הארץ השטוחה – פירוש המילה “כדור” במשנת חז”ל – אוקיינוס מסובב את העולם | חלק ד’
מאמר זה, הוא המשך למאמר הקודם: קישור לחלק ג’ – לחץ כאן. מתוך קונטרס “אמת מארץ תצמח“. ביאור המילה – “כַדּ֖וּר”.
מעט מן המאמר: “שכן מצד אחד נאמר (ישעיהו פרק יא פסוק יב): “וְנָשָׂ֥א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֤וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ”. ואין כנף אלא מרובע! ומצד שני נאמר (ישעיהו פרק מ פסוק כב): “הַיֹּשֵׁב֙ עַל־ח֣וּג הָאָ֔רֶץ וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּחֲגָבִ֑ים הַנּוֹטֶ֤ה כַדֹּק֙ שָׁמַ֔יִם וַיִּמְתָּחֵ֥ם כָּאֹ֖הֶל לָשָֽׁבֶת”. ואין חוג אלא לשון מעגל. בכל אופן, לשני השיטות, מובן וברור שהארץ היא שטוחה, ומים לא מתקמרים או מתגבנים. ולכן פירוש המילה “כדור” – משטח עגול”.
והנה יוצא מתוך הדברים האלו, שמה שאמרו חכמים בתלמוד בבלי הנ”ל, “שהעולם עשוי ככדור“, אין הכוונה לצורת תפוח, ולא לצורה שלימדונו מקטנותנו שהעולם עשוי כמו מודל ה-“גלובוס” האלילי, כזה4).
מכיון שאין זה הפירוש האמיתי למילת, “כדור“. ומדוע? שהרי, אם אלכסנדר מוקדון ראה את העולם ככדור, ואת הים כקערה, ודאי שהמילה “כדור” לא תדבר על צורת תפוח שהוא – “תלת מימד”, מכיון שלא שייך בצורת תפוח חלק התוחם שנקרא – “קערה”. וכמו שהבאנו לעיל בשם רשב”י במדרש. שהעולם עשוי כאלפס וכיסוי, ואין שייך בגלובוס לא “אילפס” ולא “כיסוי”.
ואף אם תרצה לומר שאין מסתמכין על עדותו של אלכסנדר מוקדון, על זה נענה ונאמר, שאף חכמים לא דחו את המעשה הזה שהביא רבי יונה, וידעו שזה המעשה אמת היה, אע”פ שלא היו צריכים את עדותו לגבי צורת העולם. אלא מעשה זה הוצרך להביאו על מנת לאמת את דעת חכמים במשנה, לגבי צלם המחזיק “כדור” בידו, שזו עדות גדולה שכל מה שעושים הגוים פסל בפתח העיר עם כדור ביד הפסל, בוודאי כי הוא סמל להערצה ושררה.
והנה יותר מזה יש לומר, כיצד ניתן לומר בשכל ישר, שהעולם כולו עשוי כצורת “גלובוס אלילי”? ובו בזמן אין הדבר מסתדר עם אלף קושיות ויותר. ומהם, שאם כך צורת העולם, נמצאים מים כלפי מטה, ובהכרח צריכים ליפול הם, כזה5).
ובכל הניסויים שיש בעולם לא הצליחו להוכיח שדבר עגול ומקומר כדוגמת “גלובוס” יכול להחזיק מים בחלק התחתון שלו. ודבר פשוט הוא, שלכל מים יש תוחם, לבריכה יש תוחם, למים בכוס יש תוחם, למים בקערה יש תוחם, מים שנמצאים ללא תוחם, נוזלים ונשפכים. ולכן היה פשוט לחז”ל שהעולם הוא ככדור והים כקערה, ולגבי צורת העולם, לא חידש להם רבינו יונה כלום במעשה זה של אלכסנדר מוקדון.
וראיתי בספר פני משה [הרב משה ב”ר שמעון מרגלית נולד סביב שנת ת”ע (1710) בקיידן שבליטא ושימש כרב בקהילות שונות. נודע בעיקר בזכות פירושו הגדול ‘פני משה’ על הירושלמי, שבצידו הערות ארוכות בשם ‘מראה הפנים] שכתב (תלמוד ירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ג הלכה א): “כד בעא מיסק לעיל – עשה דבר אחד, וישב על הנשר להגביה עצמו למעלה, ולראות על פני הארץ, ככתוב בדברי הימים שלהם”. עכ”ל. והנה קשה על פירושו, שהרי מבואר במעשה שהביא רבי יונה, שמלבד שראה את הארץ ככדור, ראה את “הים כקערה”. ומה הוא “ים“? “ים” זה אינו “מים“. אלא מקום הראוי לביאת מים, והוא קראוי, “ים”. כמו שנאמר (שמות פרק יד פסוק טז פרשת בשלח): “וְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶֽת־מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־יָדְךָ֛ עַל־הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה”. ואם “ים” הוא “מים”, כיצד הלכו עם ישראל ב-“ים”? אלא ודאי שבכל מקום שאומר, “ים”, ידבר על מקום הראוי לביאת מים. ואם כן לכאורה, לא יתכן שראה אלכסנדר מוקדון את הים כקערה כאשר היה על הנשר, שבגובה שעף הנשר לא יוכל לראות את חיצוניות המכלול. אלא מוכרח לומר, או שמכיון שראה את העולם מלמעלה ואת האופק הישר, הוכרח לומר שמכח דבר זה צריך להיות תוחם לארץ, והוא הקערה6).
או שצריך לומר אחר המחילה, שאין הדברים מתפרשים כדברי הפני משה, אלא כל מה שראה אלכסנדר מוקדון היה זה בחזיון הלילה, או שהביט במחשבתו בדברים אלו והגיע לתובנה זו על ידי עומק ההתבוננות כידוע.
וכבר כאן המקום להעיר ולהקדים, וכי מה שייך בכלל לומר שראה את הים כ-“קערה“? היה לו לומר, “שראה את העולם ככדור” ותו לא. אלא ודאי שגם החכמים של הגוים באותו הזמן ידעו שהארץ והמים אשר עליה הם מישור תחום בתוך בריכה סגורה. ולכן המפרשים לא מפרשים על המילה “כדור” – כגון התפוח והדומה להם. אלא כותבים “עיגול” או “עגולה“, כי המילה “כדור” חוזרת על ההיקף של הארץ, לומר שהיא עגולה, ולא מרובעת בקצוותיה, ומעולם אף אחד מאנשי חז”ל הקדושים לא תיאר את המקום שאנו חיים עליו כגלובוס, או כתפוח מקומר שבו מים מתעגלים חלילה. ואף חכמי הגוים באותו זמן לא חשבו על דבר זה. אלא היה ספק בזמנם, האם העולם מרובע בקצוותיו או עגול בקצוותיו.
שכן מצד אחד נאמר (ישעיהו פרק יא פסוק יב): “וְנָשָׂ֥א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֤וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ“. ואין כנף אלא מרובע! ומצד שני נאמר (ישעיהו פרק מ פסוק כב): “הַיֹּשֵׁב֙ עַל־ח֣וּג הָאָ֔רֶץ וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּחֲגָבִ֑ים הַנּוֹטֶ֤ה כַדֹּק֙ שָׁמַ֔יִם וַיִּמְתָּחֵ֥ם כָּאֹ֖הֶל לָשָֽׁבֶת”. ואין חוג אלא לשון מעגל. בכל אופן, לשני השיטות, מובן וברור שהארץ היא שטוחה, ומים לא מתקמרים או מתגבנים. ולכן פירוש המילה “כדור” – משטח עגול.
וכ”כ הפני משה הנזכר, “בגין כן ציירין לה – להע”ז [כלומר לפסל] שתופס בידו, כדור עגולה”. ויצורנה – כמו קערה עגולה, ולרמוז גם על הים”. אינו שליט בים – הם עצמן לפי טעותן מודים שהע”ז אין לה שליטה בים”. עכ”ל. והנה למפרשים היה חשוב לציין שפירוש המילה “כדור” לעולם זה דבר “עגול“, וזה כל העיקר בדבריהם. ונראה שלזה עלה אלכסנדר מוקדון לשמים, שצריך לומר שנשאו ונתנו ביניהם הגוים כיצד העולם בנוי, “מרובע” או “עגול” בקצוותיו, והוא עלה לשמים ואימת להם שהארץ עשויה ככדור, כלומר עגולה. וחידש עוד יותר, “והים כקערה“, כלומר שיש שפה ותוחם לארץ ולמים שיושבים בתוך קערה.
וכ”כ התוספות (תלמוד בבלי עבודה זרה מא. ד”ה ככדור): “ככדור – ש-“העולם עגול“, כדאיתא בירושלמי, שאלכסנדרוס מוקדון עלה למעלה עד שראה כל העולם ככדור, ואת הים כקערה, פירוש – ים אוקינוס שמקיף את כל העולם“. עכ”ל. וכמה חשוב היה לבעלי התוספות, להעיר את ההערה הזו על התלמוד בבלי, ומדוע? מכיון שבתלמוד בבלי השמיטו את המעשה שהביא רבי יונה בתלמוד ירושלמי, משום כך הוצרכו בעלי התוספות להוציא מעל הקורא פירושים זרים לפי דעתם, ולכן פירשו “כדור“, “שהעולם עגול“. ואם פשוט לכולם פשט המילה, “כדור“, מפני מה בכלל נתנו פירוש על מילה זו? הרי הדבר פשוט! אלא שגם בעלי התוספות לא נחתו לענין צורת העולם כלל. אלא רצו לומר, שהטעם שמפסלים הגוים פסל כאשר הוא מחזיק בידו “כדור” שהוא משטח עגול, הוא דווקא מן הטעם שכך בעצם העולם בנוי! ומהיכן הראיה? מאלכסנדר מוקדון, שהוא ראה את כל העולם ככדור, כלומר שראה את העולם עגול, ואת הים כקערה. ומי אמר שזה נכון? בעלי התלמוד ירושלמי לא דחו ראיה זו! ולכן פסל הנמצא בפתח העיר ומחזיק בידו כדור, הרי הוא סימן לשלטון ולעבודה זרה.
ומוסיפים התוספות הערה חשובה ביותר הראויה להתבוננות, ומפרשים הענין, “פירוש – ים אוקינוס שמקיף את כל העולם“. וכוונתם לומר ולפרש על שני דברים: א) ענין “כדור” ב) הים כקערה.
ומסבירים, שבהיקף כל העולם בקצוותיו, נמצא ים הנקרא “אוקינוס“, שמקיף את כל העולם בצורה מעגלית ושלימה. ובעצם הוא זה אשר תוחם את מקום הישוב סביבותיו, ובצורה המעגלית הזו, לא ימצא שם יבשה הראויה לישוב כלל, אלא רק “ים” שהוא מקום הראוי לכינוס – “מים”, ובו באמת יושב מי אוקיינוס שמקיף את כל העולם. וכוונתם לומר, ש-“הארץ” יושבת בתוך “מים“, וה-“מים” עם ה-“ארץ” יושבים בתוך “ים”, והים עצמו הוא כ-“קערה” התוחמת את כל העולם כולו. ופשוט.
והנה דברי התוספות הברורים הללו, עולים בקנה אחד רק עם מציאות שבו הארץ עם המים שבתוך הקערה שטוחין הם. וכמו שניתן לראות בפשטות במפה הזו אשר נקראת, “מפת גליסון”7). שכבר דברנו בה לעיל בפרקים הראשונים.
ורואים כיצד אוקיינוס מקיף היטב את כל העולם כולו ללא מקום לישוב בהיקף השלם, בדיוק כמו דברי התוספות שכתבו, “פירוש – ים אוקינוס שמקיף את כל העולם”. כלומר שבחלק הסיבוב המלא ימצא רק ים ולא יבשה כלל. ואף אם יהיה בו ישוב, אין זו שולל דבר, כי זה הים הוא מקיף את כל העולם בצורה מעגלית ללא הפסק.
ועיקר פירושיהם הוא כלפי מה שאמר רבי יונה בשם אלכסנדר מוקדון, “והים כקערה”, ובאים התוספות להסביר, שזו הקערה בקצוותיה, שם נמצא מי אוקיינוס המסובבים את כל פאות העולם. ובעצם הוא התוחם את הארץ שנמצאת על המים, ומה שרואים בזו המפה היקף “לבן”, זה הוא הקוטב הדרומי המקיף את הארץ, שכן יש שני “קטבים”, “הקוטב הצפוני”, ו-“הקוטב הדרומי”, ויתכן שעל זה הקוטב הדרומי, מוסבים גם דברי התוספות. ודעו, שאומות העולם חתומים על אמנה, האוסרת להגיע לקוטב הדרומי, או לקוטב הצפוני באופן פרטי. ומדוע? מפני שלא רוצים שאנו האזרחים נגיע לשם ונגלה האמת. אל תאמינו לנו, תצאו ותבדקו את הדברים. ונציג לפניכם כמה תמונות מן הצילומים שנעשו בקוטב הדרומי.
וזה מה שאמרו במדרש (בראשית רבה מהד’ וילנא פרשה ד סימן ה פרשת בראשית): “הרקיע דומה לבריכה, ולמעלה מן הבריכה כיפה, ומחמת שהבריכה מזעת טיפים עבות, והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין”. ע”כ. והנה מלבד שלא יודעים אנשי ה-“גלובוס” להסביר היכן הרקיע שעליו דברה התורה, ואף אלו שסוברים שהארץ היא בצורת “תפוח” עומד, אינם יודעים להסביר כן. ועל זה נעמוד בלי נדר בהמשך בערך “רקיע”. אלא שצריך לדעת ענין הנוגע אלינו. מה זה שאמרו, “והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין”? ומהיכן הם יורדין? ומהיכן הם באים? וביאור הדברים הם כך, מעלינו בגובה של 100 ק”מ בערך מן הארץ, עד 180 ק”מ בערך, ישנו רקיע העוטף את הארץ כולה, וכמו שאמר בפיוטו של רבינו שלמה אבן גבירול (הובא בספר פירוש התורה של המאירי עליו השלום במקום ההקדמה עמוד ז’ טור ימיני): “מי יגמול על טובותיך בשומך הנשמה לגוף להחיותו וארת להורותו, ולהראות להציל לו מרעתו, קרצתו מאדמה ונפחת בו נשמה, ואצלת עליו רוח חכמה אשר בה יבדל מבהמה ויעלה אל מעלה רמה שמתו בעולמו סגור ואתה מחוץ תכין מעשיו“. עכ”ל. הרי שאנו חיים במקום שהוא סגור ומסוגר, אין יוצא ואין בא. וכל מה שגידלו אותנו שיש “חלל” ואפשר לצאת ל”חלל”, הכל תמיד היה שקר גס.
וכעת מצאתי מה שכתוב בחז”ל (מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק ז הלכה לח): “אבא חנן אומר משום שמואל הקטן העולם הזה דומה לגלגל עינו של אדם, לבן שבו, זה ים אוקיינוס, שמקיף את כל העולם כולו, שחור שבו, זה ישוב, קמט שבו, זה ירושלים, פרצוף שבקמט, זה בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו”. ופשוט ביותר היה לחז”ל ואותם חכמים שהארץ היא מישור, ולא רק זו בלבד, אלא ידעו צורתה המדוייק וכיצד חומות הקרח מקיפות את הארץ.
רוצים לדעת על המבצע שעשו “לשבור את הרקיע“? חכו למאמר הבא.
עד כאן מאמר ד’ מתוך קונטרס “אמת מארץ תצמח”. המשך במאמר הבא
מאת: אשר סאסי. חן שאולוב ס”ט.