וכפי שניתן לראות, בקעקוע אמיתי הנשאר לאורך זמן רב, וגם ניכר רישומו לאורך עשרות שנים ואף יותר, שכבת העור נשרטת, כלומר האקדח פותח את העור ומחדיר את הדיו עד כמעט שכבת הדרמיס התחתונה, והכל על מנת שהקעקוע יעמוד לאורך עשרות שנים ואף יותר. יש לציין שללא חומר בתרכובת כימית עמידה למשך כל חיי הצבע, גם אם הצבע יוחדר לתוך שכבת עומק הדרמיס, אין זה נחשב “קעקוע” אמיתי.

.

“איפור קבוע”:

יש מחלוקת בין המומחים לאיפור קבוע, מפני מה הוא לא מחזיק מעמד כמו קעקוע אמיתי. ומחלוקת זו תשמש אותנו להמשך הדרך על מנת שנבין, האם איפור קבוע אסור מן התורה או מחכמים.

יש הטוענים שההבדל בין כתובת קעקע לבין איפור קבוע טמון בעומק החדירה של המחט. בהליך של איפור קבוע הפיגמנט מוחדר לשכבת האפידרמיס, השכבה הראשונה של העור, אשר מתחלפים בה התאים כל 2-28 יום. עם תחלופת התאים נפלט האיפור הקבוע וכך הוא דוהה עם הזמן ונעלם. בקעקוע הפיגמנט מוחדר לשכבת הדרמיס, השכבה העמוקה יותר, אשר אין בה תחלופת תאים ולכן כל מה שמוחדר אליו נותר לצמיתות.

מנגד, יש מאפרים מומחים ורופאי עור שטוענים כי מכיוון שאין דרך ודאית לאמוד את עומק חדירת המחט, עצם הופעת דימום פירושו חדירה לדרמיס, ולכן אלו מתייחסים בדרך כלל לשני המונחים כשיטה אחת, כאשר ההבדל ביניהם טמון במורכבות הפיגמנט בלבד.

.

והדבר הברור היוצא מכך זה, או שאין כאן “קעקע“, כלומר שאין כאן כניסה לשכבת הדרמיס, או שאין כאן “כתובת“, כלומר אין כאן רושם של צבע המתקיים לעד, כמו הדיו והצבעים שאינם דוהים לעולם. ובכל אופן שלא יהיה, כפי שנראה במאמר הבא, אין בכך איסור מן התורה.

.

“סוג נוסף של קעקוע – מדבקה או ציור על העור”:

כתובות הנראים כ-“קעקע”, הם כתובת אומנותיות זמניות, והם אלו המקובלות בטקסי החינה במזרח התיכון, צפון אפריקה ואסיה. בטקס נהוג לשרטט בעזרת חינה תבניות מורכבות על הידיים והרגלים. ואין זה דומה לקעקוע בתהליך הנהוג, אלא זה רק רושם בלבד. ומכיוון ששכבת העור באזורים אלה (במיוחד אצל הגברים) עבה במיוחד, הצבע נוטה להישאר למשך זמן רב. על אף שבמרבית המקרים נהוג לשרטט ציור מסוג זה על ידיהן ורגליהן של כלות בלבד, קיימים מקרים במקומות כגון בנגלדש, קשמיר וסודאן שמצפים גם מהחתנים להתקשט בכתובת קעקע לפני טקס החתונה. מרכיבי הצבע הם אבקת עלי צמח החינה (Lawsonia inermis) מעורבת בנוזל כהה כדוגמת קפה או תה, מיץ לימון (על מנת לגרום לצבע להשתחרר) וסוכר. התערובת יוצרת משחה שאותה מורחים על העור. צבע כתובת הקעקע כשהיא טרייה הוא בגון חום-אדמדם. כתובת כזו יכולה להחזיק על העור עד שבועיים לכל היותר, ואז הצבע הופך בהדרגה לכתום ונמוג.

.

נמצאנו למדים כי 3 דרכים ביצירת רושם על הגוף:

.

א) כתובת קעקע שיש בו חדירה לעור בשכבת ה-“דרמיס“, ומוחדר אליו פיגמנט הנשאר וקיים לעולם. ושתי תנאים שקעקוע זה יהיה קבוע בעור. חדירה עמוקה לשכבה התחתונה של הדרמיס, ושהצבע עצמו יהיה קיים וחזק לעולם מבחינת תרכובתו הכימית. כאשר חסר אחד מן התנאים, הקעקוע הזה לא יתקיים וישאר לאורך זמן רב. וממילא אין העושה אותו לוקה מן התורה.

.

ב) כתובת קעקע, שלא מוחדר לשכבת הדרמיס העמוקה, אלא נמצא בין האפידרמיס לדרמיס, וגם הפיגמנט של הצבע לא מחזיק מעמד זמן רב.

.

ג) ציור בצבע חזק ביותר על העור, ללא החדרת הצבע לתוך שכבת העור.

.

הדרך להסרת קעקוע:

לפני שנסביר כיצד מורידים בזמנינו את הקעקוע הקבוע, יש לציין, שלא נזכר בשום מקום שחובה על האדם להוריד כתובת קעקע שעשה בעבר, ואין כל חיוב לעשות כן, לא מן התורה ולא מחכמים. אלא כל מה שצריך לעשות, הוא תשובה על עשיית הקעקוע. והיא בעצם הנותנת לכך, שמכיון שאדם יעבור עבירה מן התורה רק כאשר עשה קעקוע קבוע שאינו סר לעולם, לכן, מכיון שאין אפשרות להוריד אותו, לפיכך אין מועיל לאדם שעשה קעקוע, אלא תשובה בלבד. וכאשר עושה תשובה על קעקוע שעשה, אין חובה עליו להורידו. ואם תאמר, שאין תשובה אלא לאחר הורדת הקעקוע, נמצא שאי אפשר לעשות תשובה על כך לעולם! ודבר זה לא יתכן, כי אין דבר המונע את האדם מן התשובה.

.

אמנם, כל קעקוע שאינו קבוע, ואינו מחזיק זמן רב וארוך מאוד, ואפילו היה ציור על העור, האדם לא מתחייב על כך מן התורה, כפי שנבאר במאמר הבא. ומכיון, שסיכוי קטן מאוד להוריד באופן שלם את הקעקוע ללא השארות צלקות, ותהליך זה ארוך ומייגע ואף עולה המון כסף, לעניות דעתי, אין לאדם להתאמץ להוריד את כתובת הקעקע שעשה בעברו, אלא יבכה לבורא ויעשה תשובה על מה שעשה. והנח להם לישראל.

ומה שנאמר נאמר, ומה שלא נאמר לא נאמר, ואין לנו להמציא הלכות וטענות מעצמינו, לחייב איש או אשה להוריד את הקעקוע אשר עשו. והוי דן את חבירו לכף זכות, ומי שחזר בתשובה על מעשיו, והשני דן אותו בראותו עליו כתובת קעקע, מבזה את התשובה שעולה על הכל. וכתב רבינו (רמב”ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ד): “ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה, אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו, אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו, כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם”. ע”כ.

ואני מכיר המון אנשים יאמר לזכותם, שהלכו להסרת קעקוע, אבל לא הצליחו בתהליך, ונשאר רושם מכוער על גופם שעשה ופעל יותר גרוע.

.

אמנם, אם יש מקום שמסיר באופן מקצועי את הקעקוע, ורואים תוצאות יפות, ואין נשאר צלקות על העור, מי שיחמיר לעשות כן, תבוא עליו הברכה, שכן כל קעקוע ורושם על הגוף שנשאר באופן קבוע, גורם לאדם להדמות לגוים הערלים אשר השחיתו את גופם, ועשו כתובת קעקע מפני סיבות מסטיות, או שהראו בכך ששייכים הם לעבודה זרה אשר הם עובדים. ואין לאדם להדמות בשום אופן לגוים הערלים אשר תכלית חייהם הוא גופם ועולמם הכלה.

.

תהליך הסרת קעקוע:

הסרת קעקוע מסובכת יותר מצריבתו. בממוצע רק ב-20% מהמקרים ניתן להסיר את הקעקוע לחלוטין, כך שלא יישארו סימנים לקעקוע. ב-80% מהמקרים נותר סימן או צלקת. עלות ההסרה היא פי ארבעה ויותר מעלות הקעקוע והתהליך ארוך וכואב. בדרך כלל נדרשים בין 4 ל-10 טיפולים בהפרש של חודש עד חודשיים בין הטיפולים. ישנם גם קעקועים שנעשו בשכבות העמוקות של העור או שנעשו בצבעים שאינם מקצועיים שלא ניתן להסיר בכלל, ויש קעקועים שהסרתם מותירה צלקת בהירה בולטת על פני העור.

.

השיטות המקובלות להסרת קעקועים:

ניתוח כירורגי הנעשה בהרדמה מקומית שבה כורתים את הקעקוע ותופרים את שולי העור. שיטה זו מותירה תמיד צלקת ולכן טובה למקומות מוצנעים ולקעקועים קטנים.

שיוף העור באמצעות מכשיר בעל ראש יהלום. בתהליך מוסרות לאט לאט שכבות העור המכילות את הקעקוע. תהליך זה חושף את העור לרגישות לשמש וגורם לגוון בהיר באזור המשויף השונה מגון העור כולו.

שימוש במכשירי לייזר. קרני הלייזר נבלעות בתוך הפיגמנטים שבעור, מעלים את הטמפרטורה שלהם וגורמים לכוויה שהורסת את הרקמה המכילה את הצבע. הדלקת שבאה בעקבות תהליך זה מסלקת את התאים הפגומים המכילים את הצבע. מכיוון שקרן הלייזר היא באורך גל מסוים, נדרשות קרניים באורכי גל שונים על מנת להסיר את הצבעים השונים. חשיפת העור שעבר טיפול בלייזר לשמש עלולה ליצור אזור בהיר או כהה יותר משאר העור. תהליך ההסרה בלייזר כואב פחות מביצוע הקעקוע עצמו, אך התנפחות העור וקילופו, שהם תוצאה של הטיפול, יכולים להיות כואבים למדי. ישנם מספר סוגי מכשירי לייזר מתקדמים המטפלים בהסרת קעקועים, אך אורכי הגל להסרת קעקוע הם קבועים: אורך גל 1064 ננו-מטר מאפשר הסרת קעקועים בגוונים שחור, סגול, כחול כהה וחום, אורך גל אורך גל 532 ננו-מטר מאפשר הסרת קעקועים בגוונים אדום, צהוב, כתום ואורך גל 785 מאפשר הסרת קעקועים בגוונים ירוק, כחול בהיר, טורקיז.

.

“אסור לאשה להתגנות אפילו במקצת לפני בעלה”:

ולכן, כפי שכתבתי למעלה, לפי עניות דעתי, כל חשש לנזק שיקרה לעור האדם בעקבות תהליך של הסרת קעקוע, יש בו איסור של השחתת העור. ומדוע שאיש או אשה יכנסו לתהליך שעלול לגרום לנזק בגופם מתי שלא נתחייבו בכך? וכבר ידוע שאשה, צריכה תמיד להיות מקושטת ויפה לבעלה, ואפילו בשעת נדה. וחלילה אם כתוצאה מהסרת קעקוע תתגנה בעיני בעלה, מה תעשה לאחר מכן?

ויתירה מכך יש לומר, אם עשתה קעקוע בעברה, ובעלה מוצא חן בעיניו הקעקוע על גופה, וחלילה כתוצאה מהסרת הקעקוע תתגנה בעיניו, כי יראה בה דבר חסר, לדעתי אסור בשום פנים ואופן להסיר את הקעקוע, שכן אין כל חיוב לא מן התורה ולא מחכמים להסיר קעקוע שכבר נעשה.

.

וראה מה שכתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות שבת פרק יט הלכה ח – ט): “כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות הרבים, אסור לצאת בו אפילו בחצר שאינה מעורבת, חוץ מכבול, ופאה של שיער, שמותר לצאת בהן לחצר שאינה מעורבת [=ולעבור על איסור חכמים, שחכמים לא יאסרו בזה], כדי שלא תתגנה על בעלה וכו'”. ע”כ. ונראה, כי היו נוהגות לשים על עצמן פיאה של שיער בביתם או בחצרם, מכיון שפעם בזמנים עברו, היה קשה להם לטפח את שיערן, או שמא ביום השבת היו אמצעים האסורים בטיפוח השיער בשבת, ומכיון שאשה תמיד צריכה להיות יפה בעיני בעלה, אע”פ שחכמים גזרו שאסור לצאת בו לרשות הרבים, ואפילו לחצר שאינה מעורבת, שמן התורה מותר לעשות כן. בכל זאת, רבינו וחז”ל מלמדים אותנו, שכל שהדבר תלוי בשלום הבית, וצריכה האשה להראות יפה ומסודרת לבעלה, יכולה לצאת בפאה זו לחצר שלה אפילו היתה חצר זו מגולה, ואין זה נקרא שעוברת על דברי חכמים, מכיון שחכמים לא אסרו בדוגמה זו, ושלום בית קודם להכל.

.

ולא רק זו, מן ההלכה הבאה (הלכה ט) אנו למדים שהיו עושות תוספות שיער, על מנת שיהיו יפות לבעליהן, שאין היופי של האשה אלא בשיערה. כמו שכתב רבנו, “יוצאה אשה בחוטי שיער הקשורים לה על ראשה, מפני שהמים באין בהן, ואינן חוצצין, ואינה חולצתן אם אירעה לה טבילה עד שנגזור שמא תביאם לרה”ר, בין שהיו החוטין שלה בין של חברתה בין של בהמה, ולא תצא הזקנה בשל ילדה ששבח הן לה ושמא תחלוץ ותראם לחברותיה, אבל ילדה יוצאת בחוטי זקנה, וכל שהוא אריג יוצאת בו על ראשה”. ע”כ.

.

ואפילו בשעה שהאשה נדה, מחוייבת היא להתקשט בפני בעלה, ולהראות מטופחת ויפה, כמו שכתב רבינו (רמב”ם הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכה יט): “ומותר לאשה להתקשט בימי נדתה כדי שלא תתגנה על בעלה“. ע”כ.

וכן כתב רבינו (רמב”ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכה יד): “היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקדוש היום, נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו, גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר (משלי ג’): “דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום”. ע”כ.

ובוודאי ופשוט, שאם ביום השבת התירו לעבור על איסור חכמים, ובשעה שהאשה נדה, ויצרו של האדם חזק מאוד, התירו חכמים לאשה לעבור על איסור שלהם עצמם, בשביל שימור השלום בית. פשוט הדבר וברור, שאם הסרת הקעקוע, תהווה חוצץ ולו במעט בין אהבת איש או אשה, אסור בתכלית להוריד את הקעקוע הנ”ל, ואין כל חיוב לכך.

ובפרט לפי דעת התוספתא והרי”ף שנראה בהמשך במאמר הבא, שקעקוע האסור מן התורה, הוא רק קעקוע שהעושה אותו עשה בשביל עבודה זרה, כלומר בשביל שיראה שנמכר לעבודה זרה. ואף שיש מחלוקת בדעתו של הרמב”ם, האם דעתו כפי דעת הרי”ף, כפי שנראה במאמר הבא, בכל אופן בענין הסרת קעקוע, כל שאין חיוב לכך, גם רבינו הטהור הרמב”ם יודה כי לא חייב להסיר הקעקוע, ולכן, אין צורך להכנס לכך כאשר יש חשש. וכמובן מי שמחמירה ברשות בעלה, ומוסרת נפש, אשריה ואשרי חלקה, שמסירה מעצמה כל דימוי לעובדי האלילים הערלים.

וכמו שכתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות עבודה זרה פרק יא הלכה א): “אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן שנאמר ולא תלכו בחקות הגוים, ונאמר ובחקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם, הכל בענין אחד הוא מזהיר שלא ידמה להן.

אלא יהיה הישראל מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו, וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים, לא ילבש במלבוש, המיוחד להן, ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן, ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עכו”ם כדי שיכנסו בהן רבים כמו שהן עושין, וכל העושה אחת מאלו וכיוצא בהן לוקה”. ע”כ.

.

“לאו הניתק לעשה”:

עוד יש להביא סימוכין, שאין שום חיוב מן התורה להסיר קעקוע, הוא מדין, “לאו הניתק לעשה”, כגון בגזל, שהגוזל את חבירו, מחוייב מדין תורה לקיים מצות עשה של ו – “השיב את הגזילה אשר לקח”, ולא תתקבל תשובתו עד אשר יחזיר לו את הגזל אשר לקח. וכן כתב רבינו (רמב”ם הלכות שחיטה פרק יג הלכה ב): “וכן כל מצות לא תעשה שניתקה לעשה חייב לקיים עשה שבה ואם לא קיימו לוקה“. ע”כ.

והנה, לא מצאנו בענין כתובת קעקע “לאו הניתק לעשה“. וכמו שמבואר היטב מדברי רבינו (ספר המצוות לרמב”ם מצות לא תעשה ריד): “ודע שהשורש אצלנו (לק’ שנח וש”נ) שכל מצות לא תעשה, שיש בה קום עשה, כשקיים עשה שבה, אינו לוקה [=על מה שעשה ועבר]. ואם לא יקיימהו, לוקה.

דמיון זה הפאה [=שבשדה], אם קצר אותה, אינו חייב מלקות מיד שקצר, אבל יש לו להשיב השיבולים, וכן אם דש אותם וטחן החיטים, ולש הקמח, יתן מן הבצק שעור מה שהוא ראוי עליו מן הפאה. ואם קרה שנאבדה אותה החיטה בכללה, או נשרפה, [=רק אז לוקה על הלאו שעבר, מכיון שלא ניתן לתקן ולהחזיר הענין, לכן] לוקה, כי לא קיים עשה שבה.

כל שכן כשביטלו בידו כמו שיאכל אותה החטה כולה. ולא תחשוב שאמרם בגמר מכות (יו א) אנו אין לנו אלא זאת ועוד אחרת והתבאר שאותה האחרת היא הפאה יחייב שדין זה אמנם הוא בפאה לבד. לא כי. אבל עניין האחרת רוצה בו הפאה וכל מה שדינו דין פאה. לפי שהפרט והלקט והשכחה והעוללות כל אחד מהם הוא לאו שיש בו קום עשה ואיפשר בו מה שאיפשר בפאה מן קיימו ולא קיימו או בטלו ולא בטלו. שהכתוב שממנו למדנו שהפאה יש בה קום עשה הוא אמרו יתעלה (קדושים יט) לעני ולגר תעזוב אותם, וזה בא על הפאה והלקט והפרט והעוללות. אמר לא תכלה פאת שדך ולקט קצירך לא תלקט וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם. ואמר גם כן בעומר השכחה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה.

ואחר שמצאנו לשון הגמרא שהפאה היא לאו שניתק לעשה והביאו ראייה על עשה שבה מאמרו לעני ולגר תעזוב אותם היא ראייה שאלו החמשה לאוין כלם לאו שניתק לעשה וכל זמן שקיים עשה שבה כמו שזכרנו אינו לוקה וכשיהיה בלתי איפשר קיום עשה שבה לוקה וכל זמן שיהיה אפשר לו לקיימו ואף על פי שהוא אינו מקיימו עדיין אינו לוקה אבל נצוה אותו לקיימו לבד עד שנדע שכבר עבר האזהרה ולא השאיר לו דרך איפשרות לקיים עשה שבה ואז לוקה. ושמע העניין הזה והבין אותו”. ע”כ.

ומבואר, שרק מצות לא תעשה, שעדיין אפשר לעשות דבר ולתקנו ולקיים את המצוה שביטל מלכתחילה, רק מצוה כזו, היא בגדר לאו הניתק לעשה. ולכן אין מצוה מן התורה להסיר קעקוע כלל.

ע”כ כתבתי מאמר ראשון זה בנושא כתובת קעקע. ממני חן שאולוב ספרדי טהור.