שלום לכבוד הרב וישר כח על הכל. שמי ורד ע. חייבת לציין ששמעתי את דבריך כאשר התחילו לתת חיסונים כאן בארץ ישראל, ולא הסכמתי איתך בכלל, והפסקתי תקופה לשמוע אותך. עד שהבן שלי קיבל תופעות לוואי מהחיסון. אני מצטערת היום אבל זה כבר לא ישנה כלום חוץ מזה שאני צריכה לבקש ממך מחילה. וכעת יש לי שאלה והיא מופנית דווקא אליך: לאחר ששמעתי את דבריך במשך הזמן, נוכחתי באמת לגלות בצער רב על בני, שהזריקות של הקורונה הם זריקות מסוכנות מאוד. כי התחילו לו תופעות לוואי לא נעימות. בצער רב הייתי כפופה לאותם “רבנים” שציוו עלי לקחת והבטיחו הבטחות גדולות שלא התקיימו בכלל. האם לפי דעתך יש אפשרות להוציא את החיסון מהגוף.

תשובה: אענה תחילה על פי הטבע. אז ככה, לאמיתו של דבר, באופן טבעי, אם החיסון נכנס לגרעין התא, אי אפשר להוציא את זריקת המוות הנוראה הזו לעולם. אם החיסון לא נכנס לגרעין התא אפשר להוציא את החיסון על ידי ניקוי רעלים. ופירוש המילה “ניקוי רעלים” זה לא כמו שאנשים נוטים לחשוב, שצריך להכניס חומרים לגוף שמנקים את הגוף. כי לאמיתו של דבר אנשים צריכים להבין דבר אחד יסודי בבריאות ומה היא “מחלה”, וזה מה שאמר בזמנו היפוקרטס – “אם הגוף יש בו יכולת לרפא את עצמו, אין דבר שימנע אותו מכך – אם לגוף אין יכולת לרפא את עצמו אין דבר שיעזור לו לכך“. ולכן מה שאנו צריכים לייצר ב”ניקוי רעלים” הוא מצב שבו אנחנו נותנים לגוף תנאים נכונים לרפא את עצמו לבד. והדבר הזה יכול להיות רק במצב מנוחה.

מנוחה נפשית הטומנת בתוכה: רוגע, שלווה, נשימות נכונות, אנרגיות טובות, שמחה וחיות. מנוחה פיזית עיכולית דווקא: מפחיתים את העומס על מערכת העיכול. עושים ספורט אירובי. לא אוכלים אוכל שמערכת העיכול עובדת שעות נוספות על מנת לעכל את האוכל. ואפרט כאן בקצרה זמן עיכול על מנת שתדעו.

זמן עיכול בשר, עוף, דגים: 6 שעות קיבה. 10 שעות מעי דק.

גבינות: 6 שעות על זאת הדרך.

ביצים: 6 שעות על זאת הדרך.

אמנם האוכל פירות מכל סוג שהוא, זמן העיכול הוא 20 דקות עד חצי שעה לכל היותר. וכן האוכל ירקות עד שעתיים כל האוכל מתעכל. יוצא שכאשר מערכת העיכול לא עובדת, הגוף פנוי לניקוי רעלים. וכמובן שזו תורה שלימה שצריך ללמוד וללמד. אבל הענין העיקרי שאותו רציתי להעביר לך זה, שאין דרכי קיצור מבחוץ, לעולם הריפוי הוא פנימי ולא מבחוץ. הריפוי נעשה על ידי כוחות שהטביע האלהים בטבע הגוף. והוא נעשה לבד! לא נאריך בדברים. עד כאן בפן הטבעי.

אבל בפן הרוחני, אני ממליץ קודם כל לך לעשות תשובה גדולה, ואין כוונתי לתיקונים וכיוצא בזה. אלא לבכות על זה שנתת יד ולא בדקת את הדברים לעומק, ובפרט ששמעת באוזנייך שהדבר כרוך בסכנה, ואין זה תירוץ ששמעת בעצת אנשים שלא בדקו ולא חקרו, ועברו על ציווי התורה בשביל משרות שמנות של רבנות וכספים וקהל וכבוד. כמו שנאמר (דברים פרק יג פסוק טו פרשת ראה): “וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֛ וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ”. ואם תפנימי היטב את מעשייך ולא תעבדי “רבנים” אלא רק אותו יתברך. אז תתקבל תשובתך ברצון. כי אין דבר העומד בפני התשובה. ועל זה נאמר, “והביט בנחש הנחושת וחי”, שאין הנחש ממית אלא החטא. ואם את ובנך תחזרו בתשובה שלימה, ותפרשו מאותם אלו ששלחו אתכם לזריקות השמד שהם בעצמם דרך אגב לא לקחו דבר לגופם, אז אני מאמין שהבורא יתברך יסיר ממכם כל חולי וכל נגע.

וכעת אני נזכר ואיני יודע אם לבכות או לצחוק, שהייתי דורש בעיר יבנה, היה שם רב שציווה לכולם לקחת זריקות, והוא אמר שבעצמו לא לקח. שאלו אותו למה? אמר כי הוא מפחד. את מבינה? ועל הציבור הוא לא מפחד? לא. כי הוא רואה אותם כמטרה לכבוש, מטרה לקחת מהם מה שהוא רוצה. רשע מרושע יאמר לו! אין לחסוך כלפיהם במילים ואין עליהם חמלה.

שיהיה ברכה והצלחה תקובל תפילתכם ברצון. מחול. חן שאולוב ס”ט.