"קמיעות" - הבל ובדיה | יחסם של הגאונים והראשונים לקמיעות - "דעת רב האי גאון ואביו רב שרירא" - זיופי ספרים ויחוסם לתנאים או גאונים בכוונת תחילה | חלק א'
מאמרים - השקפה | חן שאולוב
הנה על אף מעמסי הרב בתקופה האחרונה, בעקבות שאלת אחד מהעוקבים אחר שיעורינו, החלטתי לפתוח בסדרת מאמרים חדשה, שתעסוק בענין, "קמיעות", ובו נוכיח ונבהיר ללא כל ספק, שכל ענין הקמיעות, לא רק שאין בהם ממש, והם הבל ורעות רוח, אלא יש בזה צד של עבודה זרה וגובל הדבר במינות, לצערינו הרב והנורא.
וזה תוכן שאלת השואל: "כבוד הרב שאלה, הרב יצחק כדורי גם כתב קמעות קבלה מעשית, אז זה אסור"?
תשובה: ראשית כל אציין לפני הקוראים, אשר בראש ובראשונה יקשו עלי, מתלמודים מפורשים, ואפילו מן דברי הרמב"ם, שדברו בענין "קמיעות" וכו'. המעיין יראה שכל מה שדיברו חז"ל או הרמב"ם במשנה תורה, הכל הוא לגבי מי שעבר עבירה וכתב קמיע או שם קמיע על צווארו בחושבו שהדבר מועיל. ודנו נשאו ונתנו, מה יעשה עמו ביום השבת.
כלומר, אלו שכבר עברו עבירה ושמים על עצמם קמיעות, בין כשמדובר באבנים מדומיינות, כאילו הינם מסוגלים לשמירה חלילה וחס, ובין כשמדובר במילים שכתובות שם, או "שמות" מדומיינים, או אפילו שמות ה', כאילו הינם מסוגלים לשמירה חלילה וחס. כלומר, כאילו שמו של ה' יתברך כאשר יהיה כתוב על קלף זה מה שיגן חלילה חלילה מדברים אלו. כל אלו הדברים אני אסביר במאמרים הבאים, ואנמק, מדוע חז"ל לא רק שלא ייחסו לזה חשיבות, אלא ראו את ענין הקמיעות כדבר רע וארור מאוד.
כניסה למאמר
"קמיעות" - הבל מהובל ועבודה זרה לכל דבר | השקפות מינות – האמנה בכל סוג של כח אחר – עבודה זרה - דברי רבינו הרמב"ם וספר בחינת הדת | חלק ב'
מאמרים - השקפה | חן שאולוב
הנה, אחת מן ההזיות הנחותות הגדולות, והממאירות, של מכשפי האופל ואנשי דת הכמורה במאות השנים האחרונות, ובפרט בדורינו אנו, הוא האמנה והאמונה בכוחם של הבל ה-"קמיעות", כלומר, שהמון בני אדם כולל מי שנחשבים ל-"חכמים", מעלים או העלו על דעתם הטפשית חסרת כל בסיס אמיתי בתורת משה, שאם יכתבו דברים מסויימים או שמות מסויימים על קלף וכיוצא בזה, תבוא להם איזו שהיא ישועה גדולה, או פתרון מן הצרה אשר נתונים בה.
וכמובן כל זה אני מתכוין, אפילו אם נכתבו דברים של כתבי קודש על קלף או על נייר, או כל מיני שמות של מלאכים המוזכרים בכתובים, כמו שנראה את דבריו של הבה"ג, שלא ידוע בכלל מי מחבר זה הספר, והיה דעתו שצריך לכתוב שמות של מלאכים בתוך המזוזה עצמה, ועל זה כתב רבינו הטהור הרמב"ם, ורמז אליו, שאלו דעות הטפשים מבני אדם, כפי שנביא דבריו בהמשך!
כלומר, כל אלו החושבים ומעלים בדעתם שיש ביד "קמיע" – "קלף" – "סממן" מסויים, שבו כתובים אותם דברים ואפילו דברי קודש, שהם יועילו לו באיזה דבר, לרפאות אותם, להביא להם השפע בחייהם וכדומה מן ההזיות והבלבולים של בני אדם. כל זה כמובן מחשבת הבל הבלים וכפירה עצומה בבורא יתברך! והתורה הרחיקה מדברים אלו מאוד, ויש בכח מחשבת הבל זו, להביא על עם ישראל חורבן גדול, כמו שרואים אנו כבר בדורינו את התוצאות הברורות.
כניסה למאמר
"קמיעות" - הבל ובדיה | מי זה היה חיים ויטאל ראש הקבלה האלילית והטמאה? הזיותיו - דרכיו - מהלכיו - דרישתו אל המתים - אמונתו בהבלי הגוים | חלק ג'
מאמרים - השקפה | נאור טוויטו - חן שאולוב
והנה בספר הפעולות של חיים ויטאל (עמוד רצב' אות קק): כתב: "להוריד מלאך עליוני ושמו צטיאאל, וירד רוכב על אריה ובידו מטה נחושת, ויש עליו כמו קובה לבנה – אם יבוא צריך שתאמר לו שישמור מכל הרוחות שבפנים ושבחוץ, ותעשה מה שתרצה, וזו היא ההשבעה שלו". עוד כתב לאחר מכן, "להטיל שלום בין איש לאשתו, תכתוב אלו השמות ושים תחת מפתן הבית ויעשו שלום, ואלו הם השמות: "להלל, שאל, חחחחחח, בל, העוד, צמעא, פורומע, והילהטהצח". ע"כ.
והנה מכאן למדים אנו, שמלבד שכל הדברים שכתובים בספר הפעולות לויטאל, אינם אותם הדברים אשר היו כתובים בספר הרפואות, כי נגנז מן העולם. עוד למדים אנו כי ויטאל לא רק לימד על מנת לדעת את המשפטים של הוזי ההזיות, אלא עשה מעשים בפועל והורה לאחרים לעשות מעשים בפועל כמו שהוא מעיד בספרו הנ"ל עשרות פעמים. וכתוצאה מדבריו, קמו המון מכשפים בדורינו שמורים לעשות קמיעות, סגולות לישועה, הסרן העין הרע מאגית ומכוערת של אומת הצאבה הידועה לשמצה.
שהרי אם ראש הקבלה האלילית והארורה שחרפה בעצמות הבורא, מורה לעשות קמיעות, וגורם לבני אדם לחשוב שאפשר להטיל שלום בין איש לאשתו על ידי שמות יפנים או מגן משולשים, או חרטוטי מקלדת, מה זה אומר על ממשיכי דרכו? והרי מוכח שכל לימודו של ויטאל היה מספרי היוונים והבבליים אשר המשיכו את האמונות הכוזבות של אמונת הצאבה. וכן כל הקבלה החדשה הלורייאנית והזוהרית הטמאה והארורה מפי הגבורה, כולה בנויה סביב יסודות אומות הצאבה, ממשיכה דרכי המצרים, היוונים, והכופרים, שה' יצילנו מהם אמן.
כניסה למאמר