.
***

“מטרת קטני הדור – לגדל את רבותיהם על ידי סיפורי מעשיות!”

והנה במאמר שכתבתי, “יסוד הבחירה – כפירת המקובלים והזיותיהם – שכלו הישר של הרמב”ם – מדוע קושיית הראב”ד כלל לא מתחילה?“, והוכחתי, כיצד שגו הרב-אב”ד שהיה נחשב “למקובל” שזלזל והוציא דיבה רעה על רבינו הטהור הרמב”ם, וכן כל ממשיכי דרכו שטעו ולעו אחרי זוהמת הקבלה האלילית והשקרית. ושם הבאתי את שגגתו, ניאוצו, חירופו, וחציפותו של חיים ויטאל שהיה ראש לזוהמת תורת הפרו-נצרות החדשה והמזוהמת מכל טומאת מצרים הרעה, מה שנקרא בפי כל, “קבלה“, ולפי אמיתו של דבר, צריך לקרוא לזה מהיום, “קללה“, לא “קבלה“, כי קבלה לעולם ידבר על דבר אשר מקבלים איש מפי איש עד המקבל הראשון!!! כמו שכבר הוכחתי בשלושה מאמרים בשם הרשב”ש, עיין כאן: “הרשב”ש – כזבי הקבלה החדשה והבליהם | “ספירות” – שיבוש וכפירה באל יתברך – החירוף כלפי חז”ל | חלק א’“.

ולפני שנביא את הדברים האמורים, הנה יש לציין לומר ולהדגיש, שהמון מרשעי מאות השנים של הדורות האחרונים, שנחשבו אף ל-“גדולי [פוחזי] דור”, והיו ונמנו רובם בשם, “גדולי [קטנים מאוד של] ישראל”, אחת ממטרותיהם העיקריות שבהם הם התהדרו והידרו את עצמם, ואת ממשיכי דרכם, היה לרומם את רבותיהם הארורים והמנאצים כלפי שמים, אשר לא פסחו על תועבות ונאצות אבותיהם, ואף הוסיפו עליהם, ועשו רשעה ורשע יותר מקודמיהם!

ועל מנת להכשיר את מעשיהם המתועבים, ואת הליכתם אחר התוהו וההבל והאכילה מן התורה, סיפרו עליהם סיפורים ואגדות שמעולם לא היו ולא קרו, ואף אמרו שהסיפורים והמעשיות שסופרו עליהם, אם יספר אותם איש מבני אדם, יהיה זה הדבר יותר גדול מדברי תורה, כי אמרו שסיפורי מעשיות יקרבו את הגאולה יותר מדברי תורה!! וכל זה למה אמרו? מכיון שרוב סיפורי המעשיות השקריים הומצאו על ידם! וכאשר אדם ירצה להביא את ה-“גאולה”, אם כן יהיה מוכרח לחזר ולבוא באחד מסיפורי הטומאה שלהם! ולכן אחד ממטרותיהם הנעלות, היה לרומם את קטני הדור הקודמים להם! ומכיון שלא היה ברבותיהם לכלוך אמיתי של תורת אמת, שכן אחד כמו רבינו הטהור הרמב”ם אינו זקוק שיספרו עליו סיפורי מעשיות על מנת שנבין מתוך כתביו הטהורים של רבינו, שמזמן משה רבינו לא קם אחד כמו רבינו הטהור הרמב”ם!

אמנם המינים הרשעים, וצאציהם האומללים, כל כך היו פחותים בשכלם, במעלתם, בדרכם, שהיו צריכים נואשות לסיפורי מעשיות מומצאים על מנת שהקהל הפתי התמים יאהב אותם ואף יהדר אותם!

.

***

“מכשפי ספר הזוהר הפרו-נוצרי דאגו להפוך את רשב”י לאלוהים!!”

והנה אחד החירופים הגדולים ביותר שנאמרו בספר האופל הפגאני הפרו-נוצרי, הוא שמכשפי האופל דאגו לעשות את דמותו של רשב”י אלהים ממש. ולא “כאלהים”! אלא עשאוהו “אלהים ממש”. נאמר בתורה (שמות פרק כג פסוק יז פרשת משפטים): “שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן יְהֹוָה“. וכן אמר (שמות פרק לד פסוק כג פרשת כי תשא): “שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל“. ופעם שלישית נאמר (דברים פרק טז פסוק טז פרשת ראה): “שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהֹוָה רֵיקָם”.

וכתב רבינו הטהור (ספר המצוות לרמב”ם מצות עשה נג): “והמצוה הנ”ג, היא שצונו להראות ברגלים [=בבית המקדש], והוא אמרו ית’ (תשא לד) “שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון י”י אלהי ישראל”. וענין מצוה זו, [הוא] שיעלה האדם למקדש עם כל בן זכר שיהיה לו שיוכל ללכת ברגליו, ויקריב קרבן עולה בעלותו [לשם] וכו'”. ע”כ.

אמנם, הנה הטמא הפגאני כותב כך (זוהר – שמות פרשת בא לח.): “… ומי יכול לתקן המדרגות אל החומות [=העליונים]? זהו ר’ שמעון בן יוחאי, שהוא פותח השערים של סודות החכמה, והוא מתקן את מדרגות העליונות. וכתוב [בתורה], “יראה כל זכורך את פני האדון ה'”. [ושואל השיקוץ] מי הוא פני האדון ה’? [=וכי זה לא מובן? פשוט וידוע שמדובר על הבורא! והטמא שואל כאילו יש קושי על זה! וכותב המכשף שר”י], זהו רשב”י [=לא הבורא יתעלה שמו!! אלא רשב”י! הוא ה’ יתברך בכבודו ובעצמו], שמי שהוא זכר מן הזכרונות … צריך להראות לפניו“. ע”כ.

והנה כל הקורא את מה שכתוב כאן צריך לקרוע את החולצה ממש אם היה בנו קנאת ה’ כמו שצריך!! ויותר מזה, כל אחד מבין כי מדובר בספר שכולו זבל פגאני, עבודה זרה, מינות, ופרו-נצרות. הטמא שר”י מעליל, שרבי שמעון בר יוחאי התנא החשוב, בחיי חיותו הודיע ואמר לכל עם ישראל על ידי “ספרו”, ומשמע שאמר כן גם לחכמים שהיו בזמנו, שכל מי שרוצה לקיים את מה שכתוב בתורה, “שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'”, צריך לבוא אליו, ולראות את פני רשב”י, ולא אמר שיראה גם את ה’ יתברך וגם את רשב”י! אלא הודיע ואמר, שרשב”י הוא הבורא, והבורא הוא רשב”י! כלומר, הבורא יתברך ויתעלה שמו הוא גשמי!! ולא רק שהבורא הוא גשמי, אלא הבורא בעצמו זהו רשב”י, ורשב”י הוא הבורא, כלומר, רשב”י ברא את העולם, לרשב”י משתחווים, ולרשב”י באים להביא קרבנות!

בקיצור, כמו בתורת הנצרות הארורה, שייחסו ואמרו שהבורא יתעבר בנשמתו של יש”ו! שהרי תורת הנצרות: “אבא ובן, ורוח הקודש”. וזה מחייב שני הקדמות: אבא ואמא וזיווג, וכן גשמות הבורא. ואכן זה בדיוק מה שהטמא הזוהרי בא ללמד.

ונראה שמכאן קצת חיזוק לסיבה שבעבורה נבחר רשב”י על ידי מכשפי האופל להיות “אלהים 2”, וזאת מכיון שבית המקדש נחרב בשנת 70 לספירה. רבי שמעון בר יוחאי נולד לאחר כמה שנים. העובדה שרשב”י נולד בזמן חורבן הבית, שירתה את מכשפי האופל לעשות את רשב”י לאליל, שמתאר תאריכי גאולה וכיוצא בזה. שכן לא שייך להביא חכם, תנא, שהיה בזמן בית המקדש. ולכן כאשר מכשפי האופל אומרים, “שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני אדון יהוה”, והם אומרים מי זה ה’? זה רשב”י! משמע שהיה זה בתקופה שאין בית מקדש, ולכן אין שום בעיה לעשות את רשב”י אליל, שמשבח את עצמו, ואף טוענים בשמו שהספר שלו יביא את הגאולה. תוסיפו לזה את הסיפור במערה שמובא בתלמוד, והכל מסתדר לכת המשומדים יופי!

ומדוע מכשפי האופל הארורים דאגו לעשות זאת? אלא כמו שכתבנו בהתחלה, שגדולי האסלה הארורים והצאצאים שלהם המשומדים, הפכו את רשב”י המדומיין של מכפשי הזוהר לאלוה ממש! וכל זה על מנת שלא ניתן יהיה להרהר\לערער או לחלוק על דברי הזוהר הלא קדוש! שהרי אם רשב”י הוא אלהים, ואלהים הוא רשב”י, כיצד ניתן לחלוק עליו כשהוא אומר דבר מה? וזה הנרטיב והנוסחא של הארורים הללו, להפוך את רבותיהם לדרגת אלהים, על מנת להטעות לב הפתאים!

והנה שלחו לי סרטון של אחד מהדרשנים ה-“חשובים והבכירים” של הדור, ובו נאמר כך: “אי אי אי אי, עכשיו אתם תשמעו הפתעה שיהיה לכם קשה לעכל [=אפילו לו קשה להקל]!, אבל אני לא אשם [=מדוע הוא מצטדק?], אני לא אמרתי [=נכון, מכשפי האופל אמרו], אני רק אומר בשם אומרו, וככה מביאים גאולה לעולם. [=יסורים לא גאולה! מדובר בעבודה זרה מן החמורות שהיו בעולם]! יש זוהר [=אופל] שזה נקרא סתם זוהר, וסתם זוהר זה רבי שמעון, כמו סתם משנה זה רבי מאיר, איפה שכתוב רבי אבא זה רבי אבא, איפה שכתוב רבי אלעזר זה רבי אלעזר, אבל אם לא כתוב מי אמר, זה רבי שמעון, וסתם זוהר מסביר פסוק, שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון יהוה, שואל הזוהר הקדוש [=הטמא], מאן פני האדון יהוה? דא רבי שמעון בר יוחאי! שמעתם? [=שואל ועוד רגע מתעלף מן הנאמר], רבי שמעון אומר על עצמו, שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך, פירושו כל הזכרים בישראל יעלו לרגל לירושלים, אל מי? אל פני האדון יהוה, דא רבי שמעון בר יוחאי, זה רבי שמעון בר יוחאי.

שמעתם דבר כזה? אם מישהו היה אומר כזה דבר היום בימינו, היו אומרים זה ישוע [=הנוצרי! בדיוק, ספר הזוהר הוא פרו-נוצרי!!], רבי שמעון אומר, נחרב בית המקדש, אין להקב”ה איפה לראות ולהראות, אין לך איפה לראות את ה’! מה תעשה? תבוא אלי, תבוא אלי, דא רבי שמעון, איך אפשר? [=כלומר, הדרשן ומכשפי האופל מעלילים שרשב”י ציוה אף לעבוד אותו!!], הוא הוריד אפילו את האת, את לרבות תלמידי חכמים, הוא הוריד אפילו את האת, לא כתוב בפסוק את, כתוב אל פני האדון יהוה, מי זה? דא רבי שמעון בר יוחאי, לא לרבות, אתה יכול ללכת גם לבית המקדש, ואתה יכול גם לבוא אלי, לא! [=תבוא רק אלי! תעבוד רק את רבי שמעון]“. ע”כ דבריו. לא יאומן כי יסופר! עבודה זרה ומינות חמורה נכנסו בתוך היהדות, ואף מחשיבים את הזוהר הטמא לקדוש ומרומם!!

.

***

“חיים ויטאל – הבורא לא יודע מה יהיה – אבל האר”י הלא קדוש יודע!”

והנה חיים ויטאל ממשיך דרכו של הראב”ד, גם הוא נגע ממש בידיעת עצמותו של ה’ יתברך, כאילו מישהו מבני אדם יכול לדעת את עצמותו, ונכשל כשל גדול מאוד! וכתב בספרו “ארבע מאות שקל כסף” (עמוד עט והלאה) בזה”ל: “יש לשאול דבר אחד קשה והוא, כי ראינו בספרי “הקבלה”, ובספר הזוהר, ובספר המדע, ובספר הקנה, כי בשעה שהאל מתעסק בבריאה אינו יודע [מה יהיה לעתיד. כלומר הבורא שברא את העולם אינו יודע עתידות, אבל ארי יודע הכל כל הזמן ולא נעלם ממנו כלום], וכשיהיה באצילות, הוא יודע [מה יהיה בעתיד], אם כן הרי נתבאר שבעולם האצילות היא הידיעה והכריחה [כלומר היכן שיש ידיעה אצל הבורא מה יהיה בעתיד, לשיטתו הדבר מוכרח שיהיה כך, ולכן אין בחירה, ורק היכן שאין ידיעה מה ה’ יודע בעתיד, שם אין בחירה].

אם כן קשה לדברי רז”ל על פסוק, “ויאמר ה’ אל משה אמור אל הכהנים מלך ראשון שיעמוד לישראל ידקר בחרב, אמר לו, ולי אתה אומר, אמור אל כהנים, שהרי הרג נוב עיר הכהנים, ונמצא שהכריחה דעתו [של הבורא] על שאול באיזה אופן שיהיה, אם בבריאה אם באצילות, ואם כן נמצא שהכריחה [כלומר הכריח הבורא דעתו על בני אדם] על כל פנים.

והתשובה: “… כי אמת שיש באצילות ידיעה, אבל יש כח באדם לבחור זולתה, כמו שאמר הכתוב, ראה נתתי לפניך היום את החיים וכו’ … מכאן מובן שהכריחה ממעשה שאול ומן הכתוב, מוכיח שהוא בחירה, שנאמר, “ובחרת”, וגם לרז”ל שאמרו אין רע יודע מלמעלה, כי למעלה באצילות הכל פשוט, ואין אותה ידיעה יורדת למטה להכריח על האדם, כי אין שכר ועונש ואין בחירה ורצון למעלה. [כלומר, לפי דברי ויטאל, ה’ יתברך צמצם את עצמו ואת ידיעתו, ואין הוא יודע, וכעת מסתיר מעצמו את הידיעה העתידה כלפי בריותיו למטה, אלא הידיעה נמצאת רק בעולם מדומיין שנקרא “אצילות”] … וגם, אם נאמר [כלומר תתעקש לומר] שיש ידיעה מוכרחת [כלומר, אם תאמר שהבורא יתברך יודע מה יהיה בעתיד, כלומר מה האדם יבחר להיות צדיק או רשע, מסביר ויטאל] אין צורך לא לתורה ולא למצות, כי כבר הוכרח האדם במעשיו. [כלומר, ויטאל בדברים אלו ממשיך בערך את דרכו של בעל ההשגות הנזכר למעלה, ומכריח במילים פשוטות שהבורא יתברך לא יודע את עתיד מעשיהם של בני אדם, מכיון שאם נאמר שהוא יודע מעשי בני אדם העתידים, בהכרח כי מוכרחים הם במעשיהם] … ועם זה יובן מאמר א’ בזוהר [אופל טמא] (פרשה ויקרא נפש כי תחטא ושמעה קול אלה וכו’) … כי שם אומר כי הנפש קודם שתרד למעלה משביע אותה הקב”ה, “תהי צדיק ואל תהי רשע”, אם נאמר שידע [=כלומר ויטאל אומר, אם נאמר שהבורא יודע מה יהיה], נמצא משביעו לשקר, ואין ה’ יתברך רוצה שישבעו בשמו לשקר, אלא אלו המאמרים וגם הרבה כתובים מוכחים שבשעת הבריאה [של האדם] אין לו [לבורא] ידיעה [במעשי בני אדם שיעשו]!”. ע”כ מדברי החירוף כלפי הבורא יתברך.

והנה מה שכתב ויטאל על הענין שכביכול ה’ משביע את האדם וכו’. דבר זה מבואר בתלמוד (בבלי נדה ל:) ” … וכיון שבא לאויר העולם – בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ. ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו, שנאמר כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון, כי לי תכרע כל ברך – זה יום המיתה, שנאמר לפניו יכרעו כל יורדי עפר, תשבע כל לשון – זה יום הלידה, שנאמר נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו ולא נשבע למרמה, ומה היא השבועה שמשביעין אותו – תהי צדיק ואל תהי רשע, ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה – היה בעיניך כרשע. והוי יודע שהקב”ה טהור ומשרתיו טהורים, ונשמה שנתן בך טהורה היא, אם אתה משמרה בטהרה – מוטב, ואם לאו – הריני נוטלה ממך”. ע”כ.

והנה חז”ל בסך הכל דרשו מאמר מוסרי בלבד. כי פשט הפסוק שאמר, “תשבע כל לשון“, הסביר הרד”ק וכתב, “תשבע כל לשון – כמו שאמר ובשמו תשבע, ר”ל שלא יזכירו שם אלהים אחרים ולא יכרעו לפניו אלא לפני האל יכרעו ויתפללו ובשמו ישבעו באמת”. ע”כ. אלא שחז”ל דרשו על כך דרשה מוסרית ותו לא. ואפשר לומר, שאין הקב”ה משביע את האדם על פי חז”ל, אלא מלאכי ה’ יתברך הם אלו שמשביעים אותו, ולכן אמר, “משביעין אותו”! בכל אופן, ניכר כי חיים ויטאל היה נמנה מאותם שדורשים את מדרשי חז”ל כפשוטן, וכבר הסברנו הרחבנו וביארנו בשם רבינו הטהור, שאלו שלקחו את מדרשי חז”ל והבינו אותם כמות שהם, הרסו והחריבו את דת ה’. והתוצאה ברורה.

ודי למבין להבין כיצד שגו המקובלים בנושא הבחירה, וכל זה קרה להם משום שהתעסקו במה שלא להם. והיחיד שכיון שוב לאמת הברורה, למרות הפוחזים שהתנגדו לדעותיו הישרות, הוא הרמב”ם הטהור שידע לא לפרוץ פרץ ולא לעלות למקום אשר לא לו!

.

***

“האר”י יותר גדולים מהבורא יתברך – מה שהאר”י יודע הבורא לא יודע”

אמנם הפלא ופלא! מה שהבורא יתברך לא יודע, חיים ויטאל מעיד וכמובן משקר, שרבו האר”י הלא קדוש יודע! וכה דבריו (בתחילת ספר עץ חיים בשער ההקדמות) “והנה היום אביע חידות ונפלאות תמים דעים, כי בכל דור ודור הפליא חסדו אתנו, אל ה’ ויאר לנו ע”י השרידים אשר ה’ קורא בכל דור ודור, כנזכר וגם בדורינו זה אלוהי הראשונים והאחרונים, לא השבית גואל מישראל ויקנא לארצו ויחמול על עמו, וישלח לנו עיר וקדיש מן שמיא נחית, הרב הגדול האלהי החסיד, מורי ורבי, כבוד מורנו הרב רבי יצחק לוריא אשכנזי זכרו לחיי העולם הבא, מלא תורה כרמון, במקרא, במשנה, בתלמוד, בפלפול, במדרשים והגדות. במעשה בראשית, במעשה מרכבה, בקי בשיחת אילנות, בשיחת עופות, בשיחת מלאכים, מכיר בחכמת הפרצוף הנזכר, כרשב”י [הכוונה לספר הזוהר שמיוחס בטעות לרשב”י], בפרשה ואתה תחזה, יודע בכל מעשי בני אדם שעשו, ושעתידים לעשות. יודע במחשבות בני אדם טרם יוציאום מן הכח אל הפועל.

יודע עתידות, וכל הדברים ההווים בכל הארץ, ולמה שנגזר תמיד בשמים, יודע בחכמת הגלגול מי חדש, ומי ישן, ואיפת האיש ההוא באיזה מקום תלויה באדם העליון, ובאדם הראשון התחתון. יודע בשלהבת הנר, ולהבת אש דברים נפלאים. מסתכל וצופה בעיניו נשמות הצדיקים הראשונים והאחרונים, ומתעסק עמהם בחכמת האמת. מכיר בריח האדם כל מעשיו, על דרך ההוא ינוקא בפרשת בלק. וכל החכמות הנזכרים, היו אצלו כמונחים בחיקו בכל עת שירצה, בלתי יצטרך להתבודד ולחקור עליהם, ועיני ראו ולא זר דברים מבהילים לא נראו ולא נשמעו בכל הארץ, מימי רשב”י עליו השלום ועד הנה”. ע”כ.

ושימו לב לנאמר על האר”י, “יודע בכל מעשה בני אדם שעשו, ושעתידים לעשות, יודע במחשבות בני אדם [כעת, ו]טרם יוציאום מן הכח אל הפועל [בעתיד] … יודע עתידות“. ע”כ. ומלבד שכבר הוכחנו בסדרת מאמרים שכל מה שנאמר כאן הוא שקר וכזב, כמו שניתן לראות בסדרת מאמרים זו: “אשר תדע את לבבו“. ואתה קורא נעים, שים לב לחירוף הנורא של שוחרי המאגיה, וראש הקבלה האלילית והמזוהמת, הוא חיים ויטאל, שטענתו לגבי הבורא לעיל כפי שראינו, הוא שהבורא יתברך נמצא במצב שהוא אינו יודע עתיד! שכן אם ידע עתיד, כיצד יש בחירה לבני אדם תמה ויטאל! אולם כאשר ויטאל מדבר ומשקר על רבו הלא קדוש, הנה הוא מספר עליו שיודע כל מה שבני אדם אף יחשבו לעתיד!!! ואף אינו מגביל סיפור שקרי זה!! והמובן מדבריו שרבו הלא קדוש, יודע עתידות ללא גבול והגבלה, ואפילו מחשבות ידע!! אמנם הבורא לא!! וזה חירוף וניאוץ מבין החמורים שהיו מבריאת העולם! ואין גבול לטמטום ולעלגות שלהם, ועליהם אני אומר, “לשקר אין רגלים”!!

וברוך ה’ יתעלה שמו הנותן כח!, שוב הוכחנו את בורותם ורשעותם של מכשפי האופל, ואת הסממן הרע שבו הם פועלים עושים ונשענים, והוא, “הפיכת רבם לאלוה“, ולכן המון נפלו בפח שלהם, ופחדו להרהר על הפוחזים הללו, וכל זה בעבור הסיפורים השקריים הללו שסופרו עליהם!!

ע”כ מאמר זה ממני חן שאולוב ספרדי טהור.