.

***

“החשיבות של מאה מצוות\ברכות בכל יום”

הנה אמרו רבותינו (תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ט הלכה ה): “תני בשם רבי מאיר, אין לך אחד מישראל, שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל, שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו”. ע”כ. והנה מתוך שסיים ואמר, “תפילין בראשו, ותפילין בזרועו … מילה בבשרו, ארבע ציציות וכו'”. משמע שכל ענין השבח הזה הוא דווקא לאיש ולא לאשה. כלומר, האשה אינה צריכה לרדוף לעשות ולברך על מאה מצוות בכל יום.

ונאמר בתורה (דברים פרק י פסוק יב פרשת עקב): “וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל, מָ֚ה יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְיָ֨ אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ”. ואמרו בתלמוד (בבלי מסכת מנחות דף מג עמוד ב): “תניא, היה רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: “ועתה ישראל מה ה’ אלקיך שואל מעמך”. רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי”. ע”כ. כלומר, רבי מאיר מבין, כי חיוב זה חיובו מן התורה, כלומר, חייב לברך מאה ברכות בכל יום! ואין לשון, “מה“, אלא “מאה“. כלומר, הבורא יתברך בפסוק זה, שואל מבניו ומבקש מהם, שיברכו אותו מאה פעמים בכל יממה, וכל זה לא בשבילו חלילה, כי אין הוא זקוק לאף בריה, אלא כמו שאמר, “ליראה את יי”, כלומר, הכל על מנת שישכילו ויבינו כי מאתו כל הברכות כולם!

וכתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ז הלכה יד – טז): “חייב אדם לברך מאה ברכות, בין היום והלילה [=כלומר, בכל יממה ויממה חייב לברך מאה ברכות לא פחות]. ומה הן מאה ברכות אלו? כ”ג ברכות שמנינו בפרק זה. [=כיצד? ברכת המפיל, הרי היא ברכה אחת. ברכות השחר הרי הם 14. ברכות התורה הרי 3. ועוד 3 ברכות נוספות, שלא עשני גוי, עבד, אשה. ו-2 ברכות בברכת “ברוך שאמר”, אחת לפניה ואחת לאחריה, הרי בסך הכל 23 ברכות. בתנאי שהתחייב בכולם].

ושבע ברכות של קריאת שמע של שחרית וערבית לפניה ולאחריה. וכשמתעטף בציצית מברך ברוך אתה יי’ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית, וכשלובש תפילין מברך ברוך אתה יי’ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין. ושלוש תפילות שבכל תפלה מהן, שמונה עשרה ברכות, הרי [בסך הכל] שמונים ושש ברכות. וכשהוא אוכל שתי סעודות של יום והלילה, מברך ארבע עשרה ברכות, שבע בכל סעודה, אחת כשיטול ידיו תחלה, ועל המזון אחת בתחלה [=המוציא לחם מן הארץ]. ושלוש בסוף, ועל היין לפניו, ולאחריו, הרי שבע ברכות, הרי מאה ברכות בין הכל. בזמן הזה שתקנו ברכת המינין בתפילה, והוסיפו הטוב והמטיב בברכת המזון, נמצאו חמש ברכות יתירות.

[אבל יש מקרים שהאדם לא מגיע למאה ברכות, כגון] בשבתות וימים טובים, שהתפלה שבע ברכות. וכן אם לא נתחייב בשאר הימים [=ימי החול] בכל הברכות האלו, כגון שלא ישן כל הלילה [=או שישן עם בגדיו, ועל ידי כן לא יכל לברך מלביש ערומים, וכן שלא שמע קול תרנגול, ועל ידי כן לא יכל לברך הנותן לשכוי בינה. או שהוא אינו סועד סעודתיו בפת, וכל כיוצא בזה], ולא התיר חגורו, ולא נכנס לבית הכסא, וכיוצא באלו. צריך [חייב מעצמו להתחייב ו]-להשלים מאה ברכות מן [אכילת] הפירות. כיצד? אוכל מעט ירק [=שיעור ברכה אחרונה], ומברך לפניו ולאחריו [=בידיעה שהוא חוזר שוב לברך ולאכול לאחר מכן. כמו שכותב רבינו], וחוזר ואוכל מעט מפרי זה, ומברך [שוב] לפניו ולאחריו. ומונה כל הברכות עד שמשלים מאה בכל יום”. ע”כ.

.

ומבואר מתוך דברי רבינו, כי החובה להשלים מאה ברכות בכל יום היא חובה מן התורה, והיא יותר חזקה מדין, “גורם לברכה שאינה צריכה“, שעד כדי כך צריך להקפיד בענין זה ולברך מאה ברכות בכל יום, עד שרבינו הטהור, מתיר לאדם, “לגרום לברכה שאינה צריכה”, שהרי כאשר אדם אכל ירק, ובדעתו להמשיך לאכול, אם יברך ברכה אחרונה על מנת לחזור שוב לברך ברכה ראשונה, הרי שהביא עצמו לידי, “ברכה שאינה צריכה”. אמנם רבינו מלמדנו, שמכיון שענין מאה ברכות נסמך מפסוק בתורה, וחובה לעשות כן מן התורה ממש, וכך למדו רבותינו, הרי שצריך להשלים בכל יום מאה ברכות, וגם אם זה אומר שצריך לגרום לברכה שאינה צריכה.

וכמובן, נראה לפי עניות דעתי, כי חשוב לציין, שהזמן שבו אדם צריך לעשות את ההשלמה הזו, הוא דווקא בסוף היום, כלומר, אם מתפלל תפילת מנחה לקראת השקיעה, יש לו להשלים ברכות אלו עד סך של 81 ברכות, שהרי אם לא התפלל תפילת מנחה, נמצא שגורם ברכות שאינן צריכות בחינם, שהרי תכף כשמתפלל ישלים בוודאי למאה ברכות. ואם מתפלל מנחה יותר מוקדם מן השקיעה, יסיים להתפלל, ואז ישלים למאה ברכות אם חסר לו.

ונראה כי בפשטות אפשר לעשות זאת גם על מים שמעורבים עם דבר מתוק, ואם האדם צמא ממש, אפשר לעשות זאת גם על מים בלבד. ומה שכתב רבינו “ירק“, “פירות“, הוא משום שיש בהם טעם, ובהכרח חובה לברך עליהם. מה שאין כן במים, כי אם אדם שותה שלא לצמא, אסור לו לברך על המים. אבל אם אדם רוצה להשלים מאה ברכות על משקה, בוודאי שאפשר לעשות כן גם על משקה.

ומברך על שתית המים, או פירות, או ירק, ברכה ראשונה, אוכל כשיעור ברכה אחרונה או שותה שיעור רביעית מן המשקה, ולבסוף מברך, “ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, בורא נפשות רבות, על כל מה שברא חיי העולמים”. ושוב חוזר ומברך, עד שישלים למאה ברכות.

והנה אני יש לי לציין לקראת סוף המאמר הזה, שהיום בדורינו אנו, עם השפע המצוי בכל פינה, כמעט איך שלא יהיה, האדם מגיע למאה ברכות. ואלו לפי דעתי ברכות שאדם מברך כמעט בכל יום, ללא שום קשר לברכות השחר והתורה, ללא שום קשר לברכות קריאת שמע וכו’, וללא שום קשר לתשע עשרה ברכות שבתפילה שלוש פעמים ביום וכו’.

.

כל אדם מברך ביממה לפחות 7 פעמים אשר יצר את האדם וכו’, ואם לא יותר.

כל אדם מברך על אכילה ומשקה לפחות 15 פעמים ביום.

לפני כל תפילה צריך לברך “על נטילת ידיים”, נמצא כי בתפילת מנחה וערבית, יש לנו עוד 2 ברכות נוספות.

.

ולכן מבואר יוצא החשבון כך, ואמנה כאן כל הדברים שבוודאי נתחייב האדם בהם, כלומר כל הדברים שנתחייב בהם ללא ספק, מתחילת היום, שהרי היום מתחיל בצאת הכוכבים, ומתפללים ערבית בתחילה, ואלו סדר הברכות שכל אדם ואיש מישראל מברך אותם בכל יום:

.

ברכת “על נטילת ידים” שלפני תפילת ערבית. 4 ברכות קריאת שמע של ערבית, 2 לפניה ו-2 לאחריה. 19 ברכות שבתפילת ערבית. ברכת “המפיל” לפני השינה. ברכת “המחזיר נשמות לפגרים מתים“. ברכת “פוקח עורים“. ברכת “מתיר אסורים“. ברכת “רוקע הארץ על המים“. ברכת “זוקף כפופים“. ברכת “אשר יצר“. ברכת “על נטילת ידים“. ברכת, “המעביר חבלי שינה“. ברכת, “שעשה לי כל צרכי“. ברכת, “המכין מצעדי גבר“. 3 ברכות התורה. 3 ברכות, שלא עשני גוי, עבד, אשה. 2 ברכות בברכת ברוך שאמר, 1 לפניה ועוד 1 לאחריה. 3 ברכות של קריאת שמע שחרית. 19 ברכות של תפילת שחרית. ברכת “על נטילת ידים” שלפני תפילת מנחה. 19 ברכות שבתפילת מנחה.

נמצא סך כל הברכות שכל אדם ואדם מברך בוודאות ללא כל ספק, הם 88 ברכות בכל יום. ונוסיף את מה שכתבתי למעלה, שבוודאי כל אדם ואדם מברך ברכת אשר יצר כמה פעמים ביום, ובוודאי כל אדם ואדם מברך לא מעט על אוכלין ומשקין. נמצא כי בימות החול, אם אדם מתפלל כדת וכדין, אין לו צורך לעשות שום השלמה לאותם הברכות.

.

אבל ביום השבת ושאר החגים, החשבון הוא כזה בערך:

ברכת “על נטילת ידים” שלפני תפילת ערבית. 4 ברכות קריאת שמע של ערבית, 2 לפניה ו-2 לאחריה. 7 ברכות שבתפילת ערבית. 2 ברכות של קידוש בסעודה ראשונה של שבת. ברכת “המפיל” לפני השינה. ברכת “המחזיר נשמות לפגרים מתים“. ברכת “פוקח עורים“. ברכת “מתיר אסורים“. ברכת “רוקע הארץ על המים“. ברכת “זוקף כפופים“. ברכת “אשר יצר“. ברכת “על נטילת ידים“. ברכת, “המעביר חבלי שינה“. ברכת, “שעשה לי כל צרכי“. ברכת, “המכין מצעדי גבר“. 3 ברכות התורה. 3 ברכות, שלא עשני גוי, עבד, אשה. 2 ברכות בברכת ברוך שאמר, 1 לפניה ועוד 1 לאחריה. 3 ברכות של קריאת שמע שחרית. 7 ברכות של תפילת שחרית. 7 ברכות בתפילת “מוסף”. ברכת “על נטילת ידים” שלפני תפילת מנחה. 7 ברכות שבתפילת מנחה.

3 סעודות חובה בשבת. ובכל סעודה וסעודה יש 6 ברכות. כיצד? לפני הסעודה שתי ברכות, ברכת על נטילת ידים, ברכת המוציא לחם מן הארץ, ולאחר הסעודה, 4 ברכות של ברכת המזון. נמצא כי סך כל ברכות שמברכים בכל 3 סעודות החובה, הם 18 ברכות.

נמצא סך כל הברכות שכל אדם ואדם מברך בוודאות ללא כל ספק [בתנאי שהוא עשה קידוש ביום השבת בסעודה ראשונה] הם 76 ברכות, או 74 ללא ברכות קידוש סעודה ראשונה. ועל זה נוסיף את מה שכתבתי למעלה, שבוודאי כל אדם ואדם מברך ברכת אשר יצר כמה פעמים ביום, ובוודאי כל אדם ואדם מברך לא מעט על אוכלין ומשקין. נמצא כי בימות שבת וחגים, אכן חסר ברכות למנין אותם הברכות, ויש להשלים אותם כפי שכתב רבינו הטהור.

ודע כי מה שכתבתי שחובה לעשות 3 סעודות ביום השבת וחגים, כך פסק רבינו הטהור (רמב”ם הלכות שבת פרק ל הלכה ט הלכה ט): “חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה, וצריך להזהר בשלש סעודות אלו שלא יפחות מהן כלל, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה סועד שלש סעודות, ואם היה חולה מרוב האכילה או שהיה מתענה תמיד פטור משלש סעודות, וצריך לקבוע כל סעודה משלשתן על היין ולבצוע על שתי ככרות, וכן בימים טובים“. ע”כ.

ע”כ כתבתי בנושא זה. ממני חן שאולוב ספרדי טהור.