שאלה: תוכל לפרט על מה הכוונה שללא רקיע האוויר היה בורח?

תשובה: קיים חוק פיזיקאלי הנקרא החוק השני של תרמודינמיקה. החוק עוסק בהשתנות של מערכות כתוצאה מטרנספורמציות שקורות בהן. במילים פשוטות קובע החוק כי החום מתפשט למקומות קרים יותר ובכיוון אחד. תארו לכם שקיימים שני מכלים, מכל אחד עם גז כלשהו ומכל שני עם וואקום, בין שני המכלים קיים מחסום, עם הסרתו הגז יתפשט ויעבור גם למכל הוואקום. התפשטות זו דומה לאותו עיקרון של חוק כלים שלובים במים (שמים מתפזרים עד לאותו מפלס [שטוח]), ובסוף התהליך נמצא כי הגז יתפרס שווה בשווה בין המכלים (השוואת לחצים).

נשווה ניסוי זה למציאות שהמדע מספר לנו: מצד אחד יש מכל של אטמוספרה ומצד שני יש מכל של הוואקום בחלל. כאמור, המדע אומר שלא קיים מחסום לחלל, ומכאן, ובהתאם לתוצאות הניסוי הקודם, אמורה האטמוספרה כולה להתפשט לכיוון הוואקום האין-סופי (השוואת לחצים). אך מכיוון שהוואקום בחלל הוא אין-סופי, והוא ענק עשרות מונים מכדור הארץ, אזי האוויר כולו היה בורח החוצה, ולמעשה החיים על כדור הארץ לא היו יכולים להתקיים.

דמיינו שאני בונה 100,000 מגירות בגובה 1 מטר כל אחת, כך שתגענה מהקרקע ועד לגובה 100 ק”מ שהוא “קו קרמן” (על פי המדע בקו זה נגמרת האטמוספרה ומתחיל הוואקום של החלל). כל מגירה סגורה הרמטית ויושבת על השנייה. בין כל שתי מגירות יש מחיצה שמפרידה וסגורה הרמטית. כאמור, מגירה 000,001 יושבת על הקרקע, ומגירה 100,000 נוגעת בקו קרמן שבגובה 100 ק”מ. אני ממלא אוויר רק במגירה הראשונה (000,001) ומוריד את המחיצה בין המגירה הראשונה לשנייה. בהתאם לחוק השני של תרמודינמיקה האוויר יעבור בכיוון אחד (למעלה) מהמגירה הראשונה לשנייה ויתפזר בשתי המגירות וכך יהיה דחוס פחות.

אם נמשיך ונפתח את המחיצה בין המגירה השנייה והשלישית; נפתח בין השלישית והרביעית; בין הרביעית והחמישית וחוזר חלילה עד שייפתחו כל המחיצות עד המגירה 100,000 – על פי החוק השני של תרמודינמיקה כל המגירות עד 100,000 יתמלאו באוויר. האוויר יתפזר בכל המגירות כך שבמגירות התחתונות האוויר יהיה דחוס יותר, ובמגירות העליונות האוויר יהיה יותר דליל (הסבר לכך בהמשך בפרק “פייק כוח המשיכה”).

עכשיו לענייננו: בהנחה שלפי המודל ההליוצנטרי יש וואקום אין-סופי שמתחיל מסוף האטמוספרה בגובה כ-100 ק”מ, מה יקרה אם נפתח את המחיצה שמעל מגירה 100,000 לכיוון הוואקום? האוויר ממגירה 100,000 יימלא את הוואקום, והאוויר הנותר ממגירה 99,999 ימלא את מגירה 100,000. אבל כאמור בגלל שהמחיצה לוואקום פתוחה, שוב האוויר ממגירה 100,000 יברח החוצה לוואקום. וחוזר חלילה. וכך, כל האוויר במגירות יעלה למעלה ויברח לוואקום עד שכל המגירות כולל המגירה הראשונה 000,001 תהיינה ריקות! למה הדבר דומה? לברז פתוח במיכל שבסופו של דבר כל המים במיכל ייגרו!

האם מישהו מכיר מקרה שגז לא מתנדף כולו כשהוא במיכל לא סגור? אפילו גז כבד כמו SF6 (גופרית שש פלואורידית) שנמצא במיכל שפתוח מלמעלה, או גז קל כמו הליום שנמצא במיכל פתוח מלמטה, בסופו של זמן יתנדף כולו ויתערבב עם האוויר שעוטף את המיכל הפתוח. זכרו – ללא מכסה הגז בסופו של דבר בורח!

לסיכום, החוק השני של תרמודינמיקה מדבר על תהליך ספונטני לכיוון אחד: ממקום חם למקום קר. אם כך אזי כיצד יש אוויר באטמוספירה אם שום דבר לא סוגר אותנו? והיות ואנו נושמים וחיים זה מוכיח את קיומו של הרקיע שסוגר אותנו, ובזכותו האטמוספרה נשארת ולא בורחת החוצה. ומכאן תהיה המסקנה כי חייב להיות תוחם קשיח המקיף את כל האוויר שלנו.