"קמיעות" - הבל ובדיה | יחסם של הגאונים והראשונים לקמיעות - "דעת רב האי גאון ואביו רב שרירא" - זיופי ספרים ויחוסם לתנאים או גאונים בכוונת תחילה | חלק א'

מאמרים - השקפה | חן שאולוב

הנה על אף מעמסי הרב בתקופה האחרונה, בעקבות שאלת אחד מהעוקבים אחר שיעורינו, החלטתי לפתוח בסדרת מאמרים חדשה, שתעסוק בענין, "קמיעות", ובו נוכיח ונבהיר ללא כל ספק, שכל ענין הקמיעות, לא רק שאין בהם ממש, והם הבל ורעות רוח, אלא יש בזה צד של עבודה זרה וגובל הדבר במינות, לצערינו הרב והנורא. וזה תוכן שאלת השואל: "כבוד הרב שאלה, הרב יצחק כדורי גם כתב קמעות קבלה מעשית, אז זה אסור"? תשובה: ראשית כל אציין לפני הקוראים, אשר בראש ובראשונה יקשו עלי, מתלמודים מפורשים, ואפילו מן דברי הרמב"ם, שדברו בענין "קמיעות" וכו'. המעיין יראה שכל מה שדיברו חז"ל או הרמב"ם במשנה תורה, הכל הוא לגבי מי שעבר עבירה וכתב קמיע או שם קמיע על צווארו בחושבו שהדבר מועיל. ודנו נשאו ונתנו, מה יעשה עמו ביום השבת. כלומר, אלו שכבר עברו עבירה ושמים על עצמם קמיעות, בין כשמדובר באבנים מדומיינות, כאילו הינם מסוגלים לשמירה חלילה וחס, ובין כשמדובר במילים שכתובות שם, או "שמות" מדומיינים, או אפילו שמות ה', כאילו הינם מסוגלים לשמירה חלילה וחס. כלומר, כאילו שמו של ה' יתברך כאשר יהיה כתוב על קלף זה מה שיגן חלילה חלילה מדברים אלו. כל אלו הדברים אני אסביר במאמרים הבאים, ואנמק, מדוע חז"ל לא רק שלא ייחסו לזה חשיבות, אלא ראו את ענין הקמיעות כדבר רע וארור מאוד.
כניסה למאמר