברך בעל תכונות נפשיות.

ואמנם, הספיק לו [למשה רבינו] זכרון [למנות רק] אלו ה-“שלוש עשרה מידות”. ואף על פי שכבר השיג ׳כל טובו׳, רצוני לומר [שהשיג משה רבינו] כל פעולותיו [של הבורא יתברך], כי אלו הפעולות הבאות ממנו ית׳ בחוק המצאת בני אדם והנהגתם. וזאת היתה אחרית כונת שאלתו, כי סוף המאמר ״ואדעך למען אמצא חן בעיניך, וראה כי עמך הגוי הזה״ – כלומר: אשר אני צריך להנהיגם בפעולות, אלך בהם בדרך פעולותיך בהנהגתם.

הנה כבר התבאר לך כי ה׳דרכים׳ וה׳מידות׳ – אחד [לשון משותף הם כלפיו יתברך], והם – הפעולות הבאות מאתו ית׳ בעולם, וכל אשר הושגה פעולה מפעולותיו, תואר הוא ית׳ בתואר אשר יבוא ממנו הפועל ההוא, ונקרא בשם הנגזר מן הפועל ההוא … והכונה כולה – כי התארים המיוחסים לו ית׳ הם תארי פעולותיו, לא שהוא ית׳ בעל איכות“. עכת”ד רבינו הטהור הרמב”ם.

והדברים מובנים. ומוכח מדבריו של רבינו הטהור, שמשה רבינו עליו השלום זכה לדעת את כל הדרכים שמנהיג הבורא יתברך את העולם, וידע מעשה מרכבה בשלימות לא חסר אפילו מעט.

אמנם מה שביקש לדעת מי זה ה’ יתברך בעצמותו, הודיע לו הבורא יתברך שגם הוא, לא יכול לדעת דבר זה, ולא מפני שהחיסרון אצלו, אלא מפני שאדם בעל גוף גשמי אינו יכול לדעת לעולם מי זה ה’ יתברך בעצמותו!

.

ולאחר שהסקנו ולמדנו, כי משה רבינו אשר הגיע למעלה הגדולה מכל אישי בני אדם שהיו ושיהיו. כמו שכתב רבינו (היסוד השביעי): “… נבואת משה רבינו. והוא, שנאמין שהוא אביהן של כל הנביאים שקדמו לפניו והבאים אחריו, הכל הם למטה ממנו במעלה, והוא בחיר ה’ מכל המין האנושי, אשר השיג ממנו יתעלה יותר ממה שהשיג וישיג כל אדם שנמצא ושימצא. ושהוא עליו השלום הגיע לתכלית הרוממות מעל האנושיות עד שהשיג המעלה המלאכית ונעשה במעלת המלאכים, לא נשאר לפניו שום מסך שלא קרעו ולא עצר בעדו שום מעצור גופני, ולא נשאר בו שום דבר מן החסרון לא מעט ולא הרבה, והושבתו בו הכוחות הדמיוניים והחושים בכל השגותיו, ונתבהל כוחו המתעורר, ונשאר שכל בלבד, ועל ענין זה אמרו עליו שהוא מדבר עם ה’ בלי אמצעות המלאכים”. ע”כ.

והנה גם הוא, כלומר גם משה רבינו, ראינו שלא ידע את עצמות הבורא. ולכן, כל דיבור כלפי, “מי זה ה'”, כיצד הוא וידיעתו”, כיצד הוא מתנהג בעצמו, וכל כיוצא בזה מן ההסברים, הכל גובל בחוסר ידיעה, וגם משה רבינו וגם המלאכים בעצמם אינם יודעים מי הוא יתברך בעצמותו.

וכעת שימו לבכם לדברי זלמן (תניא איגרת הקודש פרק יט): “ולכאורה יש להפליא הרי נאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ואיך השיג האריז”ל יותר ממנו ודרש כמה דרושים בבחי’ פנימיות אפילו בספירות ומדרגות רבות שלמעלה מהחכמה וכתר דאצילות. אך הענין הוא פשוט ומובן לכל שיש הפרש גדול בין השגת חכמי האמת כרשב”י והאריז”ל שהיא השגת חכמה ודעת, ובין השגת מרע”ה ושאר הנביאים בנבואה המכונה בכתוב בשם ראיה ממש וראית את אחורי ואראה את ה’ וירא אליו ה’ ואף שזהו דרך משל ואינה ראיית עין בשר גשמי ממש”. ע”כ.

כלומר לפי זלמן, מי זה משה? מי אלו הנביאים? הם השיגו השגות אחוריות… נחותות… שבורות… רק מכשף האופל שייחס את דברי תועבתו לרשב”י, רק הוא והאר”י הלא קדוש, רק הם השיגו את חכמת האמת. וכעת בנזימרי, לאחר שקראת את כל זה, האם הפנמת? הבנת? או שעדיין תישאר כלב אילם? כל משכיל ואדם מבין, יזהה את החירוף הגדול שחירפו המקוללים כלפי שמים, כל אדם מבין שיש כאן עקירת דת משה וישראל!! עקירת מסורת חז”ל מיסודה! וכל מה שאני מדבר נגד המקוללים הללו, זהו רק מן המעט שמגיע להם על ערמתם!!

.

ולכן בנזימרי הארור, אם רשב”י היה חי, הראשון שהיה מנשק זה אותי. וזאת מפאת העובדה:

א) אני נמנה מאנשים ששומרים על יחוד ה’ ומקיימים את כל מטרת בריאת העולם ונתינת התורה. מה שאתה עושה להיפך.

ב) אני מנקה את שמו של רשב”י מן ההבל שאתה מייחס אליו.

ג) אני לא עובד אצל אף אחד, לא ירא מאף אחד, חוץ מן הבורא יתברך. וכפי שרשב”י היה נוהג אם היה חי, כך אני נוהג בדיוק. ומעשיו של רשב”י הטהור יעידו עליו.

לכן, רשב”י לא היה צריך לחנוק אחד כמוך אם היה חי. אתה פשוט היית מתאבד.

.

ע”כ כתבתי מאמר זה ממני חן שאולוב ספרדי טהור.