שאלה: לפעמים קורה שבשולחן שבת אני הולך לישון לאחר שאכלתי לפני שעשיתי ברכת המזון, ונרדם על הספה לאיזה חצי שעה או שעה, האם כשאני קם ואני רוצה לשתות לפני שעשיתי ברכת המזון אני צריך לברך או שעדיין אני נחשב בתוך הסעודה?

תשובה: מי שישן באמצע סעודתו שינה על מטה, או על ספה, וקם משנתו, חייב לברך שוב על כל מה שאוכל ושותה מכיון שהשינה שישן נחשבת הפסק, ואפילו אם היו חברים בשולחן הם לא יכולים להיות שומרים שלו בשינת קבע. אמנם אם ישן על אצילי ידיו מה שנקרא שמו “שינת עראי”, לא חוזר לברך על כלום עד אחר ברכת המזון, שכל שהשינה לא שינת קבע לא נחשב הדבר להפסק.

בכל אופן צריך לדעת, שמי שישן שנת קבע לאחר צאת הכוכבים, חובה עליו לברך ג’ ברכות התורה, שכמו שאסור להנות מדברים גשמיים קודם שיברך עליהם. כך אסור להנות מדברים רוחניים כמו התורה, לכן חובה לברך ברכות התורה לפני ברכת המזון שעושה. כי שנת קבע הוי הפסק לגבי לימוד התורה. ומה שכתבתי שדווקא זה הישן אחר צאת הכוכבים צריך לברך ברכות התורה שוב. כל זה הוא לפי מה שפסק הש”ע בסימן מז. אולם הנראה מדעת הרמב”ם שכל זמן שישן שינת קבע אפילו ביום, צריך לברך הוא ברכות התורה.

והנה לשונו (רמב”ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ז הלכה י – יא): “המשכים לקרוא בתורה קודם שיקרא קריאת שמע בין קרא בתורה שבכתב בין קרא בתורה שבעל פה נוטל ידיו תחלה ומברך שלש ברכות ואח”כ קורא ואלו הן: אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה, והערב נא יי’ אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך כל בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה יי’ המלמד תורה לעמו ישראל, ברוך אתה יי’ אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה יי’ נותן התורה. בכל יום חייב אדם לברך שלש ברכות אלו ואחר כך קורא מעט מדברי תורה, ונהגו העם לקרוא ברכת כהנים, ויש מקומות שקורין צו את בני ישראל ויש מקומות שקורין שתיהן וקורין פרקים או הלכות מן המשנה ומן הברייתות”. ומן הלכה זו למדנו, שכל שינת קבע הרי הפסק גמור ללימוד התורה, וכדין ברכות הנהנין דין ברכות התורה. וכן למדים אנו, שכמו שהאכילה צריכה להיות סמוכה לברכה, כך דברי תורה צריכים להיות סמוכים לברכה. וכן הבין בפשטות הכסף משנה שכתב, “ומ”ש ואח”כ קורא מעט מד”ת” – הוא כדי שלא להפסיק בין הברכה ובין הדבר שמברך עליו”. עכ”ל.

חן שאולוב ס”ט.