.

***

“הזיות הזוהר הפרו-נוצרי – מדוע אומרים שמע ישראל? צריך לומר בלחש כי…”

הנה, לאחר שביארנו בשתי המאמרים החשובים הנזכרים לעיל, את החשיבות המרובה ואת הנחיצות הברורה, לומר, “ברוך שם, כבוד מלכותו, לעולם ועד” לאחר פסוק ראשון של שמע ישראל וכו’, בלחש דווקא! ואף ביום הכיפורים אין משנים מדבר זה, כפי שכתבנו. וחובה לומר לעולם ענין זה בלחש, לאחר פסוק ראשון של קריאת שמע! שלא יראה וישמע שהוא חלילה מוסיף על פסוקי התורה.

הנה כעת נלמד ונראה כיצד מפרש ספר הזוהר הפרו-נוצרי ענין זה, וממנו יתבאר לך תיעובו הנורא של מכשף האופל הטמא. והנה חייב אני לציין, שעד כה, כלומר עד נקודה זו שבה אני כותב וסוקר את המאמרים נגד מכשפי האופל, אני יכול לומר כמעט בוודאות, שמלבד שספר זה כולו מינות פגאנית ואלילית, עוד תדעו נאמנה, כי ספר זה הוא טינופת ארורה מן החמורות, ואם לא החמורה ביותר שחרפה בבוראינו מבריאת העולם עד עתה. ומעולם לא תיארתי לעצמי, שעם ישראל יפול לשפל המדרגה הנורא הזה, לדבר (בין ביודעין בין שלא ביודעין), על בוראינו בצורה נתעבת, מבזה, רעה, קלוקלת, אלילית, ללא בושה וללא פחד!! ימחה שמם של מכשפי האופל מן העולם!

וכותב המכשף (פירוש הסולם לזוהר – שמות פרשת תרומה מאמר שמע ישראל ובשכמל”ו אות קלב): “סוד [=הבל הבלים לא סוד!] המלות של [=פסוק ראשון] “שמע ישראל“. [הוא כך, מה שאומרים בפסוק ראשון], הויה ראשונה, זה היא הרשימו [=רושם, כלומר הארה מאגית ומסטית המפעימה והמפעילה חלק מחלקיו של הבורא!! כמו שכותב הטמא ואומר], של אות י’ שבשם הקדוש [=י-ה-ו-ה], הרומזת לאבא. [=כלומר, לפי שיטת המכשף הטמא, הבורא נקרא דווקא בשם יהוה, הבנוי ומיוסד מארבע אותיות, וכל זה בגלל שהוא מחולק במהותו לפרצופים ומפלצות, והאות י’ הראשונה משמו, שהודיע לנו ה’ יתברך שהוא כך נקרא, הוא בכדי לרמוז לחלק האבא של הבורא, כלומר לפי מכשפי האופל, הבורא שלנו מחולק לגורמים במהותו! ולא רק זו בלבד, אלא כל המטרה של קריאת שמע והזכרת שמו, הוא בכדי להפעים ולהפעיל את נקודת האור הנמצאת בחלק של האבא מתוך החלקים האחרים!

וזו מינות רצוצה וחירוף כלפי הבורא יתברך לכל דבר ודבר! וכבר כתב רבינו במורה (חלק א’ פרק לו’): “ואתה דע, שכל זמן שתהא בדעתך גשמות [=מחשבת גשמות כלפי הבורא יתברך, כלומר, שתחשוב שיש לבורא יתברך, יד, או רגל, חלילה], או [שתחשוב בדעתך, שיש לבורא יתברך] מאורע [=הרגש, פעולה] ממאורעות הגוף, [כל מאורע ולו הקטן ביותר שיחשוב האדם שיש לבורא יתברך, כגון: תשמיש, פריה, צרכים, עצב, נחת רוח, בכי, שמחה, דיבור, שינה, הרגשה, השפעה, התפעלות, תזוזה, אור דק, רוחניות מתפעלת ומשתנה וכו’. דע כי במחשבה זו בלבד], הנך מקנא ומכעיס, וקודח אש חמה, ושונא ואויב וצר, [והינך] יותר חמור מעובד עבודה זרה בהרבה.

ואם יעלה בדעתך שיש ללמד זכות על מאמיני הגשמות בשל היותו חונך כך, או מחמת סכלותו וקוצר השגתו, כך ראוי לך להיות בדעה [זו] ב[מי ש]עובד עבודה זרה, מפני שאינו עובד [עבודה זרה] אלא [רק] מחמת סכלות או חנוך, מנהג אבותיהם בידיהם”. עכ”ל

ממשיך הטמא הזוהרי ואומר, ומה שאנו אומרים בקריאת שמע, שם שנקרא], “אלהינו“, זה הוא סוד [=הבל הבלים!] הרשימו של אות ה’ עליונה שבשם הקדוש [=י-ה-ו-ה], הרומזת לאמא. [=כלומר, לפי הטמא הנחות והארור הזה, הבורא יתעלה שמו, בעצמותו שלו, מחולק לזוג, איש ואשה, אשר נקראים, “אבא” ו-“אמא”, כלומר לפי דברי השיקוץ הזה, הבורא שלנו יתעלה שמו, יש בו ישות זכרית, וגם יש בו ישות נקבית! ואם יש בו ישות נקבית וישות נקבית, בוודאי כי יש בו גם איברים לכל צד מן הישות, ואם כן בהכרח הינו גם משמש ועושה צרכים!!

וכיצד הגיעו מכשפי האופל ל-הבל הנורא הזה? הנה הסכלים מחשיכי התורה שסטו מן דרך הישר, פירשו ענין אחד בעיוות גדול ונורא וחרפו כלפי שמים. שהרי נאמר (בראשית פרק א פסוק כז פרשת בראשית): “וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם“. וחשבו בני אדם הנוטים מדרך האמת, שהבורא יתברך חלילה וחס הינו, “זכר ונקבה“, כלומר, לא שיש שם גוף, ולא כח בגוף, כך הם טוענים, אלא שמדובר בדברים רוחניים ואורות דקים שאנו לא מבינים, כלומר, מודים ואומרים שיש ענין של זכרות ונקבות אצל האל, אבל לא כמו שאנו מתארים ומבינים! אלא דווקא באורות דקים מאוד. והם הסכלים הטפשים הבערים מכל בני אדם! שהרי גם אם יאמרו מילים משורבטות שנקראות “אורות דקים”, בעת שייחסו אליו ענין זכרות ונקבות, ודימוהו למנהג השפלים בארץ, הרי שחירפו כלפיו יתברך, וכי מה זה משנה אם באורות הינו מתפעל ומשמש, או בגוף ממש משמש? כל ייחוס כלפיו יתברך של זיווג, תשמיש, הוצאת זרע, קבלת זרע, התפעלות ושינוי מצב, התפעמות ממעשי השפלים בארץ, הרי שכל זה חירוף וגידוף כלפי שמים, ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות!

ובלי נדר, אייחד להבל זה שאמרו החשוכים, מאמר בפני עצמו, על מנת להוכיח את בורותם, סכלותם, ערמתם, רשעותם הרעה והגדולה, אשר גרמה לחושך גמור בליבות ישראל!

ממשיך הטמא הזוהרי ואומר] “הויה” שניה [=הנזכרת בפסוק “שמע ישראל”, היא הרומזת לאות ו’ שבשמו – י-ה-ו-ה], זה הוא המשכות המוחין מאבא ואמא [=המשכות מוחין, כלומר הטמא אומר, שלאחר שהפעלת והפעמת את אבא ואמא להזדווג ולהתייחד על ידי שאמרת בכוונה, “יהוה אלהינו”, כעת אומר השיקוץ הזוהרי, שפע שופע למטה לכיון האליל הקבלי האחר! כלומר, הטמא טוען שעל ידי פעולותינו אנחנו גורמים לחלקים מחלקיו של הבורא להיות משפיעים ושופעים לחלקים הנחותים או הנצרכים שבחלקיו!], הנמשכות למטה [=כלומר, יש מיקומים וצדדים בשמים שהחלקים של הבורא מפוזרים בו!] בסוד הרשימו של אות ו’ של השם הקדוש [=י-ה-ו-ה], הרומז לזעיר אנפין! [=כלומר, לפי הטמא הנחות, כל המטרה בקריאת שמע, לפי המכשף הטמא, הוא, שכאשר אתה אומר, “יהוה” הראשון, ומילת “אלהינו”, מה אתה עושה בכך? אתה מוריד שפע מתוך אבא ואמא, והשפע הזה נמשך ומפעים ומפעיל את מי? את האליל הקבלי הטמא, “קצר אפים”. ולכן אתה מסיים ואומר שוב פעם, “יהוה” פעם שנית, על מנת לחתום ולהביא את השפע מאבא ואמא לכיוונו של בנם הטמא קצר אפים!

כלומר לא מספיק שהבורא הוא מחולק, לא מספיק שהוא אבא וגם אמא, אלא האבא והאמא עצמם גורמים לבן שלהם להיות מוכן ושלם למעשה המתועב! כלומר אבא ואמא של בנם הקצר אפים, מחממים אותו לעשות מעשים עם הבת שלהם האלילה הקבלית, “נוקבא”, כלומר יש כאן אף מעשה כפייתי מאוד, שכביכול האדם גורם לבורא לעשות עם עצמותו שלו!!! וכל זה כמובן לפי מכשפי האופל, כמו שטוען ואומר] כי אלו ב’ אותיות י”ה [שכנגדם אתה אומר בקריאת שמע, “יהוה אלהינו”, ששניהם רומזים לאבא ואמא, הם] נמשכות להיות במקום הזה [=כלומר, הטינופת הזוהרית מסביר, שאבא ואמא נמשכות ומשתוקקות לעזור לבן שלהם הטמא קצר אפים, והבורא של מכשף האופל כל כך נחות, עד שאבא ואמא זקוקים לאדם הנחות כאן למטה, על מנת לאחד אותם יחדיו, ובכך לגרום להם לחמם את בנם הטמא קצר האפים! דהיינו בחלק האות] ו’ [מתוך שם י-ה-ו-ה] שהוא [רומז ל]-“זעיר אנפין”, והוא אחד! שכל אלו השלושה, שהם אבא ואמא וזעיר אנפין, הם אחד, [כלומר] ביחוד אחד. [=ממש יסוד ותורת נצרות שלימה לעינינו. תורת השילוש של הנוצרים נעשית כאן לעינינו ולנגדנו בתוך ספר “יהדות” שמחזיקים ממנו עוד לקדוש ומרומם! והשוני בין מכשף הזוהר הטמא שהוא בהרבה יותר גרוע מן הנוצרים, הוא שהטינופת הזוהרית מוסיף, פרצופים, ספירות, ולא הספיק לו רק דבר זה, אלא מוסיף גם אשה נוספת לכל הסרט הרע הזה, ומי זו האשה החשובה? היא המלכות!! המלכה של האליל קצר אפים!

בכל אופן, מבואר מדברי הטמא, שכאשר אתה האדם הנחות אומר, “שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד”, אתה גורם בפעולה זו, הרמוניה לישות האלהית, אבא ואמא, שהם בעצמם מתאווים להמשיך שפע לבנם הטמא זעיר אנפין, על מנת שיוכל לקיים את יעודו ולספק את אשתו! ואתה, האדם הנחות, בעצם גורם לו יתברך ולאשתו למשוך השפע לבנו הטמא האלילי קצר אפים, ואז נעשה כאן שילוש טמא, ונעשו שלושתם אחד! וכעת לאחר כל הסרט המתועב הזה, ממשיך הטמא ואומר] כיון שכל אלו נעשו אחד ביחוד אחד [כלומר, שכעת אבא אמא והבן האלילי קצר אפים כולם בהרמוניה אחת, לאחר שהאדם השפל “כיון היטב” בקריאת שמע!] ונשאר הכל בסוד אות ו’, שכל המוחין נשארו בז”א שה”ס ו’, והוא שלם מראש המבוע [=כלומר, לפני כן לא היה הבורא שלם!!], שהוא אבא, ומהיכל הפנימי, שהוא אמא, ויורש לאבא ואמא. [=ירושות בחלקים של הבורא!], אז מכניסים אליו המלכה, דהיינו המלכות! [=והנה כעת הגיע עת הזיווג החשוב, נכנסת המלכה! כלומר, יש ישות נוספת נקבית בשמים שנקראת מלכה! ומדוע היא מגיעה רק עכשיו? כי האדם הנחות קרא שמע ישראל בכוונה של המכשף הזוהרי!

וכעת אשאל את כל מכשפי האופל של דורינו, הרי אתם טוענים כי “רשב”י” חלילה פתח מבועין! ותורתו היא חדשה. אם כן, מה עשה הבורא וכיצד היה נהנה ומתחבר עד אז עם ישותו? כלומר עד שרשב”י נכנס למערה, לפי שיטת המכשף הזוהרי, היה הבורא מחכה, והבת המלכות לא היתה באה, כי לא היה מי שיכוין את הכוונה הזו שבדברי המכשף! ומסביר הטמא ואומר], כי עתה [אומר הטמא, זעיר אנפין האליל הקבלי] הוא שלם בכל טוב העליון [=כלומר, לפני כן היה חסר!!!], ויכול להזין אותה ולתת לה מזון וכלכלה כראוי. [כלומר, לפי הטינופת הזוהרית הארורה מפי הגבורה, אבא ואמא, חיממו אותו, כלומר חיממו את בנם וגירו אותו, והכינו אותו לתשמיש הראוי, ולאחר שהיה מוכן לתשמיש כמו שצריך, כעת הוא יכול לשכב בצורה מעולה עם המלכות, כמו שהטמא אומר בלשונו הארמית המזוייפת: “וְיָרִית לְאַבָּא וְאִימָּא, כְּדֵין עַיְילִין לְמַטְרוֹנִיתָא בַּהֲדֵיהּ, דְּהָא הַשְׁתָּא אִיהוּ שְׁלִים בְּכָל טִיבוּ עִלָּאָה, וְיָכִיל לְאַתְזְנָא לָהּ, וּלְמֵיהַב לָהּ מְזוֹנָא וְסִפּוּקָא כִּדְקָא יֵאוּת“.

כלומר המכשף מעליל, שאבא ואמא הביאו את הבן שלהם קצר אפים למצב הטוב ביותר לתשמיש, כלומר הביאו אותו למצב שבו הוא יכול לספק את האלילה הקבלית “מלכות” ותצא היא מאושרת ושמחה! כלומר, מבואר יוצא לפי הטינוף, ש-ללא מעשה בני האדם כאן למטה, לא יכול היה הבורא לתת למלכות הנקבית תשמיש ראוי היטב, ולספק אותה כמו שצריך!! לא יאומן שאלו הדברים אשר כתובים בספר שנחשב קשור לעולם היהדות! ועוד שנכתב לקדוש ומרומם! ולאמיתו של דבר זה ספר פח אשפה שמקומו בפח האשפה של ההיסטוריה העולמית, ולשם הוא גם יגיע!

ממשיך הטמא ואומר], וכל אלו אברים שלו, שהן הספירות, כולם אחד! [=הנה מכאן ראיה מפורשת שזה הענין אינו רק משל, כי כעת כל ישות ה’ עם כל האיברים שלו נעשו כולם אחד] ואז מכניסים אותה בלחש. [=שימו לב היטב, הטמא אומר שפעולות הנעשות כאן ממש בפועל, הם בכדי שאותו הדבר יפעם ויפעל למעלה, כלומר, אין כאן משל! אלא הכל מעשים ממש! כלומר, על ידי שאנו אומרים, “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”, לאחר פסוק ראשון של קריאת שמע, כעת המלכות יכולה לבוא ולהזדווג עם כל האיברים של הבורא, ויוכל כעת האליל הקבלי זעיר אנפין לשכב עם אשתו, שהיא גם בתו של חלק מחלקיו של הבורא, ועל ידי כך יספק אותה במעשה השכיבה! וכמו שאומר הטמא וממשיך] למה בלחש? כדי שלא יתערב זר! [=כלומר, מדוע אומרים “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד” בלחש? בכדי שלא ישמע חלילה הישות הפגאנית הנקראת בפי הטמא, “הצד האחר”, מה שנקרא, “סטרא אחרא” בלשון הטמא! ולכן צריך לומר ענין זה בלחש, כי המלכות מגיעה לשכב עם האליל הקבלי “זעיר אנפין הטמא”, ואז חושש הבורא ומפחד, שלא יתערב סמאל] בשמחה ההיא. [=כלומר, יש שמחה אצלו יתברך במעשה של זיווג ותשמיש! והרי לפי שיטת הפרו נוצרי הזה, הבורא מתעדן ונהנה ממעשה משגל בשמים!], כמו שאמר (משלי פרק יד פסוק י): “לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר“.

כלומר [לפי דברי המכשף, לימד אותנו שלמה המלך, שהמלכות צריכה להכנס בלחש לתוך חדרו של האליל הקבלי זעיר אנפין הטמא, ומדוע?], כדי שלא ימשך הסטרא אחרא [=הצד האחר] לינק מהארת הזיווג. [כלומר, לפי דברי המכשף הזוהרי הטמא, יש זיווג אמיתי וקיים בשמים! ונעשית כאן פעולה בארץ, כלומר נעשית פעולה פיזית ומציאותית של אמירת, “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד” בלחש! על מנת למנוע מהצד האחר, מצד הקליפות, שלא יבואו ויינקו להם מהזיווג החשוב של המלכות עם בעלה קצר אפים הטמא! כלומר, לפי הטינופת הזוהרית, בנוסף לזה שהבורא מחולק, בנוסף לזה שהבורא מתפעל, בנוסף לזה שהבורא מזדווג, עוד מעליל הטמא ואומר, שהבורא גם פחדן!! כלומר הוא מפחד מהסטרא אחרא! אין גבול לתיעוב, לטמטום של המטונף הזה!

והטמא עיוות לגמרי את כוונת שלמה המלך, שבכלל בא להסביר ולומר, “לב יודע – לבו של האדם הוא יודע ומרגיש במרירות נפשו בעמל התורה, ואין זולתו מרגיש בצערו של זה שעמל והתאמץ על דברי תורה על מנת להאיר לשאר הבריות. לכך בשמחתו, כלומר בעת קבול השכר, לא יתערב זר לחלוק בו, כי לבדו יקבל שכרו מן השמים“. (ע”פ המצודת דוד). ומה הקשר בכלל לדברים שכתב השיקוץ והעליל עלילות דברים על שלמה המלך? סכלות לשמה.

ממשיך הטמא ואומר] ואם תאמר [ותקשה] הרי רק למעלה בזעיר אנפין, דהיינו בשמע ישראל, כתוב “אחד“, ולמטה, במלכות, דהיינו [באמירת] ב-“ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד“, לא כתוב “אחד“. [ואם כן לא מצאנו זכר שהמלכות נעשית אחד עם האליל הקבלי קצר אפים? ולכן קשה מאוד על החידוש של המכשף עצמו!], ומשיב [הטמא ואומר, האיחוד נרמז במילת] “ועד“, שהוא אחד בחילוף האותיות. כי אות אלף מתחלפת באות ו, וח’ מתחלפת בע’, ונעשה ועד אותיות אחד. [=מה????!! לא מובן כיצד הטמא אומר שמילת “אחד” מתחלפת במילת “ועד“! שהרי אפילו גימטריא אין ביניהם שווה. ולא רק זו, אפילו תאמר שהטמא משתמש בצופן “א”ת ב”ש” שמחליפים כל אות של התחלה עם אות סופית. גם כאן אותיות המוחלפות של אחד יהיו לפי צופן א”ת ב”ש, “תסק”. ואם תאמר שמשתמש הטמא בצופן “אי”ק בכ”ר”, גם בזה לא מתחלף! ואם תאמר שמשתמש הטמא בצופן א”ט ב”ח, גם בזה לא יוצא. וגם בצופן האחרון שיש והוא צופן א”ב ג”ד, גם בזה לא מתחלף. אז ודאי כי הטמא משרבט שטויות, וסומך על בורותם של קוראיו הפתאים!

ממשיך הטמא ואומר, שהרי תוכל לטעון מדוע הוא מחליף את האותיות ששייכות לחלק המלכות והוא מילת, “ועד”, ולא מחליף את האותיות ששייכות לחלק הזכר שהוא, “אחד”. טוען המכשף] אותיות הזכר אינן מתחלפות, אותיות הנקבה מתחלפות, שזהו שבח הזכר על הנקבה. [=מה שבח בזה?! ומי החליט שהמשפט, “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד” שייך לנקבה? ועוד, הרי אשה נקבה פטורה מכל מצוות עשה שהזמן גורם אותם! וידוע כי מצות קריאת שמע נכללת בכלל מצוות עשה שהזמן גורם אותם! שימו לב להמצאתו של הטינופת ומינותו הידועה. מסביר הטמא ואומר, מדוע הדבר כך, כלומר מדוע נתקן שרק בחילוף וברמז “עמוק” נגרום לזיווג כזה בחלקיו של הבורא, מסביר הטמא], וכדי שלא תשלוט עין הרע, שהוא הסטרא אחרא אנו מחליפים האותיות, שאין אנו אומרים “אחד” בגלוי, אלא “ועד”. [כלומר, הטמא אומר, שכאשר יעקב אבינו אמר, “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”, דקדק לומר בכוונה “ועד”, ולא רק שאמר בלחש, כדי שהקליפות לא יפריעו לאליל הקבלי להזדווג, אלא בכוונה לא סיים יעקב אבינו ואמר, “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם אחד“, אלא אמר, “ועד“, והכל עשה יעקב אבינו בחכמה ובתבונה, כדי שהסטרא אחרא לא יחשוד בבורא שכעת הוא רוצה להזדווג עם אשתו! ונמצא לפי הטמא הטינופת הזוהרית, שבנוסף לכל, יש אורבים על אשתו של הבורא, כלומר יש לה המון מחזרים!.

ומסביר הטמא], ולעתיד לבא, שהעין הרע יהיה נעבר מהעולם ולא תשלוט, אז תהיה נקראת המלכות אחד בגלוי. [=כלומר, לא די שביאר ענין עין הרע בצורה מאגית, אלא אף ביאר הטמא, שיש עין הרע גם בשמים!! וזה חירוף נורא ואיום כלפי הבורא, שהרי אפילו את עולמו אינו מסוגל לנהל בצורה טובה! ומסביר הטמא], כי עתה שהסטרא אחרא דבוק עמה, בסוד [=הבל הבלים] ורגליה יורדות מות, אינה אחד, אלא שאנו מיחדים אותה בלחש בסוד החילוף של אותיות אחרות, ואומרים ועד, במקום אחד. [בכדי להביא אותם להיות יחד! כלומר, לפי הטינופת הזוהרית, אשתו של הבורא הנוקבא האלילית שמזדווגת עמו, היא גם דבוקה ובוגדת עם האליל הקבלי המכונה “צד אחר“! כלומר אשתו של הבורא נאלצת לבגוד בו מדי פעם, ופוחדת שהצד האחר לא יאנוס אותה! וזה בוודאי החירוף הגדול ביותר שנאמר כלפי הבורא שלנו בכל ההיסטוריה מבריאת העולם!

וממשיך הטמא ואומר, וזו] הכלה, שהיא המלכות, כל זמן שרוצים להכניסה אל המלך [=כלומר אל הבורא] לשמחת הזווג, צריך להיות בלחש ובסוד, כדי שלא ימצא בצעדי רגליה רמז של צד הרע, ולא יתדבק עמה, ולא ימצא בבנים, דהיינו בישראל למטה, רמז פסול כלל. [כלומר הטמא מעליל, שאם למעלה הזיווג לא יהיה כשורה, אז גם כאן, כח השפעה זו ישפיע על ישראל, ויגרום להם לעשות דברים לא טובים! כלומר הכל ענין מעשי ממש ולא משל! ובמילים אחרות, אם הנוקבא לא תהנה כמו שצריך ולא תסתפק במעשה השכיבה, יבואו אסונות על עם ישראל! ומעליל הטמא ואומר] וכך אמר יעקב לבניו, אולי חס ושלום קרה פסול במטתי, אז אמרו בניו, כמו שאין בלבך אלא אחד,כך גם אצלנו אין אלא אחד. [כלומר], אין לנו דבקות בסטרא אחרא כלל. כי הוא נפרד ממטתך, ואנו ביחוד למלך העליון, שהוא זעיר אנפין, ואין לנו דבקות כלל בסטרא אחרא, כי לפרוד מן הצד האחר היה הרצון והמחשבה שלנו. [כלומר לפי שיטת המכשף הטמא, יעקב אבינו בדק אותם היטב, האם הם גורמים לבורא יתברך להיות בקשר טוב עם עצמותו, ושהזיווג יהיה מעולה וטוב! ולא רק זו, אלא בניו הטהורים הודיעו לו, שהם מפחדים מן הסטרא אחרא והם לא בקשר עמו כלל! ובושה זו מה עושה! וממשיך הטמא ואומר] כיון שידע יעקב, שהסטרא אחרא לא נתדבק שם כלל [=אצל הבורא, וידע על ידי תשובת בניו ש]אז נכנסה האשה, שהיא מלכות, אל בעלה [=הבורא, שהוא] קצר אפים! … פתח יעקב ואמר, “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”. כי היא בסוד אחד, עם העלמות שלה, בלא עירוב כלל, ובלא שותפות של הסטרא אחרא“. ע”כ. ואין גבול לחירוף של מכשפי האופל! אין גבול לעילגות המצחינה היוצאת מהטמאים הללו.

כעת אשאל את הטמאים הללו שאלה, מה יענו לפי שיטתם לפי דעת התלמוד שאומר, שהיכן שמצויים מינים, חייבים לומר, “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד” בקול! הרי לפי שיטתם חז”ל הרסו את הזיווג של הבורא! ימחה שמם של המקובלים המשומדים הללו מן העולם!

ואין צורך עוד להרחיב את היריעה, וכבר מוכח לכל סכלותם, בורותם, עגלותם, ומינותם של מכשפי האופל הטמאים!

ע”כ כתבתי מאמר זה ממני חן שאולוב ספרדי טהור.