.

שאלה: היום בדורינו שיש חשמל ואור קבוע בבתים, האם צריך לעשות בדיקת חמץ לאור הנר דווקא? או שאפשר לעשות בדיקת חמץ עם פנס או עם תאורת הבית שמאירה באופן חזק?

.

תשובה: כתב רבינו הטהור (רמב”ם הלכות חמץ ומצה פרק ב הלכה א – ה): “מצות עשה מן התורה להשבית החמץ קודם זמן איסור אכילתו שנאמר (שמות י”ב): “ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם”. ומפי השמועה [=מפי המסורת איש מפי איש] למדו, ש[יום] ראשון [הנזכר בתורה], זה הוא יום ארבעה עשר [=ולא חמשה עשר]. וראיה לדבר זה, מה שכתוב בתורה (שמות ל”ד): “לא תשחט על חמץ דם זבחי“. כלומר לא תשחט הפסח ועדיין החמץ קיים, ושחיטת הפסח הוא יום ארבעה עשר אחר חצות”. ע”כ. נמצאנו למדים מדברי רבינו, שה’ יתברך ציוה עלינו בשעת הקרבת הפסח ושחיטתו, שלא יהיה חמץ בידינו כלל. כלומר, לא רק שלא יהיה חמץ בידינו או ברשותינו בכניסת חג הפסח עצמו, אלא זמן קודם לו כמה שעות לפני כן, כבר אסור שיהיה בידינו חמץ!

והשבתה זו היא, “ביטול החמץ מלב האדם“, כלומר, שכל חמץ שאינו שם לב אליו בשעת הניקיון והכנת הבית להיות נקי מן החמץ, שיבטל אותו ויחשוב אותו כעפר הארץ, ושאין לו בו צורך כלל. וכל זה כאמור חייב להיות באופן שלא נשאר ביד האדם שום חמץ כלל. וכבר כתבנו שאין לסמוך כלל על מכירת חמץ של ממסד הרבנות. כי מכירתם אינה מכירה כלל. ולכן, אין מועיל ביטול החמץ למי שמתכוין להשאיר חמץ לכתחילה למוצאי חג הפסח, שהרי הוא סותר את עצמו בביטולו! שמצד אחד מבטל את החמץ מליבו, ומצד שני יש לו בו צורך לאחר החג. לפיכך, חובה גמורה להוציא כל חמץ מן הבית ורק לאחר מכן לעשות ביטול החמץ!

וכמו שכתב רבינו (הלכה ב): “ומה היא השבתה זו האמורה בתורה? היא שיבטל החמץ בליבו, ויחשוב אותו כעפר, וישים בליבו שאין ברשותו חמץ כלל, ושכל חמץ שברשותו הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל”. ע”כ.

כל מה שלמדנו עד כה, זה דבר תורה, ומן התורה אין צורך לעשות יותר מכך, כלומר, מן התורה, צריך שלפני זמן הקרבת הפסח, אדם יוציא את החמץ שהוא רואה מרשותו, ולאחר מכן יבטל את החמץ מליבו, ובמצב כזה גם מה שלא מצא בבדיקתו, הרי הוא ככלום ושום דבר.

.

חכמים עשו גדר וסייג:

אמנם, חכמים אשר ראו את ירידת הדורות, ואת עצלנות בני האדם בענין כה רם וחשוב, פחדו שהמון בני אדם לא ינהגו היטב בענין ביטול החמץ, ואז יגיע זמן שחיטת הפסח בעוד חמץ ברשותם. לכן ראו להורות ולתקן, שיחפשו בני אדם היטב את החמץ בכל מיני מקומות שיכול להמצא שם החמץ במשך השנה, על מנת להוציא כל חמץ מגבולו של האדם קודם זמן שחיטת הפסח.

וכה דברי רבינו הטהור (הלכה ג): “ומדברי סופרים לחפש אחר החמץ במחבואות ובחורים ולבדוק ולהוציאו מכל גבולו. וכן מדברי סופרים שבודקין ומשביתין החמץ בלילה מתחלת ליל ארבעה עשר לאור הנר, מפני שבלילה כל העם מצויין בבתיהן ואור הנר יפה לבדיקה, ואין קובעין מדרש בסוף יום שלשה עשר, וכן החכם לא יתחיל לקרות בעת זו שמא ימשך וימנע מבדיקת חמץ בתחלת זמנה“. ע”כ.

.

למדים מדברי רבינו הללו כמה דברים:

.

א) חכמים תקנו לחפש היטב את החמץ ולבדוק שהוא לא קיים בשום מקום בגבולו של האדם. כלומר, לא רק מה שהוא רואה בעיניו וניכר בהינף יד. אלא ציוו לחפש במקומות שיכול להגיע שם החמץ במשך שאר ימות השנה. והיום ברוך ה’, במציאות חיינו שמנקים את הבית היטב לפני הפסח, אין צורך להחמיר ולערוך את הבדיקה יותר מכמה דקות, שכן ברוב הבתים הניקיון נעשה בצורה שמעולם לא היה כמוהו בזמנים עברו. ובזמנינו אנו, אם מנקים את הבית היטב ומכינים אותו לפסח, לא ימצא חמץ בשום מקום בבית. כל שכן שאין לחפש החמץ בספרי לימוד וכל כיוצא בזה מן השגעונות של המהובלים, שלא די שלא ימצא שם חמץ בשום אופן, ואם ימצא לא ימצא אלא פירור שאין בו ממש. והתורה לא ניתנה למלאכי השרת.

.

ב) כל טעם בדיקת החמץ בלילה, הוא מפני שבזמניהם, הזמן הטוב ביותר לבדוק מבחינת נוחות בני אדם, היתה בלילה. כמו שכתב, “מפני שבלילה כל העם מצויין בבתיהן“. והמשיך וכתב, “ואור הנר יפה לבדיקה“. נמצאו שתי טעמים לבדיקה בלילה. הראשון, שמצויים כולם בבתיהם ויכולים לבדוק החמץ. ושנית, שתאורת הנר יותר טובה מתאורת השמש שמגיעה לתוך הבית. ומדוע? מפני שאור השמש לא מספיק לחדור ולהגיע לכל פינות הבית כמו אור הנר.

ולא שאור הנר יותר טוב מן אור השמש, ובוודאי שאם הבית היה פתוח מלמעלה, כלומר הגג פתוח והשמש נכנסת כל כולה לתוך הבית באופן שיש אור חזק, אין צורך לאור הנר כלל, מכיון שהכל הולך אחר טיב ואיכות הבדיקה. ומכיון שבתוך הבית בזמניהם לא היה מצוי אור חזק כאור הנר, לכן אור הנר היה עדיף לבדיקה. ומהיכן ראייתי? מתוך שכתב רבינו (הלכה ד): “אין בודקין לא לאור הלבנה ולא לאור החמה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר, במה דברים אמורים? בחורים ובמחבואות [שאור השמש בבית עם קירות לא מגיע לשם]. אבל אכסדרה שאורה רב אם בדקה לאור החמה דיו. ואמצע החצר אינו צריך בדיקה מפני שהעופות מצויים שם והן אוכלין כל חמץ שיפול שם”. ע”כ.

ומה היא “אכסדרה”? אכסדרה היא מילה עתיקה בעברית שמשמעותה, “מבנה מקורה עם עמודים פתוחים בצד אחד או יותר, כמו מרפסת מקורה או אולם כניסה פתוח. במילים פשוטות: אכסדרה = שטח מקורה לפני הבית או לידו, פתוח לאוויר, עם עמודים שתומכים בגג. המילה מגיעה מיוונית: Exedra, והשתמשו בה הרבה בספרות חז”ל.

במילים אחרות, “אכסדרה” הוא מקום שנכנס בו יותר אור השמש מן האור שנכנס בו בבית רגיל בזמניהם. ולכן רבינו כותב, שאם היה מקום הבדיקה במקום שאור השמש נכנס בהרבה יותר, אין צורך אפילו לאור הנר! מכיון שאור השמש מגיע לכל המקומות כולם!

.

ומן ההלכה החשובה הזו למדין אנו:

כל מה שחכמים תקנו, הוא גזירה “רעיונית“! מה פירוש “רעיונית“? חז”ל עליהם השלום לא גזרו על האדם שיבדוק דווקא לאור, “נר“, ולא גזרו שהאדם יבדוק דווקא בלילה בלבד ותו לא! כלומר, הגזירה שלהם היא לא על כלי הבדיקה ועל זמן הבדיקה דווקא, באופן שאי אפשר לעשות כן באמצעים אחרים ובזמנים אחרים!

אלא גזירתם ותקנתם הוא על עצם הבדיקה עצמה. במילים אחרות, את חז”ל מעניין בענין זה, שהאדם יעשה פעולות של בדיקה עצמאית באופן שיביא עצמו למצב שלא ימצא חמץ בכל גבולו, וכוונתם היתה לתקן ולעורר את העם לבדוק את החמץ עד היכן שידם מגעת, ולא לסמוך רק על הביטול וההשבתה בלב מן התורה. ולכן, אין אף אדם בעולם שיכול לפטור עצמו מן עצם הבדיקה.

אבל, לא חייב לבדוק דווקא לאור הנר, ולא חייב לבדוק דווקא בלילה! ומהיכן ראייתי? מתוך שכתב רבינו, “אבל אכסדרה שאורה רב, אם בדקה לאור החמה, דיו“. מתוך דבריו של רבינו למדים אנו, כי ניתן לבדוק החמץ גם ביום ולא חייב דווקא בלילה, שהרי כתב, “לאור החמה“, והרי לא ניתן לבדוק החמץ בלילה לאור החמה, מכיון שהחמה כבר שקעה והלכה לה.

שנית, רבינו כותב, “אם בדקה לאור החמה, דיו“, כלומר, אין צריך להחזיק שום דבר ביד, וכל זמן שהתאורה היא מספיקה וחזקה, אין צריך לא פנס ולא נר בידיים. ולכן, אם יש תאורה חזקה לאדם בביתו, אין צריך לא נר, ולא פנס להחזיק בידו. אלא מברך על עצם התאורה שיש לו בבית ואין צורך יותר מכך.

.

ולכן הלכה למעשה:

לכתחילה יש לבדוק החמץ בלילה בתחילת ליל ארבעה עשר. ואם יש תאורה טובה בביתו של האדם כמו בזמנינו אנו, אין צריך נר ולא פנס. ויברך על הבדיקה ללא חשש. לעניות דעתי, אם אדם רוצה שיהיה לו אור חזק לבדיקה הזו, עדיף לא להתעסק עם נרות חיים, מכיון שמדובר בסכנה גדולה להסתובב עם אש חיה בתוך הבית וחמור סכנה מאיסור, הגם שאין כאן איסור. אלא יקח פנס חזק ויבדוק עמו. והאמת והשלום אהבו.

בכל אופן שלא יהיה, חובה לבדוק את החמץ כתקנת חז”ל, ואם לא בדק בלילה, יכול לבדוק ביום. ואם מסיבה כלשהי לא ימצא בליל ארבעה עשר בביתו, יבדוק קודם לכן, ויכול לברך על הבדיקה.

.

ע”כ כתבתי מאמר זה ממני חן שאולוב ספרדי טהור.