"לא ימצא בך מנחש" - "האם תמאייב מבולבל או שוגג"? רבינו הרמב"ם התיר איסורי תורה?

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

עוד סילוף פאגני אלילי של תמאייב, שכבר אמרנו שאינו יודע הבנת הנקרא, במה שאמר על הראב"ד, שהוא חולק על הרמב"ם בהכל. וכדבריו של טמאייב: "עזבו שלפי הראב"ד בכלל זה לא איסור והוא חולק על הרמב"ם". וכבר כתבנו, שזה רק לענין הסימנים. אבל לענין צפצוף העופות וכיוצא בזה. הראב"ד לא חולק כלל. ויש להוסיף כאן ולחתום בדברי הכסף משנה שכתב (כסף משנה הלכות עבודה זרה פרק יא הלכה ד): "וכך נ"ל בתירוצן של דברים, שהנחש שאסרה תורה, הוא התולה את מעשיו בסימן שאין הסברא נותנת שיהא גורם תועלת לדבר או נזק, כגון פתו נפלה לו מידו או צבי הפסיק לו בדרך שאלו וכיוצא בהן הם מדרכי האמורי". כלומר, בדיוק על אותו ענין של הכלב. מה סברא זו שכלב פושט את רגליו לענין בשורה טובה או רעה. בוודאי שכל זה מדרכי האמורי! וכעת לסיום, אומר, לא אשכח שלמדתי את ספרי הקבלה החדשה והזוהר במשך עשרות שנים מחיי, כאשר הייתי שומע עורבים, תמיד הייתי מפחד לצאת מן הבית, ופעמים לא נרדם בלילות. וראשית כל אני מתוודה כאן ברבים. חטאתי עוויתי פשעתי שהלכתי בדרכים מתעים אלו. ולאות ראיה לדברי שאיני מדבר סתם, אעתיק את דבריהם של הזוהר והקבלה החדשה הזרה ליהדותינו התלמודית הטהורה.
כניסה למאמר
איש מפי איש - החשיבות של המסורת | קבלת משה רבינו ומסורת מסודרת - רק היא תורת אמת | חלק א'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

ואסביר יותר: ארבעים דורות עברו ממשה רבינו עד רבינא ורב אשי. אם חלילה וחס, במשך מאה שנה או פחות או יותר, לא היתה תורת משה עוברת איש מפי איש, באופן שאחד קיבל מהשני עד משה רבינו, אסור היה לנו להאמין בזאת התורה לעולם! כלומר, אם בדור העשרים ממשה רבינו, אחד מן החכמים השאיר את התורה במערה, וכן עשה עם פירושיה, שהשאיר את התורה במערה ולא העביר אותה לחכמים. ובא חכם מן הדור העשרים ושתים, והוציא את המסורת הזו מן המערה, ומצא את פירושי התורה, אסור היה לנו להאמין בזה הדבר. ומדוע? מכיון שהמסורת נקטעה! וכל תורה שלא הועברה במסורת איש מפי איש, אסור לנו לקבלה לעולם! וזה ענין הקבלה למשה מסיני, וזו החשיבות של התורה הקדושה, וזו בעצם העדות שמה ש-רבינא ורב אשי ביארו, ומה שפסק רבי יהודה הנשיא, הכל מאת ה' יתברך, הוא ענין המסורת! ואם חלילה רבי יהודה הנשיא, היה מוצא את המסורת באיזו מערה, או היה מקבל את המסורת על ידי איש גוי, או מלך גוי, אסור היה לנו לאמין לרבי יהודה הנשיא, כי כך צוונו מאת הבורא, לקבל תורת שעברה רק איש מפי איש.
כניסה למאמר
"קמיעות" - הבל ובדיה | יחסם של הגאונים והראשונים לקמיעות - "דעת רב האי גאון ואביו רב שרירא" - זיופי ספרים ויחוסם לתנאים או גאונים בכוונת תחילה | חלק א'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

הנה על אף מעמסי הרב בתקופה האחרונה, בעקבות שאלת אחד מהעוקבים אחר שיעורינו, החלטתי לפתוח בסדרת מאמרים חדשה, שתעסוק בענין, "קמיעות", ובו נוכיח ונבהיר ללא כל ספק, שכל ענין הקמיעות, לא רק שאין בהם ממש, והם הבל ורעות רוח, אלא יש בזה צד של עבודה זרה וגובל הדבר במינות, לצערינו הרב והנורא. וזה תוכן שאלת השואל: "כבוד הרב שאלה, הרב יצחק כדורי גם כתב קמעות קבלה מעשית, אז זה אסור"? תשובה: ראשית כל אציין לפני הקוראים, אשר בראש ובראשונה יקשו עלי, מתלמודים מפורשים, ואפילו מן דברי הרמב"ם, שדברו בענין "קמיעות" וכו'. המעיין יראה שכל מה שדיברו חז"ל או הרמב"ם במשנה תורה, הכל הוא לגבי מי שעבר עבירה וכתב קמיע או שם קמיע על צווארו בחושבו שהדבר מועיל. ודנו נשאו ונתנו, מה יעשה עמו ביום השבת. כלומר, אלו שכבר עברו עבירה ושמים על עצמם קמיעות, בין כשמדובר באבנים מדומיינות, כאילו הינם מסוגלים לשמירה חלילה וחס, ובין כשמדובר במילים שכתובות שם, או "שמות" מדומיינים, או אפילו שמות ה', כאילו הינם מסוגלים לשמירה חלילה וחס. כלומר, כאילו שמו של ה' יתברך כאשר יהיה כתוב על קלף זה מה שיגן חלילה חלילה מדברים אלו. כל אלו הדברים אני אסביר במאמרים הבאים, ואנמק, מדוע חז"ל לא רק שלא ייחסו לזה חשיבות, אלא ראו את ענין הקמיעות כדבר רע וארור מאוד.
כניסה למאמר
"עילוי נשמת" - הרס מחשבת הדת והחרבת יסודותיה | קיבלת שכל - חיבור ספרים לא מורה על האמת - "אבות אכלו בוסר"... | חלק א'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

וכן מצינו שהבורא יתברך, אף האשים את ישראל בהליכה אחר התוהו, בעבור זה שלא התבוננו במעשיהם ולא חקרו את הדרך בה הולכים. כמו שנאמר (ישעיהו פרק א פסוק ב - ג): "שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּ֑ר בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי: יָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן". ומה גרם להם זאת? "ישראל לא ידע, עמי לא התבונן", כלומר, לא נתנו לב להשכיל להתבונן ולהבין מי זה הבורא יתברך. ולכן קורא נעים, רק מן השכל הישר, כאשר נתבונן במושג, "לעילוי נשמת", נמצא בשכלנו הקטן, שזו הזיה קשה עד מאוד. כלומר, עצם המחשבה שניתן לעשות פעולות על מנת לעזור, להועיל, לסייע, ביד מי שנשמתו ביד ה' יתברך ובדינו, זו המחשבה רחוקה מן הדעת. שהרי, גם בעולם הזה לא מצינו שום אדם שיכול לעשות מעשים ופעולות, על מנת לבטל, לסייע, לתקן את מעשיו "הרוחניים" של האחר. רצוני לומר, שאם אדם חטא בעבירה פלונית, לא מצינו שאפשר שיהיה תיקון לזה החוטא מבלעדי התשובה והתנאים הברורים שלה. ולא משנה מה אדם אחר יעשה בשבילו, כל זמן שהאדם עצמו שחטא לא חזר בתשובה על עבירות שבינו לבין המקום ברוך הוא, אף אחד לעולם לא יוכל לסייעו בשום מעשה שיעשה.
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – "בת נולדת ראשונה - סימן יפה לבנים" - "דגים שבים אין בהם עין הרע" | חלק יח'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

והנה נאמר בתורה (בראשית פרק כא פסוק ח - יד פרשת וירא): "וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק: וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק: וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק: וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ: וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע: וְגַ֥ם אֶת־בֶּן־הָאָמָ֖ה לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא: וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע". והנה צריך לשים ליבנו אל תכלית סיפור זה המעשה. כלומר, מה הסיבה שהודיע לנו ה' יתברך ענינים אלו בתורתו, ומה באים הם ללמד. התורה מספרת שלאחר שיצחק גודל ומתחיל להבין דבר, רואה שרה את ישמעאל מצחק. ומה הוא, "מצחק"? שנטה עינו לעבודה זרה. אולם עדיין לא עבד אותה, אלא היה חושק בה. כמו שכתב התרגום ירושלמי, "ותראה שרה את בנה של הגר המִצריה שילדה לאברהם, מצחק לעבודה זרה וכורע ליי". כלומר, מצד אחד כורע לה' יתברך, מצד שני חושק בעבודה זרה. ובדעתו לפסוח על שני הסעיפים.
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – "חוליו של ישמעאל" - רש"י - האם הפך דרש לפשט או לא? "רוח רעה - חולי השכל" | חלק יז'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

והנה נאמר בתורה (בראשית פרק כא פסוק ח - יד פרשת וירא): "וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק: וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק: וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק: וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ: וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע: וְגַ֥ם אֶת־בֶּן־הָאָמָ֖ה לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא: וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע". והנה צריך לשים ליבנו אל תכלית סיפור זה המעשה. כלומר, מה הסיבה שהודיע לנו ה' יתברך ענינים אלו בתורתו, ומה באים הם ללמד. התורה מספרת שלאחר שיצחק גודל ומתחיל להבין דבר, רואה שרה את ישמעאל מצחק. ומה הוא, "מצחק"? שנטה עינו לעבודה זרה. אולם עדיין לא עבד אותה, אלא היה חושק בה. כמו שכתב התרגום ירושלמי, "ותראה שרה את בנה של הגר המִצריה שילדה לאברהם, מצחק לעבודה זרה וכורע ליי". כלומר, מצד אחד כורע לה' יתברך, מצד שני חושק בעבודה זרה. ובדעתו לפסוח על שני הסעיפים.
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – ביאור הגדות חז"ל - "עשרים וארבע קריות של רבי" - "הפלת עוברה של הגר" | חלק טז'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

והוא הדין מה שאמרו בתלמוד (ירושלמי מסכת סנהדרין פרק א הלכה ב): "רבי בא בר זבדא בשם רב, טעמא דרבי לעזר בי רבי צדוק, בשעה שרואין בית דין שלמעלן בית דין שלמטן שמקדשין אותו גם הם מקדשין אותו. ר' לעזר בשם ר' חנינה, מעשה בעשרים וארבע קריות של בית רבי, שנכנסו לעבר שנה בלוד, ונכנסו בהן עין רע, ומתו כולם בפרק אחד, מאותה שעה עקרוה מיהודה וקבעוה בגליל". ע"כ. והנה הקורא הדבר בשטחיות, מבין שהלכו עשרים וארבע קריות של רבי לעבר השנה בלוד, ומכיון שראו אותם בני אדם, נכנס בהן עין הרע ומתו כולם. אבל ודאי שאין זו כוונת הדברים. אלא כוונת חכמים ללמדנו, שאותם בני אדם טהורים וקדושים של בית רבי, כשנכנסו לעבר שנה בעיר לוד, נכנס בהם עין רע, כלומר קנאה ותחרות, מי יהיה בראש, הראשון לקדש השנה ולקחת הגדולה! ועל ידי כן התעכבו מלעבר את החודש. מה עשה ה' יתברך? הרג את כולם בבת אחת. ולכן גם פה אנחנו רואים, כי המילים, "נכנס בהן עין רע", לא חלילה לומר או ללמד, שיש ביד מישהו אחר על ידי ראייתו להשפיע על חייו של השני, ובכלל לא מסתבר שבגלל עין רע של מישהו אחר, יקח ה' יתברך עשרים וארבע קריות של רבי! ומי שחושב כך סובר שה' יתברך מוסר הנהגות לכוחות אחרים בעולם חלילה. ולכן שוב פעם אנו נוכחים לדעת ולהשכיל, שכל ענין "עין הרע", או "עין רעה" ידבר על האדם
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין" - "פרוטה שבכיס מתברכת" | חלק טו'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

ועל מילים אלו של רבה בר שילא, מביא התלמוד חיזוק בשם "אמימר" ["אמימר" היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, היה מחשובי החכמים שבדורו. וכן היה מראשי חכמי ישיבת נהרדעא. עם תלמידיו נמנו אמוראים מגדולי הדור השישי, ובהם רב אשי, ראש ישיבת סורא, שהיה לו כתלמיד חבר, ורב הונא בר נתן, ראש הגולה. חבריו של אמימר היו מר זוטרא ורב אשי, ובתלמוד הבבלי מוזכרים השלושה ביחד פעמים רבות]. שאמר אמימר: "אי לא דצריך לברייתא - בעינן רחמי ומבטלינן ליה". ופירוש הדברים, שאע"פ שקשה הגשם לאדם כדברי רבה בר שילא, בכל זאת בני אדם זקוקים לו. ואם לא היו בני אדם זקוקים לגשם, מרוב שהוא קשה מאוד לאדם, היינו מבקשים רחמים ומבטלים אותו לגמרי. ואם תשאל, מדוע אמימר היה רוצה לבטל הגשם לגמרי? היה לו לומר, שצריכים אנו להתפלל שירד בזמנים שהגשם לא מפריע לאדם! אלא ודאי כי אמימר מבין בדעתו, שלעולם הגשם הוא דבר קשה לאדם, אולם בזמנים מסויימים אע"פ שהוא קשה, לא יחשב לסימן קללה, אלא רק לקושי. ולכן אף שירדו הגשמים בלילי רביעי, ובלילי שבת, ואינו מפריע לאדם לעשות צרכיו, בכל זאת עדיין קשה הוא לבני אדם. ואם בני אדם לא היו צריכים לגשם היינו מבקשים לבטל אותו מאתנו.
כניסה למאמר
תשובה ל-"מגיבים המטורללים" - רשב"י קילל פעם אחת! האם מלאך טהור יכול לחטוא? | חלק ב'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

וכותב הרד"ק ומדגיש, "ודרש עזא ועזאל רחוק", כלומר אם תפרשהו כפשוטו, בודאי שהוא רחוק מן הדעת! אלא מדובר במשל של רבותינו. ומה הראיה לכך? רשב"י עליו השלום, שהיה מגדולי התנאים ומבחר אנשי האמת והצדק, כותב מפורש ומזהיר מפני דיעות עקומות אליליות ומתועבות, "רבי שמעון בר יוחאי מקלל בכל הקללות לכל מי שיפרש "בני האלהים" כפשוטו, כלומר שהיו אלו מלאכים ונתלבשו בבשר ודם חלילה, או שה' יתברך יש לו בנים שהם חטאו". ומדוע רשב"י מקלל? וכי נאה לקלל בכלל? וחפשתי בכל ספרות חז"ל, במשניות, בתלמודים, לא מצאתי עוד מקום אחד שבו רשב"י קילל בני אדם על סברות כאלו, זה המקום היחיד שקילל!ומדוע ראה לקלל? מכיון שזו הדיעה יש בה בכדי להחריב את דת משה וישראל. זו הדיעה מכניסה קלקול נוראי שאין עצום ממנו. וכתב האבן עזרא, "בני האלהים - בני השופטים, שהיו עושים בארץ משפט אלהים. וי"א כי האלהים במקום הזה קדש, והבנים הם הקדושים אשר בארץ כטעם בנים אתם (דבר' יד, א)". ע"כ. וכ"כ הבכור שור, "בני האלהים. בני השרים. בנות האדם. שאינם שרים. מכל אשר בחרו. בכח וביד חזקה היו גוזלים להם בנותיהם ונשיהם, ומשחיתים סדר העולם לגמרי". עכ"ל. וכ"כ
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – למה אסור לספור את ישראל - "שאול והטלאים" - "דוד המלך נענש בעבור הספירה" | חלק יד'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

אלא הדבר הוא פשוט ביותר וקל להבין לאוהבי השכל הישר ומרחיקי הנמנעות. והוא, כי יצר לב האדם לעולם מטהו לחשוב כי בכוחו פעל, ובכוחו עשה, ובחכמתו הצליח, על דרך שנאמר (דברים פרק לב פסוק כז פרשת האזינו): "לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת". ולכן, מתוקף זה הדבר, אם ה' יתברך היה מברך את אברהם ושרה בילדים, היו יכולים לחשוב בצד מה, שיש להם חלק בזו העשיה, או שעשו דבר מה בכח עצמם, או שבכל אופן מחשבת היצר הפנימית היתה מסיטה אותם לחשוב בכגון אלו המחשבות. ולכן מה עשה ה' יתברך? אמר להם, תוסיפו אות בשמכם, ועל ידי כן יהיה לכם בן זכר. ולא שהאות תגרום שיבוא הילד לעולם חלילה. אלא האות הוא ענין הוראה, שלעולם ידעו כי מאת ה' היתה זאת, ולא מכוחם ולא ממחשבתם, אלא הכל ממנו יתברך. ומתוקף זה ציוה להוסיף את האות ה' לשמם, שיזכרו לעולם את ה' יתברך שמו במעשה זה שקרה. ושוב מבואר יוצא, שכאשר מפרשים הדברים בשכל ישר, כל עניני וציווי התורה לא באו אלא על מנת שנשיג אותו יתברך השגה שלימה, ולא נתקרב לתאוות אשר מחשיכות את כושר השכל הפלאי של האדם.
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – למה אסור לספור את ישראל - "הגרלה בתרומת המזבח" - צרת "סמאל" המדומיין? | חלק יג'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

והנה נאמר (ויקרא פרק יט פסוק ד פרשת קדושים): "אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם". וכן נאמר (ויקרא פרק יט פסוק לא פרשת קדושים): "אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטָמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם". ואמר התרגום ירושלמי, "לא תִסטו אחרי שואלי בידין [משביעים, מכשפים, נביאי שקר] ומעלה זכורו [דורש למתים] ומבקשי עצם ידוע, ולא תבקשו להִטמא בהם אני יי אלהיכם". ופירש האבן עזרא, האבת מגזרת, הִנֵּֽה־בִטְנִ֗י כְּיַ֥יִן לֹא־יִפָּתֵ֑חַ כְּאֹב֥וֹת חֲ֝דָשִׁ֗ים יִבָּקֵֽע". (איוב לב, יט), כי הם עיקר זאת האומנות. והידענים מגזרת דעת, שיבקשו לדעת העתידות. וריקי מוח אמרו, לולי שהאובות אמת, גם כן דרך הכשוף, לא אסרם הכתוב [כלומר שאומרים בדעתם הריקה והפוחזת, שהבורא לא היה אוסר דבר שלא פועל כלום, ובוודאי הכישוף יש בו ממש, וכן המעלה אוב]. ואני אומר הפך דבריהם, כי הכתוב לא אסר האמת, רק השקר, והעד, [האמת לדברינו הם] האלילים והפסילים. ולולי שאין רצוני להאריך הייתי מבאר דבר בעלת אוב בראיות גמורות.וטעם אני ה' אלהיכם - שלא תבקשו כי אם השם לבדו, והנה הזכיר לטמאה, כי נפש הפונה והמבקשת טמאה היא, כי איננה דבקה בשם. ע"כ. והראת לדעת, שכל מי שמתעסק בכישופים, הסרת כישופים, הסרת עין הרע, הסרת כוחות טומאה, הרי הוא מין ארור גנוסטי משומד. ומדוע? שכל המודה בעבודה זרה, ככופר בכל התורה, ואין הבדל בין האמנה במעשי כישוף, לבין האמנה בעבודה זרה!
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – "טעמי המצוות" - "שמתי את זרעך כחול הים" - "אין מזל לישראל" | חלק יב'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

אלא שיש הבדל ניכר בין מה שאמר לו למעלה ולגבי מה שאמר לו כאן. כי למעלה אמר, "אם יוכל איש למנות". ובודאי שאין איש יכול למנות את עפר הארץ, שמרובה הוא מאוד. אבל גבי הכוכבים אמר לו, "אם תוכל אתה לספור אותם". אתה אינך יכול. אבל אני מודיע כמותם לחכמים. כמו שאמרו בתלמוד (בבלי מסכת ברכות לב:) "ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. היינו עזובה היינו שכוחה! אמר ריש לקיש, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אדם נושא אשה על אשתו ראשונה - זוכר מעשה הראשונה, אתה עזבתני ושכחתני. אמר לה הקדוש ברוך הוא: בתי, שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה - וכולן לא בראתי אלא בשבילך! ואת אמרת עזבתני ושכחתני?". ע"כ. והרי לך שמסר ה' יתברך את מספר הכוכבים ביד חכמים ז"ל. ואע"פ שבאמת לא ניתן לסופרם. אבל לדעת כמותם נוכחנו לדעת שכן ידעו חכמים בקבלה שקיבלו איש מפי איש. וכל זה להורות על עוצם גדולתו יתעלה שמו.
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – "עין הרע, יצר הרע - מוציא את האדם מן העולם" | חלק יא'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

וחלילה לפרש ולומר, שעל ידי שמישהו מסתכל על השני בעין רעה ונותן בו עין הרע רוחנית, הדבר הזה יוציא אותו מן העולם. ואיזו מחשבה זו בכלל לחשוב כך? האם יש כח אחר מלבדו יתברך? ודאי שלא. ורק כח הבחירה יש ביד האדם כמו שהסברנו למעלה. אבל מכאן לבוא ולומר, שעל ידי ראיית האדם האחר בחבירו הוא יכול להיות ניזוק, זו לא מחשבת התלמוד והתנ"ך לפי עניות דעתי. וכעת ראיתי למאירי שכתב (בית הבחירה למאירי מסכת אבות פרק ב): "ואמר רבי יהושע עין הרע. [ומה הוא "עין הרע"?] והוא צרות עין וחמדת ממון. ויצר הרע [שאמר רבי יהושע, ידבר] על [תאוות] העריות [והמשגל]. ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם. [וכעת חוזר לפרש המאירי, מדוע עין הרע שהוא צרות עין, מוציא את האדם מן העולם, ומסביר] כי [כאשר נותן עינו ברע על אחרים וחומד מה שיש להם, הנה] חמדת הממון [הזו] תטרידו במה שאי אפשר לו לסבול. [שהרי מי שמחוסר בטחון בבורא, כל טובה שיש לאחרים רואה אותה כאילו ניטלה היא ממנו, ולכן אם מסתכל בעין רעה על ממון חבירו, על ידי כן ישקע לעצבות ומרה שחורה ויחלה וימות]. ויצה"ר [הנמצא בתוך ליבו, ואינו משתיקו מלהתאוות] ימית לו את בשרו ויחליאהו. ושנאת הבריות תעורר עליו מדנים עד שתהרגהו. ע"כ.
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – רב ראה בבית הקברות תשעים ותשע מתים בעין הרע? האמנם... | חלק י'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

ואחר כל זה יש לעיין במה שאני זכיתי להתעורר בו, והיה זה ביום אחד מן הימים לפני יציאתי לדרוש דרשתי הקבועה בנושא חובות הלבבות לרבינו בחיי בן פקודה. ואז עלה בדעתי קושי, כיצד כתוב בתלמוד, ש-"רב" ראה בבית הקברות, שתשעים ותשע מתו בעין הרע! וכי בגלל עין רעה של אחרים על בני אדם, יש בזה כל כך כח ויכולת להזיק לאדם אחר? עד שתשעים ותשע מתוך מאה שנמצאים בבית הקברות מתו בגין זה? ודבר זה לא מסתדר בשכל אנוש! אדם שלא עשה דבר רע, ימות בגלל "עין רעה" רוחנית ומסטית של אחרים? ורק כאשר חושבים בדבר זה, ומעלים על דעתינו בשכל הישר, מגיעים למסקנה, שברור שזה אינו, ולפי דעתי זו אינה מחשבת התורה והיהדות, ואע"פ שאני יודע שיש לא מעט שכתבו, שיש בעין הרע רוחנית כח להזיק לאחר. אבל אחר המחילה הרבה, כאשר נחקור הדבר היטב, נגלה שאין לזה יסוד ושורש אמיתי בדברי חז"ל. והנה מקור הדברים הם בתלמוד בבלי (בבא מציעא קז. - קז:). ש
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – והביט בנחש הנחושת וחי - סגולות פאגניות ודמיונות של הבל | חלק ט'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

והנה הלא תראה דבר פלא המסופר בספר מלכים ב' (פרק יח פסוק א - ח) על חזקיה בן אחז שהיה ממלכי יהודה. והחל למלוך כאשר היה בן עשרים וחמש שנה. ומעיד עליו הכתוב, שעשה הוא הישר בעיני ה' יתברך, ככל אשר עשה דוד אביו. והסביר הרלב"ג, שהנה בזה הענין הוסיף הוא על דוד המלך, כי הוא לא חטא כלל, אך עשה תמיד הישר בעיני ה', באופן שעבודתו נעשתה בלי טעויות כלפיו יתברך. אבל דוד המלך חטא על דבר אוריה. והמשיך הכתוב לשבח את חזקיה בשם ה' יתברך, על כך שהסיר את הבמות, ושבר את המצבות, וכרת את האשרה. שכל אלו הדברים היו עובדים עם ישראל וסרו מדרך ה' יתברך. אלא שבאותו פסוק כתוב דבר פלא מאוד! שבנוסף לכל אלו שהסיר חזקיה המלך מעם ישראל, כי היו עובדים אותם עם ישראל ומשתחווים להם, ראה חזקיה להרוס גם את "נחש הנחושת" אשר עשה משה רבינו לעם ישראל. ומתי עשה אותו משה?
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – "מינות" = נגע צרעת שלא פוסח על אף "גדול" - כל באיה לא ישובון | חלק ח'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

א) מחשבת עבודה זרה ומינות יכול להכנס בכל אחד, ואפילו בגדולי הדור. ב) הדבר החמור ביותר זו עבודה זרה ומחשבת מינות. ג) כל הדבוק בעבירה יותר מדאי ובפרט בעוון הזנות, יכול לבוא למצב שהוא דבק בזה בדיוק כמו עבודה זרה, ואז תשובתו לא תעזור אלא רק לעולם הבא, אולם מהעולם הזה יצטרך ללכת. ד) אין מתווכים בינינו לבין הבורא! כאשר אנו רוצים דבר מה, מרגישים משהו לא בסדר, קשה לנו עם משהו, אנו פונים אליו ורק אליו יתברך, ואם חלילה צריך עזרה של בני אדם, כאשר פונים אליהם בטחוננו אינו בהם אלא בבורא יתברך. והכי חשוב, בשום אופן אנו לא משליכים מצבינו לזה שמישהו שם עלינו עין, והרע לנו נזק בגלל הסתכלותו חלילה. זו מחשבת מדעי הגוים! ולא מחשבה יהודית שכלית תלמודית! וכמו שכתב רבינו יונה שנזכיר את דבריו בהמשך המאמר. ה) כל זמן שאדם חי יכול הוא לתקן, כאשר אדם נפטר נעשה חופשי מן המצוות ואין ביכולתו לתקן דבר. ויש מי שסובר שאינו יכול, "לתקן" נשמתו. והוא דעת הרמב"ם ועוד. וכמו שכתב על מה שאמרו חז"ל במסכת אבות (פרק ד משנה טז): "רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין". וכתב הרמב"ם, "טרקלין - היכל, ופרזדוד - מסדרון. והמשל מובן, והכוונה ידועה, שבזה העולם יקנו המעלות אשר בהן יזכה האדם לחיי העולם הבא, וזה אמנם הוא דרך ומעבר לההוא. כבר בארנו בעשירי מסנהדרין,
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – כשנתפס רבי אליעזר למינות - הרחק מעליה דרכך | חלק ז'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

והנה הדברים מסתדרים כפתור ופרח כמו שביארנו לעיל, שכל ענין המצוות וההתרחקות מן העבירות, הוא על מנת שלא ידבק האדם בעבודה זרה. כי העבירות ירחיקו אותו ריחוק גדול מן הבורא, ומדחי אל דחי יבוא ויעבוד אלהים אחרים חלילה. והנה תוצאה זו נראתה היטב אצל רבי אלעזר בן דורדיא. שכל כך נטמע בעבירה הזו של הזנות, שהיה מוכן לתת כל הונו ולעבור שבעה נהרות מסוכנים על מנת להיות עם אשה. וכמו שאמר (משלי פרק ו פסוק כו): "כִּ֤י בְעַד־אִשָּׁ֥ה זוֹנָ֗ה עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם וְאֵ֥שֶׁת אִ֑ישׁ נֶ֖פֶשׁ יְקָרָ֣ה תָצֽוּד". ועד כדי כך שכבר בא למצב שבו הוא רוצה לחזור בתשובה ממעשיו, אנו רואים שנכנסה בו מחשבת מינות, ואיזו מחשבה נכנסה בו? שיש מתווכים בין הבורא האחד והיחיד לבינו, כלומר שיש משהו באמצע, ה' ירחם. וכך חשב כביכול רבי אלעזר, שההרים יכולים לעזור לו, שהם הרי בריותיו של ה' יתברך, והגבעות שהם בריותיו, וכן השמים והארץ, ואז ביקש גם מהשמש והירח עזרה כאילו הם יכולים לעזור לו במשהו, ולאחר מכן בקש מהכוכבים ומזלות. ובוודאי שהם לא באמת ענו לו, אלא כך המשילה הגמרא את הענין הזה כביכול, להורות על המינות שנכנסה בו לחשוב שתשובתו תתקבל על ידי פניה לגורמים אחרים שיעזרו לו. אבל אז ורק אז, הבין רבי אלעזר בן דורדיא, שאין הדבר תלוי אלא בי, בלי מתווכים, בלי סגולות, בלי הדלקת נרות, כתיבת קמיעות, טקסי הוצאת עין הרע, וכל מיני אמונות טפילות בר מינן שמפסידים את יחוד ה' יתברך.
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – למה חז"ל קראו לכופרים ביחוד ה' - "מינים"? מי הוא המין? השמדת ספרי מינות | חלק ו'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

וכעת מובן הדבר, מדוע חז"ל קראו לכופר באלהיו, "מין". וזה מה שבא רבינו הרמב"ם להבהיר, שהבורא יתברך לא מבורר מתוך משהו חלילה! אין לו קדמון וגם אין לו ממשיך. כלומר, שמחשבת מינות היא לחשוב, שאלהינו ישתבח שמו הוא בן של... או בריאה של... או ממשיך של... או יוצא ומשתלשל מ... או מקבל חיות מ... שכל אלו הדברים הם מחשבת מינות גמורה ומרידה באלהינו האחד והיחיד, מפני שהוא יתברך לא זקוק ולא נצרך! ואפילו אם יאמר האדם שמדובר במושגים, "רוחניים דקים". וכי יעזור לו לומר דבר זה? ודאי שלא! ולהיפך, ערמומיות גדולה לומר כן! שבכך מנסה לשכנע את הקוראים שאין כוונתו בדיוק למה שמתכוין מתחילה, ומסתיר בזה את דעתו המצחינה מטומאה ומינות, ומנסה להביא תירוץ כאילו מעיקר הדבר יש כאן קושיה. ובאמת שתירוץ זה לא יתאים אלא לקלים מאוד שבבני אדם! ומדוע? מכיון שלא ניתן לחשוב ההיפך לגבי הבורא יתברך שמו, כלומר, לא ניתן לחשוב שהבורא יתברך הוא גשמי בצד מה, או מחולק בצד מה. ואז לבוא לתרץ שמדובר במושגים רוחניים דקים! רצוני לומר, שאין צורך לתירוץ שמעיקרו אין אנו צריכים לו! ומכיון שאין לנו צורך בתירוץ הנתעב, ממילא בטל הדבר האמור. ועיין היטב שוב במה שכתבתי כאן והשכל.
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – "יחוד ה' יתברך" - "ה' אחד! לא זכר ולא נקבה ולא מוליד" | חלק ה'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

ונאמר בתורה (דברים פרק לב פסוק טז - כב פרשת האזינו): "יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ: יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם: צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ: וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו: וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם: הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם: כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים". וכל זה הענין מדבר על עניני עבודה זרה ומינות. כמו שכתב התרגום ירושלמי: "הקניאו אותו בעבודה זרה בתועבותם הרגיזו לפניו". והנה נראה, כי מילים, "צור ילדך תשי", אפשר לפרשו לשני ענינים. שאמר להם הבורא, שכחתם מי הביאכם לעולם? כלומר, מי ברא אתכם? אבל אפשר גם לפרשו על צד אחר לגמרי. שהתלונן הבורא, על אותם בני אדם, שהמשילו אותו וייחסו אליו אחד ממאורעות הגוף שיש לבני אדם. ולכן אמר להם, "אמרתם עלי, צור ילדך תשי"? עשיתם אותי כמי שיולד? זו המחשבה בלבד, "ותשכח אל מחוללך"! ומכיון שכך, "וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו". כי הם קנאוני בלא אל, כעסוני בהבליהם [דמיונות וכזבים שבראשם], ולכן, "אני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם".
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – "יחוד ה' יתברך" - ה' יתברך לא מתחלק! לא לספירות ולא לפרצופים! | חלק ד'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

ואחר העיון הטוב, נראה, כי התלמוד הביא עיקר זה המעשה לענין אחר. ונסביר. בכדי להבין מדוע מסדר התלמוד הביא מעשה זה, עלינו לעיין במה שדיברו באותו מקום לפני כן. ובתלמוד הנזכר מבואר, כמה קשה היא ה-"מינות", ומה היא "מינות"? כל סוג של, "שיתוף", כלומר, כל מחשבה של האדם שחושב בדעתו שיש כח אחר מלבדו יתברך, זה הדבר נקרא "מינות". ולא זו בלבד, אלא מינות יקרא גם כאשר אדם חושב שהבורא יתברך אינו אחד, או שסובר שהוא אחד, אלא שבעצמותו מתחלק לכמה. וכדברי רבינו הטהור בפירוש המשנה (סנהדרין י' א'): "היסוד הראשון: מציאות הבורא ישתבח. והוא, לדעת שיש שם מצוי בשלימות אופני המציאות, והוא המצוי יתברך שמו, עילת ממציא מציאות כל הנמצאים, ובו על ידו קיום מציאותם, וממנו בכל עת נמשך להם הקיום שבזכותו הם חיים ... היסוד השני: אחדותו יתעלה. והוא, שזה עלת הכל אחד, לא כאחדות המין ולא כאחדות הסוג, ולא כדבר האחד המורכב שהוא מתחלק לאחדים רבים, ולא אחד כגוף הפשוט שהוא אחד במספר אבל מקבל החלוקה והפיצול עד בלי סוף, אלא הוא יתעלה אחד, אחדות שאין אחדות כמוה בשום פנים, וזה היסוד השני מורה עליו מה שנאמר, "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ... וכאשר יפקפק אדם ביסוד מאלו היסודות, הרי זה יצא מן הכלל, וכפר בעיקר, ונקרא מין, ואפיקורוס, וקוצץ בנטיעות, וחובה לשנותו ולהשמידו. ועליו הוא אומר הלא משנאיך ה' אשנא וכו'". עכ"ל.
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – "כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם" - אסור לבקש בקשות ממלאכים - "קמיעות" = עבודה זרה | חלק ג'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

והנה אם תקשה על מה שאמר יעקב אבינו (בראשית פרק מח פסוק טז פרשת ויחי): "הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֘ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ". ויראה לך ממה שאמר, "יברך", שביקש שהמלאך שגאל אותו מכל רע, הוא זה אשר יברך את הנערים וכו'. הנה ודאי כי זו המחשבה שיבוש היא, וחלילה לייחס דבר זה לבחיר האבות. שאם תפרש הדבר כך, נמצאו כאן שני רעות: א) שייחס יעקב אבינו את השמירה למלאך. ב) שהמלאך בכוחו לברך את הנערים הללו. ובוודאי שזה אינו, שכבר למדנו לעיל, שכל העובד אחד מהנבראים הרי הוא עובד עבודה זרה. ומי שעובד עבודה זרה, הרי זה כפר בכל התורה כולה. וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק ב' הלכה ד'): "מצות עבודת כוכבים כנגד המצות כולן. היא שנאמר, "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות" וגו'. ומפי השמועה למדו, שבעבודת כוכבים הכתוב מדבר. הא למדת שכל המודה בעבודת כוכבים, כופר בכל התורה כולה ובכל הנביאים ובכל מה שנצטוו הנביאים מאדם ועד סוף העולם...
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – ובחרת בחיים - לדעת לקבל את האמת גם שהיא קשה | חלק ב'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

וכתב בספר החינוך (פרשת ואתחנן מצוה תטז): "ואל תתמה לומר ואיך יהיה בידו של אדם למנוע לבבו מהתאוות אל אוצר כל כלי חמדה שיראה ברשות חבירו והוא מכולם ריק וריקם, ואיך תבוא מניעה בתורה במה שאי אפשר לו לאדם לעמוד עליו. שזה הדבר אינו כן, ולא יאמרו אותו זולתי הטפשים הרעים והחטאים בנפשותם, כי האמנם ביד האדם למנוע עצמו ומחשבותיו ותאוותיו מכל מה שירצה, וברשותו ודעתו להרחיק ולקרב חפצו בכל הדברים כרצונו. ולבו מסור בידו, על כל אשר יחפוץ יטנו, וה' אשר לפניו נגלו כל תעלומות חופש כל חדרי בטן רואה כליות ולב, אין אחת קטנה או גדולה טובה או רעה מכל מחשבות האדם נעלמת ממנו ולא נסתרת מנגד עיניו, ישיב נקם לעוברי רצונו בלבבם, ונוצר חסד לאלפים לאוהביו המפנים לעבודתו מחשבותם. שאין טוב לאדם כמו המחשבה הטובה והזכה, כי היא ראשית כל המעשים וסופן, וזהו לפי הדומה ענין לב טוב ששבחו חכמים במסכת אבות (פ"ב מ"ט)". ע"כ.
כניסה למאמר
“עין הרע - הזיה מאגית כעורה” – כי יסיתך אחיך - אמונות זרות שנכנסו בעם ישראל | חלק א'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

ובזה הדבר אף הקרובים ביותר לתורה יכולים לטעות. שכן ראינו דורות שלמים שהיו עובדים עבודה זרה, והיו חכמים ומכירים ריבונם. ועל זה אמר הנביא (ירמיהו פרק ב פסוק ה): "כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל כִּ֥י רָחֲק֖וּ מֵעָלָ֑י וַיֵּֽלְכ֛וּ אַחֲרֵ֥י הַהֶ֖בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ". וכיצד הקורא דברים אלו לא ידמע עינו? אומר ה' יתברך, מה מצאו בי אבותיכם לא טוב, שהוצרכו ללכת מעלי? ויותר רע מזה עשו, שהלכו אחר ההבל ויהבלו! והנה אתה קורא נעים יתבאר לך יסוד זה, שהעבודה זרה לא באה דווקא מהגוים עובדי הפסלים, אלא יכולה גם להגיע מתוכינו! על כן פתחתי לך דווקא בדברים אלו מיד בתשובה זו, על מנת שתשכיל, שהאנשים הכי קרובים אליך מבחינת "קרבה" לאלקים, יכולים לטעות במחשבות עבודה זרה, או בכל מחשבת מינות שהיא. וכבר הזהיר ואמר בכיוצא בזה (דברים פרק לג פסוק ט): "הָאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־בנו בָּנָ֖יו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִֽיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ". לכן עליך לדעת שלא יהיה זה לפלא בעיניך שהוטמעו דברים אלו שנדבר בהם, שנים על גבי שנים, ולאמיתו של דבר אין יסודם בדברי רבותינו בעלי המשנה והתלמוד אשר להם הקבלה האמיתית...
כניסה למאמר
תשובתו של בור - "צדיק מושל ביראת אלהים" - האמנם?

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

וכאשר קיבל פלוני את מאמר חז”ל, ענה כך: “יש פסוק – צדיק מושל ביראת ה'”. מה שה’ רואה הצדיק שולט בזה, לכן גם הוא רואה. הצדיק עצמו לא רואה, הוא מקבל מהראייה של ה’ יתברך עצמו“. ע”כ התשובה המלאה בטינופת של מינות ארורה בצירוף כסילות רצופה. הנה, מלבד שכותב התשובה לא התבונן היטב במה ששולחים לו על מנת לעוררו לאמת. ובדרך מתועבת זו הוא מתנהג בדיוק כמו העולם ה-“חרדי” בהתגלמותו וכישופו, ומשקף לנו את המצב הקשה ששורר בקרב האנשים שנחשבים היום, “מאמינים” – “חרדים” – “יראי שמים” – “גאונים“, וכן על זאת הדרך. וכבר צווח עליהם הנביא ואמר (ירמיהו פרק ב פסוק ח – ט): “הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהֹוָ֔ה וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִיאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא־יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ: לָכֵ֗ן עֹ֛ד אָרִ֥יב אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְאֶת־בְּנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אָרִֽיב”. מה? תופשי התורה לא יודעים את הבורא? אומר הנביא, לא! הם לומדים תורה, הם מתפללים שנים על גבי שנים בבתי כנסיות, ואף יכולים להיות גבאים שמנהלים בתי כנסיות, ואין להם מושג עדיין מי זה הבורא יתברך.
כניסה למאמר
מחשבות הלב ומעשים בסתר – "אבל כולם ראו ולא שאלו שאלות" - "ואתה תחזה" - הראיה שבאה להם בדיוק כנגד ובכך נגמר הטקס! | חלק ו’

מאמרים - השקפה | אליאל פיניש - חן שאולוב

והרי מוכח בדיוק ההיפך, כי במקרה הזה יתרו אמר למשה, "ואתה תחזה", כי ידע שבשביל לבחור האנשים הללו שתיאר לו, זה חייב לבוא על ידי חזיון ורוח הקודש שהקב"ה משרה על משה כדרך כל הנבואות המתוארות בתורה. ולמעשה בפועל התורה העידה לך שלא יהיה לך ספק ותחשוב חס ושלום, שמשה רבנו בחר אנשים על ידי יכולת של ידיעת לב האדם, ולכן הדגישה התורה ואמרה, "וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙", כי רק דברים הניכרים לעין ולא החבויים, יכל משה רבינו לבחור. אולם שאר הדברים הקשורים והמסורים ללב האדם ,אינו יכול לדעת בעצמו ולבחור. ואחר המחילה מכבודך, יש לך טעות יסודית בהבנה בסיסית.
כניסה למאמר
מחשבות הלב ומעשים בסתר – ויכוח עם העקשן הנבוך שמסרב להודות - "האר"י יודע מחשבות הלב ומעשי בני אדם בסתר"? | חלק ד’

מאמרים - השקפה | אליאל פיניש - חן שאולוב

ואחר המחשבה והעיון, לפי דעתי הדין נותן לכך, כלומר, אם הנביא או הרב המדומיין שהורס את תורת משה אמת, לא היה “עושה” אות ומופת בדרכו הנתעבת והכעורה, לא היה זה בכלל ניסיון לבני ישראל, כי לא היו מחזיקים ממנו מהומה, ולא היו עומדים כלל בניסיון. אולם אחר שרואים הם כי ה-“קדושים” הכמרים הללו פועלי “ישועות”, כעת יבוא להם הניסיון, האם להאמין באותות ומופתים, או להאמין בתורת ה’. ובכך גם מכשיל ...
כניסה למאמר
מחשבות הלב ומעשים בסתר – "חכמת הפרצוף" - "חכמת שרטוט כף היד" - הזיה פאגנית כעורה שנכנסה לעם ישראל | חלק ה’

מאמרים - השקפה | אליאל פיניש - חן שאולוב

והורה לו ה' יתברך, כי מה שהאדם רואה ושופט מי האיש היפה ומי האיש המכוער, אינו מסכים עם האמת! וזה שאמר, כי האמת הוא לא כאשר יראה האדם, ויוכל להיות שהאיש שבני אדם דנים עליו כי הוא יפה תואר ונאה, הוא כעור ומגונה באמת, וכן להיפך. והטעם לזה, כי האדם יראה לעינים, ר"ל האדם שופט על הנאה ויפה מצד ראות החושים, שהם לא יחושו רק חיצוניות הדבר הנראה, לא פנימיותו, ולכן יגדרו היופי לפי המראה החיצונית, הגם שתהיה צורתו הפנימית הנפשיית מלאה מומים ותכונות רעות. לא כן ה' יראה ללבב, הוא לא יביט רק ללבב, על צורתו הפנימית, אם היא יפה בתכונותיה ונאה במדותיה זה האיש היפה אצלו, הגם שחיצונית האיש שפל הקומה ומכוער המראה ....
כניסה למאמר
מחשבות הלב ומעשים בסתר - הזיות קשות בעם ישראל - עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶֽנּוּ | חלק ג'

מאמרים - השקפה | אליאל פיניש - חן שאולוב

לכן, למסקנת הדברים, זיכנו האל יתברך להביא מקורות רבים המורים והשוללים את השטות שנכנסה בתוך עם ישראל, שיש איזה "צדיק", "קדוש", "בעל השגה", שיכול לדעת מחשבות לב האדם. וכל הסובר כן הרי הוא כופר גמור ביסודות התורה. ומוסכם פה אחד לכל הדעות שאין אדם ובריה בעולם, מלבד הקדוש ברוך הוא אשר יודע ליבות ומחשבות בני אדם. לפיכך נסיק שכל אותם הסיפורים אשר סיפרו לנו בדורינו, ובדורות הקודמים, אשר היו רבנים גדולים בישראל, שהיה ביכולתם לידע מחשבות בני אדם, ומה שצפון בתוך ליבו של האדם וכיוצא בזה. כל זה בגדר סיפורים בעלמא, ואין שום מקור והוכחה לדבריהם שיש אמת בדבר, ומתוך הראיות החותכות אשר ביארנו לעיל, צר לי לבשר ולהודיע לקורא הנכבד, שכל אותם הסיפורים הללו הם דברי שקר וכזב, וכן מי שדאג לעשות זאת, ולהפיץ השקר הזה בעם ישראל...
כניסה למאמר
“פתי ולצים לצון” – הויכוח עם הפתי – הכמרים הגנוסטים - מכשפי הפדיונות - הבורא צריך ממך עזרה? | חלק ג'

מאמרים - השקפה | אליאל פיניש - חן שאולוב

הנה הפתי הנזכר, לא די שלא הבין את המסר, אלא כתב תשובה על דברים אלו, בחושבו שהאמת עמו. ולא רק שתשובתו לא נכונה, אלא היא חיזוק גדול, ועוד שלב לחזק האמת, אל הדרך שבה אנו הולכים ודורכים. אלא שעלינו להקדים לפני הקוראים דבר חשוב מאוד שצריך לזכור אותו תמיד: משה רבינו נלחם נגד קורח ו-250 "גדולי" דור. פנחס שקינא לבוראו נלחם מול נשיא שבט מישראל בזמן שכולם פחדו ממנו. גדעון נלחם מול 1000 איש מעירו בזמן שהיה לבדו, וקמו הם להורגו. זכריה הנביא נרצח ביד שוטים עובדי עבודה זרה, שעבדו בשר ודם וחשבוהו לאלוה [כמו בדורינו אנו], הוא "יואש", שעשו אותו עם ישראל לעבודה זרה, וחשבוהו אלהים מספר 2. וכאשר הוכיחם זכריה הנביא על כך, לא רק שלא קיבלו את דבריו, אלא רגמוהו באבנים ורצחו נביא מישראל. ואל תתפלאו אם יום אחד נגיע במלחמה זו גם לכך. איננו טפשים ובערים כמותם, יודעים אנו את ההשלכות של הדברים שאנו מגלים כאן, יודעים את ההשלכות שיש בחזרה אל המקורות, יודעים את ההשלכות שיש בעקירת המינות מן השורש.
כניסה למאמר
“פתי ולצים לצון” – הויכוח עם הפתי – הרב שלי ממתיק דינים ודיין למעלה! | חלק ב’

מאמרים - השקפה | אליאל פיניש - חן שאולוב

במאמר הקודם סיימנו בתשובתו של הפתי המסכן ש-מצד אחד באמת שאני מרחם עליו. אבל מצד שני הפתיות הזו, ביסודה להחריב את הבאים אחריו והנוהרים אחרי רבותיהם השקרנים, הבונים בנינים לעצמם ומטפחים את ביתם, וכל זה על ידי שקר וכזב לציבור ההולך אחריהם. וכבר אמר החכם באדם במשלי (פרק א פסוק כב - כז): "עַד־מָתַ֣י׀ פְּתָיִם֘ תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת: תָּשׁ֗וּבוּ לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י הִנֵּ֤ה אַבִּ֣יעָה לָכֶ֣ם רוּחִ֑י אוֹדִ֖יעָה דְבָרַ֣י אֶתְכֶֽם: יַ֣עַן קָ֭רָאתִי וַתְּמָאֵ֑נוּ נָטִ֥יתִי יָ֝דִ֗י וְאֵ֣ין מַקְשִֽׁיב: וַתִּפְרְע֥וּ כָל־עֲצָתִ֑י וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לֹ֣א אֲבִיתֶֽם: גַּם־אֲ֭נִי בְּאֵידְכֶ֣ם אֶשְׂחָ֑ק אֶ֝לְעַ֗ג בְּבֹ֣א פַחְדְּכֶֽם: בְּבֹ֤א כשאוה כְשׁוֹאָ֨ה׀ פַּחְדְּכֶ֗ם וְֽ֭אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה בְּבֹ֥א עֲ֝לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה: יְהֹוָ֔ה כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכָל־הָעָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כָל־הָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ". והנה ללא התלמידים המסכנים שלהם, כיצד יקבלו תקציב לישיבות? והלא אפילו עלוניהם הנדפסים מדי שבוע, שרובם נזרק לגניזה או זרוק כמו נירות על הרצפה, לא נכתבים על ידם ממש, אלא על ידי תלמידיהם המסכנים, שמדירים שינה מעיניהם. ויודע אני על כמה כאלה שהתלמידים שלהם כותבים להם חיבורים ועלונים, והם אפילו לא מייחסים להם הדבר. רשעות לשמה.
כניסה למאמר
"פתי ולצים לצון" - הויכוח עם הפתי - וילכו אחר ההבל ויהבלו | חלק א'

מאמרים - השקפה | אליאל פיניש - חן שאולוב

קראתי, עמוק [מה עמוק? דברים פשוטים שילד קטן מבין. עמוק רק למי שנפל בהזיות קשות של מינות]. אבל לא מסתדר לי כי לפני כמה שבועות הרב * * * שהוא בעל רוח הקודש ללא עוררין עובדתית בשטח [חחח.... באיזה שטח?] ובטוח דיין בבית דין עליון [ה' יתברך צריך עוזרים למעלה?] לאחר שידוע לי סיפור אישי [עיין שלגיה ושבעת הגמדים - "סיפור אישי"] שהמתיק [זה רב או אלהים?] מעל חבר באמצע שיעור תאונה קשה (בכוונה הקדמתי שבחי הרב). [אותו רב שמוליכם שולל] הוא אמר מפורש שמי שמזכיר בפה את שמו המלא של הס"מ [סמי המפחיד... שמחכה למים אחרונים לאחר הסעודה. וכן סמי המדומיין שמחכה לשערות של התפילין היוצאות מן התיתורא. וחברה שלו "לילית" המדומיינת שמחכה למים אחרונים לאחר שאדם משמש עם אשתו] עובר על איסור (מחילה ששכחתי את הנוסח המדויק) אבל הכוונה שלא להזכיר אלוה אחר [ה' ירחם לשונו של הפתי הפילו להודות שהם מחשיבים את סמי המדומיין לאלוה אחר, כאילו יש לו חשיבות בר מינן]
כניסה למאמר
השקפת התורה על פי הרמב”ם – מחריבי ומחשיכי התורה והדת - אלו שהפכו "דרוש" ל - "פשט" | חלק ד’

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

ובאים כל מיני משובשים אומרים, "אליהו הנביא בא לרמב"ם ואמר לו, שכל הדברים שדיבר נגד ספר שיעור קומה הם לא נכונים, והרמב"ם הודה, שאם היה יודע את זה היה חוזר בו". סיפורי אלף לילה, בושה וחרפה לאדם שנקרא חכם לסבור סברת כרס כזו שטחית ולא שכלית. הרמב"ם היה חוזר בו בגלל שאליהו הנביא בא אליו? וכי כך לומדים תורה? תורה מקבלים במסורה! לא נכנסים למערות ומוציאים תורה. לא אומרים שבא אליהו הנביא ולימד אותי תורה. זו איוולת גמורה!
כניסה למאמר
הארץ השטוחה – פירוש המילה “כדור” במשנת חז”ל – "אל השמש" - נאס"א = עבודה זרה - השמש לא "שוקעת" אלא "מתרחקת" - חכמה בגוים תאמין? האמנם... | חלק יא’

מאמרים - השקפה | אשר סאסי - חן שאולוב

מעט מן המאמר: "והרי שרובם דמיונות שונות מתחדשות יום יום. וכל שכן שבעינינו רואים אנו כיצד מזייפים נאס"א את כל עשייתם, ומעולם לא עלו למה שהם מכנים, "חלל", אלא הכל עשו עם "יושבי אולפנים" שזייפו הכל, וזה דרכם כסל למו. וכל זה למטרה אחת ויחידה, הכחשת הבורא יתברך מתוך חיינו, והכל בכדי לעקור כל שורש של אמונה דת ויהדות, ולתת עלינו דברים חמורים ביותר, וכמובן הכל זה בשבילנו מאת ה', על מנת להעיר אותנו מהתרדמה".
כניסה למאמר
מלאכים - "מי הם המלאכים"? - "האם מלאכים טהורים חטאו עם בנות האדם"? ומי הם, "הנפילים"? | חלק א'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

והנה ידוע מה שאמרו רבותינו בתלמוד (בבלי שבת פח:) בשעה שעלה משה רבינו לקבל את התורה, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים! - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: החזיר להן תשובה! ... אמר להן: למצרים ירדתם, לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה - לא יהיה לך אלהים אחרים, בין הגויים אתם שרויין שעובדין עבודה זרה? שוב מה כתיב בה - זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות? שוב מה כתיב בה - לא תשא, משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה - כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם?. ע"ש עוד. ואם בני האלהים אלו המלאכים, כיצד שאלם משה רבינו, "יש לכם אבא ואמא"? והם שתקו ולא ענו. והיה להם לענות, כן! הוא הבורא יתברך אבינו. אלא ודאי, מכיון שהם בריאה בפני עצמה ואין להם לא אב ולא אם. שתקו ולא ענו מילה.
כניסה למאמר
השקפת התורה על פי הרמב”ם – "העולם הבא" - הוא נקודה מופלאה | חלק ג’

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

הנה לאחר שהבאתי והצגתי בפני הקוראים הנכבדים, שני מאמרים בהשקפתו של רבינו, ובהם יצא הרמב"ם חוצץ נגד אמונות זרות שנכנסו בעם ישראל. כעת פונה הרמב"ם ומבאר, מה דעתו בענין המושג הנקרא, "עולם הבא" והיכן מקומו. ועל ידי זה יתברר לקורא הנעים, כמה שכלו של הרמב"ם היה ישר וזך, וכמה היה נאמן למסורת התורה שבעל פה, וכל אמונה זרה והשקפה רעה אשר נכנסה בעם ישראל השתדל לדחותה בשני ידיו הטהורות, ולא נמשך אחרי התעתועים של "אנשי התורה" המינים והשחצנים שבדורו, שלאמיתו של דבר, הם היו נוטשי התורה והיראה, אוהבי השררה הכבוד והממון, אשר מכרו את תורתם ואת תורת אבותם בשביל הכסף והכבוד הארור. וסינוורו את ליבות בני אדם בדבריהם העקומים העטופים במסווה של תורה. וכבר אמרו לנו חז"ל, זכה, נעשית לו סם חיים. לא זכה, אותה התורה נעשית לו סם המוות. (תלמוד בבלי יומא עב.).
כניסה למאמר
הארץ השטוחה – פירוש המילה “כדור” במשנת חז”ל – גלגל קבוע ומזלות חוזרים – תנועות השמש – כיצד מגיע חושך לעולם? | חלק י’

מאמרים - השקפה | אשר סאסי - חן שאולוב

ולמה נקרא זה הקו, קו ה-“משוה“? על שם השיוון שהיה בעולם, כלומר, שבכל העולם, מנהג העולם נוהג תמיד אותו דבר, אין קיץ, אין חורף, לא חם מידי, ולא קר מידי, אצל כולם הקציר הוא אותו זמן קציר, הכל היה שוה, והיתה ברכה גדולה מאוד. ולכן נקרא, “קו המשוה“. אבל אחר המבול העניש הקב”ה את כל יושבי העולם, והביא “עונות השנה” וזמני קציר שונים ממקום למקום. כמו שאמר (בראשית פרק ח פסוק כב פרשת נח): “עֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ”. וזה היה עונש להם. וכ”כ הספורנו (שם שם): “מה שאמר, “לא ישבותו“, כוונת הכתוב, שלא ישבותו מלהתמיד על אותו האופן בלתי טבעי שהגבלתי להם אחר המבול, וזה, שילך השמש על גלגל נוטה מקו משוה היום, ובנטייתו תהיה סבת השתנות כל אלה הזמנים, כי קודם המבול היה מהלך השמש תמיד בקו משוה היום.
כניסה למאמר
משפט רשעים ב-“גהינם” – היכן ה-“גיהנם” נמצא? ומי מקבל העונש?

מאמרים - השקפה | אשר סאסי - חן שאולוב

ולאחר מכן מנה רבי עקיבא את מכות מצרים שנמשכו שנים עשר חודש. ומיד לאחר מכן החל לדבר על הדברים שיבואו לעולם, לעתיד. ומה הם? ראשית כל, מלחמת גוג ומגוג שתמשך שנים עשר חודש. ולאחר מכן שיקומו המתים מן הקבר, ואז הבורא יעשה משפט ברשעים שנים עשר חודש. ויוצא שלעולם לא יתכן לומר ולסבור, שרבי עקיבא דיבר על מקום רוחני שנקרא, “גהינם”, ובו משלמים את הדין על העבירות לאחר פטירת האדם. שהרי כל דבריו מדבר, רק בדברים המורגשים והמציאותיים. וכן כל דבר אצלו הם בסדר מסודר. והתשלום האחרון במנין שנים עשר חודש, הוא צער הגהינם שמקבל האדם לאחר שקם מן הקבר. ואל תתמה על דבר זה ותקשה, שהרי אמרו חז”ל, שיש עבירות שנפרעים מן האדם, ונענש שלא יזכה להיות מן אלה הקמים בתחית המתים. על זה נענה ונאמר, שבכדי להשיב על כך, יש לפרט ולהסביר ענין זה”.
כניסה למאמר
הארץ השטוחה – פירוש המילה “כדור” במשנת חז”ל – מנורת בית המקדש קשורה לצורת העולם | חלק ט’

מאמרים - השקפה | אשר סאסי - חן שאולוב

ליבי מתרגש מאוד מן הדבר אשר טמן במילותיו רבינו המאירי, כמה דברי המאירי מדוקדקים להפליא. ובזה הושלם ביאורו של המאירי בענינים אלו, והיו כמה שלא הבינו היטב את דבריו, ומכל המקומות הללו אתה למד, שלעולם השמש היא המשרתת את הארץ, ולעולם כל מערכת הגרמים שהקב”ה ברא הם הם המשרתים את הארץ, ומעולם אף אחד לא דיבר על “אדמה בתנועה”, או על, “ארץ בתנועה”, חלילה. וכל מה שבא המאירי לחדש הוא ענין המופת הנורא הזה, שהכל מסודר בתכלית הסידור, כל אחד במקומו הוא מונח, והכל בגזירת עליון. והעולם הוא ממש כמעשה החנוכיה...
כניסה למאמר
הארץ השטוחה – פירוש המילה “כדור” במשנת חז”ל – רבני ממסד האבולוציה - השמש באמצע כוכבי הלכת | חלק ח’

מאמרים - השקפה | אשר סאסי - חן שאולוב

וביתר שאת וביתר עוז נמשך אחרי הגוים הערלים שמאמינים בתאורית ה-"קוסמולוגיה", שפירושה ושורשה מלשון "קוסמוס" ביוונית, הכוונה ל-"יקום". ו-"לוגיה" פירוש, "מדע", ובקיצור, "תורת היקום". ודעה כוזבת זו, היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את המקור והאבולוציה של היקום, מהמפץ הגדול ועד היום ואילך. ובמילים פשוטות, תאוריית "תורת היקום" מאמינה ואוחזת באבולוציה, כלומר בסדר השתלשלות הדברים, שדבר בונה דבר מעצמו וכו', וכך נברא כל מה שאנו מכירים חלילה וחס. מה נאמר ומה נדבר. עיני זולגות דמעות, כיצד הצליחו הגוים הערלים להכניס דעות קשות אלו לתוככי היהדות הקדושה שלנו...
כניסה למאמר
השקפת התורה על פי הרמב”ם – ביאור משנה חיים – “גן עדן – גהינם – העולם הבא” – ארבעת ה-"כתות" האחרים בעם ישראל | חלק ב’

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

וצריך לעצור לרגע ולהסביר את דבריו הנפלאים. ונראה בראשית הדברים, שתשובתו זו מופנית גם כלפי הראב"ד, בנוסף למה שמופנית כלפי חכמים אחרים שהיו בדורו, שהראב"ד כתב והשיג על דבריו (הלכות תשובה פרק ח הלכה ב): "דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות, אלא לנשמות בלבד". והרמב"ם עונה לו בחריפות מרובה
כניסה למאמר
הארץ השטוחה – פירוש המילה “כדור” במשנת חז”ל – איך נקרא ה-"גלובוס" העתיק בעולם? אבולוצית המילה, "כדור" | חלק ז'

מאמרים - השקפה | אשר סאסי - חן שאולוב

ואף אם תרצה לומר שהיעב"ץ מבין מכך שהעולם הוא בצורת "תפוח". אין בכך כלום. מכיון שהגלובוס העתיק ביותר בעולם, שנקרא, "ארדאפפל" (מגרמנית Erdapfel "תפוח הארץ") יוצר על ידי ה-"אסטרונום" והגאוגרף הגרמני, "מרטין בהיים" (Martin Behaim) בין השנים 1491–1493. והיעב"ץ חי בתקופה מאוחרת יותר, בין השנים 1668 לבין השנים 1776. וכבר באותו הזמן ובאותן השנים רוב בני האדם חשבו שהעולם הוא בצורת "תפוח". ומעניין מאוד מדוע הגלובוס העתיק ביותר בעולם נקרא דווקא, "תפוח הארץ".
כניסה למאמר
הארץ השטוחה – פירוש המילה “כדור” במשנת חז”ל – היכן הקצה? מה זה “ים”? | חלק ו’

מאמרים - השקפה | אשר סאסי - חן שאולוב

“ולצערי הרב שמעתי גם שהיו כמה “רבנים” שרצו להוריד נוסח המובא בדברי חז”ל והוא מה שאנו אומרים בברכת הלבנה (מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יט הלכה י): “ואומר שלש פעמים, כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך, כך אם ירקדו בני אדם כנגדי לא יגעו בי”. ומנהגנו לומר, “שאין אנו יכולים ליגע ביך”. ורצו להוריד את הנוסח הזה מן ברכת הלבנה, באומרם, שכבר נחתו על הירח ונגעו בו, ולכן אין אנו צריכים לאומרו. אני אומר, או לי להם ואוי לנפשם, כיצד ניתן לעקור דברי חז”ל ממקומם?...
כניסה למאמר
השקפת התורה על פי הרמב"ם - ביאור משנה חיים - "גן עדן - גהינם - העולם הבא" | חלק א'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

"ראיתי לדבר כאן על יסודות רבים באמונות, גדולי הערך מאוד: דע [לך, אתה הקורא], שבעלי [אנשי] התורה, נחלקו דעותיהם בענין האושר [השכר] שישיג האדם בקיום המצוות הללו, אשר צונו ה' בהם על ידי משה רבינו. ו[כפי שנחלקו בענין השכר והאושר שישיג האדם בקיום המצות, כך נחלקו בדיוק] בנקמה [בעונש] אשר תבואינו בעוברינו עליהם"...
כניסה למאמר
להפסיק לחיות בשביל לאכול - לחיות רע ולא נכון - קשה ליישם אבל פשוט לקיים | חלק ב'

מאמרים - בריאות טבעית | חן שאולוב

אין ספק שהקב"ה ברא את בני האדם להנות בזה העולם. וכך אנו מברכים בראש חודש ניסן, שברא בו בריות טובות, ואילנות טובות, להנות בהם בני אדם. תכלית בריאת הדברים הערבים, הם על מנת שאנחנו בני האדם, נהנה מהם. אבל הבעיה העיקרית היא לא בהנאה, אלא בשימוש נכון בהנאה. הנאה היא תוצאה של הרגשת חושים הפועלים באדם. אדם ללא טעם בלשון אינו יכול להנות משום אוכל בעולם ולא משנה כמה טעים הוא יהיה...
כניסה למאמר
הארץ השטוחה – פירוש המילה “כדור” במשנת חז”ל – מי ניסה לשבור את הרקיע? – מים לא מתקמרים ומתעגלים | חלק ה’

מאמרים - השקפה | אשר סאסי - חן שאולוב

ודעו נאמנה קוראים יקרים, שכמו שכתבתי בפרקים הראשונים, בענין הקשור למציאות ברורה ללא שום קשר להשקפה תורנית, הדבר הכי קל, זה להפריך את הגלובוס השקרי האלילי של נאס”א, או את אלו שטוענים שהארץ היא בצורת “תפוח” לא מתגלגל. מכיון שלעולם ה-“מים” שומרים על איזון ומפלס. ומכח זה הדבר בלבד, אין מציאות בעולם ש-מים מרוכזים יכולים להתקמר או להתגבן במנוחה...
כניסה למאמר
הארץ השטוחה - פירוש המילה "כדור" במשנת חז"ל - אוקיינוס מסובב את העולם | חלק ד'

מאמרים - השקפה | אשר סאסי - חן שאולוב

וכבר כאן המקום להעיר ולהקדים, וכי מה שייך בכלל לומר שראה את הים כ-"קערה"? היה לו לומר, "שראה את העולם ככדור" ותו לא. אלא ודאי שגם החכמים של הגוים באותו הזמן ידעו שהארץ והמים אשר עליה הם מישור תחום בתוך בריכה סגורה. ולכן המפרשים לא מפרשים על המילה "כדור" - כגון התפוח והדומה להם. אלא כותבים "עיגול" או "עגולה", כי המילה "כדור" חוזרת על ההיקף של הארץ, לומר שהיא עגולה, ולא מרובעת בקצוותיה, ומעולם אף אחד מאנשי חז"ל הקדושים לא תיאר את המקום שאנו חיים עליו כגלובוס, או כתפוח מקומר שבו מים מתעגלים חלילה. ואף חכמי הגוים באותו זמן לא חשבו על דבר זה. אלא היה ספק בזמנם, האם העולם מרובע בקצוותיו או עגול בקצוותיו...
כניסה למאמר
הארץ השטוחה - פירוש המילה "כדור" במשנת חז"ל - כיצד עיותו תלמוד ירושלמי פשוט? "העולם כ-"כדור", ואת הים כקערה" | חלק ג'

מאמרים - השקפה | אשר סאסי - חן שאולוב

מתוך המעשה שהביא רבי יונה, שראה אלכסנדר מוקדון את העולם ככדור ואת הים כקערה, וכן מתוך קושית הגמרא, ניתן להסיק בפשטות, שאין דבר כזה במציאות של חז"ל, מודל אלילי הנקרא, "גלובוס", והוא השקר הגדול שעליו גדלנו. וברור הדבר לפי התלמוד הנ"ל, שלא קיימת שום ארץ שבה בני אדם עומדים הפוך בצד השני ולא נופלים כלפי מטה. ואין שום סיכוי שבעולם שמים יכולים להתקמר או להתגבן כאשר הם במנוחה. ונוראות נפלאתי כמה דברים אלו ברורים להבנה. אבל כח ההרגל וכח הטמעת השקר, גרם אף לחכמים בדורות האחרונים לא לחבר הנקודות הפשוטות הללו.
כניסה למאמר
הארץ השטוחה - פירוש המילה "כדור" במשנת חז"ל - אחת ההפתעות הגדולות שאי פעם שמעתם - " וְחָנִ֥יתִי כַדּ֖וּר עָלָ֑יִךְ וְצַרְתִּ֤י עָלַ֙יִךְ֙ מֻצָּ֔ב" | חלק ב'

מאמרים - השקפה | אשר סאסי - חן שאולוב

הנה במאמר זה והבאים אחריו, יבואר מה פירוש המילה "כדור", והאם ישנה מילה כזו שלימה בתנ"ך ובחז"ל. בנוסף לכך נראה, כיצד הוטמע לצערנו הרב זו המילה בהבנה מוטעית ממש בלשונות חז"ל, ונשענו לא מעט אנשים לחשוב שבעבור זו המילה "כדור", אנו חיים על ארץ "מקומרת" או על "מים מקומרים". וכאן המקום איתי להודות לידיד נפשי אשר סאסי הי"ו, אשר האיר את עיני בזו המילה, ונשאנו ונתנו בדבר זה חודשים ספורים, ימים ולילות של ממש. וכעת המקום והזמן להוציאם לאור....
כניסה למאמר
להפסיק לחיות בשביל לאכול - הגשמה עצמית - ההבדל בין מי שאתה למה שאתה | חלק א'

מאמרים - בריאות טבעית | חן שאולוב

אחח... תחושת הנחה, תחושת כיף, תחושת הנאה, רק לחשוב על האפשרות להנות ממי שאתה ולא ממה שאתה. "מי שאתה" זו הנפש החזקה, הנפש היודעת להיות ניזון ממה שנחוץ, ממה שצריך, ממה שנכון, ממה שטוב באמת. "מה שאתה" זה מה שאתה מכניס לעצמך, בין במובן הגשמי ובין במובן הרוחני. זה יכול להיות טוב או רע, אבל "מה שאתה" זו בניה עצמית על ידי גורמים סביבתיים...
כניסה למאמר
מחשבות הלב ומעשים בסתר - "משה רבינו גדול הנביאים, לא קם כמוהו ולא יקום כמוהו לעולם" - "אבות העולם והנביאים לא ידעו מחשבות הלב" | חלק ב'

מאמרים - השקפה | אליאל פיניש - חן שאולוב

ולפי דבריו הטהורים, משה רבינו קיבל כבר את כל סודות התורה, ולא רק שקיבל את סודות התורה, אלא העבירם ליהושע וכן על זו הדרך. ולכן סודות התורה האמיתיים נמצאים כולם בתנ"ך, במשניות, ובשני התלמודים...
כניסה למאמר
הארץ השטוחה - חשיבות הענין ומבוא לסיבת התעסקות בנושא זה | חלק א'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

הנה בפתח ביאור מקיף זה אשר יעסוק בעניני הארץ וצורתה, ראיתי להביא מה שרבים טוענים ואומרים, "מדוע להתעסק בזה"?....
כניסה למאמר
מחשבות הלב ומעשים בסתר - הנסתרות ליהוה אלהינו בלבד | חלק א'

מאמרים - השקפה | אליאל פיניש - חן שאולוב

במאמר זה והבאים אחריו נבאר וננפץ אחת ולתמיד את מה שסוברים בני אדם שיש "צדיק" או "נביא" אשר ידע מחשבת לב אדם אחר. ונוכיח...
כניסה למאמר
תגובה לדברי המתלהם מהפייסבוק שאינו מבין דבר ואינו יודע צורת שמועה

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

הנה לצערי הרב, ראיתי את דבריך המתועבים והנבאשים מריח טומאה ומינות שאותה אין לתאר במילים, ואנסה להסביר מדוע הנני מגיב בצור...
כניסה למאמר
ויאמינו בה' ובמשה עבדו

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

במאמר קצר זה נסביר שהאמנה היא רק בו יתברך. ומה שנאמר "ובמשה עבדו", אין הכוונה להאמין במשה רבינו חלילה. אלא להאמין לנבואתו.
כניסה למאמר