.

***

הנה לאחר שהוכחנו במאמר הקודם, שזה המכשף האליל הארור מפי הגבורה, עבר ועובר ביד רמה על דברי חז”ל הטהורים, ולא רק שהוציא דברים מהקשרם, לא רק שממשיך לעבור על משנה מפורשת בהנצחת ספרו המהובל – “מעשה מרכבה” ו-“אסונות ארגמן“, אלא שבמאמר הקודם כבר הוכחנו, שהוא היום נחשב ראש לאומת הצאבה שבהם נלחם אברהם אבינו, והוא נפל למשקעי הבבליים הנחותים שהיו צריכים חז”ל לעמוד ולהלחם בחכמה נגד הזיותיהם שהרסו והמיתו את עמינו הטהור במאגיה אלילית ומצחינה מטומאת הגוים הערלים.

וכעת נבחן את דבריו בהמשך הסרטון שעליו אנו מגיבים כבר ג’ מאמרים רצופים. וזה כעת המאמר הרביעי בנושא הסרטון האמור שבו הוא דיבר סרה נגד אנשי האמת ורודפיה. ואלו דברי המשך דבריו וטינופיו: ” … לא מבין איך אנשים נותנים לו לדבר. נגד התורה. נגד הזוהר. דרדעים [“דור דעה” בניגוד למכשף הארור החושך הטמא שמכנה שם לאנשי השכל הישר ומכנה אותם בתור “דרדעים“. ואולי נשיב להם כגמולם ונקרא להם מהיום “זרזרים”, ובתוך מילה זו נמצא “זר” – “זרים”, זר זרים הזוהרים המכשפים!] שלא מאמינים בזוהר, יש אומרים לא מצטרפים אפילו למנין, וזה התימנים בעצמם מאמינים בזה, כופר בזוהר, כופר ברבי שמעון, מפרש פירושים, זה מגלה בתורה פנים שלא כהלכה”. ע”כ דברי השיקוץ הטמא.

והנה כאשר באתי להשיב על דברי עיגלותו של המכשף השחצן, ראיתי שעוד רגע קט היה מתמוטט מעצבים, ולא מצא אפילו דרך נכוחה להשיב לנו כהלכה על שלל ראיותינו ודברינו. וזאת מתוך עובדה פשוטה, שאין לו מה להגיב לאמיתו של דבר וענין! הוא וחבר מרעיו רק יודעים לאיים, להשמיץ, לכנות בשמות וכו’. ואני לכל מי שקצת מכיר אותי, משתדל לא להתעסק בבני אדם, ואין מטרתי לרדת ולחפש אנשים שהולכו שולל בדרך זו או אחרת.

אבל כאשר השחצן הארור מפי הגבורה, דיבר סרה והרהיב את פיו הרצוץ והרבה דברים כמו שדיבר, בזה אשיב לטמא כהוגן, ואעשה כמצות התורה ולא אנהג בו לא בסלחנות, ולא בוותרנות, שכבר למדנו במאמרים הקודמים, שאכזריות על עובדי עבודה זרה רחמים הוא בעולם! ובוודאי חושך אליהו הינו עובד עבודה זרה ואף מחטיא את הרבים שמוליך את עמינו הטהור אחר התוהו וההבל.

.

***

“אם האופל הטמא הוא דברי חז”ל – מדוע אתם מסתפקים בדינם של החולקים”?

והנה מה שהשווה את התורה עצמה הטהורה לדברי ספר האופל הטמא, כבר השבנו על כך במאמר הקודם. ע”ש. אמנם מה שאמר הטמא: “דרדעים שלא מאמינים בזוהר, יש אומרים לא מצטרפים אפילו למנין, וזה התימנים בעצמם מאמינים בזה, כופר בזוהר, כופר ברבי שמעון, מפרש פירושים, זה מגלה בתורה פנים שלא כהלכה”. ע”כ דברי העילג.

ואיני מבין דבר זה, וגם כל חיי לא הבנתי אמרה קשה זו שעמוסה בשטות שאומרים המון אנשים, ושאלתי פשוטה, אם ספר האופל שייך לרשב”י הטהור חלילה לו מכך, וזה ספר שעבר תחת ידי ועיני חז”ל הטהורים ואושר על ידם, הרי שמי שחולק על המכשף הזוהרי צריך להיות לו דין של “ממרה” גמור! שכן לפי טענתם יש לו לספר החושך והמינות דין של “תורה שבעל פה“! שהרי הם אומרים שיש על דבריהם מסורת!

ומה זה שאמר חושך אליהו, “יש אומרים“? כלומר, במילים אחרות המכשף אומר כך, “יש ספק גדול על ספר האופל, מכיון שאין עליו מסורת, ועל הצד שהוא שייך לחז”ל חלילה להם, יש אומרים שהחולק על המכשף הזוהרי פסול לכל דבר, ויש לו דין ממרה“. ע”כ. כלומר, חושך אליהו מודה במילים אחרות, שתורת האופל אינה תורת אמת חתומה ונעולה ביד חז”ל במאת האחוזים! ומודה במילים אחרות שיש מי שאומר שספר האופל אינו נכלל בכלל תורה שבעל פה! אלא רק “יש אומרים“! כלומר יש אומרים שהחולק על האופל לא פסול, ויש אומרים שכן, על הצד שיתכן שהוא באמת שייך לחז”ל לפי שיטת המינים.

ובמילים אחרות, יש אומרים שספר האופל אין עליו מסורת ויש אומרים שיש עליו מסורת. מה?! לא מובן! יש מחלוקת האם לפסול אדם שחולק על דברי “חז”ל”? מה זה אמור להיות? והרי אם מישהו יחלוק על תלמוד וכל שכן על משנה, לא נוכל לומר לעולם, “יש אומרים“! כי אין אחד שיאמר, שמי שחולק על חז”ל אין לו דין ממרה! ומי שיאמר כן, נדע שהוא מכחיש את אמיתות התורה שבעל פה!

ולפיכך אין אחד שיכול לקום ולומר, שכאשר חושך אליהו ממרה ביד רמה, ועובר על איסור של משנה מפורשת ששם נאסר על דרישה במעשה מרכבה, אף אחד לא יחלוק ויאמר, שאין לו דין של ממרה! אלא כולם יודו שחושך אליהו הוא ממרה וחולק על חז”ל ביד רמה!

וכמו שכתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות ממרים פרק ג): “מי שאינו מודה בתורה שבעל פה אינו זקן ממרא האמור בתורה, אלא הרי זה בכלל האפיקורוסין … מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה מורידין אותו ולא מעלין והרי הוא כשאר כל האפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין, שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה ולא דיינים וכו'”. ע”כ. והנה כאשר המכשף השחצן עבר ועובר ביד רמה ביודעין על משנה מפורשת של איסור דרישה במעשה מרכבה, נמצא כי הוא אינו מודה בתורה שבעל פה! והרי הוא אפיקורוס גמור!

כמו שכתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות ממרים פרק א הלכה ב): ” … כל מי שאינו עושה כהוראתן [של חז”ל מעתיקי השמועה ושומרי מסורת תורה שבעל פה], עובר בלא תעשה, שנאמר, “לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל”, ואין לוקין על לאו זה מפני שניתן לאזהרת מיתת בית דין, שכל חכם שמורה על דבריהם, מיתתו בחנק! שנאמר, “והאיש אשר יעשה בזדון” וגו’. אחד דברים שלמדו אותן מפי השמועה והם תורה שבעל פה, ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא, ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות, כל אחד ואחד מאלו השלושה דברים מצות עשה לשמוע להן, והעובר על כל אחד מהן עובר בלא תעשה, הרי הוא אומר על פי התורה אשר יורוך אלו התקנות והגזירות והמנהגות שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם, ועל המשפט אשר יאמרו אלו דברים שילמדו אותן מן הדין באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן, מכל הדבר אשר יגידו לך זו הקבלה שקבלו איש מפי איש”. ע”כ.

ואף אם תאמר שאיסור הדרישה בעניני מעשה מרכבה הוא תקנה וגזירה של רבי וחבריו במשנה, הנה לא יצא הדבר מידי דין ממרה! שכן גם דינים שנפסקו משום תקנה וגזירה מפני שהשעה צריכה להם, העובר עליהם ביד רמה והחולק עליהם הרי דינו ממרה ואפיקורוס לכל התורה כולה! שכן אמר הבורא יתברך בתורתו, “על פי התורה אשר יורוך”!

ונמצא בפשטות שמי שחולק על תורה שבעל פה היא המשנה, ומפרשיה בעלי התלמוד הטהורים, יש לו דין של ממרה! והרי הוא אפיקורוס גמור! ונחשב כופר בכל התורה כולה! והאם יתכן שמישהו מבני אדם יחלוק על משנה ולא יקבלה? האם יתכן שנשמע דבר כזה ונאמר, “יש אומרים” שהוא פסול? והרי לך קורא נעים שכאשר חושך אליהו קרא לספרו “מעשה מרכבה”, ולא קיבל תוכחה, הריני מחשיבו לאפיקורוס גמור כמו שציווני חז”ל על פי חוקות התורה! שהרי המכשף הארור ממרה ביד רמה על דברי רבותינו, וחולק בגסות הרוח על משנה מפורשת! והוא זה אשר נידון כל יום בצואה רותחת! ולא אנחנו המוסרים נפשינו על האמת ומבוזים בעולם הזה החולף מהר!

ואם חלילה נשמע מישהו אומר כן וחולק על תורה שבעל פה, ונאמר בפינו חלילה, “יש אומרים שהוא פסול“, הרי במילים אלו הרהרנו ישירות על התורה שבעל פה! שכן אם לא מסוגלים אנו לומר בנחרצות שהחולק על תורה שבעל פה או על משנה מסויימת יש לו דין של ממרה גמור, הרי שבמילים אחרות אמרנו והטלנו ספק במסורת התורה שבעל פה!

וזה בדיוק מה שחושך אליהו מגלה לנו! כאשר הינו אומר בקולי קולות, “יש אומרים שהחולק על האופל הוא פסול”, נמצא שאין להם חותמת ומסורת שתורת המינות שלהם היא תורת אמת! כלומר, יש כמה שאומרים שהחולק על דבריהם המגואלים במינות רצוצה הוא פסול! ובמילים אחרות, אנו לא יודעים אם תורתינו תורת אמת עד כדי כך שנוכל לפסול במאה אחוז את החולק עליה! ואם יש להם הרהור האם תורתם תורת אמת, ואין הם מסוגלים לשים חותמת של פסול, מה זה אומר על כל תורתם? שאין עליה מסורת והיא מומצאת ורעה עד מאוד!

ומה שאמר חושך אליהו וסיים: “וזה התימנים בעצמם מאמינים בזה, כופר בזוהר, כופר ברבי שמעון, מפרש פירושים, זה מגלה בתורה פנים שלא כהלכה“. ע”כ. הנה זה שיש כמה “תימנים” שנתפתו אחר המכשפים על מנת לקבל מהם תמלוגים, או מפני אורך הגלות גרם הדבר שנטו אחר האופל הטמא, דבר זה אינו ראיה לכלום. ורבים מן התימנים גם האמינו בהזית השדים והרוחות שמהלכים ללא גופות. והאם בגלל שהתימנים האמינו בהזיות הללו, נוכל לומר שזו אמת?

ומפני מה חושך אליהו מביא ראיה מתימנים אם יש בידו תורת אמת? האם יעלה על הדעת שאני יאמר, “מי שחולק על תורה שבעל פה הוא ממרה, גם המרוקאים בעצמם מאמינים בזה“? מה זה העילגות הזו שיוצאת מפיו הטמא? איני צריך לא את המרוקאים ולא את התימנים וגם לא את הרמב”ם על מנת לפסול אדם שכופר בתורה שבעל פה! כי מי שכופר בתורה שבעל פה כופר בכל התורה כולה! וגם אם כל התימנים והמרוקאים יאמרו שאינו כופר, הרי הוא כופר ומומר לכל התורה כולה! וניכר שדברי מאיר המהיר נאמרו מתוך חיפזון חושים ואיבוד עשתונות!

ומה שאמר חושך אליהו עלי, “כופר ברבי שמעון”. חלילה לי לכפור ברשב”י הטהור תנא דידן! אני כופר במי שייחס לו דברי מגרעת כה עצומה! ולהיפך, הריני מגן על שמו הטהור והטוב של רשב”י. והנני בטוח שאם רשב”י היה חי, היה מעודדני ומנשקני שאלחם את מלחמתה של תורה, והוא בעצמו היה שורף את ספר האופל שייחס מגרעת לבורא יתברך מעניני תשמיש ורחם ומשגל, וחילק אותו לחלקים והאדיר את תורתו תורת מינות וביזה את חז”ל הטהורים, ועשה ספר האופל וגרם קלקול מה שלא עשו הנוצרים!

וכתב הרב יחיה קאפח בספר מלחמות ה’ (אות קמג סוף הספר): “ולו עיני רז”ל אנשי כנה”ג, ראו את כל הנעשה בדת היהדות, על פי הספר המזוייף מעבודת הכוחות הנעלמים, כי אז קרעו את בגדיהם ולבשו שק ואפר, וצעקו בחוצות ובשווקים וברחובות, צעקה גדולה ומרה כמרדכי בשושן הבירה, הזאת היא חוקת התורה? להמציא בתורה רמזים לעבודת האלילים? ולימודי ידיעת האלילים האלה, קראו להם סתרי תורה, מלשון “סתירה” שהם “סותרים” ועוקרים יסודותיה, והורסים פנותיה! כמו שדרשו רז”ל (ילקוט פרשת שלח) אמר ר’ יצחק דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, [אותם] מרגלים על שם מעשיהם נקראו, ולא עלתה בידינו אלא אחד, “סתור בן מיכאל”, “סתור” שסתר דבריו של הקב”ה. בן מיכאל, שעשה עצמו מך. אמר ר’ יוחנן אף אנו נאמר נחבי בן ופסי, שהחביא דבריו של הקב”ה ופסע עד מדותיו של הקב”ה.

כדרך הזאת עשה הפילוסוף המסית מחבר הזוהר והנמשכים אחריו לסתור ולקלקל את אמונותינו באל אחד מיוחד מכל שאר האחדים, ולפסוע על מדותיו של הקב”ה ולעשותן אלוהות במה שקדם, כי לא הספיק לו לחשוב באלהות עילה אחת, והוצרך להמציא ברעיונותיו עילות רבות שבה נוטל רשות מזה, וזה נעזר במעשיהו על ידי אחר, כי חלש הוא ולא יוכל לעשות לבדו, כמו שנתבאר לעיל, ובחר לו לעבוד את האליל קצר האפים אשר לפי דעתו לא נשתתף בשום מעשה מכל מעשה בראשית, כי הוא נברא ועדיין היה חסר תיקון ולא נשלם תיקונו עד ימי אברהם אבינו כמו שנתבאר לעיל בשם חיי שלום משם האר”י.

ולא די זה, אלא שהוא מבזה ומהתל בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם שקבלם משה בסיני, ועל פ’ חי”ג מדות הללו נבנית המשנה והתלמוד הקדוש מימות משה ועד רבי אשי ורבינא מיסדי התלמוד כמו שכתב הרמב”ם ז”ל בהקדמת סדר זרעים.

ומחבד הזהר מלעיג עליהן וקורא עליהם וימררו את חייהם בעבודה קשה דא קושיא, בחמר דא קל וחומר וכו’ (זהר בראשית כ”ז) והוציא לעז ודבה רעה על משה רבינו שקבל תורה שבעל פה מפי מטטרי”ן ולא מפי הקב”ה, ולכך היא מעורבת מטוב ורע, וקורא לה אבן משכית, ובה עסקו בן עזאי ובן זומא ואלישע אחר ונסתכנו! וגם קרא על המשנה תחת שלש רגזה ארץ וכו’.

ודימה שקלא וטריא דרבנן במשנה ובתלמוד ככלבין דצוחין הב הב, וקורא לה גם כן קליפה (זהר פרשת תצא ותיקוני זהר חדש) ועוד הרבה דברים להבזות את לימודי המשנה והתלמוד ולהפחית כבודם ולזלזל בהם, ולתת כבוד ויקר ללימוד תורתו החדשה שהיא מילדי נכרים, ולהוקיר את הבעלים והעשתרות שהמציא ברעיונותיו להטעות את ישראל, ולשבח את סחורתו אשר חשב להנחיל אותנו תחת המשנה והתלמוד ולרשת את מקומם.

ועל זה אמרו רז”ל בסנהדרין פ’ חלק דף צ”ט כי דבר ה’ בזה, זה האומר אין תורה מן השמים וכו’ ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה, חוץ מקל וחומר זה מגזרה שוה זו, זהו כי דבר ה’ בזה וכו’ רבי נתן אומר זה שאינו משגיח על המשנה וכו’. תנא דבי ר’ ישמעאל כי דבר ה’ בזה זה המבזה דיבור שנאמר למשה אנכי ולא יהיה לך ע”כ! וכל הני מילי דאמור רבנן איתנהו בפילוסוף מחבר הזוהר”. ע”כ.

.

***

“חושך אליהו מוחה בריש לקיש ומבזה את רבי עקיבא”

והנה נסיים במאמר זה את דברי החירוף הניאוץ והקנאה של חושך אליהו לבעלי תשובה, ואלו דבריו הנחותים: “אני תמיד אמרתי לכל התלמידים שלי, אתה רוצה לדעת איזה רב לשמוע, רב שהיה בישיבה, רב שלמד מחכמים, רב שיש לו רב, לך תלמד מאחד כזה. אבל כל זב ומצורע שם לך כובע שחור ופותח את הפה שלו ומדבר על מי שהוא רוצה, אתה משתומם איזה דור, מה בגלל שהוא שם לך כובע שחור אז עכשיו הוא נקרא רב? הוא לא למד בישיבה בחיים שלו, הוא לא שימש תלמידי חכמים בחיים שלו, אז בגלל שהוא חזר בתשובה, אז בגלל שהוא מספר לך סיפורים ומגלה לך פנים בתורה שלא כהלכה אתה מעיז לשמוע אותו? איפה היראת שמים של אנשים? תדבקו ברבנים שלמדו בישיבות, תדבקו ברבנים שלמדו מרבנים, שיש בית אב מאיפה הוא בא, ולא ממציא לך המצאות כל מיני ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה, וזה תראה כמה חמור אפילו חיי עולם הבא אין לו“. ע”כ דבריו המטונפים, ובכך סיימנו להביא את דבריו כולם בסרטון האמור.

וכעת נשיב לשיקוץ הטמא בקצרה: לפי דברי הנחות, תורת אמת לא נמדדת לפי מה שנאמר, אלא לפי “האומר“! כלומר, אין חשיבות לתורת אמת היוצאת והנלמדת מפי הלומד באשר הוא, אלא החשוב ביותר, הוא היכן האדם למד, מה דרגתו, ומה מעמדו. כלומר, חושך אליהו ביטל לחלוטין את מה שלימדו רבותינו הטהורים (משנה מסכת אבות פרק ה משנה ז): “שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חבירו, ואינו נבהל להשיב, שואל כענין ומשיב כהלכה, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת וחלופיהן בגולם”. ע”כ.

והנה חושך אליהו דיבר גבוהה גבוהה בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, שכן חז”ל הטהורים אסרו לדרוש במעשה מרכבה, ובא זה ודיבר דברים שפחדו לדבר התנאים הטהורים! וכך עשו מכשפי האופל הארורים, שדיברו בפני מי שגדול מהם בחכמה, וביזו את חכמת האמת היא חכמת התורה, והתורה שבעל פה, וקראו לתורתם המלאה בטומאה חכמת האמת, והזהירו, שמי שלא ילמד בתורתם מעכב הגאולה וכו’. ונמצא שהגיעו לכל אלו הדברים על ידי שלא שמעו לרבותינו הטהורים.

ואמרו לנו חז”ל במשנה שחכם אמיתי “מודה על האמת“! כלומר בכל אופן שהוא! ולא משנה אם הוא למד בישיבה, ולא משנה אם הוא חוזר בתשובה. קבל האמת ממי שאמרה! וכתב רבינו הטהור בפירוש המשנה (רמב”ם מסכת אבות פרק ה משנה ו): “אומר על שלא שמע לא שמעתי; ולא תהיה בו עיקשות, אלא כאשר ישמע האמת – יקבלה, ואף על פי שאפשר לו לדחות ולהתווכח ולהטעות – לא ייטב זה בעיניו, והוא אומרו: ומודה על האמת. ושלוש המעלות השכליות: שאם יטעהו מטעה במלאכת ההטעיה לא יהיה נדהם ונבהל וישאר מסופק באמת, אלא ירגיש במהרה במקום הטעות, ויבארה”. ע”כ. זה הוא חכם אמיתי!

והנה בדברי חושך אליהו נמצא זלזול עצום בבעלי תשובה ובמעלתם הגדולה, ובעצם בדבריו אלו חושך אליהו גילה את עורו ואת שנאתו לתורת ה’ והחפצים בה! ובאמת שאיני יודע לבטאות את צערי כנגד דברי ההבל שהוא מפזר בפיו, ובטוחני שהבורא יתברך יפרע ממי שדיבר כנגד בעלי תשובה החפצים באמת. רק שעליו לא לשכוח שהוא בעצמו “חוזר” בתשובה. אמנם הרשה לעצמו לומר, “שאין לקבל תורה ממי שלמד בישיבה“, ומדוע? מכיון שהוא החושך הארור הזה, כאשר חזר בתשובה הלך ללמוד “בישיבה“. ולכן במילים אלו בעצם רצה למשוך את כולם לכיוונו, ולומר להם, “תקבלו ממני”, “אני האביר”, “אני הכשר”. כלומר, חושך אליהו מכשיר את עצמו רק בגלל שהוא למד “בישיבה”! ולפי דבריו, גם אם יושב בישיבה אדם פוחז ארור וטמא אשר מוליך את עמינו הטהור אחר התוהו, אדם הרודף כבוד ושררה, בגלל שהוא למד “בישיבה” יש להקשיב לו ולקבל את דבריו! וראינו מה יצא מלימוד זה “בישיבה”, תורת מינות למד החושך הארור! ודבריו אלו הם הרס הדת וחורבנה לכל מבין!

ולא רק שזלזל בבעלי תשובה, אלא זלזל במילים אלו ברוב הדרשנים היום המוכרים לציבור, שכן רבים מהם מעולם לא למדו בישיבה בגיל צעיר, ורבים מהם כמו שאמר בעצמו, מנסים לקרב בני אדם רבים על ידי סיפורים ומעשיות. ולפי דבריו אדם שחזר בתשובה והשיג חכמת אמת, ולמד אמת בינו לבין עצמו, ושומעים ממנו ראיות לאמת הברורה, רק בגלל שלא למד בישיבות המינות, אסור לשומעו ואף לא לקבל את דבריו! כמה נזק הארור הזה גורם לתורת אמת!

הבה נקרא שוב את דבריו: “אבל כל זב ומצורע שם לך כובע שחור ופותח את הפה שלו ומדבר על מי שהוא רוצה”. כלומר, לפי שיטתו של הטמא הארור, אדם שחזר בתשובה ורוצה לשנות את בגדיו ולשים על עצמו לבוש המקנה לו אורח חיים דתי, אין תשובתו מתקבלת, אלא לפי שיטתו בגלל שהוא לא למד עדיין בישיבות המינות, הוא נשאר זב ומצורע! פשוט לא יאומן, האיש הטמא הזה מבזה את בעלי התשובה שמסרו חייהם על מנת לחזור בתשובה ולהסיר מעליהם את תאוותם הקשה!

וכה דברי רבינו הטהור אשר תורת אמת בפיהו (רמב”ם הלכות תשובה פרק ז): “ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה, אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו, אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו, כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם.

… כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה’ אלהי ישראל שנאמר עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם, צועק ואינו נענה שנאמר כי תרבו תפלה וגו’ ועושה מצות וטורפין אותן בפניו שנאמר מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, מי גם בכם ויסגר דלתים וגו’, והיום הוא מודבק בשכינה שנאמר ואתם הדבקים בה’ אלהיכם, צועק ונענה מיד שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה, ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה שנאמר כי כבר רצה האלהים את מעשיך, ולא עוד אלא שמתאוים להם שנאמר וערבה לה’ מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות.

בעלי תשובה דרכן להיות שפלים וענוים ביותר, אם חרפו אותן הכסילים במעשיהם הראשונים [כמו שיקוץ אליהו שמחרף בעלי תשובה] ואמרו להן אמש היית עושה כך וכך ואמש היית אומר כך וכך, אל ירגישו להן אלא שומעין ושמחים ויודעין שזו זכות להם, שכל זמן שהם בושים ממעשיהם שעברו ונכלמים מהן זכותם מרובה ומעלתם מתגדלת, וחטא גמור הוא לומר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים או להזכירן לפניו כדי לביישו, או להזכיר דברים וענינים הדומין להם כדי להזכירו מה עשה, הכל אסור ומוזהר עליו בכלל הוניית דברים שהזהירה תורה עליה שנאמר ולא תונו איש את עמיתו”. עכ”ל. שימו לב להבדל הגמור בין מי שדבוק לתורת אמת ולתורה שבעל פה, למי שדבוק לדברי מינות הנקראים אופל!

ונסיים בדבריו של החושך הארור: “תדבקו ברבנים שלמדו בישיבות, תדבקו ברבנים שלמדו מרבנים, שיש בית אב מאיפה הוא בא, ולא ממציא לך המצאות כל מיני ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה, וזה תראה כמה חמור אפילו חיי עולם הבא אין לו“. וכעת אשאל שאלה את הטמא, אמרת להדבק ברבנים שיש להם בית אב, ואמרת להדבק ברבנים שלא ממציאים לך המצאות. האם יש בית אב ומסורת לדברי המינות שנקראים “זוהר”? האם יש מסורת מסודרת איש מפי איש לדברי הקבלה הארורה שחירפה בבורא? האם יש מסורת מסודרת לצמד המילים והאלהים החדש שנקרא, “סטרא אחרא”? התשובה ברורה! בעצם בדבריך אלה עודדת את מלחמתנו בזוהר הטמא.

ולכן לסיכומו של הסרטון הנורא שבו תזכר לדראון עולם:

אתה זה שגילית פנים בתורה שלא כהלכה, אתה זה שהוצאת לעז על בעלי תשובה, אתה זה שעודדת דברי מינות ומינים, אתה זה שנידון בצואה רותחת וקשה של מינות ארורה. ותראה כמה זה חמור, שאת חיי העולם הבא אבדת! אבל הבורא יתברך בניגוד אליך, מוכן לקבל את ילדיו שחטאו ואף אם החטיאו אחרים, ולפי הבורא יתברך אם תחזור בתשובה, לא תהיה זב ומצורע עם כובע וחליפה!

ואל תשכח שבדברים אלו ביזת ביזוי גדול את רבי עקיבא וריש לקיש! שהרי הם לא למדו בישיבה בגיל צעיר! ואע”פ כן היו מקובלים דבריהם בעיני חכמים. ורבי אליעזר החכם הגדול, היה מקבל את דברי רבי עקיבא אף שהיה תלמידו ולומד בישיבתו! ויצא ממנו רשב”י הטהור! וגם כל מה שהוצרך ללמוד מרבו, משום שזה היה בזמן שלא היתה תורת שבעל פה כתובה והוצרכו ללמוד על פה. כל שכן שהיום אין צורך ללמוד בשום ישיבה כאשר נכתבה התורה שבעל פה. ורבים מן האחרונים מודים בזה גם.

תודה רבה לבורא יתברך שזיכני להראות את שיקוצו של החושך הארור אליהו ולהלחם בו כמצוות התורה, שכן ציווני הבורא יתברך להלחם בעבודה זרה ובמשמשיה. ע”כ מאמר זה ממני חן שאולוב ספרדי טהור!