ומסיים הרשב"ש וכותב בסוף טענה זו: "והחושב שיש עצמיות בלתי עצם הבורא, שינה לעצמותו [יתברך], ו[בוודאי] כופר הוא. ואם תאמר [ותתעקש] שהם [בסך הכל] תוארים, יודיענו מה נשתנו אלו מזולתו? [ומה השבח שלהם כל כך]?". ע"כ. כלומר הרשב"ש בעצם עם שכלו הישר והנקי בענין זה כותב, שלא יתכן לעולם לומר, שהבורא יתברך ברא כח עצמי בלתי עצמותו. כלומר, אלו שטוענים שהספירות הם השפעות שדרכם מביא ה' יתברך שפע לעולם, ומתוך כך הם מתפללים או מכוונים אליהם. נמצא כי בפיו ובלשונו הוא בעצם אומר, שיש עצמות לגורם מסויים בלתי עצם הבורא. ובוודאי בכך שינה לעצמותו יתברך. ומדוע? מכיון שעצמותו יתברך אינה מוכרחת ואינה מתפעלת משום גורם בעולם, וכמו שאינה מתפעלת מן המלאכים אשר ברא, כך אינו מתפעל ולא מנווט על ידי שום דבר בעולם, אלא הכל רק ממנו יתברך והוא המנהיג היחיד של העולם. אמנם לפי טענת המקובלים שמחשיבים את הספירות ומכוונים אליהם כוונות גדולות, וטוענים שאינם עצמותו אלא כוחות שדרכם בא השפע לעולם, בוודאי כי שינו מעצמות הבורא ומהותו, ובכך כפרו ביסודות הדת של העם היהודי, שהרי כעת הבורא יתברך מוכרח ומושפע מאחד מן הספירות שהם מתפללים אליהם. וזה תיעוב נורא ואיום של שינוי עצם מהותו יתברך, וכמובן זהו שיקוץ נורא שאין לתאר במילים! אין תועבה שהם לא פגמו בה, אין הרס שהם לא הרסו בה, חורבן ואסון נורא המיתו על עם ה' יתברך. כל דבריהם מיץ של טומאה נלוזה המלאה בפאגניות אלילית וטמאה!