.

***

“מי שלא יודע יסודות דת האמת – אינו חכם אלא בהמה”

הנה מי שמראה לאחרונה סימני התפוררות, רפיסה, וחוסר נוחות בעקבות דברינו והנצחת דרך האמת, הוא “חושך אליהו” שם רשעים ירקב. שכבר הארכנו בו בכמה מאמרים, והראנו בפשטות, כמה אפשר להיות, “חכם” – “ידען“, אבל בד בבד להיות כסיל וטיפש, תועה ומטעה יותר מן הבהמה. כמו שתוכלו למצוא כאן בהרחבה עליו. ורבות יש לדבר על זה האיש הרע והמר, כמה שטויות הוא מדבר, כמה דיבורי סרק והבל הוא מלמד לאחרים, ואם היה לי פנאי, הייתי יכול לכתוב עליו המון, ולהראות ביתר שאת וביתר עוז את הבלי פיו.

.

“חושך אליהו – מין גמור”:

אמנם הוא, במקום להודות על האמת, שכמובן עומד הוא בנסיון קשה, שיודע הוא את המשקל של הדברים ואת ההשלכות שיש ב-להודות על האמת. הנה במקום להודות על האמת, לא רק שלא מודה עליה, לא רק ששותק, אלא מעז להחציף, ולנסות בכל דרך להוציא עצמו ואת רבותיו השוטים, צודקים. כאילו התורה והמצוות נתונים לחושך הזה ולרבותיו! כאילו התורה שייכת לידענים ולבעלי זכרון, וכאילו התורה שייכת לאלו אשר כתבו ספרים ופלפלו בחכמת התורה!

למה מי אתם חושבים שאתם? וכי אתם יותר טובים מן התורה וחוקותיה? וכי טובים אתם מבעלי המסורת והמסורה הם חז”ל בעלי המשנה והתלמוד ושאר הנביאים. הרי כאשר אמרה תורה, לא תעבוד אלהים אחרים, וביארו רבותינו בעלי המשנה, התלמוד, ושאר החיבורים שנתחברו מזמן המשנה ועד התלמוד, לימדו ואמרו, שאין אלהים אחרים בוודאי חלילה. אז כיצד אתם מגינים על רבותיכם הנרצעים והארורים, שכינו את סמאל הפגאני בתור, “אלהים אחרים”, ואמרו ש-“אלהים אחרים” קיים ממש.

והרי שמדובר במחיקת כל התורה כולה, וכלל לא משנה מי אמרו! כלומר, חושך אליהו ורבותיו, הם יותר גרועים מבני אדם שהולכים עם נשים נשואות! שהרי הם עובדי עבודה זרה, מכיון שמאמינים שיש כח מסויים לעבודה זרה. ולא רק שהם עובדי עבודה זרה, אלא הם מינים גמורים אשר חושבים ריבוי באלוהות. ומכעיסים הם יותר מעובדי עבודה זרה. כמו שכתב רבינו במורה הנבוכים (חלק ראשון פרק לו): “… ואתה דע, שכל זמן שתהא בדעתך [=כל זמן שיעלו על ליבך מחשבות של] גשמות [כלפי הבורא יתברך, שתחשוב בדעתך שיש לו יד, רגל, רוח, מקום וכו’, ואפילו במובנים ורבדים רוחניים שתכנה אותם בשם, “משלים”], או [שתחשוב בדעתך כלפיו יתברך שיש לו] מאורע ממאורעות הגוף [=כל סוגי ההרגשים למיניהם, כולל ההנאות, השמחות, העצב, הכעס, וכל כיוצא בו, ואפילו יאמר האומר, שאין לו יתברך מאורע הדומה בדיוק למאורעות הגופים, אלא אצלו יתברך מדובר ברובדים דקים ורוחניים, כל זה מינות גמורה ואין לך חלק לעולם הבא, ובוודאי כי] הנך מקנא, ומכעיס, וקודח אש חמה, ושונא ואויב וצר, [והינך] חמור מעובד עבודה זרה בהרבה“. ע”כ.

.

הרבה מאלו שנחשבים לגדולי ישראל – תועים מן הבהמה:

וכבר כתב רבינו הטהור הרמב”ם על האנשים כמו חושך אליהו שמדמים עצמם ל-“גדולי ישראל”, שלאמיתו של דבר, אינם אלא סכלים, שלא מרגישים אפילו בסכלותם (אגרות הרמב”ם מאמר תחית המתים עמוד ב’): כמו שכתב רבינו: “… וכאשר נחלצנו לכך, ראינו שאין מן הצדק שנתכוין למה שרצינו לבאר ולקרב פרטי הדינים, ו[איך] אניח יסודותיו מוזנחים לא אבארם ולא אדריך לאמתתם. [=כי יסודות דת האמת, הם המעמידים גם את ההלכה והדין. כלומר, ללא יסודות דת האמת גם פסיקת ההלכה תהיה משובשת ולא רצויה. לצורך הדוגמה, ר’ קארו בשולחנו, כלל לא נגע ולא הביא שום יסוד מיסוד תורתינו הקדושה. כלומר ר’ קארו השמיט לגמרי את כל יסודות הדת משולחנו. והדבר מעלה שאלה, מדוע?].

ובפרט כאשר מצאנו אחד ה-מדמים [אותו בני אדם] שהוא חכם, ו[מדמים] שהוא מחכמי ישראל באמת, ושהוא יודע דרך הלכה וישא ויתן במלחמה של תורה מנעוריו לפי דמיונו [=כמו שחושבים גבי הבל אליהו, שהוא מגדולי ישראל, ומדמים בני אדם שמפאת פלפולו וזכרונו, מדובר בעוקר הרים ובאיזה גאון. ולאמיתו של דבר הוא אפילו לא מקטני ישראל, ולא עוקר הרים, אלא עוקר תורה מהובל, מסית ומדיח את עם ישראל אחר ההבל והתוהו.

וכיצד יהיה ניתן לדמות מישהו שהוא מגדולי ישראל], והוא מסופק האם ה’ גוף בעל עין ויד ורגל ומעים? כפי שנאמר במקראות, או [מסופק] שאינו גוף. [כלומר, המון מאותם אלו שחושבים שהם חכמי ישראל, כל זמן שאינם יודעים יסודות דת האמת מה היא, כל זמן שמכשירים את ספר האופל שדיבר במושגים זימתיים כלפי הבורא, הכשיר את המאגיה, את הבל הגוים, ואת עבודת האלילים. ואפילו יאמרו שהדברים שדיברו בזיווגים, הוא “משל”, כל זמן שלא יודעים להבחין שזה הספר הוא טמא ארור מפי הגבורה, ומעולם לא דברה התורה במשל כלפי הבורא אלא בשלושה חושים, והם, “ראיה”, “הרחה”, “שמיעה”. על מנת שלא לייחס לו יתברך אפילו במשל דבר של קירוב חושי.

ולכן, כל זמן שלא יודעים להבחין בכך, כיצד יהיה ניתן לקרוא להם חכמי ישראל? הרי כל תורתם הבל הבלים היא! כיצד יהיה ניתן לקרוא למישהו חכם אמיתי, כאשר הוא נטה אחר הקבלה הארורה שסותרת את יסודות דת האמת? כיצד ניתן לקרוא חכמי ישראל למי שקיבלו סיפורי שקר שהאר”י הלא קדוש ידע מחשבות הלב, בשעה שהתנ”ך צועק ואומר שרק הקב”ה יודע מחשבות הלב. כמו שביארנו בסדרת מאמרים כאן:

בוודאי כי אינם נקראים חכמי ישראל! שכן חכם ישראל אמיתי ותלמיד חכמים אמיתי, מעולם לא היה מייחס את ספר האופל לתנא כדוגמת רשב”י, אלא לאחד מן הנוכלים המסיתים, שבאו לצוות את עם ה’ לעבוד פרצופים ואלהים אחרים, והחדירו את הנצרות במסווה של יהדות בהתאם לתקופה של עם ישראל].

אבל אחדים ממי שמצאתי מאנשי ארץ מסויימת החליטו שהוא [יתברך] גוף, ו[אף] חשבו לכופר מי שאומר היפך זה, וקראוהו מין ואפיקורוס, ותפשו דרשות [תלמוד] ברכות כפשטיהם, וכדומה לזה שמעתי על מקצת מי שלא ראיתיו. [=בדיוק כמו בדורינו אנו, שאנו אומרים ונלחמים, על דעות מהובלות, שהבורא מזדווג, אפילו במשל, חלילה לייחס בעליונים משגל! חלילה לומר על הקב”ה שהוא “אבא” – “אמא”, “קצר אפים”, “נוקבא”, וכו’ וכו’. וחושבים אותנו בעבור כפירתינו בעבודה זרה, חושבים אותנו לכופרים בדת האמת! עד כדי כך שבדורו של הרמב”ם מי שהיה אומר שהבורא יתברך אין לו גוף, היה נחשב כופר! כך רבינו מעיד ומגיד].

וכאשר ידענו את אלה המפסידים מאוד [=כדוגמת חושך אליהו וכל טיפשי הקבלה הארורה למיניהם] ו[ראינו] שהם מסופקים, והם מדמים שהם חכמים ישראל [=רק מדמים שהם חכמי ישראל].

ו[לאמיתו של דבר] הם היותר סכלים בבני אדם, ויותר תועים מן הבהמות, וכבר נתמלאו מוחותיהם פלאות והזיות ודמיונות נפסדות כנערים וכנשים [=דוגמת חיים ויטאל ושאר טפשי הקבלה הארורה, דוגמת חושך אליהו שר”י וכל כיוצא בו, שהם יותר סכלים בבני אדם ויותר תועים מן הבהמות!! וכבר נתמלא חושך אליהו בדמיונות נפסדות כנערים וכנשים!.

ולכן מסביר רבינו] ראינו שכן ראוי שנבאר בחיבורינו ההלכתיים, [נוסיף ונבאר את] יסודות הדת על דרך ההודעה [כלומר, שנבאר מה הם יסודות הדת באופן כללי], לא על דרך הלמידות, כי הלמידות על אותם היסודות דרוש לה בקיאות במדעים רבים, שאין חכמי התורה יודעים מהם מאומה כמו שבארנו במורה. [=שהרי בקושי הינם יודעים מה הם יסודות הדת על דרך ההודעה, וכיצד ידעו על דרך הלמידות? כל שכן שאינם מסכימים ליסודות הדת באופן כללי, כאשר אוחזים בספר האופל הטמא המפי הגבורה]. ע”כ.

.

ומבואר מדברי רבינו, שככל ואדם אינו בקי ביסודות הדת, אפילו היה מפולפל חכם, כותב ספרים, כל זמן שמסופק ביסודות דת האמת, ואין הוא יודע להצביע מה שקר ומה הוא אמת, הנה הוא בוודאי תועה ומטעה יותר מן הבהמה. ולכן חושך אליהו, יותר גרוע מן הבהמה בוודאי. ועליו כבר אמר (ישעיהו פרק א פסוק ב – ד): “שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י יְיָ֖ דִּבֵּ֑ר בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי: יָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן: ה֣וֹי׀ גּ֣וֹי חֹטֵ֗א עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֹ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים עָזְב֣וּ אֶת־יְיָ֗ נִֽאֲצ֛וּ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל נָזֹ֥רוּ אָחֽוֹר”.

.

***

“חיים ויטאל סותר את עצמו? הוא עשה בכוונה… טפשים גמורים”

ואם ישאל השואל, מפני מה נתעוררתי שוב לכתוב על חושך אליהו שר”י? אענה ואומר. שלחו לי חלק מקרקס התיאטרון של חושך אליהו [=מובא כאן בסוף המאמר], שאומר שם חושך אליהו בשם ש”ש [שלום שרעבי]: “הרבה פעמים חיים ויטאל סותר את עצמו ואף כותב היפך האמת, ולכאורה זה קשה? אלא מה? חיים ויטאל עשה זאת בכוונה, כלומר, סתר את עצמו בכוונה, על מנת שמי שמשובש ישתבש [=מה???] ומי שלא משובש, יודע הוא שבכוונה הוא כתב היפך האמת. [ע”כ דברי ש”ש. מכאן ממשיך חושך אליהו ואומר]. אתם תבינו כמה צריך לזה קבלה, לקבל את זה מהרבנים שקבלו מהרבנים. היום כל זב ומצורע [=הכסיל הארור מתכוין ומכוין את הדברים עלי ועל אלו שהולכים בדרך האמת] פותח את הפה על חיים ויטאל. [=אין צורך לפתוח את הפה, דבריו ומעשיו מעידים על עצמו, כמו שניתן לראות כאן בבירור]. היום כל זב ומצורע פותח את הפה על “גדולי” ישראל [=טפשי ישראל. ומצוה למחות בהם כפי שציוה אותנו הבורא בתורתו], לא שנה לא שימש תלמידי חכמים, לא ראה את דמותם [=אין מסתכלים ברשעים], מלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת”. ע”כ תמצית דבריו של האורתודוקס הנגעל מטומאה חושך אליהו שר”י.

ולפני שאענה על דברי ההבל ואוכיח כיצד הם הפילו את עצמם בדברים אלו. אומר לחושך אליהו: אתה כבר בצואה רותחת, מכיון שאתה מאמין לשקרים של עצמך, ואין מכעיס את הבורא יותר מן השווא וההבל שאתה מצוי בו. ולצערי הרב, נראה כבר שאין לך דרך לחזור בתשובה, מרוב שהעמסת על עם ישראל דמיונות ושווא, ולא נתת לליבך להתבונן אף שניתנו לך ההזדמנויות, נראה שאתה כמו פרעה, שניטלה ממנו הבחירה לבחור בטוב. ולכן דע לך, כי אתה היחיד שנידון בצואה רותחת ממש בהווה, כי איזה טעם יש בחיים לחיות בשקר?

ואתן לך מדד למבחן עצמי, והמבחן הוא כזה, האם תוכל לאמר בקהל עם, שאם יוכח לך שאתה טועה תחזור בעצמך? לא אמרתי שתאמר להם שאתה טועה. אלא רק תאמר בפה מלא כמו שהיו בוודאי נוהגים חכמי ישראל. תאמר להם כך: “רבותי, אם טעיתי בדרכי, ודרשתי במעשה מרכבה ברבים, אם טעיתי בדרכי ולא הלכתי בדרך האמת, אני אחזור בי“. ע”כ.

האם תהיה מסוגל לאמר רק את זה ברבים? בטוחני שלא! שהרי אם תאמר דבר כזה ברבים, הקהל הטיפש שלך יאמר, “הוא לא בטוח בעצמו”. ולאמיתו של דבר קהל חכם ואיכותי, יאמר, “זה איש אמת”. קהל טיפש ועדר של בורים, כבר לא יראה אותך כגדול במאה אחוז, שכן אם אתה נותן מקום אפילו קטן שבקטנים לומר שיתכן וטעית, הרי הקהל הטיפש יחשוב שאתה לא כזה “גדול”. והם לא יבינו כי קרוצים מחומר אנו!

.

אמנם, אני, הכופר הגדול בעבודה זרה ומשבר גילוליה, אשר ילחם כל חיי בספר האופל הטמא ובפרצופים שייחס לבוראי, הנה אני כותב בפה מלא את הדברים ללא פחד: “אם מישהו יוכיח לי שספר הזוהר הטמא הוא אמת, כלומר, שיש עליו מסורת, ושהבורא ציוה אותי לעבוד ולהתפלל לקצר אפים, ושהוא יתברך ציוה אותי לירא מן סמאל הפגאני ולתת לו מתנות וזבחים, וכן ציוה אותי הבורא לזווג את יוסף עם אמו רחל בשמים, אם מישהו יוכיל לי שזו האמת, לא רק שאחזור בי ברבים, אלא אדאג על אותו משקל שיעשו זאת אחרים. במילים אחרות, אם מישהו יוכיח לי בראיות גמורות שטעיתי, ולא בתירוצי שווא והפחדות ואיומים כמו שאני מקבל עד היום, אני אעמוד ברבים ואומר, טעיתי”. ע”כ.

.

וכעת ננתח את דברי ש”ש [שלום שרעבי] שחושך אליהו חושב שעזרו לו לדרך האמת:

הנה הדיבור הזה שדיבר חושך אליהו בקרקס המינות שלו, מראה על כך שאכן חושך אליהו מבין שחיים ויטאל במעשיו ובדיבוריו, לא רק שסותר את עצמו, אלא סותר תורת אמת. ולכן חושך אליהו אינו מסוגל להעלות על לב, שחיים ויטאל המכשף, הוא באמת מכשף, דורש אל המתים, ריבה באלוהות, הסית את ישראל אחר התוהו ועוד רבות. ומכיון שכך, הם טוענים, ואגב בדיוק כמו בדורינו, שכאשר איזה מקובל עושה מעשים מגונים, התירוץ הוא: “זה לא כמו שאתה מבין”, “הוא מתקן”, “הוא בכוונה רוצה שיאמרו עליו שהוא סוטה”, “זה הכל בשביל לכפר על עם ישראל”. כך בדיוק מתרצים גבי ויטאל, שלא משנה מה, ואפילו תמצא בדבריו שגגה וסתירה גמורה, דע לך, כי הוא לא שגה, אלא הוא בכוונה כתב היפך האמת. מה?????

כלומר הם מעידים ומגידים שחיים ויטאל בנוסף לכל תועבותיו, גם היה שקרן. ולא רק שהיה שקרן, אלא ידע שבדבריו יש המון שיבושים! כן, כך חושך אליהו טוען בשם ש”ש, שמי שמשובש כבר מדבריו של ויטאל לרוב הסתירות שמצא בספרו, שהרי מי שמרגיש משובש בוודאי שהפעיל את השכל להבין דבר מתוך דבר, ולהקשות ממקום למקום ומצא המון סתירות.

ולכן ויטאל לדבריהם, גם הוא יודע שיש בדבריו המון שיבושים, כלומר שהוא מלמד שיבושים, ולכן ויטאל העביר לאנשי דורו לפי ש”ש, שכל מי שמשובש מדבריו, כלומר מעלה ספיקות, כלומר, שיפעיל את שכלו מתוך חשיבה ביקורתית. אומר ש”ש, שויטאל עשה זאת, על מנת לגרום לו להשתבש! במילים אחרות, חיים ויטאל המכשף, בנוסף להכל, הוא גם נקמן מאוד, ומי שמותח ביקורת עליו, הוא טומן וכותב דברים שהם היפך האמת, על מנת להענישו ולשבשו עוד יותר! והכל מפני שלא היה כנוע.

כלומר, ויטאל משתיל המון סתירות ושקרים בדבריו, וכותב היפך האמת, על מנת לגדל צי של כבשים הולכים על שתים, ולראות מי מקבל את תועבותיו. וכך בדיוק רבותי היקרים מגדלים ומקבלים דור של פגאנים, דור של דוחפי הזיות, קמיעות, ניחושים, מפתחות של חלה, סגולות, הוצאות עין הרע, משגלים אסורים שמותרים על פי “קבלה” ועולמות עליונים! דור של מגדלי כרס פוחזים ארורים, דור של עובדי אלילים.

ואין לכם עוד מושג כמה הדברים של חושך אליהו הללו מנציחים את דרך האמת, ומרימים אותה על נס. שכן הם כל פעם ופעם מפגינים בורות שעוד לא נראתה בעולם. שהרי בדבריהם הם טוענים שחיים ויטאל החטיא אחרים להשתבש!! וכיצד יהיה דבר מותר חלילה וחס? לכתוב היפך האמת במקום לכתוב האמת? ובמקום לומר, הרב שגה, הם אומרים שהוא לא שגה! כלומר, חיים ויטאל משתווה לבורא!

מה אומר ומה אדבר. ושימו לב ההבדל בין אלו הטפשיים, לדברי רבינו הטהור שלימדנו דרך אמת מה היא:

כתב (הרב קאפח בספר-המצוות עמוד ו) רבנו בתשובה: “ואני יודע כי מחלת הכל מחלה אחת כללית, והיא, שכל מי שמצא בדבריי, בכללים או בפרטים, דבר שהוא נגד דברי אחד הגאונים או המפרשים – עולה על לבו שאני טעיתי. אם כי יודע אני כי לא רחוק הדבר שאני אטעה וייעלם ממני עיון או לשון מפורש, ואין זה דבר נורא, ואני שמח מאד על הביקורת, והעושה זאת יש לו שכר ואני מודה לו, כי ייתכן שהוא צודק במה שהעיר ואועיל גם אני בכך, או שהוא טעה ויועיל לו ולזולתו”. ע”כ. והנה, שימו לב כמה ענווה וצדק היה לרבינו הטהור. שכתב, “כי יתכן שהוא צודק”! כלומר רבינו אחר כל עיונו הטוב, מגיד ואומר, “יתכן שהוא צודק”! כמה מידות נעלות היו לרבינו הטהור, להבדיל מן המכשפים הללו כמו חושך אליהו והדומים לו.

ודברים דומים כותב רבנו בחתימת חיבורו “פירוש המשנה”, וכֹה דבריו: “כבר השלמנו חיבור זה כפי שייעדנו, והנני מבקשוֹ יתעלה ומתחנן לפניו שיצילני משגיאות. ומי שימצא בו מקום פקפוק או שנראה לו בפירוש הלכה מן ההלכות באור טוב ממה שביארתי יעיר על כך וידינני לזכות, כי מה שהטלתי על עצמי בזה אינו מעט ולא ביצועו קל אצל בעל צדק וחוש הבחנה טוב. ובפרט בהיות לבי טרוד לעתים קרובות בפגעי הזמן, ומה שגזר ה’ עלינו מן הגלות והנדוד בעולם מקצה השמים ועד קצה השמים, ואולי כבר קיבלנו שכר דבר זה גלות מכפרת עוון. יודע הוא יתעלה כי יש הלכות מהם, שכתבתי פירושן במסעותיי בדרכים, ומהם עניינים רשמתים בהיותי על גבי האניות בים הגדול, ודי במצב זה, נוסף על היותי מעיין במדעים אחרים. ולא תיארתי את המצב הזה אלא כדי להסביר התנצלותי במה שעלול להיראות [=כשגיאה] למבקר שידקדק בו, ואין ראוי להאשימו על ביקורתו, אלא יש לו שכר מאת ה’ על כך, ואהוב הוא עלי כי היא מלאכת ה‘. ומה שתיארתי ממצבי במשך זמן חיבור פירוש זה הוא שגרם שנשתהיתי בו זמן רב”. ע”כ. והדברים ברורים ומובנים, מי אוחז בתורת אמת ומי נמצא בתורת שקר.

.

ודעו לכם קוראים נעימים, שיותר ממה שאנו תמהים על הכסילים, הם יותר תמהים עלינו ועל החכמה שהבורא נתן לנו להבין את האמת. והם מתים מבושה, קנאה, ואכולים בתוך ליבם על התבונה שהבורא זיכה אותנו. ואם היו יכולים היו עושים הכל על מנת להמיתנו במיתות משונות, מכיון שכל זמן שאנו חיים וכותבים, מתגלה סכלותם וטפשותם.

.

ע”כ כתבתי מאמר זה, ממני חן שאולוב ספרדי טהור.