תחנון - "צדקתך צדק לעולם"

לאחר שאמר תהלה לדוד, מיד אומר סדר היום, בין יחיד בין ציבור:

כתב רבינו הטהור (משנה תורה הלכות תפילה פרק ט’ הלכה ה’): “… ואחר כך מתחנן בדברי תחנונים ובפסוקי רחמים ואומר קדיש וכל העם עונין כדרכן ונפטרין”. ע”כ.

יְיָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵינוּ. שָׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ, וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוון וְֽלֹא יַשְׁחִית. וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ: כִּי אַתָּה יְיָ, טוֹב וְסַלָּח. וְרַב חֶסֶד לְכָל קוֹרְאֶיךָ:

צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם, וְֽתוֹרָתְךָ אֱמֶת: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע, לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ. לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבּוֹשׁ עָוֹנוֹתֵינוּ. וְתַשְׁלִיךְ, בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם:

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם. אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: בָּרוּךְ יְיָ, יוֹם יוֹם. יַעֲמָס לָֽנוּ, הָאֵל יְֽשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה: יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ. מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ:

בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ, בָּרוּךְ בּוֹרְאֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ. שֶׁהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, חַיֵּי עוֹלָם נְטָעָהּ בְּתוֹכֵינוּ. הָרַחֲמָן יִפְתַּח לִבֵּינוּ לְתַלְמוּד תּוֹרָתוֹ וְיִתֵּן בְּלִבֵּינוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵיבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה.

כֵּן יְהִי רָצוֹן וְרַחֲמִים מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁנִּחְיֶה לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה וְנִירַשׁ טוֹב לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד, וְֽלֹא יִדּוֹם. יְיָ אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. יְיָ, צוּרִי וְגוֹאֲלִי: