.

***

“והיה לאות על יד-כה – יד כהה”

הנה נשאלתי על ידי אחד התלמידים, במי שנולד “שמאלי“, אמנם הוריו הרגילוהו לכתוב ביד ימין ככל האדם. וכיום אינו מיומן כלל לכתוב ביד שמאל, אלא דווקא ביד ימין. ושאלתו, באיזה יד עליו להניח תפילין? ובקשתי ממנו לפרט היטב באיזה יד הוא משתמש למלאכות וכל כיוצא. וכתב לי כך: “גם אציין שמצד ההרגל יש עוד המון דברים שאני עושה בימין ולא רק כותב, וישבתי לחשוב והתחלתי לשים לב לאיזה עוד דברים. כותב בימין. מחזיק מברגה ביד ימין. שאר כלי עבודה גם בימין. במטבח אני חותך עם ימין. טלפון מחזיק בימין. ועוד שאר פעולות דומות. אמנם גם המון פעולות יש לי בשמאל, הכוח החזק שלי הוא בשמאל, באימוני הMMA שהייתי שנתיים כל פלג הגוף השמאלי היה אצלי מרכז הכוח ועל פי תורת הלחימה אני מוגדר כלוחם שמאלי, גם בכדורגל בשמאל, ובגדול בכל עיניינים של כוח אצלי זה שמאל“. ע”כ דבריו. וכעת נשיב לו תשובה בעזרת האל יתעלה שמו.

.

“ידכה = יד כהה”:

אמר ה’ בתורה (שמות פרק יג פסוק טז פרשת בא): “וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל־יָ֣דְכָ֔ה וּלְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִיאָ֥נוּ יְיָ֖ מִמִּצְרָֽיִם”. ע”כ. והנה, מתוך שאמר את המילה, “ידך“, בצירוף כזה, “ידכה“, למדים אנו, שציוה ה’ בהנחת התפילין, שיניח אותם האדם בידו הכהה, כלומר בידו החלשה.

ואמרו רבותינו בתלמוד (תלמוד בבלי מסכת מנחות דף לו עמוד ב): “ת”ר: ידך – זו שמאל. אתה אומר: שמאל, או אינו אלא ימין? תלמוד לומר (ישעיהו פרק מח פסוק יג): “אַף־יָדִי֙ יָ֣סְדָה אֶ֔רֶץ וִֽימִינִ֖י טִפְּחָ֣ה שָׁמָ֑יִם וכו'”. ואומר: “ידה ליתד תשלחנה, וימינה להלמות עמלים”. ואומר: “למה תשיב ידך, וימינך מקרב חיקך כלה”. [=ולמדים אנו מזה שאמר ה’, “אף ידי יסדה ארץ”, שהושאלה שימוש המילה “יד” בענין יסוד הארץ, דווקא ליד שמאל, כלומר ליד החלשה. וכאשר אמר, “טפחה שמים”, אמר, “וימיני“. ומכאן למדים אנו שבכל מקום שנאמר, “יד” בסתם, הכוונה ליד שמאל.

וכן מבואר אצל יעל אשת חבר הקיני, שנאמר אצלה, “ידה ליתד תשלחנה, וימינה להלמות עמלים”. מלמד שהחזיקה את היתד על מוחו של סיסרא ביד שמאל, ודפקה את את היתד עם ימינה. ושוב אנו למדים, כי בכל מקום שנאמר בסתם, “יד“, ידבר לעולם על יד שמאל.

וכן מה שאמר דוד המלך, “למה תשיב ידך”, ידבר על ההשאלה ליד שמאל, שאמר דוד לבורא, למה השבת את עצמך מלהנקם באויבים? ולכן ייחס לזה בהשאלה דווקא “שמאל”. וחזר ואמר על המעשה החיובי, “וימינך מקרב חיקך כלה”, כלומר, הפסק להחזיק את עצמך ותנקום באויבים. ושוב למדים אנו, כי בכל מקום שנאמר, “ידך”, בסתם, לא ידבר אלא על יד שמאל. ממשיך התלמוד ואומר], רבי יוסי החורם אומר: מצינו [=השאלה ליד] ימין, שנקרא יד [=בסתם], שנאמר: “וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו“. ואידך? יד ימינו איקרי, יד סתמא לא איקרי. [=אין מכאן ראיה לסתור, מכיון שלא נאמר “יד” בסתם! אלא נאמר, “יד ימינו”. ולהיפך, מכאן ראיה שהוצרך להדגיש מעשה חיובי ולומר, “יד ימינו”, כי בכל מקום שנאמר, “יד” בסתם הכוונה לשמאל, ולכן הדגיש, “יד ימינו”.

ממשיך התלמוד], ר’ נתן אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: וקשרתם וכתבתם. [=מדוע ייחס את מעשה הקשירה וסמך מיד, “וכתבתם”, בוודאי שלא סתם הסמיכה הזו! אלא], מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, וכיון דקשירה בימין, הנחה בשמאל היא. [=כלומר, הנחת התפילין נמדד על פי כתיבתו של האדם. ואם הוא כותב ביד ימין, הרי שהוא צריך לקשור ביד ימין, וקשירה ביד ימין פירושה הנחת התפילין ביד שמאל.

ור’ יוסי החורם, הנחה דבשמאל מנא ליה? נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לר’ נתן. רב אשי אמר [לא משם הוא למד סובר רב אשי! ומסביר רב אשי, שרבי יוסי החורם למד מזה שאמר], מ-“ידכה“, כתיב בה”י, כהה. [=כלומר, מתוך שנאמר, “ידכה“, ולא נאמר, “ידך“, מלמד, שאמר ה’ יתברך למשה, שבני ישראל יניחו התפילין דווקא בידם החלשה. ואבאר הטעמים השכליים לכך בהמשך.

מקשה רבי אבא על רב אשי], אמר לו ר’ אבא לרב אשי, ואימא: ידך שבכח! [=רבי אבא מקשה לרב אשי ואומר לו, אולי כוונת הכתוב לומר, “ידכה“, הכוונה שתניח תפילין ביד החזקה שלך דווקא!], א”ל [אמר רב אשי לרבי אבא], מי כתיב בחי”ת? [=וכי כתוב יד-חה? לא! נאמר, “יד-כה”, להורות שמניח תפילין דווקא ביד הכהה! ובאמת התלמוד מביא סימוכין מברייתא לרב אשי], כתנאי: ידכה בה”י – זו שמאל. אחרים אומרים: ידך – לרבות את הגידם. תניא אידך: אין לו זרוע – פטור מן התפילין; אחרים אומר: ידכה – לרבות את הגידם. ת”ר: איטר [=מי שכותב ביד שמאל] מניח תפילין בימינו, שהוא שמאלו. והתניא: [=קשה! שהרי נאמר בברייתא, שהאיטר] מניח בשמאלו שהוא שמאלו של כל אדם! אמר אביי: כי תניא ההיא, בשולט בשתי ידיו“. ע”כ.

.

וכתב הרי”ף (הלכות תפילין דף ט עמוד א): “ת”ר על ידך זה שמאל, אתה אומר שמאל או אינו אלא ימין? ת”ל אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואומר ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים. רב אשי אמר ידכה זו יד כהה. ת”ר איטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו והתניא מניח בשמאלו שהוא שמאל כל אדם אמר אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו“. ע”כ. ושימו לב מה הרי”ף עושה בהלכה זו, הוא משמיט מכל וכל את ענין, “וקשרתם וכתבתם“, ונראה שלדעתו הכתיבה היא לא חלק מהמדד לענין הנחת התפילין! אלא כוחו, כלומר מלאכתו! ולכן דורש בכלליות, “יד כהה“, וכדרשתו של רב אשי!

ומי ששולט בשתי ידיו, כלומר שיש לו יכולת לעשות פעולות גם ביד ימין וגם ביד שמאל, יניח ביד שמאל ככל האדם. וכן ביאר רבינו יהונתן מלוניל, “ידכה – יד כהה, זו היא יד של שמאל, שאין בה כח לעשות מלאכה. איטר, מי שיד ימינו כהה שהיא רעועה ומקולקלת ואין לו כח בה. מניח תפלין בימינו, שימינו של איטר הוא שמאל לו, ורב כח בשמאלו. ושולט בשתי ידיו, שתיהן שוות לו בכח דכיון דאף בימין שולט מוטב שיניחנה לשמאלו לפי שהיא שמאל כל אדם“. ע”כ. והנה כלל לא נזכר בדבריהם של הרי”ף, ורבינו יהונתן ענין הכתיבה. ומבינים הם כדרשתו של רב אשי, שהכל הולך על פי הכח ולא על פי הכתיבה.

וכתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ד הלכה א – ג): “היכן מניחין תפילין? … ושל יד קושר אותה על שמאלו על הקיבורת … איטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאל שלו, ואם היה שולט בשתי ידיו מניח אותה בשמאלו שהוא שמאל כל אדם, ומקום קשירת התפילין ומקום הנחתן מפי השמועה למדום”. ע”כ.

והנה, מוכח מתוך דבריו של רבינו, שפירש את ענין, “איטר” = “שולט“. ומצריך רבינו ומודד את ענין זה, על פי כוחו של האדם. וכמו שטען רב אשי, “ידכה” = יד כהה. ויתכן והכתיבה היא דרך אחת למדוד את שליטתו של האדם. אולם אם אדם כותב ביד ימין, ואינו מסוגל לעשות שום מלאכה ביד ימין וכל דבר אשר יעשה ביד ימין תהיה מלאכתו רעועה ומקולקלת, בוודאי שבאופן כזה עליו להניח ביד ימינו, שלענין זה זו היד שנחשבת ליד כהה וחלשה.

ולכן בקשר לשאלת השואל, עליו להניח ביד שמאל ככל האדם, הואיל ומוכח הוא, שהוא שולט היטב במלאכתו ובכתיבתו ביד ימינו. ואם תאמר שגם יד שמאל שליטתו הוא מעולה וכוחו רב שם. הנה כבר הוכחנו שהשולט בשתי ידיו מניח ביד שמאל ככל האדם. ואין ליפול להזיה הקשה שעליו להחמיר ולהניח בשתי ידיים בכל יום, חלילה מלסבור שטות כזו.

.

ובדרך אגב אומר, שלדעתי, בנבואה זו של ישעיהו, יסוד הארץ הושאלה דווקא ליד החלשה במשל, מכיון שנאמר על האדמה (בראשית פרק ג פסוק יז): “וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֘ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ”. כלומר, כל דבר שלילי הונח בהשאלה לשמאל. וכן מה שאמר דוד המלך (תהלים פרק עד פסוק יא): “לָ֤מָּה תָשִׁ֣יב יָ֭דְךָ וִֽימִינֶ֑ךָ מִקֶּ֖רֶב חוקך חֵֽיקְךָ֣ כַלֵּֽה”. ומשל משלו ואמר, מדוע השבת ידך מלנקום באויבים? וביחוס הדבר ייחס אותו לשמאל, כי השמאל מורה על הדחיה והשלילה! ולכן כשאמר, “וימינך מקרב חיקך כלה”, התכוין לומר, שלא יעלים יותר עצמו מלנקום באויבים, ולכן ייחס אליו החיוב שהוא הימין. וקל להבין.

.

ע”כ כתבתי מאמר זה ממני חן שאולוב ספרדי טהור.