שאלה:האם מותר לגזוז ציפורניים בחול המועד?

תשובה: בתלמוד (בבלי מועד קטן יז: יח.) נחלקו שם בענין נטילת ציפורניים בחולו של מועד. ובד בבד נחלקו שם גם בענין מי שיושב “שבעה” על אחד משבעה קרובים שחייב לשבת עליהם. מה שנקרא, “אבל”. האם מותר הוא בנטילת ציפורניו. והנה צריך לדעת מפני מה בכלל היה טעם לאיסור? אלא מכיון שגזרו חז”ל שאסור לאדם להסתפר בחולו של מועד אם לא יסתפר לפני כן, מן הטעם שלא יכנס מנוול לרגל. חשבו להחמיר באותו ענין, מפני הזוהמה והלכלוך שנמצא תחת ציפורניו. שאם נתיר לו ליטול ציפורניו בחולו של מועד, יזלזל בדבר קודם הרגל, ויכנס עם ציפורניים מטונפות לרגל, ונמצא חוסר כבוד וחוסר דרך ארץ נהג זה האדם ברגל.

אולם למסקנא, התירו בין באבל בין בחולו של מועד להוריד את ציפורניו. שאינו דומה זה הענין לתספורת, שאמנם מי שמגדל שערות ראשו הדבר אינו יפה, אולם אינו מאוס. אבל זה המגדל ציפורניו, הדבר מאוס אצל בני אדם ולא נראה טוב בעיני הבריות. והקפיד הקב”ה בכבוד הבריות הרבה מאוד. ולכן מותר להוריד ציפורניו בחולו של מועד.

וכן פסק הרמב”ם (הלכות אבל פרק ה הלכה ב): “ומנין שהאבל אסור בתספורת, שהרי הזהיר בני אהרן ראשיכם אל תפרעו, מכלל שכל המתאבל אסור לספר שערו אלא מגדל פרע, וכשם שאסור לגלח שער ראשו כך אסור לגלח שער זקנו וכל שער שיש בו, אחד המגלח ואחד המתגלח, היה מגלח ושמע שמת אביו משלים תגלחת שערו אחד המגלח ואחד המתגלח, וכן אסור לגלח שפה וליטול צפרניו בכלי אבל בשיניו או שנוטל צפורן בצפורן מותר”.

והרי לך שמותר ליטול ציפורניים במועד, בתנאי שלא יעשה זאת בכלי. ודע כי מה שמובא שם בהמשך התלמוד בענין, “שאסור לזרוק ציפורניים על הארץ, שמא תפיל אשה את עוברה”. אינו מטעם סגולי או מאגי חלילה. שזו אינה דרכם של עם ישראל קדושים. אלא מדוע החמירו בכך כל כך? חששו הם, שכאשר תראה האשה מיאוס כזה כדוגמת הציפורן שמלוכלכת, הצטמקו מעיה, ותפיל עוברה. ואף שמקרה זה רחוק מאוד מן המציאות, בכל זאת חששו חז”ל לעובר התינוק. ולכן לא נאמר, “דורכת עליו”. אלא “עוברת עליהן”. ועובר עליהן הכוונה לראיה בעין. ופשוט.

חן שאולוב ס”ט.