או שצריך לומר אחר המחילה, שאין הדברים מתפרשים כדברי הפני משה, אלא כל מה שראה אלכסנדר מוקדון היה זה בחזיון הלילה, או שהביט במחשבתו בדברים אלו והגיע לתובנה זו על ידי עומק ההתבוננות כידוע.

וכבר כאן המקום להעיר ולהקדים, וכי מה שייך בכלל לומר שראה את הים כ-“קערה“? היה לו לומר, “שראה את העולם ככדור” ותו לא. אלא ודאי שגם החכמים של הגוים באותו הזמן ידעו שהארץ והמים אשר עליה הם מישור תחום בתוך בריכה סגורה. ולכן המפרשים לא מפרשים על המילה “כדור” – כגון התפוח והדומה להם. אלא כותבים “עיגול” או “עגולה“, כי המילה “כדור” חוזרת על ההיקף של הארץ, לומר שהיא עגולה, ולא מרובעת בקצוותיה, ומעולם אף אחד מאנשי חז”ל הקדושים לא תיאר את המקום שאנו חיים עליו כגלובוס, או כתפוח מקומר שבו מים מתעגלים חלילה. ואף חכמי הגוים באותו זמן לא חשבו על דבר זה. אלא היה ספק בזמנם, האם העולם מרובע בקצוותיו או עגול בקצוותיו.

שכן מצד אחד נאמר (ישעיהו פרק יא פסוק יב): “וְנָשָׂ֥א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֤וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ“. ואין כנף אלא מרובע! ומצד שני נאמר (ישעיהו פרק מ פסוק כב): “הַיֹּשֵׁב֙ עַל־ח֣וּג הָאָ֔רֶץ וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּחֲגָבִ֑ים הַנּוֹטֶ֤ה כַדֹּק֙ שָׁמַ֔יִם וַיִּמְתָּחֵ֥ם כָּאֹ֖הֶל לָשָֽׁבֶת”. ואין חוג אלא לשון מעגל. בכל אופן, לשני השיטות, מובן וברור שהארץ היא שטוחה, ומים לא מתקמרים או מתגבנים. ולכן פירוש המילה “כדור” – משטח עגול.

וכ”כ הפני משה הנזכר, “בגין כן ציירין לה – להע”ז [כלומר לפסל] שתופס בידו, כדור עגולה”. ויצורנה – כמו קערה עגולה, ולרמוז גם על הים”. אינו שליט בים – הם עצמן לפי טעותן מודים שהע”ז אין לה שליטה בים”. עכ”ל. והנה למפרשים היה חשוב לציין שפירוש המילה “כדור” לעולם זה דבר “עגול“, וזה כל העיקר בדבריהם. ונראה שלזה עלה אלכסנדר מוקדון לשמים, שצריך לומר שנשאו ונתנו ביניהם הגוים כיצד העולם בנוי, “מרובע” או “עגול” בקצוותיו, והוא עלה לשמים ואימת להם שהארץ עשויה ככדור, כלומר עגולה. וחידש עוד יותר, “והים כקערה“, כלומר שיש שפה ותוחם לארץ ולמים שיושבים בתוך קערה.

וכ”כ התוספות (תלמוד בבלי עבודה זרה מא. ד”ה ככדור): “ככדור – ש-“העולם עגול“, כדאיתא בירושלמי, שאלכסנדרוס מוקדון עלה למעלה עד שראה כל העולם ככדור, ואת הים כקערה, פירוש – ים אוקינוס שמקיף את כל העולם“. עכ”ל. וכמה חשוב היה לבעלי התוספות, להעיר את ההערה הזו על התלמוד בבלי, ומדוע? מכיון שבתלמוד בבלי השמיטו את המעשה שהביא רבי יונה בתלמוד ירושלמי, משום כך הוצרכו בעלי התוספות להוציא מעל הקורא פירושים זרים לפי דעתם, ולכן פירשו “כדור“, “שהעולם עגול“. ואם פשוט לכולם פשט המילה, “כדור“, מפני מה בכלל נתנו פירוש על מילה זו? הרי הדבר פשוט! אלא שגם בעלי התוספות לא נחתו לענין צורת העולם כלל. אלא רצו לומר, שהטעם שמפסלים הגוים פסל כאשר הוא מחזיק בידו “כדור” שהוא משטח עגול, הוא דווקא מן הטעם שכך בעצם העולם בנוי! ומהיכן הראיה? מאלכסנדר מוקדון, שהוא ראה את כל העולם ככדור, כלומר שראה את העולם עגול, ואת הים כקערה. ומי אמר שזה נכון? בעלי התלמוד ירושלמי לא דחו ראיה זו! ולכן פסל הנמצא בפתח העיר ומחזיק בידו כדור, הרי הוא סימן לשלטון ולעבודה זרה.

ומוסיפים התוספות הערה חשובה ביותר הראויה להתבוננות, ומפרשים הענין, “פירוש – ים אוקינוס שמקיף את כל העולם“. וכוונתם לומר ולפרש על שני דברים: א) ענין “כדור” ב) הים כקערה.

ומסבירים, שבהיקף כל העולם בקצוותיו, נמצא ים הנקרא “אוקינוס“, שמקיף את כל העולם בצורה מעגלית ושלימה. ובעצם הוא זה אשר תוחם את מקום הישוב סביבותיו, ובצורה המעגלית הזו, לא ימצא שם יבשה הראויה לישוב כלל, אלא רק “ים” שהוא מקום הראוי לכינוס – “מים”, ובו באמת יושב מי אוקיינוס שמקיף את כל העולם. וכוונתם לומר, ש-“הארץ” יושבת בתוך “מים“, וה-“מים” עם ה-“ארץ” יושבים בתוך “ים”, והים עצמו הוא כ-“קערה” התוחמת את כל העולם כולו. ופשוט.

והנה דברי התוספות הברורים הללו, עולים בקנה אחד רק עם מציאות שבו הארץ עם המים שבתוך הקערה שטוחין הם. וכמו שניתן לראות בפשטות במפה הזו אשר נקראת, “מפת גליסון”7). שכבר דברנו בה לעיל בפרקים הראשונים.