.

***

“פניה מעומק הלב לנשים הנשואות – אם ה-“זוהר” הוא קדוש…”?

הנה במאמר קצר זה, ארצה להסב את תשומת ליבן של הנשים הנשואות, אותם נשים אשר הולכות עם כיסוי ראש, אותם נשים אשר מוסרות את שיער ראשן ומצניעות אותו במטפחת כאשר יוצאות לחוץ לרשות הרבים. השאלה הראשונה שיש לשאול את אותן הנשים, “מדוע הינכם יוצאות עם כיסוי ראש“? שהרי לא כתוב בכל התנ”ך כולו, שום ציווי מפורש האומר, “שאשה צריכה לצאת עם סוג של בד על ראשה, או לאסוף שערות ראשה בכיסוי שנמצא על ראשה”!

ואם כן, האם תוכלי לענות על שאלה זו ולומר, מדוע את שמה כיסוי ראש? אלא התשובה היא ברורה ואם לא לכן, אז עכשיו תדעו את התשובה: “כך קבלנו במסורת פירוש התורה, מה שאנו קורין אותו ומאמינים בו הוא ה-“תורה שבעל פה” האמיתית, בעלת המסורת הבלעדית! כלומר, חז”ל בעלי המשנה והתלמוד, קיבלו במסורת איש מפי איש עד מפיו של משה רבינו ששמע וקיבל הכל מן הבורא, שכל אשה ואשה הנשואה, חייבת לכסות את ראשה, על מנת שידעו הרואים אותה כי נשואה היא! וכל אשה נשואה שעוברת על כך ויוצאת ללא כיסוי ראש המעיד שאשת איש היא, עוברת על איסור מן התורה, ומביאה מכשול על עצמה ועל אחרים!

כלומר עצם האמונה שלנו בתורה שבעל פה, עצם האמונה שלנו בזה שקבלנו תורה שבעל פה בנוסף לתורה שבכתב, אשר בעצם באה להסביר את התורה שבכתב, היא זו הגורמת לנשים הנשואות לצאת עם כיסוי ראש כאשר יוצאות לרשות הרבים. וכבר הארכתי כן בששה מאמרים, כפי שניתן לראות בלינק הזה והבאים אחריו: “האם אשה גרושה\אלמנה\פנויה חייבת בכיסוי הראש? (חלק א’) | “ופרע את ראש האשה” – מה הוא “פריעת ראש”? וכיצד ספר הזוהר הטמא גרם לגירושין, בגידות, חוסר שלום בית, וחלק על תלמוד מפורש”?. ושם גם הוכחתי בצורה בלתי ניתנת להרהור, שאשה גרושה\אלמנה\רווקה אינה צריכה לצאת כלל עם כיסוי ראש, מכיון שאינה שייכת לאיש.

והנה המון נשים נשואות, קוראות לי כופר, יש”ו, רשע, שבתאי צבי, ועוד חירופים וגידופים שמשעשעים אותי מאוד! ודבר זה התגבר עוד יותר, בעקבות “בית הדין” סדום ועמורה המהובל של אורי כופר שר”י. שכבר הגבתי על כך במאמרים אלו: “אורי כופר שר”י – מרדעת של חמור”. וכל זה בעבור שאני בעניותי הוכחתי שהספר הטמא “זוהר”, הוא הזיה “פרו נוצרית” מובהקת. ולאמיתו של דבר, לומר על הספר הזה “פרו נוצרי”, זו מחמאה למיץ הזבל אשר כתוב בספר הפגאני האלילי הנחות והבהמי הזה. כמו שהוכחתי באין ספור ראיות במאמרים הבאים: “שקר ה-“זוהר” (אופל) | הוכחה ברורה שמכשפי האופל למדו והגו מספר חנוך החבשי הטמא | חלק א'”. וכן כאן: “שקר ה-“זוהר” (אופל) חלק ב’ | שירוש עבודה זרה מקרבנו – שיבושי זמן בספר האופל“. וכן כאן: “”לזווג את הבורא” – “ריבוי אלוהות” של ספר הזוהר הפגאני – כפירותיהם של המקובלים עם הוכחות חותכות”. וגם כאן הוכחתי את כסילותם של שוחרי המאגיה בעלי הטומאה והזיווגים העולים על שם “מקובלים”: “כזבי הקבלה החדשה – הבל ללא מסורת”.

וזה הסיכום בקצרה של הטמא הזוהרי וכל מיץ הזבל שאוגר בתוכו, על ידי אחד מן החברים: “ספר-האופל מלא וגדוש בהזיות פגאניות, אין כמעט הזיה מאגית-פגאנית אחת שמכשפי האופל לא אימצו אל חיקם, והנה רק מעט-מזער מהזיותיהם הפגאניות: מכשפי האופל אובססיביים מאד לתיאור בורא-עולם כבעל גוף ומאפיינים גופניים אשר זקוק לנבראיו ותלוי ומושפע מהערצתם; הם מזייפים את יסוד ייחוד ה’ באמרם שמדובר בייחוד-זיווג של ישויות אלוהיות בעליונים; הם מחדירים הזיות פגאניות כגון עוננות, ניחוש, כישופים, פנייה אל המתים, פנייה למליצי יושר ועוד; מערערים על מעמדו של משה רבנו; מרוממים את מעמדו של בר-יוחי עד להפיכתו לשיקוץ נעבד; מתארים ישויות אלוהיות נוספות מבלעדי הבורא, כגון כוחות טומאה ובראשם הסטרא אחרא; משחיתים את יסוד השכר והעונש בתארם את האדם כמי שאינו אחראי למעשיו, אלא כל מעשיו הינם תוצאה של “כוחות טומאה” ושאר הזיות; טוענים שהתורה ומצוותיה הינן סגולות פגאניות שנועדו “להוריד שפע”, ממש כמו עובדי האלילים הקדמונים; תופשים את מעשה בראשית כפשוטו; תופשים את אגדות חז”ל כפשוטן, ועוד רבות”. ע”כ.

אלא, מכיון שאני יודע, שבזכות נשים צדקניות ניצלנו כשהיינו בטומאת מצרים, ובזכותן נינצל לעתיד, אכתוב מאמר זה, ואולי אגרום לכמה נשים צדקניות, לשנות את גישתן כלפי הספר הטמא “זוהר” אשר מבזה את בעלי המשנה והתלמוד אשר להם המסורת הבלעדית של התורה שבעל פה. ושלא תחשבו כי אני מנסה להצדיק את עצמי או להוכיח את חפותי, כי איני דואג לנצחון עצמי! כי האמת עמי והראיות שהבאתי מספיקות על מנת להעיד על כך. אלא מה שנעלם ממכן נשים יקרות, הוא היותר חמור מכל בזיון שבעולם שתעשו ותאמרו כלפי. ובדיוק כמו שיאמרו לאדם שכל חייו עבד וסבל והתייגע בשביל הממון, שבכלל יש לו עושר גדול וזהב גדול מתחת לרצפה שבביתו! ואם הודיעו לו על כך בסוף ימיו? כיצד היה מצטער על כך? ולכן כאשר האמת נעלמת ממכן נשים יקרות, זה יותר חמור בהרבה מאשר הקללות שאתן מבזות אותי! כך אני רואה הדברים בהחלט!

וכמו שכתב רבינו לתלמידו באגרת של הרמב”ם לתלמידו יוסף (אגרות הרמב”ם עמוד קכה מהדורת קאפח אות ז’): “… ואני יודע ברור שכל שנתפרסם שמי שם יותר [=במקום ששונאים את רבינו], מביאו דוחק הנסיבות הוא והנוהים אחריו, וכל מי שרוצה שתהא לו מעלה בעיני הבריות [כלומר, כל מי שרוצה שהבריות יאהבו אותו יצטרך רק] להמעיט את חיבורי, ולהראות לבני אדם שהם יותר שלימים מכדי להזקק לעיין בו. ואף חולקים עליו, ו[ואומרים אותם השפלים, ש]אילו רצה אחד מהם לחבר [ספר משנה תורה], היה מחבר יותר טוב ממנו בזמן קצר. ואם יביאם הכרח הדברים [על ידי שיתפרסם שמי עוד יותר, לא יחדלו משום פעולה, ואל תחשוב שלא יחלו] לפקפק בדתיותי ומעשי, [כי] יעשו זאת [בהחלט]. ו[דע כי] כל זה, חי ה’ בני, אינו מצער אותי, ואפילו ראיתיו ונעשה בנוכחותי, אלא הייתי מדבר בנימוס ושותק או עונה לפי המצב. כי אשר נעלם מהם באמת הוא יותר חמור מזה בהרבה. ואין אני דואג לנצחון עצמי, כי כבודי העצמי ומדותי לדעתי הוא להתעלם מן הסכלים, לא לנצח אותם במילים”. ע”כ. כלומר רבינו הרמב”ם שביזו אותו הקנאים הרע-בנים המשומדים, בעבור דעותיו הישרות והנכוחות, כתב לתלמידו, שמה שנעלם האמת מבני אדם, הוא יותר חמור מכל בזיון והשמצות אשר אומרים עליו! כמו שכתב בלשונו, “כי אשר נעלם מהם באמת הוא יותר חמור מזה בהרבה”. ולכן נשים יקרות, עליכן לחקור את הענין ואת הנושא שעוררתי את כל ישראל לעסוק בו, כי מדובר במינות ועבודה זרה שעם ישראל עובד לצערינו הרב בלא יודעין.

.

***

” אם ה-“זוהר” הוא קדוש… – את חייבת כיסוי ראש בבית”?

וכעת לענין שבו רציתי להסב את תשומת לב הנשים: הנה הסיבה שאתן קוראות לי כופר ושהמון בני אדם משמיצים אותי, הוא כמו שכתבתי והוכחתי, שספר האופל אינו שייך לרשב”י, וכמובן שמדובר בהזיה פרו נוצרית מובהקת, וחירוף וגידוף כלפי אלהינו האחד והיחיד.

אולם אתן, אשר מחשיבות אותו ל-“קדוש ומרומם“, ואומרות שבזכות זה הספר, “תבוא הגאולה לעולם“, אינכן מודעות למה שנאמר בו. שהנה כבר כתבנו למעלה, שאתן שמות כיסוי ראש על ראשכן, רק בגלל התורה שבעל פה! כלומר, רק בגלל שאתן מאמינות לחז”ל בעלי התלמוד והמשנה, שהם קיבלו הדברים במסורת, רק בגלל זה אתן מוסרות נפשכם ומכסות שיער ראשכן! ואם לא חז”ל, אין שום מקור לכך שאתן חייבות בכיסוי הראש כאשר אתן יוצאות לרשות הרבים!

אלא שלפי דעתכן, ספר האופל הטמא נכתב על ידי רשב”י! והאם ידעתן שרשב”י היה רבו של רבי יהודה הנשיא כותב המשנה ומעביר המסורה? כלומר שרבי יהודה הנשיא, היה אחד ממעבירי המסורת התורה שבעל פה כמו שידוע, והוא זה אשר כתב את המשנה? והנה, לא רק שאתן טוענות שהספר הטמא הזה, הנקרא “זוהר” נכתב על ידי רשב”י, אלא אתן טוענות שהוא קדוש ומרומם, ואף יביא את הגאולה.

והנה לאחר הבנה זו, כעת אשאל אתכן שאלה. האם כאשר נפסקה הלכה בתלמוד או במשנה ואין עליה ספק שזו ההלכה. מה יהיה הדין שלכן, אם תחליטו שלא לקיימו? כלומר, שאלתי היא, אם תחליטו שאתן רוצות לאכול עוף עם חלב, כלומר לבשל עוף בחלב, ואף לאוכלו ממש בפיכן, מה יהיה הדין שלכן? דינכן יהיה כך: “כופרות בגזירת חז”ל, יש לכן דין של ממרה האמור בתורה, ועתידות אתן ליתן את הדין! והוא הדין אם תחליטו בדעתכן, כי אינכן רוצות להדליק נרות לכבוד שבת קודש, כי אתן לא רוצות לעשות מה שחז”ל גזרו! מה דינכם יהיה? תחשבו לרשעיות, ממרות, וחייבות אתן דין גדול לאביכן שבשמים!

ואם כן, מוכח שכולכן מקיימו את מה שכתוב בתלמוד ובמשנה! ומדוע אינכן קוראות לו “קדוש“, כלומר מעולם לא שמעתי שבנות ישראל אומרות, “התלמוד הקדוש”, ואפילו לא שמעתי שאומרות, “התנ”ך הקדוש“. והסיבה פשוטה. בעלי התלמוד והמשנה, כתבם מעיד על קדושתם, וכן הדין לתנ”ך, ואין צריך לומר עליהם, “קדוש“.

אולם ספר האופל הטמא הפרו נוצרי, דאגו לקרוא לו המקובלים, “קדוש“, על מנת שלא יהיה ניתן לערער על מעמדו הנחות. בכל אופן, לפי שיטתכן, הזוהר הוא קדוש ומרומם, והוא יביא את הגאולה. ואם כן בהכרח עליכן לציית לו ולכל מאמריו הכתובים בו, שכן לפי דעתכן, רשב”י קיבל והביא הדברים במסורה, ולפי שיטתכן, כל זמן שאתם לא מקיימות את הכתוב באופל, אתן מעכבות את הגאולה ואף כופרות בו, ואף כופרות בדברי תורה שבעל פה! שכן רשב”י היה רבו של מי שהעביר את המסורה!

וזו פסיקתו של ספר הזוהר הפרו נוצרי, ופסיקה זו שייכת אליכן, בנות ישראל הנשואות. וכתב המכשף (זוהר במדבר פרשת נשא מאמר הסוטה אות עז): “א”ר חִזְקִיָּה, תּוּנְבָא לֵיתֵי [=חלחלה, קללה, ובושה יבוא] עַל הַהוּא בַּר נָשׁ [=על בעלה של אותה אשה], דְּשָׁבַק לְאִנְתְּתֵיהּ דְּתִתְחַזֵי מִשַׂעֲרָא דְּרֵישָׁה לְבַר. [=תבוא קללה, חלחלה וחולאים על אותו איש שהתיר לאשתו שיראה שערה משערות ראשה כאשר היא בביתה], וְדָא הוּא חַד מֵאִינּוּן צְנִיעוּתָא דְּבֵיתָהּ. וְאִתְּתָא דַּאֲפִּיקַת מִשַׂעֲרָא דְּרֵישָׁה לְבַר, לְאִתְתַּקְּנָא בֵּיהּ, גָּרִים מִסְכְּנוּתָא לְבֵיתָא. [=וכל אשה המגלה שערות ראשה בביתה, גורמת לבעלה להיות מסכן, ממורמר, וכן לפרנסתו שתהיה נחותה וכו’], וְגָרִים לִבְנָהָא דְּלָא יִתְחַשְּׁבוּן בְּדָרָא. [=וגורמת לילדיה שיהיו מבוזין ומושפלין, ומעונין]. וְגָרִים מִלָּה אַחֲרָא [=צרעת סבל ויסורים] דְּשַׁרְיָא בְּבֵיתָא. [=שישרו בביתה]. מַאן גָּרִים דָּא? [=מי גורם לכל זה?] הַהוּא שַׂעֲרָא דְּאִתְחֲזֵי מֵרֵישָׁהּ לְבַר. [=אותה אשה אשר מוציאה שערות ראשה בתוך ביתה!], וּמַה בְּבֵיתָא הַאי, כ”ש בְּשׁוּקָא, וכ”ש חֲצִיפוּתָא אַחֲרָא. ובג”כ אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ”. ע”כ.

והנה לפי דברי הנחות הזה, כל אשה נשואה שהולכת ללא כיסוי ראש בביתה, כלומר שלא מכסה את כל שערות הראש ממש, צריך שידע בעלה של אותה אשה כזו, שקללה תבוא עליו, וחלחלה תבוא עליו, ובושה תבוא עליו, וכל זה למה? משום שהוא מתיר לאשתו ללכת עם שיער גלוי בבית! שהרי לפי דעתו של המכשף הפרו נוצרי, חובה ללכת בביתה עם כיסוי ראש, שכן זהו אחד מדברי הצניעות החשובים! וממשיך ואומר המכשף, שתדע כל אשה שמגלה שערות ראשה בביתה, שהיא גורמת מסכנות ועניות לביתה! ולא רק זה, גורמת לילדיה שיהיו מבוזין, עניים, מסכנים, ולא יהיו חשובים בכלל בדור! ולא רק זה, אלא גורמת לנגע צרעת חמור שיבוא בביתה! וכל זה למה? משום שהולכת ללא כיסוי ראש בביתה שלה הפרטי!

וכך פירש הסולם השבור (במדבר פרשת נשא אות עז): “א”ר חזקיה תונבא וכו’: א”ר חזקיה. חלחלה תבוא על אותו אדם, העוזב את אשתו שתראה משערות ראשה לחוץ, וזה הוא אחד מאלו צניעות שבבית. ואשה המוציאה משערות ראשה לחוץ [בתוך ביתה על מנת] להתיפות בו, גורמת עניות לבית. גורמת, שבניה לא יהיו חשובים בדור. וגורמת דבר אחר שישרה בבית. דהיינו צרעת. מי גרם לכל זה, היינו שער ההוא הנראה מראשה לחוץ. ומה בבית כך, כל שכן בשוק, וכל שכן חציפות אחר אם תראה ממנה, ומשום זה כתוב, אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך תונבא, פירושו תמהון וחלחלה (יומא פ”ג)”. ע”כ.

והנה, מלבד זה שהמכשף הפרו נוצרי חולק על תלמוד מפורש אשר אני אציג בהמשך, שכל השבח של האשה שהיא מראה את שערות ראשה לבעלה, ומחכה לו בבית עם שערות פזורות ויפות! וכל זה על מנת שתמיד יאהב אותה ותהיה מוצאת חן בעיניו.

הנה כעת, מה יענו אותן נשים נשואות שקוראות לי כופר? וקוראות לי “יש”ו“? האם אתן הולכות עם כיסוי ראש בבית שלכן? האם אתן נזהרות שלא יראה שום שיער משערות ראשכן כאשר אתם בבתיכן? שכן אם אתן לא נזהרות בזה, הרי שאתן אלו הגורמות לבעלים שלכם להיות חולים, עניים, מרודים, שבורים, וכל מה שיעבור על הבעל שלכן, הכל בגלל זה שבבית הפרטי שלכם הלכתם ללא כיסוי שמכסה את כל שערות הראש!

ואם תאמרו שלא ידעתן על כך, ורק עכשיו אתן יודעות על כך, הנה עליכן ועל בעליכם לנהוג בדבר זה תכף ומיד! שאם לא כן, אתם חולקים וכופרים בתנא החשוב “רשב”י”, שהרי אתם טוענים שהוא זה שכתב את ספר האופל הפרו-נוצרי נכון? ואיך תהיו כופרים כמוני ולא תקיימו את דבריו של המכשף? הרי לא תוכלו לומר, איננו מקיימים את דבריו של מביא הגאולה הוא ספר הזוהר? וכיצד תביאו את הגאולה, אם אתן לא מקיימות ענין פשוט זה שאמר לכן? מה בסך הכל אמר המכשף? שלא יראה שיערה משערות ראשכן? חובה עליכן לקיים זאת!

ובפרט כאשר מדובר בילדים שלכם! כיצד תפקירו את הגוזלים שלכם היקרים מכל? הרי המכשף כותב במפורש, “וְגָרִים לִבְנָהָא דְּלָא יִתְחַשְּׁבוּן בְּדָרָא. [=וגורמת לילדיה שיהיו מבוזין ומושפלין]”. ע”כ. כלומר, תדעי לך אשה יקרה, כאשר את קוראת לי כופר, ואת מרוממת את ספר הזוהר הפרו נוצרי, אם את לא מקיימת מה שכתוב בו, הנה את גורמת לילדים שלך שיסבלו בעתיד, ולא רק שיסבלו, אלא לא יהיו חשובים! וכל הזמן יהיו מושפלים!

ואם תאמרו שאתן לא מקבלות את מה שהבאתי לפניכן, ולא מקיימות את שכתוב בו! הנה הרי שהוכחתם בדבריכם, כי לספר הטמא הזה אין שום מעמד חשוב בעינכן! כי לא תוכלו לומר כן על התלמוד והמשנה, נכון? כי אם תאמרו שאינכן מקבלות מה שנפסק במשנה ובתלמוד, הרי שהינכם כופרות בהרבה יותר ממני!

ואיני מבין, אם כך תאמרו באמת, כלומר אם תאמרו שאתן לא מקבלות מה שכתב בספר האופל גבי כיסוי הראש בבית, כיצד תרהיבו עוז ותאמרו בפיכן, שאינכן רוצות לקיים את דברי רשב”י? שהרי רשב”י היה חלק ממקבלי המסורת התורה שבעל פה? ואם הבעל שלכם יסכים עמכם שלא תשימו כיסוי ראש בבתיכן אף שכך כתב המכשף הזוהרי, ובכך יסתכן בקללות שאמר המכשף! אז תצטרכו לשאול אותו, “מדוע אינך מניח תפילין בחול המועד“? שהרי כל הגאונים, כל גדולי הראשונים לפני שיצא ספר האופל לעולם, כולם הניחו תפילין בחולו של מועד! ותאמרי לו, “והרי שהסיבה שאינך מניח תפילין בחול המועד, הוא משום שכך כתוב בספר הזוהר“! ואם כן כיצד אתה פוטר אותי מלשים כיסוי ראש בביתי? כיצד אתה מצד אחד, מבטל תפילין בחול המועד, ונכנס בסכנה של ביטול מצוות עשה בכל יום, ומצד שני אתה פוטר אותי מכיסוי ראש בביתי? האם אפשר לשטות כך בדברי חז”ל והמסורה?

ועוד, שהרי הקללה שמובאת לגבי כיסוי הראש בבית, היא בהרבה יותר חמורה מאשר הנחת תפילין בחול המועד! כי אם אתה לא מחייב אותי בכך, ספר הזוהר כותב שאתה גורם לעצמך להיות חולה, מעונה, ואני גורמת לילדינו להיום עניים ומעונים! כיצד תסכים לזאת?

והנה כל אשה חכמה אשר עיניה בראשה, מספיק לה להבין, שמישהו כאן ניסה להכשיל את עם ישראל, מישהו כאן היה הוזה הזיות, ואת הזיותיו ייחס לרשב”י התנא הטהור! וגרם לדברים קשים בביתו של האדם, עד כדי כך שהמון בנות ישראל עושות גלח בראשן, ונראים מגונות בעיני בעליהן! ולא רק שכתב הזיות, אלא שחלק על המסורת של חז”ל ועל דבריהם החכמים מכל.

.

***

“שבח האשה שמגדלת שערות ראשה ומתיפה בעיני בעלה”

שכן אמרו בתלמוד (בבלי מסכת עירובין דף ק עמוד ב): “במתניתא תנא: מגדלת שער כ-“לילית”, ויושבת ומשתנת מים כבהמה, ונעשית כר לבעלה. – ואידך – הני שבח הוא לה”. ע”כ. וכתב רבינו המאירי, “אף על פי שמדת הצניעות משובחת אצל הכל, בנשים משובחת ביותר. ואעפ”כ כל שמתחבבת אצל בעלה ומפייסתו לכונת מצוה, אין זה פריצות אצלה, אלא זריזות ומדה מעלה, ושכרה שמור לה לצאת ממנה בנים הגונים, הואיל ואין כונתה אלא לכך וכבר העיד הכתוב ותצא לאה לקראתו וגו'”. ע”כ. ובתלמוד זה מבואר, שבנות ישראל לא עושות שיער קצר או קצוץ, כי גנאי הוא להן מאוד. אלא מגדלות שיער ארוך ויפה, וכל זה עושות לשם שמים, על מנת להתחבב על בעליהן. ואין זה מנהג פריצות כלל, אלא שבח הוא לה שמושכת את בעלה על ידי שערה היפה, ומקבלת על כך שכר גדול, שכן בכך גורמת לבעלה שלא יתן עיניו באחרות!

וזה בניגוד למה שכתב המכשף הזוהרי הטמא מפי הגבורה, שגם אשה בביתה אסור לה ללכת בגילוי הראש. ובכך גרם לאסונות נוראים בתוך הבית, כי מבואר בתלמוד ששבח לאשה לגדל שערות ראשה בשביל להיות יפה בעיני בעלה, ומה יעשה הבעל ולא יראה שערות ראשות היפות של אשתו? יביט בחוץ!

ומפני מה נקטו רבותינו ואמרו שמגדל שערות “כ-לילית” דווקא? מכיון שלא מצאנו חי שמלא בשערותיו כמו הלילית! ומה הוא הלילית? נאמר בישעיהו (פרק לד פסוק יד): “וּפָגְשׁ֤וּ צִיִּים֙ אֶת־אִיִּ֔ים וְשָׂעִ֖יר עַל־רֵעֵ֣הוּ יִקְרָ֑א אַךְ־שָׁם֙ הִרְגִּ֣יעָה לִּילִ֔ית וּמָצְאָ֥ה לָ֖הּ מָנֽוֹחַ”. לילית הוא סוג העוף ממשפחת הינשופים שאין לו נחת בסביבת בני אדם, וכל רעש הכי קטן מעירו. ולכן יש לו מנוח ושקט במקום שאין בו בני אדם. והוא הינשוף הזה, הוא מלא וגדוש בשערות. ולכן רבותינו אמרו, המגדלת שיער – כ-“לילית” שבח הוא לה! ולא רק מפני שהינשוף מלא בשערות בחרו חז”ל לדמות את גידול שערות הראש לינשוף. אלא כמו שהאשה הצנועה משמשת מטתה במקום שלא נראה, ומשמשת מטתה בלילה, אז חז”ל במילה אחת אשר נקראת, “לילית”, הכניסו כמה דברים גדולים של מוסר! כך בדיוק לומדים תלמוד ותורת אמת!

ובאתר ויקיפידה נכתב כך (ערך ינשוף) “גודל הינשופים הוא כגודל תרנגולת צעירה, אך בגלל נוצותיהם התפוחות הם נראים גדולים יותר מגודלם הממשי … הינשוף פעיל רק בלילה …  הינשופים חיים בזוגות … הינשופים אינם בונים קנים, אלא גרים במקומות נטושים וחשוכים כמו: גזעים חלולים של עצים, כוכים, סלעים, או קנים נטושים של ציפורים אחרות. וכן מצאתי שיש ינשוף הנקרא, “לילית“, והיא סוג של עוף דורס לילי ממשפחת הינשופיים. היא שוכנת עצים, לרוב ביערות. רוב היום היא נשענת על גזע העץ וישנה, אך היא ערנית מאוד לשינויים סביבה. כל רחש קל יעיר אותה והיא תמהר להתחבא. בהיותה עוף לילי, היא מתעוררת בלילה ומחפשת את טרפה. כמו כן בזן לילית של הינשופים, ישנו עוד זן לילית מצויה שנקרא “לילית מצויה”. בכל אופן אנו רואים כיצד רבותינו הטהורים דקדקו היטב בדבריהם.

ואוי לאותם חסידויות של רשעים ארורים, שגילחו את השיער שלבנות ישראל, אוי להם ואוי לנפשם, צאו וראו מה הטמא הזוהרי הזה גרם לבנות ישראל, להיות שבויות חרב לפני בעליהן! וכמו שנאמר בתורה (דברים פרק כא פסוק יב פרשת כי תצא): “וַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־צִפָּרְנֶֽיהָ”. והרי שגילוח האשה הוא ניוול גדול, עד שגורם לאדם לשנוא אותה! וכל שכן הדבר באשתו, שכבר היה עמה הרבה פעמים, ויכול ביותר קלות לקוץ בה, אם תגלח שער ראשה, כיצד בעלה יאהב אותה?

וכתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות מלכים פרק ח הלכה ה): “וכיצד דין ישראל ביפת תואר, אחרי שיבעלנה ביאה ראשונה והיא בגיותה אם קבלה עליה להכנס תחת כנפי השכינה מטבילה לשם גרות מיד. ואם לא קבלה, תשב בביתו שלשים יום, שנאמר ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים, וכן בוכה על דתה ואינו מונעה, ומגדלת את צפרניה, ומגלחת את ראשה כדי שתתגנה בעיניו, ותהיה עמו בבית, נכנס ורואה אותה, יוצא ורואה אותה, כדי שיקוץ בה, ומגלגל עמה כדי שתקבל, אם קבלה ורצה בה, הרי זו מתגיירת וטובלת ככל הגרים”.

והרי שתגלחת הראש לבת ישראל הוא גנאי גדול. ארור מכשף הזוהר, ארור משה די ליאון שר”י, ארורים המקובלים שהרסו לנו ולבנות ישראל את החיים בחומרות יתירות ובהזיות קשות מאוד שהרסו את דת ישראל ומסורת תורה שבעל הפה הבלעדית.

ונחתום בדבר אחד שיהיה ברור לכל, וידעו כולם שמעולם ספר הזוהר לא נכתב בידי רשב”י או יצא תחת ידו של אחד מרבותינו בעלי המשנה או בעלי התלמוד הטהורים. כתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות ממרים פרק א הלכה א – ב): “בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן.

כל מי שאינו עושה כהוראתן עובר בלא תעשה שנאמר לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, ואין לוקין על לאו זה מפני שניתן לאזהרת מיתת בית דין, שכל חכם שמורה על דבריהם מיתתו בחנק שנאמר והאיש אשר יעשה בזדון וגו’, אחד דברים שלמדו אותן מפי השמועה והם תורה שבעל פה, ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא, ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות, כל אחד ואחד מאלו השלשה דברים מצות עשה לשמוע להן, והעובר על כל אחד מהן עובר בלא תעשה, הרי הוא אומר על פי התורה אשר יורוך אלו התקנות והגזירות והמנהגות שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם, ועל המשפט אשר יאמרו אלו דברים שילמדו אותן מן הדין באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן, מכל הדבר אשר יגידו לך זו הקבלה שקבלו איש מפי איש”. ע”כ.

והנה בפרק ב’ כתב רבינו (רמב”ם הלכות ממרים פרק ב הלכה ה): “בית דין שנראה להן לגזור גזירה או לתקן תקנה או להנהיג מנהג צריכין להתיישב בדבר ולידע תחלה אם רוב הצבור יכולין לעמוד בהן או אם אין יכולין לעמוד ולעולם אין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה”. ע”כ.

והנה בוודאי מוכח מכאן, כי רשב”י לעולם לא היה מורה בענינים הלכתיים\מנהגים מדברים שקיבל בסודות! שהרי בכדי לגזור גזירות על הציבור, ואפילו רק לתקן מנהגים! חייב היה רשב”י בית דין שלם על מנת לגזור תקנה או מנהג. ואם רשב”י הוא זה שגזר תקנה ואיים בקללות חריפים על אשה שהולכת ללא כיסוי ראש בביתה, שמלבד שזהו נחיתות המחשבה, אז צריך לומר שישב עם בית דין שהסכים על הגזירות שלו! ואם הסכימו על גזרותיו, כיצד אף אחד מחכמי המשנה ולא מחכמי התלמוד ידע או שמע על כך? ואם המתעקש מתעקש לומר שרשב”י הוא בעל הספר הטמא זוהר, אז הוא מעליל עלילה על רשב”י שגזר גזירות בלא בית דין שלם שנשא ונתן בדבר! וזה חירוף שמעליל האדם על תנא טהור כרשב”י.

ממני אליכן בנות ישראל הטהורות. יהי רצון שתשכילו לדעת את האמת אמן. חן שאולוב ספרדי טהור.