“פתי ולצים לצון” – הויכוח עם הפתי – הכמרים הגנוסטים - מכשפי הפדיונות - הבורא צריך ממך עזרה? | חלק ג'

מאמרים - השקפה | אליאל פיניש - חן שאולוב

הנה הפתי הנזכר, לא די שלא הבין את המסר, אלא כתב תשובה על דברים אלו, בחושבו שהאמת עמו. ולא רק שתשובתו לא נכונה, אלא היא חיזוק גדול, ועוד שלב לחזק האמת, אל הדרך שבה אנו הולכים ודורכים. אלא שעלינו להקדים לפני הקוראים דבר חשוב מאוד שצריך לזכור אותו תמיד: משה רבינו נלחם נגד קורח ו-250 "גדולי" דור. פנחס שקינא לבוראו נלחם מול נשיא שבט מישראל בזמן שכולם פחדו ממנו. גדעון נלחם מול 1000 איש מעירו בזמן שהיה לבדו, וקמו הם להורגו. זכריה הנביא נרצח ביד שוטים עובדי עבודה זרה, שעבדו בשר ודם וחשבוהו לאלוה [כמו בדורינו אנו], הוא "יואש", שעשו אותו עם ישראל לעבודה זרה, וחשבוהו אלהים מספר 2. וכאשר הוכיחם זכריה הנביא על כך, לא רק שלא קיבלו את דבריו, אלא רגמוהו באבנים ורצחו נביא מישראל. ואל תתפלאו אם יום אחד נגיע במלחמה זו גם לכך. איננו טפשים ובערים כמותם, יודעים אנו את ההשלכות של הדברים שאנו מגלים כאן, יודעים את ההשלכות שיש בחזרה אל המקורות, יודעים את ההשלכות שיש בעקירת המינות מן השורש.
כניסה למאמר
“פתי ולצים לצון” – הויכוח עם הפתי – הרב שלי ממתיק דינים ודיין למעלה! | חלק ב’

מאמרים - השקפה | אליאל פיניש - חן שאולוב

במאמר הקודם סיימנו בתשובתו של הפתי המסכן ש-מצד אחד באמת שאני מרחם עליו. אבל מצד שני הפתיות הזו, ביסודה להחריב את הבאים אחריו והנוהרים אחרי רבותיהם השקרנים, הבונים בנינים לעצמם ומטפחים את ביתם, וכל זה על ידי שקר וכזב לציבור ההולך אחריהם. וכבר אמר החכם באדם במשלי (פרק א פסוק כב - כז): "עַד־מָתַ֣י׀ פְּתָיִם֘ תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת: תָּשׁ֗וּבוּ לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י הִנֵּ֤ה אַבִּ֣יעָה לָכֶ֣ם רוּחִ֑י אוֹדִ֖יעָה דְבָרַ֣י אֶתְכֶֽם: יַ֣עַן קָ֭רָאתִי וַתְּמָאֵ֑נוּ נָטִ֥יתִי יָ֝דִ֗י וְאֵ֣ין מַקְשִֽׁיב: וַתִּפְרְע֥וּ כָל־עֲצָתִ֑י וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לֹ֣א אֲבִיתֶֽם: גַּם־אֲ֭נִי בְּאֵידְכֶ֣ם אֶשְׂחָ֑ק אֶ֝לְעַ֗ג בְּבֹ֣א פַחְדְּכֶֽם: בְּבֹ֤א כשאוה כְשׁוֹאָ֨ה׀ פַּחְדְּכֶ֗ם וְֽ֭אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה בְּבֹ֥א עֲ֝לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה: יְהֹוָ֔ה כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכָל־הָעָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כָל־הָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ". והנה ללא התלמידים המסכנים שלהם, כיצד יקבלו תקציב לישיבות? והלא אפילו עלוניהם הנדפסים מדי שבוע, שרובם נזרק לגניזה או זרוק כמו נירות על הרצפה, לא נכתבים על ידם ממש, אלא על ידי תלמידיהם המסכנים, שמדירים שינה מעיניהם. ויודע אני על כמה כאלה שהתלמידים שלהם כותבים להם חיבורים ועלונים, והם אפילו לא מייחסים להם הדבר. רשעות לשמה.
כניסה למאמר
"פתי ולצים לצון" - הויכוח עם הפתי - וילכו אחר ההבל ויהבלו | חלק א'

מאמרים - השקפה | אליאל פיניש - חן שאולוב

קראתי, עמוק [מה עמוק? דברים פשוטים שילד קטן מבין. עמוק רק למי שנפל בהזיות קשות של מינות]. אבל לא מסתדר לי כי לפני כמה שבועות הרב * * * שהוא בעל רוח הקודש ללא עוררין עובדתית בשטח [חחח.... באיזה שטח?] ובטוח דיין בבית דין עליון [ה' יתברך צריך עוזרים למעלה?] לאחר שידוע לי סיפור אישי [עיין שלגיה ושבעת הגמדים - "סיפור אישי"] שהמתיק [זה רב או אלהים?] מעל חבר באמצע שיעור תאונה קשה (בכוונה הקדמתי שבחי הרב). [אותו רב שמוליכם שולל] הוא אמר מפורש שמי שמזכיר בפה את שמו המלא של הס"מ [סמי המפחיד... שמחכה למים אחרונים לאחר הסעודה. וכן סמי המדומיין שמחכה לשערות של התפילין היוצאות מן התיתורא. וחברה שלו "לילית" המדומיינת שמחכה למים אחרונים לאחר שאדם משמש עם אשתו] עובר על איסור (מחילה ששכחתי את הנוסח המדויק) אבל הכוונה שלא להזכיר אלוה אחר [ה' ירחם לשונו של הפתי הפילו להודות שהם מחשיבים את סמי המדומיין לאלוה אחר, כאילו יש לו חשיבות בר מינן]
כניסה למאמר