ודעה זו שצורת העולם עשויה בצורת “תפוח” הושרשה מאוד בדורות המאוחרים. כן משמע ממה שכתוב בספר שנקרא, “זוהר” (פרשת ויקרא דף י עמוד א) אשר נמצא ונתגלה במאה ה-יג’ למניינם, ורבו הדעות על מקום ואופן מציאתו. ויש מי שמסביר הדברים שם אחרת. אבל אחר המחשבה וההתבוננות, נראה כי מחבר זה הספר סבר, שהעולם הוא בצורת “תפוח”. אולם לא זו דעת חז”ל בתלמוד בבלי. (פסחים צד:). וירושלמי. (מסכת עבודה זרה פרק ג הלכה א), אשר סברו שהארץ היא מישור, לא מתקמרת ולא מתגבנת, ובוודאי לא נעה חלילה.

וכאשר חשבתי ודמיתי, כן מצאתי בספר הכתב והקבלה (דברים פרק יב פסוק א פרשת ראה): שכתב, “ולי נראה שהונח על כדור הארץ שם, “ארץ“, על שם ריצתה ותנועתה לסבב את השמש תמיד [דעה זו נוגדת פסוקי תורה מפורשים], כאשר הסכימו כל החוקרים [הגוים. כגון “ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס”, הגוי הערל שרבים מגדולי ישראל בדורו ולאחריו גינוהו מכל וכל, ואת כל הלומדים מהשגותיו הכפרניות. על כן נקרא שמו כופר-ניקוס, בעל המודל ההליוצנטרי, אשר הגה את רעיונו של איש יווני מזוהם – “אריסטרכוס מסאמוס”] האחרונים אל דעת קדמוני הקדמונים מהם כמו פיטאגאראס, והיא דעת רבותינו ג”כ במכדרשב”י (ויקרא יו”ד) דאיתא התם, “כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור אילין לתתא ואילין לעילא ועל דא אית אתר בישובא כד נהיר לאילין חשיך לאילין, לאילין יממא ולאילין ליליא”, הנה ע”ש ריצתה התמידית להתנועע בסבוב הונח עלי’ שם ארץ, וגם רבותינו הבינו ענין הריצה בשם ארץ, שאמרו (ב”ר פי”ג) ד’ שמות נקרא לארץ וכו’ ארץ שהיא מריצה פירותי’, ואמרו עוד שם (פרשה ה’) למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה, ומלשון זה האחרון יראה שהבינו בשם ארץ גם ענין הרצון, וזה מסתבר יותר”. ע”כ דבריו.

והנה מלבד מה שיש להשיב על דבריו ולסתור אותם אחת לאחת כפי שנעשה בהמשך. וכפי שכתבנו בהמשך בערך, “מה מסתובב”?. נוכחנו לדעת שזה המחבר, הבין גם כן בדעת ספר שנקרא, “זוהר”, שלא רק שהארץ עשויה בצורת, “תפוח”, אלא היא גם מסתובבת. ודעה זו בוודאי סותרת ונוגדת את שיטת התלמוד הבבלי והירושלמי, והיפך מחשבת התורה והיהדות תקרא. וגם רוב המפרשים שנמשכו אחר קודמיהם והבינו ושגו שהארץ עשויה בצורת, “תפוח”, מעולם לא הסכימו שהארץ נעה חלילה, אלא כולם עמדו על זה שאינה בתנועה.

ודע, שכפי הבנת זה הספר שנקרא, “זוהר“, כך כתב בספר התכונה לר’ חיים ויטאל (בתחילת הספר): “דע כי הארץ היא עגולה, כדור אחד מכל קצוותיה בהשוואה אחת, ואינה שטוחה, ולא מרובעת, או תמונה אחרת“. והרי לך מפורש שדעתו שהארץ היא תפוחית. ונמשכו אחר קודמיהם. וכך הבין בספר שמן ששון (חלק ב’ עמוד עט טור שמאלי). וכ”כ בספר באר הגולה. (באר הששי). ובחינם דיבר קשות על רבינו עזריה מן האדומים אשר הבין בשכל ישר שהארץ היא מישור.

והנה גם בספר ליקוטי מוהר”ן נמשך אחר קודמיו ותפיסת אנשי דורו, וכתב (סימן ע’) “כי הארץ יש לה כח המושך, וממשכת כל הדברים לעצמה. כי אם לאו, לא היו יכולים להתקיים עליה, כי היה ראוי ליפול ממנה, מחמת שהיא כדורית, וכל בני העולם עומדים סביבה כידוע, אך שיש לה כח המושך“. ע”כ. וכ”כ בספר הברית כידוע. וכ”כ בספר רב פעלים. (חלק או”ח חלק ב’ סימן א’). אלא שבספר רב פעלים הנזכר סייג בדבריו וכתב, שאם יביא אחד בעתיד ראיה, שהמציאות לא כך, יש להודות לדבריו, כי כל מי שכתב בענין התכונה באלף השנים האחרונות ויותר, לא כתב מתוקף קבלה שהיתה לו, אלא נמשך אחר חכמי הגוים שהיו עוסקים בכך, ולכן יתכן מאוד סתירה לדבריהם.

וכמו שכתב בלשונו, “עכ”ז אתה המשכיל דע באמת כי כל דברים אלו וכיוצא בהם, אשר תמצא בדברי חכמי התוכנים, כולם בנויים ע”פ השערת השכל, וכל דבר הבנוי על יסוד המיוסד בהשערת השכל, אף על פי שתמצאנו הכרחי, הנה הוא עלול לסתירה ולחרבן, כי אפשר שיתחדש אח”ז לעיני המשכילים איזה ידיעה שכלית יוצאה ממציאות הטבעיים, שנעלמה מן הראשונים שבנו בנין על יסוד אשר יסדו בשכלם. ומחמת כן יוצא סתירה לכל הבנין אשר בנו, כי כשיחרב היסוד יפול הבנין, ודבר זה הוא מצוי תמיד, שאנחנו רואין דור אחר דור מוסיף חכמה וידיעה בעניינים הטבעיים, כננס על גבי ענק, והאחרון רואה מה שלא ראו דורות הראשונים.

קנצי למילין לא כאשר חשבת וכתבת בשאלתך, דחכמי הטבע והתוכנים סבבו והלכו בכל היבשה כולה של כדור הארץ ומדדוה, אלא נקוט האי מילתא פסיקתא, דחכמי הטבע והתוכנים אשר הם יסדו וציירו את תמונת הכדור, לא ראו ולא הלכו להלאה מעשרה מעלות ממעלות השמש בציר הצפוני והדרומי בכדור הארץ, הן בים הן ביבשה, ולא עוד אלא גם קצה המזרח וקצה המערב לא דרכה רגלם, ולא ידעו מדתם, ואם תראה נותנים מדה ושיעור בכדור הארץ, כל זה בנוי ע”פ השערת השכל שמדמין מלתא למלתא, מן המקצת שרואין בעיניהם … הכל הוא על פי השערת השכל, דמדמין מילתא למילתא, ולמדין דבר מדבר, ועושין מזה יסוד להביא ממנו הכרח לדבריהם, אשר הקורא והרואה אותם בע”כ צריך להצדיק את דבריהם ולענות מודים מודים, אך באמת המשכיל יבין מדעתו דכל השערות אלו אף על פי שתמצאם ברורים כשמש הם עלולים לסתירה, ואפשר שיעמוד משכיל אחד [בדיוק כמו עתה שהבינו לא מעט בני אדם שהארץ מישורית ושטחית] ויחדש דבר אשר בו יפול כל הבנין.

ואין צורך להאריך בדברים אלו יותר מזה, כי המשכיל יבין נקודת האמת מתוך דברים קצרים אלו שכתבתי, והוצרכתי להאריך קצת בזה כדי להעיר לב השואל, שידע באמת כל מה שדברו חכמי הטבע והתוכנים במידת כדור הארץ וציור שלו, הוא בנוי ע”פ השערות שכליות, ואין מי שמדד הארץ בקנה המדה, ואין מי שהלך על פני הארץ כולה, וראה בעיניו מן הקצה אל הקצה, ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

אך על מה שמחדשים חכמי התוכנים בחכמה זו מדעתם בגובה ושיעור וכסדר מהלכם וטבען ותנועתם ועניינם, על זה אני אומר כי אין לסמוך על אמיתות דבריהם, ואין להסמיך ולהחליט אותם, כי אפשר שהם שוגים בהשערת שכלם, ולכן לא נקח מהגדתם וידיעתם, לא קושיא ולא תירוץ, לא הנחה ולא ישוב, כי אין בדבריהם דבר ברור … וכל כיוצא בזה, אין בעניינים אלו דבר ברור, אפילו אם תביא לי אלף הוכחות, כי אני אומר שגיתם בדבר אחד שהיה אצליכם יסוד לבנות עליו בנין זה, ויבא אדם אחר וירגיש בשגגתכם, ויהרוס היסוד ההוא, וממילא נפל הבנין ונפלו כל אלף ראיות ההם מאליהם“. ע”כ. ושפתיו ברור מללו.

וכמו שאנו רואים שאפילו הרמב”ם כאשר הגיע לחכמה זו הוצרך ללמוד מן הגוים. כמו שהעיד בלשונו (הקדמת הרמב”ם למשנה): “אבל כשיורגל בספרי ההנדסה וילמד כראוי בעניני התבניות הכדוריות וזולתן מן התבניות היחסיות ויעבור אח”כ לספר שנתחבר בענין הזה וכדומה לו, כלומר ספר התכונה הידוע ספר ה”מגסטי”. ע”כ. ומה הוא ספר “המגסטי“? אַלְמַגֶסְט הוא השם המקובל היום לספרו של האסטרונום היווני “תלמי“, שהתפרסם במהלך המאה ה-2 לספירה. הספר, בן 13 הכרכים, נחשב ליצירת הפאר של האסטרונומיה היוונית, משום כך נחשב ספר זה לאחד הספרים החשובים והמשפיעים בתולדות המדע.

ואם תשאל כיצד הרמב”ם למד מחכמי יוון? אענה לך בפשטות ואומר, שהדברים הללו בעניני המציאות וכדומה, לא היה לחז”ל קבלה עליהם בכולם, וגם אם היה, אחר חתימת שני התלמודים נשתכחה כבר במשך הזמן. ומכיון שהרמב”ם היה בקי בכל מקצועות התורה, ורצה לחבר ספר המקיף את כל מקצועות התורה, נהג בחכמה גדולה, וכיתת רגליו ללמוד חכמה זו מחכמי הגוים. ואין זו פחיתות כלל, אלא לגודל מעלתו על מנת להגדיל שמו יתברך נהג כן. ולכן כאשר המציאות סותרת את דבריו בענין צורת העולם, אין זה קושי עליו, כי חכמה זו למד מחכמי יוון שנחשבו לגדולים ומקובלים בזמנו. ולא מצאנו מקום שהרמב”ם מעיד שהדברים שדיבר בענין צורת העולם וכדומה הם קבלה למשה מסיני. אלא הכל השערות של חכמי הגוים שהיו בזמנו ולפניו.

ומכיון שכך, כאשר היום יש לנו אמצעים לדעת את הדברים מעט יותר טוב. נוכחנו לדעת, כי שגו חכמי יוון בהבנתם בלא מעט דברים. וכל מי שנטה אחר המחשבה שהארץ מתקמרת או מתגבנת, היה כל זה על פי ראות עיניו. אבל היום כאשר מעלים מצלמה לגובה של 35 ק”מ מעל הקרקע, רואים כמה הארץ היא שטחית, ומים לעולם לא מתעגלים, וחלילה וחס ורע הדבר לחשוב שהארץ בתנועה היא. ובכך דברי חז”ל לעולם בתוקף עומדים, שכבר ידעו שהארץ היא שטחית ומישורית וחסרת תנועה! וכן פסוקי התנ”ך מעידים כן. וכן אמר (תהלים פרק קד פסוק ה): “יָֽסַד־אֶ֭רֶץ עַל־מְכוֹנֶ֑יהָ בַּל־תִּ֝מּ֗וֹט עוֹלָ֥ם וָעֶֽד“. ותרגם יונתן, “דמייסד ארעא עילוי בסיסה, דלא תזוע לעלמי עלמין“. והרי לך שהארץ לא תזוז ולא זזה ממקומה לעולם.